אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מועצה אזורית מרחבים ואח' נ' פרילינג ואח'

מועצה אזורית מרחבים ואח' נ' פרילינג ואח'

תאריך פרסום : 11/06/2017 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
9670-09-15
28/05/2017
בפני הרשם הבכיר:
אמיר צ'כנוביץ

- נגד -
התובעת/הנתבעת שכנגד:
המועצה האזורית מרחבים
עו"ד תמיר שטמר
הנתבעים/התובעים שכנגד:
1. פרופ' טוביה פרילינג
2. ד"ר דינה פרילינג

עו"ד ראובן גוברין
פסק דין
 

 

1.התובעת, המועצה האזורית מרחבים (להלן: "המועצה"), הגישה כתב תביעה כנגד הנתבעים, המחזיקים ובעלי הזכויות במשק מס' 38 במושב ניר משה (להלן: "הנכס", "המושב"), לתשלום חוב בגין היטל ביוב (להלן: "ההיטל", "החוב") בסך 20,527.4 ₪ נכון ליום 31.12.2015.

 

2.הנתבעים הגישו כנגד המועצה תביעה שכנגד, בה עתרו לחייבה בהשבת תשלומי היטל ביוב ששילמו ביתר, החזר הוצאות ייעוץ משפטי, פיצוי בגין פרסום הוצאת לשון הרע, ונזק לא ממוני בסך כולל של 36,227 ₪.

 

3.בהתאם לחוק עזר למרחבים (ביוב), התשנ"ח-1997 (להלן: "חוק העזר"), זכאית התובעת להטיל ולגבות היטל ביוב, בגין עבודות תשתית לביוב מרכזי במושב ניר משה.

 

4.בשנת 1999 החליטה המועצה, מכוח חוק העזר, לחייב בעלי נכסים במושב בתשלום היטל הביוב בגין התקנת ביוב שביצוען החל בשנת 1997 והסתיים בשנת 1999.

בשנת 2000 שלחה המועצה הודעות לתשלום היטל הביוב לבעלי הנכסים שבמושב.

 

5.במועד התקנת מערכת הביוב המרכזי ובמועד חיוב בעלי הנכסים במושב בהיטל הביוב, בעלי הזכויות במשק 38 שבמושב, היו רבקה ודוד הרמן (להלן: "הרמן").

 

6.הנתבעים רכשו את הנכס מהרמן בסוף שנת 2002.

 

 

 

טענת התיישנות

7.הנתבעים טוענים כטענה מקדמית, כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות, שכן החיוב בהיטל הביוב התגבש למעלה מ- 7 שנים קודם הגשת התביעה.

 

8.לטענת הנתבעים עבודות התקנת תשתית הביוב הסתיימו כבר בשנת 1999 או בסמוך לכך, וההיטל הוטל וגבייתו החלה במהלך שנת 2000, כך שחלפה ממועד זה ועד להגשת התביעה בשנת 2015, תקופת ההתיישנות.

 

9.לחלופין, נטען כי התביעה התיישנה ככל שהינה נוגעת לחיוב בגין היטל ביוב לשנת 2008.

בחוק העזר נקבע כי מועד לתשלום ההיטל הינו עד ליום 31 לינואר של כל שנה.

ההיטל עבור שנת 2008 צריך להיות משולם עד 31.1.2008, כך שנכון למועד הגשת התביעה (בשנת 2015) חלפו למעלה מ- 7 שנים.

 

10.בסעיף 33 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962, נקבע:

"ההיטל ישולם תוך שלושה חודשים לאחר מסירת דרישת התשלום לבעל הנכס או במועדים מאוחרים יותר שנקבעו בחוק העזר או בדרישת התשלום או עד תום שלושים יום מתחילת עבודת ההתקנה שבקשר אתה הוטל ההיטל, הכל לפי המועד המאוחר יותר..."

 

11.ע"פ סעיף 7 (א) לחוק עזר למרחבים (ביוב), התשנ"ח- 1997, המועצה רשאית להחליט שההיטל ישולם במועדים שתקבע.

ע"פ התוספת לחוק העזר, נקבע כי בעל דירה שבנייתה הסתיימה לפני 1.1.96 (להלן: "משק ותיק") רשאי לשלם ההיטל ב-20 תשלומים שנתיים.

 

12.אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו, כי בהיעדר מתן הודעה של הרמן למועצה לפרוס ההיטל ל-20 שנה, היה על המועצה לגבות את מלוא ההיטל בתשלום אחד במזומן.

 

13.מהראיות שהובאו עולה כי הרמן גילה דעתו בדרך של התנהגות על רצונו לפרוס ההיטל ל- 20 תשלומים שנתיים, ובהתאם שילם 3 תשלומים שנתיים עד למועד מכירת הזכויות בנכס לנתבעים.

 

14.ע"פ סעיף 3 לחוק העזר, החיוב בהיטל הביוב מתגבש בעת הנחתה של תשתית הביוב המשמשת את הנכס, ומוטל על מי שהיה בעלי הנכס באותה עת, וקיבל הודעה על כך כדין.

 

15.ככלל, כאשר נפרס תשלום ההיטל ל- 20 תשלומים שנתיים, מתגבש החוב בהתאם למועד כל תשלום.

 

16.במועד הגשת התביעה בחודש 12/2015, חלפו 7 שנים והתיישנה התביעה, לכל הפחות בגין תשלום ההיטל הביוב בגין שנת 2008 ואילך, אשר תשלומו צריך היה להיעשות עד ליום 31.1.2008.

 

17.בנסיבות המקרה, באתי למסקנה כי התביעה התיישנה בכללה, כפי שיפורט להלן.

ע"פ הוראת סעיף 21 לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (סעיף 324 לפקודת העיריות[נוסח חדש]), לצורך העברת הזכויות בנכס בפנקס המקרקעין, נדרש לקבל אישור המועצה להעדר חובות.

 

18.הואיל וע"פ הדין תנאי להוצאת אישור העדר חובות הוא הסדרת כל החובות למועצה.

לפיכך, המועד בו הוציאה המועצה בשנת 2004 להרמן אישור העברת הנכס, הוא המועד בו התגבש לכל המאוחר יתרת חוב היטל הביוב.

 

על כן, לכל המאוחר התגבש החוב בשנת 2004.

 

19.לפיכך, נכון למועד הגשת התביעה בשנת 2015, חלפו למעלה מ- 7 שנים ממועד התגבשות החוב, והתביעה התיישנה.

 

הגורם החב בהיטל הביוב

20. השאלה שבמחלוקת, הינה מיהו הגורם החב בהיטל הביוב.

ובמילים אחרות, האם החבות חלה על מי שהיו בעלי הנכס בעת התקנת מערכת הביוב ונמסרה להם הודעה על התקנתו וחובתם לשלמו או על הבעלים הנוכחי בנכס, אף אם לא היה הבעלים בנכס בעת ביצוע עבודת התקנת הביוב ו/או במועד מתן ההודעה על כך.

 

21.ע"פ כתב התביעה, הנתבעים נדרשו לשלם היטל הביוב מתוקף היותם רשומים בספרי התובעת כמחזיקים ו/או כבעלים בנכס החל משנת 2004.

 

22.הנתבעים טוענים כי במועד התקנת מערכת הביוב ובמועד בו הוטל היטל הביוב, בעלי הזכויות בנכס היו הרמן, והם היחידים החבים בו

 

23.לטענת הנתבעים היטל הביוב אינו יכול להיות מושת עליהם, באשר רכשו את הזכויות בנכס שנים לאחר הטלת היטל הביוב.

 

 

 

24.סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב),תשכ"ב-1962, קובע :

"בעלי כל נכס שנמסרה להם הודעה כדין על התקנתו או הקנייתו של ביוב שישמש אותו נכס, חייבים בהיטל התקנת הביוב(להלן-ההיטל), בשיעור שייקבע בחוק עזר לכל שלב כאמור בסעיף 16; ההיטל מוטל לשם כיסוי הוצאות התקנת הביוב או של קנייתו."

 

25.בהתאמה נקבע בסעיף 3 לחוק עזר למרחבים (ביוב), התשנ"ח -1997 :

"בעל נכס חייב בהיטל שנמסרה לו הודעה כדין על התקנתו של ביוב שישמש אותו נכס, חייב בהיטל הביוב, בשיעור שנקבע בתוספת."

 

26.מלשון הוראות ס' 17 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) וס' 3 לחוק עזר למרחבים (ביוב), עולה כי החבות בהיטל הביוב מוטלת על מי שהיה בעל הנכס בעת שנמסרה לו הודעה כדין על התקנת מערכת הביוב המשמשת את אותו נכס.

 

27.בהוראת סעיף 33 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), נקבע :

"ההיטל ישולם תוך שלושה חודשים לאחר מסירת דרישת התשלום לבעל הנכס או במועדים מאוחרים יותר שנקבעו בחוק העזר או בדרישת התשלום או עד תום שלושים יום מתחילת עבודת ההתקנה שבקשר אתה הוטל ההיטל, הכל לפי המועד המאוחר יותר. תעודת מהנדס הרשות המקומית בדבר תחילת עבודה כאמור תשמש ראיה לדבר."

 

28.הוראת ס' 33 לחוק, הנוגעת למועד ביצוע תשלום ההיטל, קובעת כברירת מחדל, מועדי תשלום הסמוכים למועד מסירת דרישת התשלום או בסמוך לתחילת עבודת ההתקנה.

הוראה זו אף היא תומכת במסקנה כי החיוב בהיטל הביוב חל על מי שהיה הבעלים בנכס בעת שהותקנה התשתית ונמסרה לו הודעה על כך.

 

"ככלל, ניתן לומר את שברור מאליו, כי לעולם יהא החייב בהיטל בעל הנכס במועד התגבשות החיוב. ההכרעה באשר למועד התגבשות החיוב תיגזר מהוראותיו של כל חוק עזר כשלעצמו."

(ראה: ספרו של עו"ד עפר שפיר, אגרות והיטלי פיתוח ברשויות מקומיות, כרך א' מהדורה שלישית עמ' 103).

 

"על כן סוברים אנו כי את החיוב בהיטל ראוי וניתן להטיל לראשונה ב"נקודת האל חזור" של התקנת קטע התשתית הרלוונטי. כלומר המועד הראשוני להטלת החיוב בהיטל הוא מועד ביצוע העבודות להתקנת התשתית מושא ההיטל, שבו יוצא העניין מגדר משאלת לב, שאיפה או תכנון עתידיים והופך למציאות שהרשות המקומית מתכוונת, ומחויבת , ליצור ולקיים." " הביטויים "התקנת ביוב" או " עבודת התקנה" שחוק הביוב השתמש בהם, נוטים לפרשנות שמדובר בהתקנה בפועל של הביוב." (ראה: ספרו של עו"ד עפר שפיר, אגרות והיטלי פיתוח ברשויות מקומיות, כרך א' מהדורה שלישית עמ' 284).

 

מן הכלל אל הפרט

29.בהתאם להוראת סעיף 3 לחוק העזר, החיוב בהיטל הביוב מתגבש בעת הנחתה של תשתית הביוב המשמשת את הנכס, ומוטל על מי שהיה בעלי הנכס באותה עת, וקיבל הודעה על כך כדין.

 

30.מר ראובן מחבטי (להלן: "מחבטי"), שימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה ומשמש גם כיום, מנהל מחלקת הגביה במועצה.

 

31.בחקירה הנגדית העיד, כי בשנת 1999 החליטה המועצה לחייב את בעלי הנכסים שבמושב בהיטל ביוב, בגין התקנת ביוב שביצוען החל משנת 1997 והסתיים בשנת 1999.(פרוטוקול דיון מיום 15.9.16 עמ' 2 ש' 23-28).

 

32.עוד העיד, כי בשנת 2000 שלחה המועצה הודעות חיוב לבעלי הנכסים במושב.(פרוטוקול עמ' 2 ש' 18).

 

33.בחקירתו העיד, כי במועד התקנת מערכת הביוב המרכזי ומשלוח הודעות על הטלת ההיטל לבעלי הנכסים במושב, בעלי הזכויות בנכס היו הרמן. (ס' 10 לתצהיר, פרוטוקול עמ' 3 ש'16-17).

 

34.מחבטי אישר בחקירתו כי היטל הביוב חל על הרמן כמי שהיו הבעלים ומחזיקים בנכס בעת הטלת ההיטל, ועליו להסדיר תשלום ההיטל.

 

35.בחקירתו בבימ"ש הודה כי נתן בשנת 2005 תעודת עובד ציבור, אשר הוגשה כראיה בהליך זה, ממנה עולה כי כבר אז סבר כי החיוב בהיטל הביוב בגין הנכס חל על הרמן.

 

36.כך העיד מחבטי בחקירתו בבית המשפט :

"ש. החיוב הוא של הבעלים שקיבל את ההודעה על חיוב, והוא הבעלים רשאי על פי שיקול דעתו בלבד להחליט אם לשלם במזומן או בתשלומים.

ת. נכון." (פרוטוקול דיון מיום 15.9.16 עמ' 5 ש'1-3).

"ש.סעיף 4 לתעודה שיידעת את הרמן שחוב היטל ביוב חל על מוכר המשק כבעליו בעת הטלת ההיטל.

ת.נכון.

ש. כלומר מבחינת המועצה על הרמן היה להסדיר את הפירעון בגין יתרת חוב או במזומן או בתשלומים.

ת.נכון אחד מהאופנים.

ש.בגלל שחשבת בשנת 2002 שהרמן הוא החייב בהיטל הביוב, היית מוכן להצהיר על כך בבית המשפט בתביעה שהגישו כאן הנתבעים כנגד הרמן.

ת.נכון.". (פרוטוקול דיון מיום 15.9.16 עמ' 6 ש' 1-10).

 

העדר בסיס משפטי להעברת החיוב בהיטל על הנתבעים

37.התובעת לא הציגה מקור חוקי, תשתית עובדתית ו/או משפטית המראה כי החוב המוטל על הרמן, עבר אל כתפי הנתבעים.

 

38.בתוספת לחוק עזר למרחבים (ביוב), התשנ"ח-1997, נקבע כי "בעל דירה שבנייתה הסתיימה לפני 1.1.96 רשאי לשלם ההיטל ב-20 תשלומים שנתיים (הראשון במזומן)."

 

39.מחבטי העיד בחקירתו כי בהיות הרמן משק ותיק, בהתאם לחוק העזר נשלחה אליו דרישה ראשונה לתשלום אחד מתוך עשרים בהתאם לפריסה ל- 20 תשלומים שנתיים. (פרוטוקול 15.9.16 עמ' 5 ש'4-8).

 

40.הנתבעים לא היו מעולם צד להסדר פריסת ההיטל לתשלומים.

מחבטי העיד כי הנתבעים נרשמו בספרי המועצה כבעלים ומחזיקים בנכס החל מחודש יולי 2004.

 

41.בחקירתו נשאל מחבטי על סמך מה נרשם חוב היטל הביוב ע"ש הנתבעים בספרי המועצה, והשיב כי הדבר נעשה על סמך העובדה כי נרשמו כבעלים בנכס, וכי כל עוד לא הסתיים תשלום מלוא ההיטל עובר החיוב לבעלים החדשים שנרשמו באותה עת. (פרוטוקול מיום 15.9.16 עמ' 4 ש'5-7).

 

42.בהמשך חקירתו הנגדית, הודה מחבטי, כי בעת שנתן תעודת עובד ציבור מיום 25.12.2005, סבר כי החוב חל על הרמן.(עמ' 6 לפרוטוקול ש'7-9).

 

43. הודאה זו עומדת בסתירה לגרסה שנתן בתצהיר עדותו הראשית בהליך זה, ובסתירה לגרסת התובעת, כי החוב מוטל על הנתבעים.

 

44.טענת התובעת, כי החוב עבר מהרמן אל הנתבעים, נטענת בעלמא, בלא שהוצגה הוראת דין , כתב התחייבות או הסכמת הנתבעים לשאת בחוב.

 

45.בחוזה הרכישה של הנכס שנחתם בין המוכר, הרמן , לבין הנתבעים הרוכשים (נספח 3 לקובץ נספחים של הנתבעים), עולה כי הרמן התחייב להמציא לנתבעים אישורים להעדר חובות לרשויות לגבי הנכס.

 

46.בחוזה הרכישה, אין כל התייחסות לקיומו של חוב היטל הביוב , וכל שכן, לא נטלו הנתבעים על עצמם התחייבות לשלמו, כך שטענת ב"כ התובעת בסיכומיו בנדון, אין לה על מה לסמוך.

 

47.אשר על כן, באתי למסקנה כי התובעת לא הרימה את נטל השכנוע להוכחת הטענה לפיה החיוב בגין היטל הביוב הועבר מהרמן אל הנתבעים.

 

תשלומי היטל הביוב בשנים 2004-2007

48.התובעת טוענת כי תשלומי היטל הביוב בשנים 2004-2007, שבוצעו ע"י הנתבעים, מהווים הודאה של הנתבעים בחבותם.

 

49.אין בידי לקבל טענה זו.

 

50. התובעת לא הציגה ולא הוכיחה קיומו של מקור חוקי המסמיכה לחייב את הנתבעים בתשלום היטל הביוב בגין הנכס.

על כן, לא יכול התשלום שבוצע ע"י הנתבעים בשוגג, כפי שהוכח לבימ"ש, להעמיד לתובעת זכויות יש מאין.

 

51.הוראות החוק המטילות חבות בתשלום היטל ביוב, בהיותו תשלום חובה סטטוטורי, הינן הוראות בעלות אופי קוגנטי, אשר הרשות לא רשאית לסטות מהוראות אלה, בין בהוראה חד-צדדית, ובין בדרך של עריכת הסכם עם הפרט הנישום.

 

52.על כן, משהוראות החוק לא הטילו חבות זו על הנתבעים לא רשאית היתה התובעת להשיתו על הנתבעים.

 

"הוראות החוק באשר לתשלומי חובה- התנאים להטלתם, שיעוריהם, וכל כיוצא באלה- הן הוראות בעלות אופי קוגנטי, והאיסור לסטות מהן נושא אופי של עקרון יסוד בעל מעמד-על. הרשות אינה רשאית לסטות מהוראות אלה, בין בהוראה חד-צדדית, ובין בדרך של עריכת הסכם עם הפרט הנישום. הסכמת נישום לשאת בתשלום חובה שלא על פי דין אינה בעלת תוקף משפטי, ואין בה כדי להכשיר סטייה מעקרון-העל כי תשלום חובה לא יוטל אלא מכח חוק...הפגמים ההופכים את ההסכם בין המערערות לגורמי העיריה לחוזה פסול נטועים בעקרון חוקיות המינהל, ובמגבלות החוקתיות על גביית תשלומי חובה. דינים אלה יסודם בעולם המשפט המינהלי והחוקתי... חוזה פסול הינו חוזה בטל, על פי סעיף 30 לחוק החוזים". מאחר ולא ניתן להפריד את חלקי ההסכם ולבטל אך את החלק הנגוע, קבע בית המשפט כי החוזה בטל." (ע"א 7368/06 דירות יוקרה בע"מ ואח' נ' ראש עיריית יבנה, מר צבי גוב-ארי ואח', (פורסם בנובו)).

 

53.סדרי מינהל תקין בגוף ציבורי, דוגמת המועצה, מחייב כי הסכמה של אדם שאינו חב בהיטל מכוח החוק, לשאת בתשלום, תהא ברורה ומפורשת שתועלה על הכתב , באופן שאינו מותיר כל ספק.

 

54.התובעת לא טענה בכתבי טענותיה, ולא הובאו ראיות המצביעות על הסכמת הנתבעים ליטול על עצמם את חובו של הרמן.

 

55.הנתבעים טוענים כי לא היתה להם כל ידיעה על קיומה של יתרת חוב , שכן הדבר לא גולה להם ע"י המוכר הרמן, ואף לא נזכר באישור המועצה להעדר חובות מיום 1.3.2004, שנמסר לצורך העברת הזכויות בנכס.

 

56.הנתבעים טוענים כי תשלום היטל הביוב נעשה בשוגג מבלי שהבינו ההבדל בין אגרת ביוב לבין היטל ביוב, וסברו בתום לב, כי מדובר בדרישה לתשלום מיסים בהם מחויב הבעלים והמחזיק בנכס.

 

57.הנתבעים טוענים כי שילמו ביום 15.3.04 סך 741 ₪ בגין היטל לשנת 2004, וכן תשלום בסך 816.90 ₪ מיום 2.3.05 בגין שנת 2005 ₪.

 

58.הנתבעים טוענים כי רק לאחר ביצוע תשלומים אלה, ובעקבות מכתב מיום 3.4.05 של יו"ר ועד הנהלת המושב דאז, מר מורד, שפרט אפשרויות פירעון היטל הביוב שניתנו בזמנו, הבינו את ההבדל בין אגרת ביוב לבין היטל ביוב, וכי למעשה שילמו בשוגג חוב שהוטל על הרמן. טענה זו של הנתבעים לא נסתרה. (ראה : ס' 22 לתצהירי הנתבעים, עדות הנתבעת עמ' 15 ש'11).

 

59.אשר לתשלום ההיטל בשנת 2006 ו- 2007, לא נסתרה טענת הנתבעים כי הדבר אירע בעת שהנתבעים שהו בשבתון בחו"ל, ואת התשלומים שילם בשוגג בנם איתי.

 

 

 

 

אישור המועצה בדבר העדר חובות - מיום 1.7.2002

60.לבית המשפט הוגשה כראיה מטעם הנתבעים, תעודת עובד ציבור מיום 25.12.05 (נספח 5 לתצהיר עדות הנתבעים) שנערכה ע"י מחבטי במסגרת הליך אחר (ת.א. 2642/04).

 

61.בתעודה עובד הציבור העיד מחבטי כדלקמן :

61.1. ביום 1.7.2002, מספר חודשים טרם מכירת הנכס לנתבעים, ביקש הרמן ממחבטי לקבל אישור המועצה על העדר חובות ארנונה לצורך הליך המכירה של הנכס.

61.2. מחבטי הודיע להרמן כי קיים חוב היטל ביוב, ויידע אותו כי חוב זה חל עליו כבעלים.

61.3. הרמן ביקש ממחבטי לא לציין באישור העדר החוב את קיומו של חוב היטל ביוב.

61.4. מחבטי מסר להרמן אישור המועצה כי אין חוב ארנונה, מבלי שציין כי קיימת יתרת חוב היטל ביוב. במקביל ערך תרשומת בעותק שנותר אצלו כי "ידוע לנ"ל כי יש חוב היטל ביוב". (עותק אישור שנותר בידי מחבטי צורף כנספח 4 לתצהיר עדות ראשית של הנתבעים).

61.5. ביום 27.7.2002 שוחח מחבטי עם באת כוחם של הרמן בטלפון ולבקשתה, ערך תחשיב של יתרת חובו של הרמן בגין היטל הביוב, שעמד ע"ס 14,770 ₪.

 

62. בחקירתו הנגדית העיד מחבטי, כי הבין מבקשת הרמן שלא לציין באישור העדר חוב ארנונה, כי בכוונת הרמן לא לגלות קיומו של חוב זה לקונה.

 

"אמרתי למר הרמן שהוא עלול להסתבך שיגיד לקונים שיש חוב של היטל ביוב, אמר לי שאותי זה לא מעניין, הבנתי מזה שהוא לא יגיד להם את זה, ולכן ציינתי זאת בעותק שלי.". (פרוטוקול מיום 15.9.16 עמ' 6 ש' 17-19).

 

חובת ההגינות, תום הלב המוגברת של הרשות המנהלית– חובת הגילוי

63. על רשות ציבורית חלה חובת הגינות ותום הלב מוגברת, הכוללת חובת גילוי רחבה, הצגת מצגי אמת ופריסת תמונה שלמה ואמינה על מנת למנוע הטעייתו של הציבור. (בג"צ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר אגף המכס והמע"מ (פורסם בנבו), בג"צ 4445/02 מור נ' ראש עיריית הרצליה, פ"ד נו (6) 900).

 

64.חובה זו עולה בחומרתה על זו הנדרשת מן המתקשר הפרטי (ע"א 6518/98 הוד אביב בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, 23/05/2001נה (4) 28, 44 (2001)).

 

65.התובעת, מועצה אזורית מרחבים, בהיותה רשות מנהלית, מחויבת לפעול ע"פ הדין בהגינות ויעילות ולנהוג כלפי הציבור ביושר ובתום לב.

 

66.לאור האמור, באישור העדר חוב שמוציאה המועצה לבקשת בעלי הנכס, גם אם טרם נמכר הנכס, והאישור נדרש לצורך ניהול מו"מ עם קונה פוטנציאלי, יפורטו כלל החובות הרובצים על הנכס וזאת על מנת להציג מצג אמת שלם ואמין.

 

67.העובדה כי במועד הוצאת אישור העדר החוב מיום 1.7.02, טרם נחתם הסכם מכר הנכס עם הנתבעים, אין בה כדי לפטור המועצה מחובתה זו.

 

68.הימנעות המועצה מלפרט כלל החובות המוטלים על הרמן כבעלי הנכס, מהווה הפרה של חובת ההגינות תום הלב וחובת הגילוי המוטלת על המועצה כרשות מנהלית.

 

אישורי המועצה בדבר העדר חובות – מיום 1.3.2004 ו- 15.3.2004

69.התנהלות פגומה זו של המועצה ומנהל מחלקת הגביה שלה, מצאה את ביטויה גם לאחר שמכר הרמן את הנכס לנתבעים.

 

70.בשנת 2004, כאשר היה ידוע וברור למועצה כי הנכס נמכר לנתבעים, הוציאה המועצה אישור המופנה למינהל מקרקעי ישראל מיום 1.3.2004, אשר נמסר בידי המוכר הרמן, המציין העדר חוב היטל השבחה, וזאת מבלי לדרוש פירעון החוב טרם הוצאת האישור וחמור מכך, מבלי לציין באישור דבר קיומו של החוב. (אישור העדר חוב צורף כנספח 6 לתצהיר הנתבעים).

 

71. אישור העדר חובות נוסף הוצא ביום 15.3.2004, לצורך העברת הזכויות בנכס ע"ש הנתבעים (נספח 7 לתצהיר הנתבעים), ב ו צוין במפורש כי אין יתרת חוב בגין היטל ביוב נכון ליום 30.6.2004.

 

72. אין בידי לקבל את טענת ב"כ התובעת כי האישור שיקף מצב הדברים נכון לתאריך הוצאתו.

 

73. אישור זה מציג מצג שווא, שכן יש בו להטעות את הציבור, רשויות רישום המקרקעין והנתבעים אשר רכשו את הנכס, באשר אינו משקף דבר קיומו של חוב היטל ביוב החל על הנכס.

 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף הפעולה בין מחבטי מנהל מחלקת הגביה במועצה לבין הרמן

74.התנהלות המועצה ונציגה מחבטי אשר הוציאו אישור העדר חובות להעברת הזכויות בנכס מהרמן (המוכר), קודם שהסדיר תשלום החוב בגין היטל הביוב, הינה לכל הפחות התנהלות רשלנית, אשר הודות לה התאפשר למוכר הנכס לקבל מהנתבעים את תמורת המכר מבלי להסדיר את החוב .

 

75.מחבטי לא נתן כל הסבר מניח את הדעת, מדוע נמנע מלציין באישורי העדר חוב שהוצאו על ידו מטעם המועצה, דבר קיומו של החוב .

 

76. חומרתה של התנהלות זו, עולה נוכח עדותו של מחבטי כי הבין מהרמן כי אין בכוונתו לגלות דבר קיום חוב היטל הביוב לנתבעים רוכשי הנכס.

 

77.עדותו של מחבטי לפיה ערך תרשומת פנימית, כי מסר להרמן על החוב, במקום לציין קיום החוב באישור העדר החוב, מלמדת כי הבין שהתנהלותו רשלנית, ואינה עומדת בחובתו על פי הדין.

 

78.הוצאת אישור העדר החוב משנת 2002 אינו מקרה בודד בו כשל מחבטי. לאחר שנמכר הנכס לנתבעים, הוציא מחבטי בשנת 2004, שני אישורים נוספים בדבר העדר חוב לצורך העברת הזכויות בנכס ע"ש הנתבעים, וזאת מבלי שהמוכר הרמן הסדיר את חובו למועצה, ומבלי שקיומו של החוב צוין באישורים.

 

79.התנהלות מחבטי, לפיה הוציא במספר מועדים שלא כדין אישור העדר חובות להעברת הזכויות בנכס טרם שהוסדר החוב, בידיעה כי בכוונת המוכר להסתיר את קיום החוב מהקונה, מלמדת על שיתוף פעולה של מחבטי עם המוכר הרמן , על מנת לסייע לו לחמוק מתשלום ההיטל, תוך ניסיון בפועל להשליך חוב זה לפתחם של הנתבעים.

 

התנהלותה הפסולה של המועצה

80.התובעת תחת להכיר בהתנהלותה אשר לכל הפחות הינה רשלנית, בה נתנה במועדים שונים אישור העדר חובות למוכר טרם שהסדיר תשלום חוב היטל הביוב, הגדילה לעשות, עת דרשה וגבתה מספר שנים שלא כדין מהנתבעים את תשלומי היטל הביוב השנתיים, אף שלא היתה זכאית לעשות כן.

 

81.גם לאחר שהתברר לנתבעים כי הינם משלמים בשוגג חיוב היטל הביוב אשר אינם חבים בו, ודרשו מהמועצה לבטל החוב, לא נענתה דרישתם.

 

82.משלא הועילו פניות הנתבעים למועצה, נדרשו לקבל ייצוג משפטי, של עו"ד ווקס סלוקי שהוציאה מכתב למועצה ביום 4.3.2007 (נספח 10 לתצהיר התובעים), בו ביקשה לקבל אישור כי החוב הינו של הרמן, אולם ללא הועיל.

 

83.במהלך השנים 2007 ועד 2012, לא גבתה התובעת מהנתבעים כל תשלום בגין היטל הביוב, אולם שבה לדרוש מהנתבעים פירעונו של ההיטל בשנת 2012, אז הוחלפה בין הצדדים תכתובת, במסגרתה פרסו הנתבעים באמצעות בא כוחם טענותיהם להעדר חוב, אולם טענות אלה נפלו על אוזניים ערלות.

 

84.התובעת במקום להכיר במחדליה, בהתנהלותה הרשלנית, הקשתה עורפה, נהגה בנתבעים בחינת היו "שעיר לעזאזל", תחת הגשת תביעה כנגד הרמן ונקטה כנגד הנתבעים בהליכים משפטיים בניסיון לגבות מהם חוב לא להם.

כך גם במסגרת ניהול הליך זה, עמד בא כוחה של התובעת על ניהול ההליך עד תום.

 

85.לאור כל המפורט לעיל, באתי למסקנה כי התובעת לא הרימה נטל השכנוע להוכחת תביעתה, לא הוכיחה כי הינה זכאית לתבוע חוב היטל הביוב מהנתבעים.

על כן, התביעה נדחית.

 

התביעה שכנגד

86.הנתבעים הגישו תביעה שכנגד כנגד התובעת ע"ס 36,227 ₪, בה עתרו לחייבה בגין הנזקים הבאים:

86.1.השבת תשלומים בסך 4,681.9 ₪ (קרן) ששולמו ביתר ע"י התובעים שכנגד ע"ח היטל הביוב.

86.2.החזר הוצאות ייעוץ משפטי בהם נדרשו התובעים שכנגד לשאת בעקבות פניית המועצה אליהם טרם הגשת התביעה העיקרית בסך 6,136 ₪ וכן, הוצאות נלוות בגין התביעה העיקרית בסך 409 ₪.

86.3.פגיעה בשמם הטוב של התובעים שכנגד בעקבות הודעה שהתקבלה בסניף המרכזי בבנק הפועלים בבאר שבע, בו מתנהל חשבון הבנק של התובעים שכנגד, בדבר נקיטת הליכי הוצל"פ נגדם, פיצוי בסך 20,000 ₪.

86.4.נזק לא ממוני בגין טרחה, אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש וטרדה בסך 5,000 ₪.

 

 

 

 

 

 

השבת תשלומי היטל הביוב

87.לאחר שקבעתי בפסק הדין, כי המועצה כלל לא היתה זכאית לדרוש מהתובעים שכנגד תשלום היטל הביוב, זכאים התובעים שכנגד להשבת הכספים ששילמו מחמת טעות בגין היטל הביוב בגין השנים 2004-2007.

 

88.הנתבעת שכנגד אינה חולקת בכתב ההגנה כי הסכום ששילמו התובעים שכנגד בגין היטל הביוב הינו 6,136 ₪ (נומינלי), אולם טוענת כי התביעה הוגשה לאחר שכבר חלפה תקופת ההתיישנות.

 

89.דינה של טענת ההתיישנות להידחות לנוכח הוראתו הברורה של סעיף 4 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, הקובע כי בתובענה על תביעה שלא התיישנה, לא תישמע טענת התיישנות נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות.

 

90.במקרה דנא אין חולק כי התביעה העיקרית שהוגשה ע"י הנתבעת שכנגד והתביעה שכנגד נושאן הינו היטל ביוב שהוטל על הנכס הנדון, והינן נובעות מאותה מערכת נסיבות.

 

91.יתר על כן, אף אלמלא היה חל סעיף 4 לחוק ההתיישנות, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, בע"א 3496/15 הורמוז בלפור נ' גבעת מרום ואח' (פורסם בנבו) (17.1.2017), לא התיישנה התביעה שכנגד (להלן:"פס"ד בלפור").

 

92.בפסק הדין בעניין בלפור חוזר בימ"ש העליון על ההלכה כי עקרון תום הלב המעוגן בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ד- 1973, הינו עקרון יסוד הפרוס מכוח סעיף 61(ב) לחוק, על כל המערכת המשפטית בישראל.

 

93.בימ"ש העליון קובע כי החובה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת חלה גם בשדה הדיוני, ועל בעל דין מוטלת החובה להפעיל כוחותיו המשפטיים – דיוניים בדרך מקובלת ובתום לב.

 

94.בפסק הדין בלפור נקבע כי אי קיומה של חובת תום הלב עשויה להוביל בנסיבות מתאימות, שהפעולה המשפטית לא תשתכלל. בנסיבות שעמדו לפתחו קבע בימ"ש העליון כי התנהגות המשיבה נעשתה בחוסר תו"ל החוסמת אותה על דרך המניעות ומשתיקה אותה מלהעלות טענת התיישנות כנגד התביעה.

 

95.במקרה דנא, המועצה התנהלה כלפי התובעים שכנגד בחוסר תום לב קיצוני, תוך שהינה מפעילה שלא כדין את כוחותיה המשפטיים לגביית היטל הביוב שאינו מוטל ע"פ הדין על התובעים שכנגד.

 

96.לבית המשפט הוכח כי מנהל מחלקת הגביה במועצה, מחבטי, פעל בחוסר תום לב, עת שיתף פעולה עם הרמן אשר יצר מצג שווא בפני הנתבעים.

 

97.על אלה יש להוסיף את התנהלותה חסרת תום הלב של המועצה, אשר גם לאחר שב"כ התובעים שכנגד פנה אליה בדרישה לחדול מהדרישה הלא חוקית לתשלום ההיטל, לא שעתה לפניה זו, הגדילה לעשות והגישה בחוסר תום לב תביעה כספית.

 

98.עקרונות הצדק אינם מתיישבים עם האפשרות כי הנתבעת שכנגד תמנע מהשבת כספים שקיבלה שלא כדין מהתובעים שכנגד, וזאת בהעלותה בחוסר תום לב טענת ההתיישנות.

 

99.בנסיבות העניין, בהן טענת ההתיישנות נטענת בחוסר תום לב קיצוני, מושתקת הנתבעת שכנגד מלהעלותה.

 

100.אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעים שכנגד את הסכומים שגבתה מהם בגין היטל הביוב שלא כדין כמפורט להלן:

100.1.סך של 741 בצירוף הצמדה וריבית ממועד התשלום מיום 15.3.2004 ועד לתשלום המלא בפועל.

100.2.סך של 816.90 ₪ בצירוף הצמדה וריבית ממועד התשלום מיום 2.3.2005 ועד לתשלום המלא בפועל.

100.3.סך 1,512 ₪ בצירוף הצמדה וריבית ממועד התשלום מיום 4.2.2007 ועד לתשלום המלא בפועל.

100.4.סך 1,612 ₪ בצירוף הצמדה וריבית ממועד התשלום מיום 11.12.2006 ועד לתשלום המלא בפועל.

 

הוצאות ייעוץ משפטי והוצאות נילוות

101.במסגרת כתב התביעה שכנגד נתבעת הנתבעת שכנגד בתשלום הוצאות ייעוץ משפטי בסך 6,136 ₪, אשר נדרשו לו התובעים שכנגד לצורך התנהלותם מול פניות המועצה בדרישה לתשלום היטל הביוב עובר להגשת התביעה, וכן תשלום הוצאות נלוות בגין התביעה העיקרית בסך 409 ₪.

 

102.גרסת התובעים שכנגד לעניין הוצאות ששילמו עבור ייעוץ משפטי והוצאות נלוות פורטו במסגרת סעיף 39.2 לתצהיר עדותו הראשית של התובע שכנגד, פרופ' טוביה פרילינג.

 

103.ע"פ תצהיר עדות הראשית שנתן פרופ' פרילינג, בגין הייעוץ המשפטי שולמו שני תשלומים, סך של 1,652 ₪ וסך של 4,484 ₪, ובסה"כ 6,136 ₪. כמו כן, נשאו בהוצאות נלוות בגין התביעה העיקרית בסך 153 ₪ ובסך 256 ₪, סה"כ 409 ש"ח.

 

104.במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים ביום 15.9.17 הוגשו כראיה חשבוניות מס/קבלה מס' 0859 ע"ס 4,484 ₪ וחשבונית מס' 0871 ע"ס 1,652 ₪ שסומנו כמוצג מש/1.

 

105.כמו כן, הוגשו כראיה במסגרת נספח 17 לקובץ הנספחים לתצהיר התובעים שכנגד, העתקי חשבוניות מס/קבלה מס' 0932 ע"ס 153 ₪ ומס' 0934 ע"ס 256 ₪.

 

106.התובעים שכנגד לא נחקרו בעניין רכיב תביעה זה, וגרסתם לא נסתרה.

 

107.על כן, מצאתי לחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעים שכנגד בגין ראש נזק זה סך כולל של 6,545 ₪ בצירוף הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

 

פגיעה בשמם הטוב של התובעים שכנגד

108.בכתב התביעה שכנגד נטען כי בעקבות הגשת התביעה העיקרית ללשכת ההוצאה לפועל במסגרת תיק הוצל"פ מס' 522500-04-15, בהיותה תובענה לסכום כסף קצוב, התקבלה הודעה בסניף המרכזי בבאר שבע של בנק הפועלים(סניף 631) בו מנהלים התובעים שכנגד חשבון, בדבר נקיטת הליכי הוצל"פ כנגדם.

 

109.נטען כי בעקבות זאת פנו נציגי הבנק אל התובעים שכנגד וביקשו לדעת במה דברים אמורים. התובעים שכנגד טוענים כי אירוע זה הלבין את פניהם וגרם לפגיעה בשמם הטוב בבנק, ואומדים נזק בגין ראש נזק זה בסך 20,000 ₪.

 

110.הנתבעת שכנגד הכחישה בכתב ההגנה לתביעה שכנגד הנטען בעניין זה.

 

111.התובעים שכנגד טוענים כי התקבלה הודעה בסניף הבנק בו מתנהל חשבונם על פתיחת תיק הוצל"פ נשוא התביעה, אולם לא הגישו העתק מהודעה זו ולא הביאו כל ראיה בנדון.

כמו כן, התובעים שכנגד הנושאים בנטל השכנוע, לא זימנו למתן עדות מי מטעם הבנק על מנת לתמוך טענתם, דבר הפועל לחובתם.

התובעים שכנגד טוענים כי ההודעה שנמסרה בבנק הינה בדבר נקיטת הליכי הוצל"פ.

 

112.התובעים שכנגד לא פרטו אילו הליכים לטענתם ננקטו. לא הוכיח כלל כי ננקטו כנגד התובעים שכנגד הליכי הוצל"פ במסגרת התיק.

 

113.ע"פ הוראת סעיף 81א1(ה)(2) לחוק ההוצאה לפועל, לא יוחל בביצוע תביעה על סכום כסף קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה.

 

114.על כן, בנסיבות המקרה, בהן בקשת ההתנגדות הוגשה במועד, והליכי ההוצל"פ עוכבו בהחלטת כב' רשם ההוצל"פ אוהד אשר מיום 2.9.2015, לא יכולה הייתה הנתבעת שכנגד לנקוט בהליכים כנגד התובעים שכנגד.

 

115.לאור המפורט לעיל, התובעים שכנגד לא הרימו נטל השכנוע להוכחת קיומו של פרסום לשון הרע בהתאם לסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

 

116.במסגרת סעיפים 6 ו-7 לתצהיר המשלים של התובעים שכנגד, נטען כי בתקופה שלאחר הגשת התביעה שכנגד, פנה התובע שכנגד לרכוש רכב מחברת "אופרייט ליס". נטען כי החברה ערכה בדיקה באמצעות חברת BDI, שהעלתה קיומו של תיק ההוצל"פ נשוא הליך זה.

נטען כי אירוע זה הלבין את פניו של התובע שכנגד וגרם לפגיעה נוספת בשמו הטוב.

 

117. הטענה בעניין פגיעה בשמו הטוב של התובע שכנגד בעניין חברת אופרייט ליס, הינה גרסה עובדתית חדשה שלא נטענה בכתב התביעה שכנגד.

 

118.התובעים שכנגד לא הגישו בקשה לתיקון כתב התביעה, להוספת עילה בגין אירוע זה, ומימלא לא ניתנה ע"י בית המשפט רשות תיקון בנדון.

 

119.על כן, האמור בסעיפים 6 ו- 7 לתצהיר המשלים, מהווה הרחבת חזית אסורה, אשר אין לקבלה.

 

120.לאור כל המפורט לעיל, התביעה בגין ראש נזק בעילה של פגיעה בשמם הטוב של התובעים שכנגד- נדחית.

 

 

 

 

 

נזקים נוספים, ממוניים ושאינם ממוניים

121.התובעים שכנגד טוענים, כי נגרמו להם נזקים נוספים, ממוניים ובלתי ממוניים בגין טרחה, אובדן ימי עבודה, התרוצצויות, עוגמת נפש, אי נוחות וטרדה שהתובעים שכנגד אומדים אותם בסכום מינימלי של 5,000 ₪.

 

122.הוכח לבית המשפט כי המועצה בדרך התנהלותה מול הנתבעים הפרה מנוחתם לאורך שנים בהן נאלצו להתמודד עם פניותיה ודרישה לשלם חוב היטל הביוב בו אינם חבים.

 

123.כעולה מתצהיר עדותה הראשית של התובעת שכנגד, הגב' דינה פרילינג, בניסיון להביא לביטול החוב בגין היטל הביוב, פנתה תחילה למר מחבטי, אשר דחה את הדרישה. התובעים שכנגד נאלצו לפנות לעו"ד ווקס סלוקי, אשר פנתה בעניין זה במכתב מיום 4.3.2007 אל מר מחבטי (נספח 10 לתצהיר התובעת שכנגד).

 

124.מנוחתם של התובעים שכנגד הופרה פעם נוספת בשנת 2012, עת נדרשו לשלם היטל הביוב, ופנו בעצמם במכתב שמוען למר מחבטי מיום 16.6.2012.(נספח 11 לתצהיר עדות הראשית של התובע שכנגד).

 

125.גם פניה זו לא הביאה את הנתבעת שכנגד להכיר בהתנהלותה הפסולה, וכעולה מתצהיר התובע שכנגד, פנה ב"כ המועצה אל התובעים שכנגד במכתב דרישה נוסף מיום 4.3.2013 (נספח 12 לתצהיר התובע שכנגד).

 

126.ב"כ התובעים שכנגד השיב במענה במכתב מיום 17.11.2013 (נספח 13 לתצהיר התובע שכנגד) בו תאר את הדין הרלוונטי והבהיר כי התובעים שכנגד אינם חבים בגין היטל הביוב ואף שילמו ביתר, אולם גם פניה זו נפלה על אוזניים אטומות.

 

127.כעולה מתצהיר התובעים שכנגד, אשר לא נסתר, התקיימה חלופת מכתבים נוספת בין ב"כ התובעים שכנגד לבין ב"כ המועצה, בגדרה המציא מסמכים לבקשת ב"כ המועצה. בגדר התכתבות זו, התחייב ב"כ המועצה בהודעת דוא"ל מיום 4.12.2013 (נספח 14 לתצהיר התובע שכנגד) :

 

"לאחר חזרתי מחופשה ובירור טענותיך, אמציא לך מכתב תשובה מסודר. למען הסר ספק, עד לקבלת תגובתי, לא יינקטו הליכים לגביית החוב כנגד מרשיך בגין החוב נשוא מכתבך."

 

 

128.חרף התחייבות זו, ששה חודשים לאחר מכן, פנה ב"כ המועצה אל התובעים שכנגד במכתב התראה מיום 11.6.14 בגין חוב היטל הביוב לשנים 2008-2014. (נספח 16 לתצהיר התובע שכנגד).

 

129.עיון בכתבי הטענות ותצהיר עדות הראשית מטעם הנתבעת שכנגד, מלמד כי אין בפיה כל טעם סביר מדוע המשיכה לפעול לגביית החוב בגין היטל הביוב מהתובעים שכנגד, מקום בו מודה נציגה מר מחבטי בעדותו בבימ"ש, כי עסקינן בחוב של הרמן.

 

130.התנהלותה בחוסר תום לב של הנתבעת שכנגד, אשר עמדה על גביית חוב היטל הביוב מן התובעים שכנגד, אף שידעה בפועל ולכל הפחות היה עליה לדעת, כי אינו חובם, הביאה לטרחה וטרדה רבה של התובעים שכנגד.

 

131.אשר על כן, מצאתי לחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעים שכנגד בגין ראש נזק לא ממוני, בגין הטרחה והטרדה שהיו מנת חלקם של התובעים שכנגד, פיצוי בסך 5,000 ₪ בצירוף הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

 

סיכום

132. המועצה האזורית מרחבים, בהיותה רשות מנהלית, מחויבת לפעול ע"פ הדין בהגינות, יעילות ולנהוג כלפי הציבור ביושר ובתום לב .

 

הוכח לבית המשפט כי לבקשת מוכר הנכס הרמן, הוציאה המועצה אישורים כוזבים בהם לא ציינה את קיומו של חוב היטל ביוב בגין הנכס אותו ביקש הרמן למכור.

 

הוצאת אישורי העדר חוב, אשר אינם אמת, מהווה הצגת מצג שווא מטעה כלפי הציבור בכלל והנתבעים רוכשי הנכס בפרט.

 

מנהל מחלקת הגביה במועצה, מר ראובן מחבטי, הודה כי נענה לבקשת מוכר הנכס, ליתן לו אישור כוזב על העדר חובות למועצה, בעוד שידוע היה לו כי על הנכס קיים חוב בגין היטל ביוב.

 

התנהלותו של מחבטי מלמדת על שיתוף פעולה עם המוכר על מנת לסייע לו להסתיר מרוכשי הנכס את החוב בגין היטל הביוב ולאפשר לו לחמוק מתשלום זה, תוך ניסיון לאחר מכן להשליך את החוב לפתחם של הנתבעים.

 

הוכח לבית המשפט כי המועצה פעלה כנגד הנתבעים בחוסר תום לב, עת גבתה מהם בשנים

2004-2007, שלא כדין חוב היטל ביוב אשר אינם חבים בו כלל.

 

גם לאחר שהתברר לנתבעים כי נגבה מהם ע"י המועצה שלא כדין היטל הביוב, ועמדו על דרישתם לביטול החיוב והפסקת פעולת הגביה, לא שעתה המועצה לפנייתם.

 

כבר בשנת 2007, לאחר שנשלח מכתב בא כוח הנתבעים, יכולה הייתה המועצה להודות בפני הנתבעים בטעותה, להשיב הכספים ששילמו ביתר ולהודיע כי לא תחייבם עוד בהיטל הביוב.

 

תחת זאת בחרה המועצה לנקוט בהליכים משפטיים, להגיש תביעה לבית המשפט, ולעמוד בחוסר תום לב על ניהול ההליך עד תום.

 

לאור המפורט לעיל, בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעים אינם חבים בתשלום היטל הביוב.

לפיכך, התביעה העיקרית נדחית.

 

133.במסגרת פסק הדין שניתן בתביעה שכנגד, חויבה הנתבעת שכנגד לשלם לתובעים שכנגד, הנזקים והסכומים כמפורט להלן:

 

133.1 בגין השבת תשלומי היטל ביוב ששולמו ביתר –

133.1.1 סך של 741 בצירוף הצמדה וריבית ממועד התשלום מיום 15.3.04 ועד לתשלום המלא בפועל.

133.1.2 סך של 816.90 ₪ בצירוף הצמדה וריבית ממועד התשלום מיום 2.3.2005 ועד לתשלום המלא בפועל.

133.1.3 סך 1,512 ₪ בצירוף הצמדה וריבית ממועד התשלום מיום 4.2.2007 ועד לתשלום המלא בפועל.

133.1.4 סך 1,612 ₪ בצירוף הצמדה וריבית ממועד התשלום מיום 11.12.2006 ועד לתשלום המלא בפועל.

 

133.2 בגין הוצאות ייעוץ משפטי שהוציאו התובעים שכנגד טרם הליך זה בסך 6,136 ₪, והוצאות נלוות בגין התביעה העיקרית בסך 409 ₪, סך כולל של 6,545 ₪ בצירוף הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

 

133.3. בגין ראש נזק לא ממוני, בשל הטרחה והטרדה שהיו מנת חלקם של התובעים שכנגד, פיצוי בסך 5,000 ₪ בצירוף הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

 

 

 

134. מחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעים שכנגד הוצאות אגרת בימ"ש בסך 830 ₪.

 

135. מחייב את התובעת/הנתבעת שכנגד לשלם לנתבעים/התובעים שכנגד, שכ"ט עו"ד בגין ניהול התביעה והתביעה שכנגד, בסך 30,000 ₪.

 

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

 

 

 

 

ניתן היום, ג' סיוון תשע"ז, 28 מאי 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ