אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תובע ייצוגי שחזר בו מתביעתו ללא הסבר אינו זכאי לגמול והוצאות

תובע ייצוגי שחזר בו מתביעתו ללא הסבר אינו זכאי לגמול והוצאות

תאריך פרסום : 15/01/2009 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תלאביב-יפו
1260-06
11/01/2009
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
גיל רוגוז'ינסקי
עו"ד ע' תם וד' כהן
הנתבע:
מכבי שירותי בריאות
עו"ד ע' שטרן וא' רנצלר
החלטה

1.         המבקש הגיש נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בבקשתו טען המבקש כי המשיבה גבתה ממבוטחיה, שלא כדין ובניגוד להתחייבותה, תשלום עבור ביקור חוזר אצל רופא ברבעון. המשיבה מעולם לא חלקה על כך שהיא איננה רשאית לגבות תשלום עבור ביקור חוזר, ואף לא הכחישה כי מדי פעם קורה שמבוטח מחוייב בתשלום יותר מפעם אחת ברבעון. טענתה של מכבי היתה כי חיוב שכזה מקורו בטעויות שקורות לעיתים רחוקות, וכי היא עושה כמיטב יכולתה כדי לצמצם כמה שאפשר טעויות מעין אלה. המשיבה טענה גם כי היא דואגת לזכות מבוטחים שחוייבו בשוגג, וכן כי היא נוקטת אמצעים ליידע את המבוטחים בדבר זכאותם לקבל החזר כספי במקרה של חיוב שגוי שכזה. עם זאת, המשיבה הדגישה כי אין דרך למנוע כליל טעויות מן הסוג האמור, והסבירה כיצד ומדוע הן קורות.

2.         לאחר קבלת תגובת המשיבה, ולאחר שמשא ומתן לפשרה שהתנהל בין הצדדים לא צלח, ובטרם התקיים דיון בבקשה לגופה, הגישו הצדדים, ביום 27.10.08 " בקשה מוסכמת לדחיית התביעה האישית ולמחיקת בקשת האישור". בבקשה נאמר כי:

" הצדדים אינם רואים לנכון להמשיך בניהול בקשת האישור, ובעקבות מו"מ שנוהל בין הצדדים הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

(א) התביעה האישית תידחה ובקשת האישור תימחק;

(ב) בית המשפט הנכבד יפסוק האם על מכבי לשלם לתובע הוצאות בגין ניהול ההליכים עד כה, לרבות שכר טרחת עורכי-דינו...".

הצדדים הסכימו גם כי כל צד יהיה זכאי לטעון לפני בית המשפט לעניין ההוצאות, וכי בכל מקרה לא ייפסקו הוצאות לטובת המשיבה.

3.         המבקש טוען כי בתגובתה לבקשת האישור הודתה למעשה המשיבה בקיומה של עילת תביעה, אך ביקשה לסייגה כ"טעות אנוש". המבקש נעזר בחישובים סטטיסטיים שונים מהם הוא מגיע למסקנה כי מספר המבוטחים אשר נפגע מטעויותיה של המשיבה עומד על עשרות, אם לא מאות, אלפי מבוטחים בכל רבעון. מכך מסיק המבקש כי היקפה של התביעה שהגיש הינו גדול ומשמעותי. עוד טוען המבקש כי בעקבות הגשת התובענה על ידו החלה המשיבה לפעול בצורה יעילה יותר על מנת למנוע את הגביה הבלתי חוקית, כמו גם כדי ליידע את המבוטחים על זכותם לדרוש החזר בגינה. נתונים אלה מלמדים, לדעתו, על התועלת שהיתה בהגשת התובענה לחברי הקבוצה, כמו גם על החשיבות הציבורית הרבה של התביעה. בנוסף, מדגיש המבקש את העובדה שניהול התביעה, אשר הוגשה על ידו כבר בשנת 2004 (התביעה הוגשה תחילה לבית הדין האזורי לעבודה, ורק לאחר שנדחתה מחוסר סמכות, הוגשה שוב בשנת 2006, הפעם לבית משפט זה), היה כרוך בטרחה רבה, וכי הסיכון אותו נטל על עצמו, כאשר תביעתו האישית עמדה על סך של 10 ש"ח בלבד, היה גבוה ביותר.

4.         המשיבה מתנגדת לפסיקת הוצאות למבקש. לגישתה, מדובר בתביעה חסרת בסיס, שלא היה כל מקום להגישה מלכתחילה, ולא בכדי החליט המבקש למחקה לאחר שניתנה תגובת המשיבה, ועוד בטרם החל הדיון לגופה. המשיבה דוחה את טענת המבקש לפיה רק בעקבות התביעה שהגיש החלה מכבי לפעול על מנת למנוע חיובים שגויים בגין ביקורים חוזרים. המשיבה טוענת כי עיון בטיעוני המבקש ביחס לצעדים בהם נקטה, מעלה כי הם מתייחסים לפעולות שהינן מוקדמות למועד הגשת התביעה דנן (23.2.06), ועל כן ברור כי אינן נובעות מהגשתה. המשיבה איננה שוללת את האפשרות כי החלה לנקוט בצעדים האמורים רק לאחר שהמבקש הגיש את תביעתו המקורית לבית הדין לעבודה (בספטמבר 2004) אלא שלגישתה הדבר איננו רלוונטי. התביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה נמחקה מחוסר סמכות, ונקבע לגביה כי כל צד ישא בהוצאותיו, ואילו בהליך הנוכחי לא היה עוד כל צורך.

5.         המשיבה מתייחסת גם לחישובי המבקש באשר לכמות המבוטחים אשר חויבו בתשלום בגין ביקור חוזר וטוענת כי הללו מופרכים. עצם העובדה שהמבקש חזר בו מן התביעה, סבורה המשיבה, מלמדת כי אין כל בסיס לטענתו הנ"ל, שהרי אם אכן נפגעו רבים כל כך מהתנהלות המשיבה, לא היה מקום למחוק את התביעה. מכל מקום, בקשה לפסיקת הוצאות איננה המסגרת המתאימה לבירור טענה עובדתית מעין זו.

6.         לאחר עיון בטיעוני הצדדים שוכנעתי כי אין כל בסיס לבקשה לפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד. נקודת המוצא הינה כי במקרה בו בחר תובע למחוק את תביעתו יש להניח כי שוכנע שאין בידיו עילת תביעה ראויה, ולכן אין מקום לפסוק לטובתו הוצאות או שכר טרחה. להיפך, פעמים רבות ייפסקו במקרה כזה הוצאות לטובת הנתבע, אשר נגרר שלא בטובתו לניהול מיותר של הליך. במקרים חריגים, בהם מתברר כי התובענה הייצוגית הוגשה בצדק, אך הדיון בה התייתר בשל כך שהנתבע "חזר בתשובה" או שהנושא הפך להיות בלתי רלבנטי - מאפשר החוק לפסוק תגמול לתובע הייצוגי ושכ"ט עו"ד לבא-כוחו. כך, למשל, פסקתי תגמול לתובע ושכ"ט עו"ד לבא-כוחו במקרה בו הדיון בבקשה לאישור התובענה היצוגית התייתר לאור התערבות המפקח על הבנקים, וההוראה שנתן לבנק הנתבע להחזיר ריבית שנגבתה ביתר (ת.א. (ת"א) 1957/03 אר און השק'עות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, תק-מח 2006(1) 8560, שאושר בע"א 3737/06 רם דקל, עו"ד נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, תק-על 2008(3) 4252). באותו מקרה, התובענה הייצוגית הניעה את המפקח על הבנקים להתערב לטובת חברי הקבוצה, והם קיבלו החזר של הריבית ששילמו ביתר. בכך הושגה מטרת התובענה ההיצוגית. למקרים מעין אלו נועד סעיף 22(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, אשר קובע לאמור:

"בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו -

(1) לפסוק גמול למבקש או לתובע המייצג אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, לפי הענין, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב)...".

השיקולים הקבועים בסעיף קטן ב' הינם הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה; התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה; ומידת החשיבות הציבורית של התובענה. שיקולים דומים יש לשקול בעת קביעת שכר טרחה לב"כ התובע הייצוגי, כאמור בסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות.

7.         אינני סבור כי בנסיבות המקרה דנא קיימים טעמים מיוחדים בגינם יש לזכות את המבקש בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. בהודעה המשותפת שהגישו הצדדים אין כל הסבר להחלטת המבקש למחוק את תביעתו, ולכן צריך להניח כי הדבר נעשה בשל הערכה מחדש של סיכויי התביעה הנמוכים. טענותיו של המבקש באשר לגודל הקבוצה הפוטנציאלי אינן מבוססות על נתונים אלא על ספקולציות, ודומה כי אם היה בסיס לטענות, לא היה התובע נסוג בו מן התביעה. משחזר בו המבקש מתביעתו, אין מקום שלא לקבל טענת המשיבה לפיה החיוב בתשלום בגין ביקור חוזר הינו תופעה שולית באופן יחסי, אשר המשיבה פועלת למנוע אותה, ואף מזכה את מי שחוייב בשוגג. בנסיבות אלה, ברי כי התועלת לחברי הקבוצה מהגשת התביעה, כמו גם החשיבות הציבורית של התביעה, אינן משמעותיות.

ודוק: התובענה היצוגית היא מכשיר חשוב ביותר לאכיפת זכויות הצרכן. אך בתי המשפט אינם צריכים לעודד הגשת תביעות סרק ייצוגיות. פסיקת הוצאות לתובע ייצוגי או לבא-כוחו במקרה בו התברר כי הבקשה לאישור התובענה "אינה מחזיקה מיים" - עלולה לעודד הגשת תביעות ייצוגיות בלתי מבוססות.

8.         עיון בטענות המבקש מלמד גם כי הצדק עם המשיבה בטענתה לפיה החלה לפעול ביתר שאת למניעת טעויות בחיוב המבוטחים עוד בטרם הוגשה התביעה לבית משפט זה. המבקש עצמו מפנה, לשם תמיכה בגרסתו, למכתב של המשיבה מיום 30.1.05, כמו גם לפרסומים מטעמה מחודשים נובמבר 2005 ומאי 2006 (סעיפים 13 ו- 17 לטיעוני המבקש לעניין ההוצאות). מכאן, שהתביעה דנן לא תרמה דבר לשיפור מצבם של חברי הקבוצה, וגם מטעם זה אין לייחס לה גם חשיבות ציבורית כלשהי.

9.         המבקש מתייחס לטרחה הרבה שהיתה כרוכה בניהול ההליך, כמו גם למשך הזמן בו היו ההליכים תלויים ועומדים. ואולם דומה כי חלק נכבד מן הטרחה שנגרמה למבקש נבע מן העובדה שהתביעה הוגשה על ידו תחילה לבית הדין לעבודה, אשר לא היה מוסמך לדון בה. אמנם, עיכוב וסרבול נוסף בהליכים היה תולדה של בקשת המשיבה להכיר בה כ"רשות" לפי סעיף 9 לחוק - בקשה אשר נדחתה על ידי ביום 14.11.07. אך בגין בקשה זו חוייבה המשיבה זה מכבר לשלם למבקש שכר טרחת עורך דין.

10.       לא זו אף זו: את הטרחה שנגרמה למבקש יש לאזן למול הטרחה שנגרמה למשיבה כתוצאה מהגשת התביעה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית. יש לזכור כי המבקש הוא שפתח בהליכים, אשר התבררו בהמשך כמיותרים, וגרר לכך את המשיבה שלא בטובתה. אמנם, המשיבה ויתרה על דרישת הוצאות מטעמה עקב מחיקת התביעה, אך יש לקחת בחשבון את ההוצאות שנגרמו לה - כולל אלו הנובעות מן הצורך להגיב על בקשה חסרת בסיס לפסוק נגדה הוצאות.

11.       ההחלטות אליהן הפנה המבקש, בהן קבע בית המשפט כי התובע המייצג זכאי לגמול ובא כוחו זכאי לשכר טרחה אינן יכולות להועיל לו במקרה זה. בבש"א 19983/06 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל - מנהל המכס ומס בולים, ובת.א. (ת"א) 125/06, בש"א 31985/06 אלוני נ' עיריית חולון הופסקה התביעה הייצוגית עקב מתן הודעה על ידי הרשות בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, ולא מחמת שהמבקש העריך כי סיכויי הצלחתו בתביעה נמוכים. בדומה, בת.א. (י-ם) 9034/07, בש"א 4303/07 פרופ' קורינאלדי חב' למשפטים נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נפסק לתובע גמול לאחר שבית המשפט קיבל את טענתו כי הגשת התביעה תרמה במידת מה לקידום האינטרס הציבורי. במקרה דנן, אין בסיס עובדתי לומר כי היה בהגשת התביעה כדי להועיל לחברי הקבוצה, וגם לא ניתן לייחס לה חשיבות ציבורית של ממש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ