אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 858-03-14 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' ארן

תא"מ 858-03-14 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' ארן

תאריך פרסום : 15/12/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
858-03-14
12/11/2014
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובעת:
החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ
עו"ד פנחס וולר
הנתבע:
יותם ארן
עו"ד שמואל מנדלבום
פסק דין
 
 

 

1.הנתבע וחבריו ייסדו חברה שהפעילה מועדון בילויים והתקשרה עם התובעת לרכישת משקאות עבור באי המועדון. בתחילת ההתקשרות ביניהם דרשה התובעת מבעלי החברה לעשות שטר חוב להבטחת תשלומים שוטפים עבור רכישת המשקאות. לימים, שכשלא עמדה החברה בתשלומים השוטפים, נערך הסכם להסדר החוב, ושוב דרשה התובעת מבעליה החברה לעשות שטר חוב. עקב הפרת הסדר החוב, הגישה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר החוב הראשון. האם רשאית הייתה לנקוט בצעד זה? על כך נסוב פסק הדין.

 

כתבי הטענות

 

2.ביום 12.12.2013 הגישה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה נגד הנתבע (בלבד) בקשה לביצוע שטר חוב מספר 44087 (להלן: שטר 087 או השטר הראשון) בסך 21,365 ₪ שעשו חברת טייקון מועדונים בע"מ (להלן: טייקון), אופיר מילמן זריהן (להלן: אופיר), אור יוספי (להלן: אור) והנתבע לפקודת התובעת.

 

3.הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר, בצירוף תצהיר אשר בו פורטו הטענות הבאות:

(1) חתימתו על שטר 087 נעשתה במסגרת התקשרות עסקית שבין טייקון, אשר הוא היה אחד מבעלי מניותיה, לבין התובעת, ושבמסגרתה רכשה טייקון מהתובעת משקאות שיועדו למועדון שהופעל על-ידי טייקון;

(2) הנתבע לא היה מעורב בפעילותה של טייקון ובפרטי ההתקשרות העסקית בינה לבין התובעת;

(3)הנתבע חתם על שטר 087 בעקבות שיחה טלפונית עם בן צוברי, נציג התובעת (להלן: בן), בה אמר לו בן כי חתימתו על שטר החוב הינה הליך פורמלי, והבטיח כי לא ייעשה בו שימוש;

(4) בניגוד לרשום על פני שטר 087, לפיו עושי השטר חתמו בפני בן, אשר אישר עובדה זו בחתימתו, הנתבע לא חתם על השטר בנוכחותו של בן;

(5) לא הוסברה לנתבע משמעות חתימתו על שטר החוב;

(6) בשלב מאוחר לחתימת הנתבע על שטר 087, ביולי 2012, נחתם בין התובעת לבין טייקון הסכם בדבר הסדר חוב (להלן: הסדר החוב), במסגרתו מסרה טייקון לתובעת שיקים מעותדים ושטר חוב חדש (להלן: שטר 436 או השטר השני). משנמסר לתובעת שטר 436, פקע תוקפו של שטר 087;

(7) החתימות הנחזות להיות חתימות הנתבע על גבי הסדר החוב, השטר השני ומסמך "אישור הקפאת הנחות לצורך בטחונות", אינן חתימותיו והן זויפו. רק משהתברר דבר הזיוף, במסגרת הליך שנקטה התובעת לביצוע השטר השני, היא ביקשה התובעת להיפרע חובה באמצעות השטר הראשון;

(8) בעת חתימתו של הנתבע על שטר 087, סכומו ומועד פירעונו נותרו "פתוחים", והם מולאו על-ידי התובעת רק בטרם הגישה ללשכת ההוצאה לפועל את הבקשה לביצועו.

 

4.לאחר שביום 28.4.2014 הסכים בא-כוח התובעת לקבלת ההתנגדות, קבעתי כי התצהיר שצורף להתנגדות יהווה כתב הגנה, כי התביעה תתברר כתביעה בסדר דין מהיר, וכי בהיעדר הסכמה - ייראה סכום שטר 087 כמוכחש. הסכמה כזו לא הושגה. ביום 7.9.2014 התקיימה ישיבת ההוכחות, ולאחריה הגישו באי-כוח הצדדים סיכומיהם בכתב.

 

 

שטר חוב - כללי: המסגרת הנורמטיבית ונטלי ההוכחה

 

5.שטר חוב הינו לרוב מסמך המחזק את חיובו של הצד האחר לעסקת היסוד. שטר חוב המותנה בתנאים לצורך מימושו הינו שטר ביטחון, וככלל, מחזיק בו הנעבר עד למועד התקיימותו של האירוע שאותו נועד להבטיח השטר. (שלום לרנר דיני שטרות 53 (מהדורה שניה, 2007). הפסיקה הבחינה בין שלושה סוגים עיקריים של שטרי ביטחון: שטר שניתן להבטחת תשלום שוטף (לדוגמה, ביחסי ספק - לקוח); שטר שניתן כמשכון; ושטר שניתן על תנאי, שרק בהתקיימו ניתן לממשו. (ראו: ע"א 1794/09 אלומיניום החזקות (א.ה.) בע"מ נ' אפל, פס' 17 לפסק דינו של השופט עמית (פורסם בנבו, 4.7.2010) (להלן: עניין אלומיניום החזקות), והאסמכתאות הנזכרות שם).

 

6.הרציונאל הטמון בבסיס מתן שטר הינו לאפשר לאוחז בשטר יתרונות שונים שלא היו עומדים לו על פי העילה החוזית לבדה. ככלל, לאוחז בשטר זכות תביעה כנגד חותם השטר מבלי שיהיה עליו להוכיח את זכותו על פי עסקת היסוד. הנטל על העושה או המושך של שטר ביטחון המתנגד למימושו הוא כפול: עליו להוכיח שהשטר נמסר בכוונה להצמיח על פיו חבות הכפופה לתנאי, ועליו להוכיח כי התנאי לא התקיים. (ראו: ע"א (מחוזי חי') 3876/06 רמקו בע"מ נ' שטרית, פס' 9 לפסק דינו של השופט עמית (פורסם בנבו, 17.1.2008) (להלן: עניין רמקו), והפסיקה המאוזכרת שם).

 

על הנטל המוטל על מושך השטר להתמודד עם החזקה העומדת לזכותו של האוחז בשטר כי נתקיים התנאי למימוש השטר, ראו: ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 681, 693 (1989); ע"א 562/88 בן אריה נ' סופר, פ"ד מה(1) 647, 659 (1991). על הנטל להוכיח קיומו של תנאי חיצוני לשטר וכי התנאי שמסירת החזקה הותנתה בו לא התקיים, ראו: סעיף 20(ב)(2) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות); ע"א 4848/91 הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נ' פורשה בע"מ, פ"ד נא(1) 874 (1997).

 

7.המגמה הרווחת כיום בפסיקה היא לשאוף לאחידות בין דיני השטרות לדיני החוזים, לפחות בכל הנוגע לצדדים קרובים לשטר. לכן, ככלל, צד קרוב לשטר רשאי להעלות כנגד התביעה השטרית טענות הגנה חוזיות מובהקות על פי עסקת היסוד, כמו, למשל, זכות קיזוז, כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב או היותה של החבות הממשית על פי עסקת היסוד קטנה מהחבות השטרית. (פס' 10 בעניין רמקו).

 

דרך הילוכי

 

8.במקרה שבפנינו העלה הנתבע שתי טענות מרכזיות. הראשונה הינה טענה חוזית לפיה אין משמעות משפטית לחתימתו על הראשון, נשוא תביעה זו, מאחר ועובר לחתימתו הוסבר לו על-ידי נציג התובעת כי מדובר בחתימה "פורמלית", טכנית במהותה, ללא נפקות משפטית. השניה הינה טענה לפיה אירוע חיצוני לשטר הראשון הפקיע את תוקפו, ולפיכך מנועה התובעת לעשות בו שימוש. אירוע זה הינו הסדר החוב שנעשה בשלב מאוחר יותר, ובמסגרתו נחתם אף שטר חוב שני.

 

9.כידוע, השאלה על מי רובץ נטל השכנוע נקבעת על-פי הדין המהותי. התובעת היא שאוחזת בשטר החוב, וכמתואר לעיל - על הנתבע, עושה השטר, המתנגד למימושו להוכיח את טענותיו, ולהתמודד עם החזקה העומדת לזכות התובעת כי נתקיים התנאי למימושו, ועם טענת היעדר הנפקות המשפטית לחתימתו על השטר. על הנתבע להוכיח את טענותיו כלפי התובעת במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, היינו, על-פי מאזן ההסתברויות. לשם כך הוא נושא בחובת הבאת הראיות. אם יעמוד בחובת הבאת הראיות, על התובעת יהא להביא ראיות מטעמה כדי לשמוט את הבסיס מתחת לראיות הנתבע (אם לא תוכל לעשות כן באמצעות הראיות שכבר הוגשו).

 

10.דרך הילוכי תהא תלת-שלבית. תחילה, אקבע את גובה חובה של טייקון לתובעת במועד הגשת שטר החוב לביצוע בהליכי ההוצאה לפועל. הדבר נדרש, מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים כי במועד חתימת הנתבע על השטר הראשון, לא נרשמו בו סכום הפירעון ותאריך הפירעון. בשלב השני, אדון בטענת היעדר הנפקות המשפטית לחתימת הנתבע על שטר החוב, ובשלב השלישי, תידון הטענה לפיה שטר חוב השני ,שנחתם בעת עריכת הסדר חוב בין התובעת לטייקון, הפקיע את זכות התובעת לעשות שימוש בשטר החוב הראשון, נשוא תביעה זו.

 

גובה החוב

 

11.חוב טייקון לתובעת הוכח באמצעות שטר חוב 087 לאחר שמולאו בו תאריך הפירעון והסכום (ת/10), ובאמצעות כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת (ת/2), לפיה ביום 20.6.2013 נותר חוב בסך 21,364.29 ש"ח.

 

בן, כנציג התובעת באותה עת, העיד כי השיקים הדחויים שמסרה טייקון לתובעת בהתאם להסדר החוב, חזרו כבלתי נפרעים, ומשפנה בעניין זה אל אור, אופיר ועומרי מעייני (להלן: עומרי), הם אמרו כי אין להם מהיכן לשלם. תמיכה לכך מצויה בדברי אור, אשר אישר בחקירתו הנגדית כי חלק מהשיקים שנמסרו במסגרת הסדר החוב סורבו (עמ' 10). כמו כן, בסיכומי בא-כוח הנתבע לא הוכחש גובה החוב.

 

חתימת הנתבע על שטר החוב הראשון - (1) תחילת ההתקשרות העסקית

 

12.בן, אשר ניהל את תיקי הלקוחות של התובעת, העיד כי שטר 087 (ת/1) נחתם בתחילת ההתקשרות של טייקון עם התובעת. החל מתקופה זו היה הנתבע אחד המנהלים הרשומים של טייקון ואחד מבעלי מניותיה (כמפורט בתדפיס רשם החברות - נ/6). בהליך משפטי קודם בין הצדדים, בדיון ביום 11.12.2013, אמר הנתבע בחקירתו הנגדית (נ/5) כי שימש בתפקיד סגן מנהל של טייקון. בחקירתו הנגדית בתיק הנוכחי הוא הסביר כי לא נטל חלק בניהול טייקון, וכי רק בסוף שנת 2012 נודע לו על קשייה הכספיים. הוא אישר כי עם פתיחת חשבון טייקון בבנק הוא חתם על כתב ערבות, בעקבות "לחץ מאופיר", כי קרא "ברפרוף" את המסמך בטרם חתם עליו, וכי לא הבין את משמעות חתימתו (עמ' 15-14).

 

חתימת הנתבע על שטר החוב הראשון - (2) עדות הנתבע

 

13.בתצהירו (נ/2) הודה הנתבע כי חתם על שטר 087 (ת/1), בעת שתאריך הפירעון וסכום השטר נותרו "פתוחים". בתצהיר הוא ציין כי לא חתם על שטר החוב בפני בן, אולם -

 

"גם אם חתמתי על שטר החוב הנוכחי בפני אותו בן צוברי, הרי שלא נאמר לי על ידו דבר וחצי דבר על כך שבחתימתי על שטר החוב הפתוח אני הופך להיות ערב להתחייבויות טייקון מועדונים כלפי הזוכה. ההיפך הוא הנכון. שטר החוב הוצג בפני כמסמך פורמלי בלבד, שחתימתי עליו נדרשת אך ורק בכדי לפתוח תיק לקוח של טייקון מועדונים אצל הזוכה" (סעיף 18 לתצהיר).

 

"... אין ולא הייתה כל הסכמה ביני לבין הזוכה לפיה ניתן יהיה להשתמש בשטר החוב לצורך החזר חובות עתידיים של טייקון מועדונים לזוכה והסכמת הצדדים הייתה כי חתימתי וחתימת יתר בעלי המניות על שטר החוב הינה לצרכים פורמליים בלבד ... " (סעיף 35 לתצהיר).

 

 

"... אני גם טוען שחתימתי על שטר החוב הושגה בהטעיה חמורה, במסגרתה הוצגה בפני, בין היתר על-ידי נציג הזוכה בן צוברי, תמונה עובדתית ומשפטית מטעה וכוזבת לפיה חתימתי על שטר החוב הינה חתימה פורמלית בלבד ללא שום משמעות משפטית .." (סעיף 37 לתצהיר).

 

14.בהליך המשפטי הקודם, בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 11.12.2013 בהתנגדות שהגיש לבקשה לביצוע שטר 436 (ת/4), התייחס הנתבע לנסיבות חתימתו על שטר 087 (ת/1). בחקירתו הנגדית באותו דיון הוא אמר (נ/5):

 

"למיטב זכרוני אני לא חתמתי בפני בן צוברי. אני די בטוח שבן צוברי לא היה בזמן שחתמתי".

 

"הציגו את זה כהליך פורמלי לפתיחת תיק".

 

וכשנשאל מי הציג כך את הדברים השיב:

 

"אחד השותפים. זה מה שהם ביקשו. לא זכור לי מי".

 

15.בחקירתו הנגדית בתביעה הנוכחית נשאל הנתבע היכן חתם על שטר 087, והשיב:

"חתמתי באחד הערבים במועדון, במשרד של המועדון" (עמ' 15);

 

"כשאני חתמתי על המשרד אופיר לא היה במשרד. הוא התקשר אלי לפני שהגעתי ואמר לי שיש מסמך של חברת קוקה קולה שצריך לחתום עליו כדי לפתוח תיק" (עמ' 16).

 

"ראיתי שרשום בכותרת שטר חוב. ראיתי שכל שאר השותפים חתומים" (שם).

 

"הרמתי טלפון לבן צוברי. הוא אמר לי: יותם תחתום הכל בסדר, זה מסמך פורמלי לפתיחת תיק, כל דבר אחרי זה אנחנו יושבים ומדברים, ואין לך מה לדאוג לגבי המסמך הזה" (שם).

 

 

חתימת הנתבע על שטר החוב הראשון - (3) עדות אור, ממנהלי טייקון

 

16.אור, מבעלי המניות של טייקון, ציין בתצהירו (נ/1) כי אחד משותפיו - למיטב זכרונו היה זה אופיר, ובכל מקרה לא היה זה יותם - מסר לו על תחילת ההתקשרות העסקית עם התובעת, ועל כך שנדרשת חתימה של כל בעלי המניות בטייקון על "מסמך פורמלי בלבד" שמופנה לתובעת, וזאת לצורך פתיחת "תיק לקוח" של טייקון אצלה. בסעיף 6 לתצהירו נכתב:

 

"מאחר וסמכתי על השותף המרכזי בטייקון, שהיה אופיר, הסכמתי לחתום על שטרי החוב, ויודגש כי במועד חתימתי על שטר החוב לא נאמר לי דבר וחצי דבר על כך שבחתימתי על שטר החוב הפתוח אני הופך להיות ערב להתחייבויות טייקון מועדונים כלפי החברה".

 

 

17.על נסיבות החתימה על שטר החוב העיד אור בסעיף 8 לתצהירו:

 

"אני משוכנע שלא חתמתי על שטר החוב בפני נציג הזוכה בן צוברי אשר טוען כי חתמתי בפניו, אלא חתמתי אך ורק בפני אופיר או עומרי, שהיה גם כן פעיל בטייקון מועדונים".

 

18.בחקירתו הנגדית העיד אור כי הוא חתם על שטר החוב בפני אופיר, וכלל לא שוחח עם בן ולא חתם בפניו. עוד ציין כי לא קרא את המסמך בטרם חתם עליו. כשנשאל האם כולם חתמו על שטר 087, השיב:

 

"אני יודע שאני חתמתי עליו. בתקופת ההקמה הייתי שכיר ונדרשתי להגיע למקום מפעם לפעם. אני הייתי מגיע אחרי העבודה בערב ונדרשתי לחתום על-ידי אופיר בטענה שאני מעכב את הזמנת הסחורה" (עמ' 9).

 

"בהקמה לא ידעתי מה המשמעות. מבחינתי עשר אחוז זכויות זה גם עשר אחוז חובות. ההשתוקקות לפתיחת דלתות גרמה לי לסמוך על אופיר ונעניתי לדרישתו" (עמ' 10).

 

"הוא (אופיר - א"ג) לא הסביר את המשמעות אלא שעל מנת שנוכל להזמין סחורה לפתיחת המקום ישנם מספר מסמכים שצריך לחתום עליהם, שזה אחד מהם. לשאלת בית המשפט אם לא התעניינתי על מה אני חותם אני אומר שלא" (עמ' 10).

 

"שאלתי את אופיר והוסבר לי שבשביל לעשות הזמנת סחורה אנחנו חייבים לחתום" (עמ' 11).

 

 

חתימת הנתבע על שטר החוב הראשון - (4) עדות בן, נציג התובעת

 

19.בן העיד כי כל החתימות על גבי שטר זה נכתבו בפניו ואישר כי במועד החתימה לא מולאו הסכום ומועד הפירעון. הוא הכחיש את טענת הנתבע לפיה הנתבע לא חתם בפניו, ואת הטענה לפיה הוא הציג בפני הנתבע את החתימה על השטר הראשון כעניין פורמלי גרידא. בחקירתו הראשית אמר בן (בעמ' 4):

 

"בעת חתימת שטר חוב אני לא באמת זוכר למי מהשותפים אני הסברתי, אך הסברתי את מהות שטר החוב";

 

"הסברתי שעל פי שטר חוב זה החברה רשאית לתבוע בגין ציוד, סחורה, הקדמת הנחות או הלוואה כמו שצוין בשטר חוב. הסברתי להם שרוב הפעמים שהחברה תובעת מישהו מגיעים להסדר לפני בית משפט שזה בעצם כמו הסדר תשלומים אבל זה לא משהו שהוא מובטח. צריכים לדעת שיש לזה משמעות לשטר חוב".

 

חתימת הנתבע על שטר החוב הראשון - (5) נפקות חתימתו של הנתבע

 

20.מעדויות הנתבע ואור, שניים ממנהליה של טייקון, ומעדות בן, כנציג התובעת באותה עת, עולה כי שטר 087 היה שטר חוב מהסוג הראשון שתואר בעניין אלומיניום החזקות, דהיינו שטר שניתן להבטחת התשלומים השוטפים ביחסי טייקון והתובעת, באופן שאם נצטבר חוב שאינו נפרע, רשאית התובעת להגיש את שטר לפירעון. הוא נועד להבטיח את חיובי טייקון על-פי עסקת היסוד בינה לבין התובעת.

 

21.שניים מבין שלושת מנהלי טייקון (כמופיע בספרי רשם החברות - נ/6) - אופיר, אור והנתבע - העידו כי חתימותיהם על שטר החוב נעשו לאחר הסבר שקיבלו מהמנהל השלישי, אופיר. אור העיד כי אופיר הסביר לו כי "בשביל לעשות הזמנת סחורה אנחנו חייבים לחתום", ואילו הנתבע העיד כי אופיר הסביר לו כי עליו לחתום "כדי לפתוח תיק". שניהם הבינו, איפוא, מפיו של אופיר, עובר לחתימתם על שטר החוב כי החתימה נדרשת על מנת לאפשר את ההתקשרות המסחרית של טייקון עם התובעת. ובניסוח אחר: הנתבע הבין כי בדומה לנסיבות חתימתו על כתב ערבות בבנק, אף במקרה זה אופיר מפעיל עליו לחץ לחתום מאחר וללא חתימתו לא יִכּוֹנו יחסים מסחריים עם התובעת. הבנה כזו אין פירושה שלחתימה אין נפקות, כי אם להיפך.

 

אף אם אקבל את גרסת הנתבע, לפיה אמר לו צוברי בשיחה טלפונית דקות אחדות לפני חתימתו כי "זה מסמך פורמלי" ו"כל דבר אחרי זה אנחנו יושבים ומדברים", אין משתמע מכך כי הנתבע ראה את חתימתו כמעשה נטול נפקות משפטית. כשנשאל הנתבע בחקירתו הנגדית כיצד הוא פירש את משמעות המונח "פורמלי" בו השתמש, לטענתו, בן, הוא השיב:

 

"מבחינתי זה כמו שאתה הולך להזמין חדר במלון. אתה מגיע, במלון יש מסמך שצריך לחתום עליו. זה מסמך פורמלי מבחינתי, זה מסמך כדי לפתוח איזה תיק בחברה. לא עשו בו שום שימוש לגבי המסמך. פורמלי זה צריך אך לא מחייב" (עמ' 16).

 

דומה כי ההשוואה שעשה הנתבע בין חתימה על שטר חוב לחתימה על טופס הזמנת חדר בבית מלון סותרת את מסקנתו כיום לפיה מדובר בחתימה על נייר נטול משמעות.

 

22.השימוש במילה "פורמלי" על-ידי בן אינו חזות הכל. כאשר דברי בן הושמעו לאחר ההסבר שהנתבע קיבל מאופיר - שהיה מנהל בטייקון, אשר עליו הוא סמך - אודות הצורך בחתימתו לשם התנעת ההתקשרות העסקית של טייקון עם התובעת, ומשראה, בטרם חתם, כי כותרת המסמך הינה "שטר חוב" (ובחר להתעלם מתוכן המסמך, בו נרשם "אני מתחייב לשלם שטר זה ..."), הרי כאדם סביר היה אמור הנתבע להסיק כי מדובר במסמך פורמלי אשר מעגן התחייבות מהותית.

 

23.טענת הנתבע להיעדר משמעות משפטית לחתימתו הינה טענת "לא נעשה דבר" או "טענת האפסות" (non est factum). בע"א 8163/05 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פס' 36-27 (פורסם בנבו, 6.8.2007) הובהר כי על מנת להוכיח את הטענה יש להראות באמצעות "ראיות חזקות וברורות, עדות חד משמעית ופוזיטיבית והוכחות חותכות" שניים: ראשית, כי קיים שוני מהותי בין המסמך עליו חתם הטוען, לבין זה שסבר כי חתם עליו, ובמקרה של כפיה, כי זו עלתה כדי "כפיה קיצונית" ששללה לחלוטין את רצונו החופשי, ושנית, כי הצד החותם לא לקה ברשלנות בחתימתו על החוזה. על רשלנותו של מי שחתם ולאחר מכן העלה את "טענת האפסות" אמר בית המשפט העליון בע"א 413/79 אדלר נ' מנצור, פ"ד לד(4) 29, 38 (1980):

 

"אין הטענה עומדת גם למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה (...) לא תעמוד טענת non est factum, גם כאשר החותם חתם בלי דעת וזאת כאשר האדם חותם על-פי עצת פרקליטו או יועץ אחר המהימן עליו (...) מתוך הסתמכות עיוורת על דעת היועץ האמור, ואמון בה, ותוך נכונות לחתום על כל מסמך על-פי שיקולו של הלה, יהיה המסמך אשר יהיה".

 

וראו גם ע"א 6157/08 איסמאעיל נ' מילאדי, פס' 12 (פורסם בנבו, 5.9.2011).

 

24.במקרה הנוכחי, לא הובאו על-ידי הנתבע ראיות חד משמעיות לכך שהוסבר לו - על-ידי אופיר או על-ידי בן - כי מדובר במסמך נטול משמעות. כמו-כן, רשלנותו של הנתבע בהסתמכותו על עצת אופיר ואי קריאת המסמך עליו חתם הינה גלויה לעין. לא עומדת לנתבע "טענת האפסות" ויש לראותו כמי שמחויב על-פי שטר החוב 087.

 

האם פקעה זכות התובעת לעשות שימוש בשטר 087 לאחר שנחתם שטר חוב חדש ?

 

25.על מנת לבחון האם שטר חוב נוסף שנעשה בשלב מאוחר יותר על-ידי מנהליה של טייקון "בלע" את שטר החוב המקורי, או הפקיע את זכותה של התובעת לעשות שימוש בשטר 087, אסקור תחילה את האירועים שהתרחשו לאחר חתימת הנתבע על אותו שטר חוב.

 

נסיבות עריכת הסדר החוב

 

26.זמן לא רב לאחר תחילת ההתקשרות העסקית בין טייקון לבין התובעת החלו חלק מהשיקים שמשכה טייקון לחזור כבלתי נפרעים. בן העיד על כך וציין כי על אף שנציגי טייקון הראו נכונות לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות, חזרו שיקים נוספים, ובסופו של דבר - לאחר שיחה בין בן לבין אופיר הוסכם על עריכת הסדר חוב. אור, מבעלי טייקון, אישר בחקירתו הנגדית כי משחלפו חמישה חודשים החלו לחזור שיקים שנמשכו לפקודת התובעת, וכי אחת לחודשיים הוא נפגש עם הנתבע, בנוכחות אופיר, ויחדיו דנו במצבה של טייקון (עמ' 9).

 

27.ביום 20.7.2012 נחתם הסדר החוב (ת/3) בין התובעת לבין טייקון. בהסכם נקבע כי טייקון חבה לתובעת סך 64,003 ₪ כ"חוב העבר" בגין אספקת סחורה ושיקים חוזרים, וכי החוב יסולק באמצעות 10 שיקים דחויים (ששה מהם בסך 6,000 ₪ כל אחד וארבעה מהם בסך 7,000 ₪ כל אחד) למועדי פירעון שתחילתם ביום 16.8.2012 וסיומם ביום 24.12.2012.

 

במבוא להסכם צוין, בין השאר:

 

"והואיל והחייבים ייחתמו על שטר חוב להבטחת פירעון כל חובות מי מהם לחברה".

 

בסעיף 4 להסדר החוב נכתב (ההדגשה הוספה - א"ג):

 

"החייבים נותנים את הביטחונות הנוספים הבאים להבטחת פירעון חובותיהם בעבר ובעתיד לחברה כדלקמן: שטר חוב פתוח ע"ש טייקון מועדונים בע"מ ח.פ. 514655299 בצירוף חתימה אישית של מר זריהן אופיר ת.ז. 043508886 ומר ארן יותם ת.ז. 021554183 ומר יוספי אור ת.ז. 036837813".

 

ובסעיף 3 נכתב:

 

"כפוף לקיום התחייבויות החייבים במועדים כמפורט בסעיף 1, תסכים החברה לספק לחייבים סחורה במהלך כל תקופת ההסדר בתנאי כסף מזומן בלבד. למען הסר ספק, מובהר כי אם תשלום מהתשלומים בהתאם להסכם זה לא יבוצע, תופסק אספקת הסחורה לעסקם של החייבים באופן מיידי ויינקטו כאמור לעיל הליכי הוצאה לפועל כנגדם לגביית החוב...".

 

(יוער כי על העתק הסדר החוב שהוגש כראיה לא מצויה חתימת התובעת, אלא חתימות טייקון, אופיר, אור והנתבע).

 

28.במועד החתימה על הסדר החוב, נחתמו שני מסמכים נוספים: האחד הינו שטר 436 (ת/4) שעשו אופיר, אור והנתבע לפקודת התובעת, ובתחתיתו אישר בן את חתימותיהם בפניו. המסמך השני הינו "אישור הקפאת הנחות לצורך בטחונות" (ת/5), ובו אישרו הנתבע, אופיר ואור כי התובעת תהא רשאית להקפיא את "אחוזי ההנחה המגיעים לנו מתוקף הסכם הסחר שנערך בינינו ...".

 

29.הנתבע הכחיש כי החתימה ליד שמו בשלושת המסמכים הללו הינה חתימתו. לטענתו, מדובר בזיוף, ובחקירתו הנגדית הצביע על אופיר כזייפן:

 

"אופיר נעלם. לא הצליחו לאתר אותו. לפי הגרפולוג מי שזייף זה אופיר כנראה" (עמ' 13).

 

30.בניגוד לנתבע, אור אישר כי חתם על המסמכים, ותיאר את הנסיבות שהובילו להשגת הסדר החוב. תחילה העיד בחקירתו הנגדית על פגישתו אצל התובעת, ביחד עם עומרי:

 

"היינו קרובים להשגת הסדר. מכיוון שאופיר לא היה נוכח אז נדרשנו לחזור, ובתיאום עם בן למסור שיקים וחתימה על הסדר. לא נחתם במשרד שום דבר" (עמ' 10).

 

"הסבירו לנו שעל מנת שהתיק לא יעבור למחלקת תביעה אנו נדרשים להיות ערבים כולנו לכל הסכום" (עמ' 11).

 

כשנשאל היכן נחתמו הסדר החוב, שטר 436 ומסמך ת/5, השיב (בעמ' 10):

 

"בן חתם איתי לבד, ואני יודע שנמסרו לו שיקים על-ידי אופיר, וכמו כן הבנתי מבן שאופיר חתם";

 

"על יותם אני לא יודע".

 

על נסיבות חתימתו שלו על הסדר החוב העיד אור:

 

"אני קיבלתי את הדף האחרון. הדפים היו מוצמדים ובן הראה לי איפה אני צריך לחתום" (עמ' 11).

 

ושנשאל אם בעת חתימתו על הסדר החוב היו מצויות על המסמך כל שאר החתימות, הוא השיב:

 

"אני לא זוכר. אני ראיתי את שני העמודים הקודמים. הכרתי את ההסדר אז לא הייתי צריך לעבור עליו" (עמ' 11).

 

 

31.בן הציג גרסה שונה. הוא העיד כי נכח בעת החתימה על שלושת המסמכים הללו, והכחיש את טענת הנתבע לפיה החתימה הנחזית להיות חתימתו על מסמכים אלו איננה חתימתו.

 

התפתחויות לאחר הסדר החוב

 

32.כמתואר בפסקה 11 לעיל, טייקון לא עמדה בהתחייבויותיה על-פי הסדר החוב, וכעבור מספר חודשים עמד חובה לתובעת על סך 21,365 ₪.

 

33.ביום 24.2.2013 הגישה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה בקשה לביצוע שטר החוב 436 (ת/4) נגד אופיר, אור, הנתבע וטייקון, לאחר שהסכום של 21,365 ₪ נרשם על גבי השטר. ביום 12.5.2013 הגיש הנתבע התנגדות לבקשה, אשר נדונה בפני הרשם הבכיר זיתוני ביום 11.12.2013, ובהסכמת באי-כוח הצדדים אף התקבלה. למחרת, ביום 12.12.2013 הגישה התובעת את הבקשה לביצוע שטר החוב 087, נשוא תביעה זו.

 

שטר חדש לעומת שטר קודם - ההלכה הפסוקה

 

34.בע"א 39/50 כהן נ' שטרנברג, פ"ד ה, 1174, 1177 (1951) נקבע כי שטר שהוחלף, מניחים כי השטר החדש ניתן בתור תשלום על-תנאי, ולא לסילוק מוחלט, ומי שטוען לסילוק מוחלט - עליו הראיה.

 

בע"א 551/59 קיציס נ' שפושניק, פ"ד יד 1380, 1385 (1960) (להלן: עניין קיציס) נאמר כי הלכה פסוקה היא שבמתן שטר חדש במקום השטר המקורי, אין רואים את השטר החדש כסילוק השטר המקורי, והשטר המקורי אינו נבלע בשטר החדש אלא מוסיף ומתקיים לידו, ומי שטוען לסילוק מוחלט ופקיעת השטר המקורי - עליו הראיה.

 

בעניין אלומיניום החזקות צוין כי הנטל להוכיח שהחלפת שטר בשטר אחר סילקה או הפקיעה את השטר המקורי, מוטל על הטוען, וכי מטעם זה נדרש בסעיף 62 לפקודת השטרות כי אוחז שטר שוויתר על זכויותיו כלפי כל צד לשטר, יעשה הויתור בכתב.

 

35.בעניין קיציס (בעמ' 1384) הדגיש השופט כהן את התנאי הנדרש לקיומה של החזקה העובדתית לפיה השטר המקורי אינו פוקע עם עריכת שטר חדש:

 

"גם אם אצא מן ההנחה שהבליעה בבטוחה אחרת או בעילת תביעה אחרת דייה - אצלנו כמו במשפט המקובל האנגלי - לפקיעת שטר, תנאי הוא שהחבות לפי השטר והחבות מכוח העיסקה החדשה יהיו חופפות זו את זו (בלע"ז co-extensive), כלומר שתהא זהות מוחלטת הן בין הצדדים לשטר ולעיסקה החדשה, והן בין נשוא השטר והעיסקה החדשה (ראה הולסברי סיימונדס, כרך 3, ע' 339; ו-ביילס על שטרות, מהדורה 20, ע' 238)".

 

 

שטר חדש לעומת שטר קודם - הכרעה

 

36.בעניין אלומיניום החזקות הודגש כי על בית המשפט לבחון אם באיזה משלושת הסוגים של שטרי ביטחון עסקינן, תוך בדיקת כוונת הצדדים על רקע הנסיבות. בדיקה כזו בענייננו מגלה כי לא הרי שטר החוב הראשון כהרי שטר החוב השני. בעוד שהשטר הראשון שייך לסוג הראשון, והינו שטר שניתן להבטחת תשלומים שוטפים של טייקון לתובעת, ונעשה בטרם החלו היחסים המסחריים ביניהם לרקום עור וגידים, הרי השטר השני נעשה בנסיבות שונות לחלוטין.

 

עשיית השטר השני נלוותה לעסקה היסוד הגלומה בהסדר החוב. ההסדר לסילוק החוב, כמוהו כהלוואה שניתנה לטייקון על-ידי התובעת, קבע כי חוב העבר יסולק באמצעות שיקים מעותדים שנמסרו לתובעת במעמד החתימה על ההסדר. במבוא להסדר החוב נאמר כי שטר החוב (החדש) ייחתם להבטחת פירעון כל החובות, בסעיף 2(ג) הובהר כי אי-כיבוד אחד השיקים יביא להליכי הוצאה לפועל על מלוא יתרת החוב ובסעיף 4 צוין כי שטר החוב החדש הינו כביטחון נוסף להבטחת פירעון חובות בעבר ובעתיד.

 

אין מדובר, איפוא, בשטר ביטחון מהסוג הראשון, כי אם בשטר ביטחון מהסוג השלישי שפורט בעניין אלומיניום החזקות - שטר שניתן על תנאי שרק בהתקיימו ניתן לממשו. הזכות להגיש תביעה על-פי שטר חוב זה אינה קשורה בתשלומים השוטפים כי אם בהפרה של הסדר החוב, קרי - בתנאי של אי-כיבוד אחד או יותר מהשיקים המעותדים שנמסרו לתובעת לשם פירעון חוב העבר.

 

(במאמר מוסגר אציין כי אין ליחס חשיבות לתיבה "חובותיהם בעבר ובעתיד" שבסעיף 4 להסדר החוב, מאחר ובסעיף 3 הובהר כי תשלומי טייקון בגין אספקה שוטפת של סחורה בעתיד - "בתנאי כסף מזומן בלבד". מכאן מובן כי החוב על-סך 21,3654 ₪ הינו בגין אי סילוק חוב עבר).

 

37.אופיו וסיווגו של שטר החוב השני, כאמור לעיל, מבדילים בינו לבין שטר החוב הראשון. השטר השני אינו שטר נוסף שניתן להבטחת יחסי טייקון והנתבעת בעתיד, כי אם להבטחת סילוקו של חוב קיים. שוני זה באופי החבות ובסיווג שטרי החוב שולל את התקיימותו של התנאי עליו עמד השופט כהן בעניין קיציס, כמובא לעיל.

 

המסקנה מניתוח זה הינה כי משלא התקיים התנאי האמור, אין תחולה לחזקה העובדתית לפיה שטר החוב הקודם אינו פוקע עם עריכת שטר החוב החדש.

 

38.הדרא קושיא לדוכתה: האם רשאית הייתה התובעת לעשות שימוש בשטר החוב הראשון בעת הפרת הסדר החוב על-ידי טייקון, או שמא היא מוגבלת לעשיית שימוש בשטר החוב השני ?

 

במידה והייתה קיימת החזקה העובדתית שנקבעה בפסיקה לפיה השטר המקורי אינו פוקע עם עריכת שטר חדש, היה הנטל להוכיח את ההיפך רובץ על כתפי הנתבע. משלא מתקיימת חזקה עובדתית זו, ובהינתן שעסקינן בשני סוגים של שטרי חוב, רובץ על התובעת הנטל להוכיח כי אף בסיטואציה של הפרת הסדר החוב על-ידי טייקון היא רשאית לעשות שימוש בשטר החוב הראשון.

 

39.מכלול הראיות (אלו שהובאו על-ידי התובעת ואלו שהובאו על-ידי הנתבע) מגלה כי לא עלה בידי התובעת להרים נטל השכנוע, לפיו הצדדים התכוונו, בעת יצירת שטר החוב החדש, להותיר בידה את הזכות לעשות שימוש בשטר החוב הראשון. ראשית, כמוסבר לעיל, מדובר בשטרי חוב מסוגים שונים. שטר החוב הראשון לא ניתן על תנאי של אי תשלום חוב עבר שרק בהתקיימו ניתן לממשו. לא לכך הוא נועד לשמש כביטחון. שנית, בהסדר החוב לא הוזכרה זכות כזו במפורש. בהסדר החוב (שנוסח על-ידי התובעת) נכתב כי החייבים נותנים לתובעת "ביטחונות נוספים", ואכן - מדובר בביטחון נוסף על הביטחון שהיה קיים, אולם אין בכך אמירה, ואפילו במרומז, כי ביטחון להבטחת תשלום שוטף יורחב ויהפוך אף לביטחון להחזר חוב. שלישית, תחילה פנתה התובעת להליכי הוצאה לפועל למימוש שטר החוב המאוחר, ורק משהוגשה על-ידי הנתבע התנגדות לביצועו, הגישה התובעת את תביעתה הנוכחית. בכך יש תמיכה רבת משמעות להשקפה כי אף התובעת עצמה לא הייתה סבורה שהיא רשאית לעשות שימוש בשטר החוב הראשון. רביעית, ההשקפה כי התובעת עצמה סברה כי אין שטר החוב הראשון יכול להוות שטר ביטחון להסדר החוב מתחזקת לנוכח העובדה שהיא זו שעמדה על עשיית שטר חוב חדש, במועד עריכת הסדר החוב, כאשר על השטר החדש חתומים (לטענתה) אופיר, אור והנתבע, אשר אף חתמו על שטר החוב הראשון.

 

40.משקיבלתי את הטענה כי התובעת לא הייתה רשאית לעשות שימוש בשטר החוב הראשון בעת הפרת הסדר החוב, הגיע מסענו לסיומו.

 

התוצאה

 

41.לנוכח המסקנה אליה הגעתי, הנני מורה כדלקמן:

 

(א)התביעה נדחית.

 

(ב)התובעת תשלם לנתבע שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

 

 

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ה, 12 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

 

חתימה

 

 

גולדקורן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ