אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תובע שלא הוכיח חובו בפני הנאמן לא יוכל לבצע "מקצה שיפורים" בהליך אחר.

תובע שלא הוכיח חובו בפני הנאמן לא יוכל לבצע "מקצה שיפורים" בהליך אחר.

תאריך פרסום : 13/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי בתלאביב-יפו
1187-06
12/10/2009
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
פלטיאל וכטפוגל
עו"ד מנור
הנתבע:
1. איזבל ג'וי בלאס (בפשיטת רגל)
2. דוד בלאס (בפשיטת רגל)

הנאמן בפשיטת רגל עו"ד בויאר
פסק-דין

1.      1.      עניינה של המחלוקת בין הצדדים בהלוואה שהתובע העניק לטענתו לנתבעים. התובע טען כי הנתבעים התחייבו להעמיד את דירת המגורים שלהם שברחוב שדרות חן בתל אביב (להלן: " הדירה"), כבטוחה להלוואה.

2.      2.      הנתבעים מצויים בהליכי פשיטת רגל. בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופטת קרת מאיר, נקבע כי הדירה היא נכס של הנתבעים, וכי היא מוקנית לנאמן, בכפוף למשכנתא לזכות חברת ר.נ.י. פרעם אחזקות בע"מ, שניתנה להבטחת חוב של נתבעים לחברה הנ"ל, על סך 114,000$. עוד נקבע כי יש לאפשר את מכירת הדירה בפיקוח בית המשפט. יוער כי התביעה דנן הוגשה מלכתחילה גם נגד חברת ר.נ.י. פרעם, אולם היא נדחתה ביום 29.12.08, בהסכמת התובע.

התובע הגיש בעבר תביעות חוב לנאמן בפשיטת הרגל, ותביעתו נדחתה.

כעולה מסיכומי התובע, עניינה של התביעה הוא בהצהרה כי זכותו של התובע לממש את הבטוחה שניתנה לו לצורך פירעון ההלוואה.

3.      3.      התובע טען בסיכומיו כי הוא העניק לנתבע 2 (להלן: " בלס") ארבע הלוואות שסכומם הכולל עמד על 900,000 ש"ח. הסכם ההלוואה ביחס להלוואות הללו נחתם ביום 4.1.91 (להלן: " הסכם ההלוואה") כאשר הלווה על פי ההסכם היא הגב' בלס, אשתו של מר בלס. אין חולק כי בפועל נחתם הסכם ההלוואה על ידי מר בלס עצמו, כאשר מהסכם ההלוואה עולה כי הוא חתם עליו מכוח יפוי כוח שנתנה לו רעייתו.

התובע טוען כי 3 מן ההלוואות נושא הסכם ההלוואה ניתנו לבלס עוד בטרם חתימת הסכם ההלוואה. לטענת התובע, במסגרת הסכם ההלוואה נמסר לו שטר משכנתא על הדירה - בהתאם להתחייבות בס' 5(ג) להסכם. אולם, כך הוא טוען, הסתבר לו בדיעבד, בשנת 1994, כי שטר המשכנתא (נפסח ג' לתצהיר התובע) היה מזויף. יוער כי על פי ס' 5 הנ"ל להסכם ההלוואה, היה על הלווים להעמיד לזכות התובע בטחונות נוספים. 

עוד יש לציין כי לאחר הסכם ההלוואה, התקשרו הצדדים בהסכמים נוספים, בין היתר בהסכם מיום 24.1.92, שלטענת בלס התובע קבל מכוחו 25% ממניות חברת נבוא פיננסים ומשכנתאות בע"מ שהיו בבעלותו. התובע טען כי אין לקבל את טענת הנתבעים לפיה הם השיבו לו את ההלוואה, טענה המבוססת על ההסכם הנ"ל. זאת, משום שהסכם זה בוטל, כפי שעולה גם מגרסתו של בלס עצמו.

4.      4.      עוד טען התובע כי בשנת 1994 חתמה הנתבעת 1 (להלן: " איזבל") על יפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות בדירה לתובע, לצורך ביצוע ההתחייבויות כלפיו - ובין היתר ההתחייבויות נושא הסכם ההלוואה. במועד זה נרשמה לזכותו של התובע הערת אזהרה על הדירה (כאשר באותו מועד היתה רשומה כבר משכנתא על הדירה לזכות הבנק למסחר). הערת האזהרה הנ"ל היא הבסיס לטענתו של התובע בתביעה דנן. לטענתו, קיומה של הערת האזהרה לזכותו, מקנה לו עדיפות מהותית על פני נושים אחרים של הנתבעים, בהתאם לס' 127(ב) לחוק המקרקעין, ולהלכה הפסוקה.

5.      5.      התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים בשנת 1996. ההליכים בתביעה הופסקו לאחר שהנתבעים נכנסו להליכי פשיטת רגל. התובע הגיש מספר תביעות חוב לנאמן. שתיים מהן התקבלו, אולם התביעה ביחס לחוב דנן - נדחתה על ידי הנאמן שקבע כי היא לא הוכחה. 

התובע טוען כי הערת אזהרה שנרשמה לזכותו ביום 4.7.94, לא נועדה (כטענת הנתבעים) להבטיח את ההסכם מיום 4.7.94 בלבד. לטענתו, נועדה הערת האזהרה להבטיח את מכלול התחייבויות החייבים כלפיו, ובכלל זה את ההתחייבויות נושא הסכם ההלוואה.

6.      6.      התובע הוסיף וטען כי הן בעת הגשת התביעה הראשונה כנגד הנתבעים, והן במסגרת הליך הוכחת החוב, היה לו ייצוג לקוי, והוא אף לא היה בריא. לכן הוא לא מסר מסמכים שקיומם אינו מוטל בספק. בקשה להארכת מועד להגשת המסמכים הללו נדחתה על ידי הנאמן, והוכחת החוב נדחתה משום שלא הומצאו לנאמן המסמכים והפרטים הדרושים. התובע טען כי בנסיבות הענין לא ניתן לקבוע קיומו של מעשה בית דין, משום שלא ניתנה על ידי הנאמן (ואף לא על ידי בית המשפט) החלטה לגופו של ענין.

התובע לא ויתר לטענתו על הבטוחה, וההצהרה שלו בטופס הוכחת החוב לנאמן לפיה אין לו בטוחה, ניתנה בהתאם לעצתו של מי שהיה אז בא כוחו, ולכן משקלה הוא "קל כנוצה". הנאמן לא הסב את תשומת לבו לטופס, והתעלם מהעובדות שהיו בפניו.

התובע הוסיף וטען כי ענייני התביעה דנן לא נדונו במסגרת הליך פשיטת הרגל, שכן השאלה האם נכס מסוים שייך לפושט הרגל אם לאו, איננה נוגעת ל"חובות בני תביעה", ולכן אין היא מועברת להכרעת הנאמן.

7.      7.      מנגד, טען הנאמן על נכסי הנתבעים, כי יש לדחות את התביעה. לטענתו, התובע ויתר על הבטוחה שהיתה בידיו - בעת הגיש את הוכחת החוב, בה הוא הצהיר כי אין בידיו כל בטוחה שהיא. הוא הוסיף וטען כי החלטתו בתביעת החוב, מהווה מעשה בית דין. הנאמן הפנה גם להחלטת בית המשפט של פשיטת הרגל מיום 11.9.93, שאישר את החלטת הנאמן, וקבעה כי לתובע ניתנו די והותר ארכות ואין כל הצדקה לסטות מהכלל לפיו כל תביעות החוב יתבררו בפני הנאמן, ואין מקום גם לתת לתובע אורכה לערער על החלטות הנאמן. גם החלטה זו מהווה מעשה בית דין, לטענת הנאמן.

הנאמן הוסיף וטען כי יפוי הכוח שמכוחו נרשמה הערת האזהרה לא נועד להבטחת הסכם ההלוואה, אלא להבטחתו של ההסכם מיום 4.7.94. הוא הוסיף וטען בהקשר זה כי אין כל בסיס לטענת התובע לפיה ס' 8 ליפוי הכוח הזה (בו צוין כי הוא ניתן להבטחת הסכם ההלוואה מיום 4.7.94), נוסף לו ללא ידיעתו. מאחר שיפוי הכוח נועד להבטיח הסכם שלא יצא אל הפועל, הרי שלהערת האזהרה שנרשמה אין תוקף, בהעדר זכות שיפוי הכוח נועד להבטיחה.

8.      8.      עוד טען הנאמן כי התובע לא עמד בנטל שהוטל עליו, ולא הוכיח שהנתבעים חייבים לו סכומי כסף נוספים מעבר לאלה שהוכרו בתביעות החוב על ידי הנאמן. כן נטען כי הערת האזהרה אינה מקנה לתובע נשייה מובטחת, וכי התביעה דנן הוגשה על ידי התובע בחוסר תום לב.

9.      9.      כעולה מהאמור לעיל, ישנן מספר שאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. הנאמן כופר בכך שהתובע העניק לנתבעים הלוואה, והוא אף טוען כי יפוי הכוח מכוחו נרשמה הערת האזהרה לא נועד להבטיח את הסכם ההלוואה דנן. הנאמן כופר בטענות התובע ביחס לזכות העדיפות הנטענת שלו בדירה ובתמורה שתתקבל ממכירתה. בנוסף, שנויה במחלוקת שאלת ההשלכה של ההליכים הקודמים שהתנהלו בפני הנאמן - על זכויות התובע בהליך דנן.

כפי שיובהר בפירוט להלן, אני סבורה כי דין טענותיו של התובע - להידחות.

הוויתור על הבטוחה במסגרת הליכי הוכחת החוב

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ