אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תומר נ' אררט חברה לבטוח בעמ ואח'

תומר נ' אררט חברה לבטוח בעמ ואח'

תאריך פרסום : 27/04/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
24827-12-10
26/04/2011
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
שלום ברוך תומר ע"י ב"כ עו"ד דורון רצאבי
הנתבע:
1. אררט חברה לבטוח בעמ
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

מונחת בפניי בקשת המבקשות, הנתבעות, לעשות שימוש בסמכות לפי תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ולהורות כי תימחק או תידחה התביעה שבכותרת על הסף, מחמת התיישנות, שיהוי, השתק ומניעות, וכן היותה של התביעה טורדנית וקנטרנית. הבקשה נתמכת בתצהירה של הגב' שרי שיין, אחראית פניות לקוחות בנתבעת 2.

המבקשות מנמקות את הבקשה לפיה זכות התביעה בגין מסכת העובדות נשוא התביעה התיישנה זה מכבר, ומוסיפות כי אין בידיהן כל מסמך רלוונטי לתביעה, את הפוליסה או המכתבים שצורפו לכתב התביעה, ואין הן מאתרות במערכותיהן את פרטי המשיב ו/או הפוליסה הנטענת. לטענתן, התביעה הוגשה מכוח פוליסה אשר כנטען על ידי המשיב, נרכשה על ידו בשנת 1977 וכי לטענתו, המועד המוקדם ביותר לקבלת ערך הפדיון של הפוליסה הנטענת היה בחלוף 15 שנים מיום עריכתה, דהיינו, ביום 1.7.92. לפי חישוב זה, טוענות המבקשות, עילת התביעה בגין הפוליסה צמחה ביום 1.7.92 ואילו התביעה דנא הוגשה לבית משפט ביום 16.12.10 קרי 17 שנה לאחר מועד הפדיון הנקוב בפוליסה. ומאחר ומדובר בתביעה ע"פ פוליסה, ומשכך, תקופת ההתיישנות בגינה עומדת על 3 שנים לפי סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981. משמועד היווצרות העילה הוא מועד תום תקופת הפוליסה משסכום הביטוח מכוח הפוליסה עמד לרשות המבוטח החל מיום 1.7.92 הרי שעילת התביעה קמה ביולי 1992 והתיישנה ביולי 1995. לחילופין טוענות המבקשות כי חלפו גם 7 שנים מיום היווצרות העילה. המבקשות מציינות כי הנתבעת 1 חדלה מלהתקיים בינואר 2000 לאחר שמוזגה לתוך הנתבעת 2. המבקשות צרפו לבקשה זו מכתב מהנתבעת 2 אשר נשלח למשיב במענה לפניותיו, ובו השיבה למשיב כי הפנייה הנה בקשר לפוליסה שתקפותה תמה ביולי 1992 וכי לאור זאת לא עלה בידי נתבעת 2 למצוא מסמכים רלוונטים. לעניין זה צרפו המבקשות חוזר שמירת מסמכים של המפקח על הביטוח הקובע כי תקופת ההתיישנות לעניין שמירת המסמכים של פוליסות ביטוח חיים הינה לתקופה של 7 שנים, על פי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958. ומאחר ועברו 7 שנים אין המבקשות חייבות לשמור מסמכים אלו. מוסיפות המבקשות לטעון כי אף בפוליסה הנטענת (נספח א לכתב התביעה) קובעים בסעיפים 13(1), 9(ב) ו- 13(2) את ההתיישנות לה הן טוענות.

המבקשות טוענות לעניין השיהוי כי היות והגשת התביעה הינה לאחר שנים כה רבות גורמת לנזק ראייתי כבד; המבקשות טוענות כי אין בידיהן כל תיעוד של הפוליסה, תשלומי הפרמיות, פדיונה או פעולות אחרות שבוצעו בה. המשיב השתהה כאשר לטענתו מצא את הפוליסה בשנת 2005 והובהר לו כבר אז כי אין בכוונתן של המבקשות לשלם לידיו כספים כלשהם, ואילו המשיב חיכה 5 שנים נוספות טרם הגיש התביעה דנא. שיהוי ניכר זה עולה כדי השתק. התביעה טורדנית וקנטרנית והוגשה כנגד המבקשות ככיס עמוק ונסיון להתעשר מהן תוך גיבוב סעדים קלושים.

המשיב בתשובתו לבקשה טוען כי יש לדחות את הבקשה דנא מהטעמים הבאים: לא עומדת למבקשות טענת התיישנות; האינטרס הציבורי מחייב דחיית הבקשה; למשיב מגיע יומו בבית משפט והזדמנות להוכיח תביעתו; המבקשות התעלמו מקיומן של עילות חלופיות בכתב התביעה, לרבות הפרת הסכם, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט. המשיב דוחה את טענת ההתיישנות היות ומדובר בתובענה המבוססת על חוזה ביטוח. לטענתו, משחלפו 15 השנים הנקובות בפוליסה והמשיב מבקש את כספו, אין עוד אלמנט ביטוחי והפוליסה הופכת להיות התחייבות חברת הביטוח לשלם למשיב את הסכום הנקוב בה ללא סייג, כמו "בנק". המשיב טוען כי סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח עליו מסתמכות המבקשות כלל אינו רלוונטי לנסיבות אלו, הואיל ומקרה הביטוח של מות המבוטח כלל לא התקיים, ובנוסף פוליסת הביטוח קובעת תקופת התיישנות שונה מזו הקבועה בחוק, תקופת התיישנות ספציפית מוגדרת כפי שנוסחה על ידי המבקשות בפוליסה עצמה. מוסיף המשיב כי המבקשות הטעו את בית משפט כאשר בבקשה ציטטו את סעיף 13(2) והשמיטו את עיקרו, הקובע- תקופת התיישנות בת 7 שנים. וכן, ישנו תנאי מחייב נוסף בחוזה הביטוח לפיו נקבע כי התביעה תתיישן בחלוף 7 שנים מהמועד בו הוגשה בקשה לפדיון הפוליסה והבקשה נדחתה. המשיב מפנה להוראות המפקח על הביטוח (נספח א') לפיה, עילת התביעה התגבשה ביום בו פנה לראשונה למבקשות לקבלת הכספים בשנת 2006 ותקופת ההתיישנות תסתיים רק בחלוף 7 שנים מאותו המועד, קרי בשנת 2013. המשיב מפנה גם לפסיקה בעניין מועד התגבשות העילה, וביקורת נוקבת על אי שמירת מסמכים, בקובעה כי הדבר סותר את חובת ניקיון הכפיים וטוהר המידות המוטל על המבקשות. המשיב מוסיף כי גם הוראות המפקח על הביטוח בדבר שמירת מסמכים אינן רלוונטיות כיוון שההוראה אינה מתיימרת לקבוע טענת התיישנות.

את טענת המשיב, כי האינטרס הציבורי מחייב דחיית בקשה זו, הוא מנמק בכך שהמבקשות חוששות שקבלת תביעה זו תפתח פתח למאות ואלפי תובעים נוספים בגין כספים שהמבקשות "יושבות" עליהם, ולחיזוק טענתו מפנה לתסקיר שנערך ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא "נכסים ללא דורש". המשיב טוען כי המבקשות לא נתנו למשיב כל הודעה בדבר הכספים שהחזיקו עבורו, בחלוף תקופת הביטוח לא ניסו לאתרו ולהודיע לו על אפשרות משיכת הכספים ובכך התרשלו ופעלו בניגוד לעיקרון תום הלב המחייב בניהול התקשרות מעין זו. לטענה כי התביעה טורדנית וקנטרנית, משיב המשיב כי אלו טענות פסולות וחסרות בסיס, וכי לא מדובר בטענות "משנות אנו באנו" אלא בשנים בהן מערכות חברות הביטוח ממוחשבות. טענתו האחרונה של המשיב הינה כי המבקשות כלל לא התייחסו לעילות אחרות בכתב התביעה. טענתו היא כי טענת ההתיישנות צריכה להיבחן לגבי כל עילה בנפרד. אי התייחסותן של המבקשות לעילות האחרות מהווה הסכמתם לעילות אלו וראייה כי לא התיישנו.

המבקשות בתשובה לתגובה, טוענות, כי התגובה אינה נתמכת בתצהיר למרות טענות עובדתיות השזורות בה, ולגופא- המשיב מבקש מחד לאכוף את ההסכם ומאידך לגרום לבית משפט להתעלם מסעיפים ברורים באותו ההסכם. עוד טוענים לגופא- התנאים הכלליים של הפוליסה עוסקים בשתי תקופות התיישנות: האחת- בת 7 שנים מהיום בו נתהוותה תביעה, שלאחריה לא ניתן לדרוש וו/או לקבל כספים מכוח הפוליסה. והשנייה- בת 12 חודשים מהמועד בו נדחתה תביעה שהוגשה לנתבעת והוגשה במועד הנקוב בסעיף 13(1) במהלכם חייב המוטב להגיש תביעה. רוצה לומר, תקופת ההתיישנות הנוספת הינה תקופה בקשר עם הגשת תביעות לבית משפט. התביעה הוגשה כעבור 5 שנים ממועד הפניות שנעשו למבקשות. עוד משיבות- אין להחיל את ההוראות שמביא המשיב, היות ואלו לא חלות מאחר והפנייה שנעשתה למבקשות אף היא הייתה לאחר שחלף מועד ההתיישנות הנקובה בפוליסה.

סילוק ודחייה על הסף

אין מחלוקת כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה. ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה הינו עדיף, ראה ע.א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין פד"י מ' (2)668 עמ' 671. עם זאת כאשר משתכנע בית משפט שגם אם יוכיח המשיב את כל טענותיו המפורטות בכתב התביעה, דין התביעה להידחות, אזי אין מקום לבזבז זמן שיפוטי יקר ולגרום לצדדים להוציא הוצאות בניהול משפט, כאשר תוצאתו ידועה מראש- וראה ע"א 280/84 עפרי נ' מדינת ישראל פד"י מ' (3)358 שם אישר בית המשפט העליון מחיקה על הסף של תביעה בשל קיומו של הסדר פשרה קודם בין הצדדים.

במקרה הנדון, די בעיון בכתב התביעה ובנספחיו על מנת להוביל לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. בסעיף 3 לכתב התביעה מציין המשיב במפורש: "בשנת 1977 ערך התובע אצל הנתבעת 1 פוליסת ביטוח חיים צמודת אינדקס" מסוג חסכון כספי לתקופה של 15 שנה ולפיה התחייבה הנתבעת 1 לשלם לתובע את סכום הביטוח בתאריך 1/7/1992 או במקרה מותו, לפי המוקדם" (הדגשות שלי). דהיינו, לפי האמור בכתב התביעה – וזו המסגרת הנבחנת בבבקשה לסילוק על הסף, ישנה "הודאה" כי עילת התביעה נוצרת ביום הפטירה של המבוטח, חו"ח, או ביום 1/7/92, לפי המוקדם. בכתב התביעה אין כל יסוד לטענה המופיעה בסעיף 3 לתגובת המשיב לפיה עילת התביעה בחיי המבוטח נוצרת החל מחלוף 15 שנים מיום עריכת הפוליסה – דברים אלו מנוגדים לאמור בכתב התביעה ומנוגדים לאמור בפוליסה עצמה אשר צורפה כנספח "א" לכתב התביעה, שם נאמר: "המאורע אשר עם בואו ישולם סכום הביטוח 1 ביולי 1992, או במקרה מותו הקודם של המבוטח".

דברים אלו נלמדים במפורש גם מסעיף 9(2) לתנאים שצורפו לפוליסה, סעיף הדן בפדיון הפוליסה בחיי המבוטח. בסעיף זה נאמר: "בתום תקופת הביטוח בחיי המבוטח, היינו בהגיע המועד שבו חייבת החברה בתשלום סכום הביטוח לפי הפוליסה (1/7/92, ח.פ), יהיה בעל הפוליסה או המוטב חייב למסור לחברה את הפוליסה, את הקבלה על תשלום הפרמיה האחרון והוכחה מספיקה כי המבוטח הנו בחיים". בסעיף 13(1) נקבע : "כל תביעה הנובעת מפוליסה מתיישנת אם לא תוגש בצורה שנקבעה בפוליסה (סעיף 9) במשך 7 שנים מהיום שבו נתהוותה התביעה".

מצירוף ההוראות הנ"ל עולה מפורשות שאם הפוליסה מסתיימת בחיי המבוטח, עליו לפנות לחברה, בצירוף הפוליסה, קבלה על תשלום והוכחת חיים, ולדרוש את מימושה. המועד הקבוע לכך הינו יום 1/7/92; זהו מועד קשיח שנקבע בפוליסה ובשום מקום לא נאמר "החל" ממועד זה; אין כל יסוד להנחות המפורטות בתגובת המשיב לפיהן ממועד זה חברת הביטוח משמשת כ"בנק". אם לא באה דרישה מהמבוטח למימוש הפוליסה, דרישה העומדת בתנאי סעיף 9, אזי התביעה מתיישנת תוך 7 שנים, קרי עד ליום 1/7/99.

בכתב התביעה ו/או בתגובה לא צויינה כל סיבה המצדיקה את הארכת תקופת ההתיישנות – ההיפך הוא הנכון, קיימת הודאה שהפוליסה "נשתכחה" מליבו של המשיב עד לשנת 2005. עם כל ההבנה והסימפטיה, שיכחה אינה אחד מהחריגים המוכרים בחוק כמאריכים את תקופת ההתיישנות. לגבי האינטרס הציבורי – למטבע זו יש שני צדדים. הראציונל בבסיס טענת ההתיישנות הינו להביא להתיידנות בנושאים אקטואלים, שהחומר הנוגע אליהם מצוי בידי כל. המקרה שלפניי רק ממחיש את ההצדקה העומדת בבסיס הראציונל – אררט כבר חדלה מלתפקד בשנת 2000; מסמכים אינם בנמצא; מדובר בפוליסה שנוצרה בשנת 1977, כשמועד מימושה היה קשיח ומוגדר 1992. במקרה זה, אין אלא לקבוע שהתביעה התיישנה.

לפיכך, הבקשה מתקבלת. התביעה נדחית על הסף מחמת התיישנות. המשיב ישלם למבקשות את הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת הבקשה. יש להשיב למשיב את האגרנ ששולמה, בהתאם לתקנות.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר.

ניתנה היום, כב' ניסן תשע"א, 26 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ