אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תומא נ' בית חולים גליל מערבי- מדינת ישראל

תומא נ' בית חולים גליל מערבי- מדינת ישראל

תאריך פרסום : 23/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
1680-07
23/02/2011
בפני השופט:
ג'מיל נאסר

- נגד -
התובע:
אדואר תומא
הנתבע:
בית חולים גליל מערבי- מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

התובע עבד כמאבטח בשירות הנתבעת. ביום 4/3/00 נפגע בגופו עקב תאונת עבודה. בפניי תביעתו לתשלום פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.

בפתח ישיבת היום שנועדה לשמיעת הראיות, הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמה דיונית לפיה יטענו על סמך החומר הקיים בתיק בית המשפט, כולל תצהירי העדות הראשית וללא חקירה נגדית. בהתאם להסכם זה, שמעתי היום את סיכומי ב"כ הצדדים ודחיתי למתן פסק דין.

התובע טוען כי ביום 4/3/00 בסמוך לשעה 02:00 לפנות בוקר, עת עבד כמאבטח בשירות הנתבעת ושהה בשער הכניסה למתחם בית החולים, הוא ביקש לרדת מהעמדה בה עמד ואז החליק על מדרגות עץ שהיו רטובות, נפל ונפגע באורח קשה בברך רגל שמאל (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה הוא נזקק לטיפול רפואי בבית החולים ולאחר מכן היה במעקב רפואי ממושך. מומחה רפואי מטעם בית המשפט (שמונה בהסכמה) קבע לו נכות צמיתה בשיעור 5% בגין אי יציבות קדמית קלה בברך. התובע טוען כי הנתבעת חבה כלפיו בנזיקין בגין התאונה, הן לאור הכלל הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין והן לאור קיום עוולת רשלנות נזיקית.

הנתבעת טוענת כי התאונה שארעה לתובע איננה מטילה חבות נזיקית על הנתבעת (המעביד). לעניין הנסיבות, הפנה ב"כ הנתבעת לגרסה הראשונה שמסר התובע בחדר מיון של בית החולים, בה הוא לא מזכיר כי ירד במדרגות וגם לא מזכיר שהיתה רטיבות. כך הוא הדבר בגרסה שצוינה בטופס "בירור תאונת עבודה" שערך מנהל האבטחה בבית החולים אודות התאונה שארעה לתובע. תאונה זו, בהתאם לנסיבותיה האמיתיות, לא מקימה חבות בנזיקין.

בכל הקשור לנסיבות ארוע התאונה והאחריות הנזיקית ולאחר ששקלתי היטב את טענות הצדדים ועיינתי בתצהירים שהוגשו וכן במסמכים שצורפו, הגעתי למסקנה שיש מקום להטיל אחריות נזיקית על הנתבעת תוך ייחוס אשם תורם לתובע בשיעור 30%. אנמק להלן הכרעתי זו.

הטענה בדבר תחולת סעיף 41 לפקודת הנזיקין (הדבר מדבר בעדו) נדחית. על מנת להוכיח תחולתו של סעיף זה, יש להוכיח כי התקיימו שלושת יסודותיו ואז להצדיק את הקביעה המשפטית כי הנטל עובר על שכמה של הנתבעת להוכיח שלא התרשלה (אעיר, במאמר מוסגר, כי סעיף 41 אינו מטיל חבות בנזיקין, אלא עוסק בהעברת נטל הראיה). בתמצית אציין כי סעיף זה אינו חל במקרה שבפנינו והדיון המשפטי יתמקד בעוולת הרשלנות.

אין חולק כי בין עובד למעביד קיימת חובת זהירות מושגית. כמו כן, במקרה שבפנינו, מתקיימת גם חובת זהירות קונקרטית שכן בנסיבות ארוע התאונה, חבה הנתבעת כלפי התובע חובת זהירות לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע את התרחשות התאונה. השאלה הנוספת המתבקשת הינה האם הנתבעת הפרה את חובת הזהירות שלה וזאת על רקע הנסיבות הקונקרטיות של התאונה. בעניין זה אני משיב בחיוב, שכן נחה דעתי לקבל את הגרסה שקיימת מדרגה ממנה יורד התובע מה"בוטקה" (עמדת ההמתנה של המאבטחים) וכי היתה רטיבות מסוימת שהוכחה ברמה הדרושה במשפט אזרחי (ובין היתר נוכח שעת התאונה). אין ספק בעיניי שהנזק שנגרם לתובע בברכו קשור מבחינה סיבתית לנסיבות הקונקרטיות שהוכחו ולרשלנות הנתבעת.

יחד עם זאת, מוצדק לחייב את התובע באשם תורם בשיעור 30%. התובע עבד משך 3 שנים באותו מקום, המקום היה מוכר לו היטב ולא חל כל שינוי בסביבת העבודה של התובע, לא מדובר במפגע מהותי, תשומת לב מצד התובע בזמן ירידה מה"בוטקה" דרך המדרגה הקיימת אל הכביש היתה מונעת, באורח סביר, את ארוע התאונה. נתונים אלה אינם מלמדים על ניתוק הקשר הסיבתי, אך יש בהם להצדיק ייחוס אשם תורם לתובע.

בעניין הנזק: התובע טופל בבית החולים ולאחר מכן היה במעקב רפואי במרפאות קופ"ח וכן עבר טיפולים פיזיותרפיים. על פי מסמכים שהוצגו, הומלץ לתובע לעבור ניתוח ארתרוסקופיה בברך שמאל, אך הוא לא עשה כן. המומחה הרפואי שמונה בהסכמת הצדדים, תוך הענקת מנדט למומחה הנ"ל להכריע במחלוקת בשאלת הנכות הרפואית, קבע כי נותרה נכות אורטופדית בשיעור 5%. התובע נעדר מעבודתו משך 64 ימים רצופים, בגינם קיבל שכר ממעבידו בהיותו מעביד מאושר על פי תקנה 22. המוסד לביטוח לאומי קבע נכות זמנית שבגינה שולמו כ– 2000 ₪ לתובע. שכרו של התובע עובר לתאונה עמד על סך קרן של 4,600 ₪. במהלך 11 השנים שחלפו מאז ארוע התאונה התובע למד וכן עבד במספר מקומות.

אתייחס להלן לראשי הנזק הרלוונטיים השנויים במחלוקת ואפסוק בהם אחד לאחד.

הפסד השתכרות בעבר: כאמור לעיל, חלפו מאז ארוע התאונה כמעט 11 שנים. בגין תקופת אי הכושר המוחלט של 64 ימים שולמה לתובע משכורת על ידי המעביד (והמעביד קיבל אליו את דמי הפגיעה מהביטוח הלאומי). לאחר מכן, התובע שב לעבודתו ולאחר מכן עבד במקומות נוספים. לא ניתן לבצע בדיקה ממשית לגבי קיום הפסד שכר חלקי במהלך השנים הרבות שחלפו, אך יש מקום, על דרך האומדנה, לפסוק סכום מתון לתובע בגין ראש נזק זה, אותו אני מעמיד על סך 2,000 ₪.

הפסד השתכרות לעתיד: התובע הינו יליד 1973. היה בגיל 27 ביום ארוע התאונה לערך והיום הוא בגיל 38. לתובע נגרמה פגיעה בברך שמאל אשר תוארה בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, אשר ניתנה כ– 8 שנים לאחר התאונה. המומחה קבע בחוות דעתו כי עדיין קיימת אי יציבות קדמית קלה בתנועות ברך שמאל. התובע עבד מזה שנים ומשתכר למחייתו. הנכות הרפואית שנקבעה הינה בעלת היבט תפקודי נוכח מהות הפגיעה והנכות שנותרה ואין להתעלם מכך. נתונים אלה אינם מצדיקים עריכת חשבון אריתמטי לעניין הפסד ההשתכרות העתידי (כפי שטוען התובע) ומנגד אינם מצדיקים דחיית ראש נזק זה באופן מלא (כפי שטוענת הנתבעת, אם כי לפנים משורת הדין, הוצע סכום של 5000 ₪). אני מחליט לפסוק לתובע על דרך האומדנה סך של 12,500 ₪.

בכל הקשור לכאב וסבל: הנתונים שפורטו בהרחבה לעיל (מהות הפגיעה, גילו של התובע ויתר הנסיבות שתוארו) מביאים אותי לפסוק לתובע סך של 13,000 ₪.

יתר ראשי הנזק שנטענו לא הוכחו ויש לזכור כי המדובר בתאונת עבודה אשר מכסה את ההוצאות.

סה"כ הפיצויים שנפסקו הינם: 27,500 ₪. מסכום זה יש לנכות 30% אשם תורם והיתרה המתקבלת הינה 19,250 ₪.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך 19,250 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20%.

ככל שתחול יתרת אגרה בתיק זה, תשא בה הנתבעת.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין אל ב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט אדר א תשע"א, 23 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ