אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 64579-05-16 זילברמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

תא"מ 64579-05-16 זילברמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 29/12/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
64579-05-16
25/12/2016
בפני השופט:
אבי סתיו

- נגד -
התובע:
אבנר זילברמן
הנתבעת:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ
פסק דין


רקע

השאלה המתעוררת בהליך זה היא האם פוליסת ביטוח מקיף לרכב, שאינה פוליסה תקנית, אשר לפי לשונה מכסה "נזק" שנגרם לרכב, כוללת כיסוי גם בגין ירידת ערך.

1.ביום 9.4.2014 נפגע רכבו של התובע, מונית שירות, בתאונת דרכים. התובע בחר להפעיל את פוליסת הביטוח המקיף שברשותו, ופנה אל הנתבעת על מנת שזו תפצה אותו בגין נזקיו. לפי חוות דעת השמאי מטעם התובע, עלות התיקון של הנזקים שנגרמו לרכב התובע הינה 20,639 ש"ח. כמו כן, נקבע שנגרמה לרכב ירידת ערך בשיעור של 11%, המסתכמת לסך 11,933 ש"ח. הנתבעת פנתה לשמאי מטעמה על מנת שיערוך חוות דעת נגדית. תחילה הכין השמאי חוות דעת בה נקבע, בין היתר, כי נגרמה לרכב ירידת ערך בשיעור של 4.5%, בסך 4,657 ש"ח ("חוות הדעת הראשונה"). לאחר שנציגת הנתבעת פנתה אליו וציינה כי מדובר בפוליסה לא תקנית שאינה מכסה ירידת ערך, הכין השמאי חוות דעת מתוקנת, בה ציין כי "בהערכתנו לא נרשמה ירידת ערך לרכב הנדון מאחר ומדובר בפוליסה לא תקנית" ("חוות הדעת השנייה").

2.הנתבעת שילמה לתובע את הסכומים בהם הכירה בהתאם לחוות הדעת השנייה, אשר לא כללו תשלום עבור ירידת ערך. במקביל, הגישה הנתבעת תביעת שיבוב נגד כלל חברה לביטוח בע"מ ("כלל"), אשר ביטחה את הרכב שפגע ברכב התובע (תא"מ 5541-12-14; להלן – "תביעת השיבוב"). במסגרת תביעת השיבוב תבעה הנתבעת את הסכומים ששולמו על ידה לתובע. אולם, ככל הנראה בשגגה, צירפה הנתבעת לתביעה את חוות הדעת הראשונה, הכוללת הכרה בירידת ערך בסך 4,657 ש"ח. ביום 26.7.2015 ניתן פסק דין בתביעת השיבוב, במסגרתו התקבלה התביעה במלואה. לאחר שהתקבלה התביעה, פנה התובע לכלל בדרישה כי יפצו אותו עבור נזקים שבגינם לא פוצה במסגרת הביטוח המקיף והפסדים שנגרמו לו בגין הפעלת הפוליסה. ביום 3.12.2015 שילמה כלל לתובע סכומים שונים, לרבות סך של 4,357 ש"ח בגין ירידת ערך (300 ש"ח פחות מהסכום שנקבע בחוות הדעת הראשונה). במכתבה של כלל בו פורטו סכומי התשלום נכתב "ירידת ערך בהתאם לדוח נגדי". אין זה ברור אם כלל ערכה דוח נגדי בעצמה או שהסתמכה על חוות הדעת הראשונה שהכינה הנתבעת, אשר כזכור הוגשה במסגרת תביעת השיבוב.

3.ביום 31.5.2016 הגיש התובע את התביעה הנוכחית, במסגרתה עתר לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 7,276 ש"ח (שתוקן בדיון בהסכמה לסך של 7,576 ש"ח) בגין ירידת הערך של רכבו, כפי שזו הוערכה בחוות הדעת מטעמו ובניכוי הסכום ששולם לו על ידי כלל. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הפוליסה אותה רכש התובע אינה מכסה ירידת ערך, מכיוון שאינה פוליסה תקנית.

בד בבד עם כתב ההגנה, הגישה הנתבעת בקשה להגשת הודעת צד שלישי נגד כלל, בטענה כי ככל שהיא תחויב לשלם לתובע סכום נוסף על כלל לשפותה בגינו. בהחלטתי מיום 27.10.2016 דחיתי בקשה זו, מן הטעם שהשאלה האם במקרה בו תחויב הנתבעת תהיה לה זכות שיבוב כלפי כלל על אף שכבר ניתן פסק דין בתביעת השיבוב היא שאלה מורכבת, והגשת הודעת הצד השלישי עלולה להאריך ולסרבל את ההליך הנוכחי, המתקיים בסדר דין מהיר.

4.בדיון חזרה הנתבעת על טענתה כי הפוליסה של התובע אינה מכסה ירידת ערך, וזאת מכיוון שאין מדובר בפוליסה תקנית. לטענתה, "כולם יודעים" שפוליסת ביטוח של משאיות, מוניות וכדומה, אינה מכסה ירידת ערך. התובע מכחיש זאת בתוקף וטוען, כי מעולם לא נאמר לו שהפוליסה אינה מכסה ירידת ערך. עוד טען התובע, כי בתאונה שעבר רכב דומה שלו לפני כעשר שנים הוא קיבל פיצוי בגין ירידת ערך. לבקשת הצדדים, הם הגישו סיכומים בכתב. יצוין, כי במסגרת ההליך הנוכחי לא טענה הנתבעת, אף לא כטענה חלופית, כי שיעור ירידת הערך נמוך מזה שנקבע בחוות דעת השמאי מטעם התובע, ואף לא צירפה את חוות הדעת הראשונה של השמאי מטעמה. משכך, השאלה היחידה שעל הפרק היא זכותו העקרונית של התובע לפיצוי בגין ירידת ערך בהתאם לפוליסה. לבירורה של שאלה זו נפנה עתה.

דיון והכרעה

5. המושג "ירידת ערך" בתחום תאונות הרכב מבטא את ירידת שווי השוק של הרכב בעקבות התאונה, אשר אינה מתרפאת על ידי תיקונו. לטענת הנתבעת, הפוליסה של התובע אינה מכסה ירידת ערך מכיוון שמדובר בפוליסה לא תקנית. האם יש ממש בטענה זו?

6.הפוליסה התקנית הינה פוליסה בנוסח ובתנאים המפורטים בתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986 ("התקנות"). סעיף 5(1) לפוליסה התקנית קובע, כי תגמולי הביטוח המשולמים למבוטח "יחושבו וישולמו לפי האבדן או הנזק לרכב ביום קרות מקרה הביטוח, לרבות בשל ירידת ערך". היינו, הפוליסה התקנית קובעת באופן מפורש, כי הביטוח מכסה ירידת ערך. מכיוון שלא ניתן לסטות מן הפוליסה התקנית שלא לטובת המבוטח, למעט בדברים מסוימים ומוגדרים (סעיפים 1 ו-4 לתקנות), הרי שאין ספק שרכב שחלה עליו הפוליסה התקנית מכוסה בגין ירידת ערך.

7.לפי סעיף 1 לתקנות, הפוליסה התקנית חלה על "רכב פרטי". סעיף 1א לתקנות מפנה להגדרת "רכב פרטי" בפקודת התעבורה [נוסח חדש]. הגדרת "רכב פרטי" בפקודה מוציאה במפורש "רכב ציבורי", שהינו רכב המסיע נוסעים בשכר. מכאן שרכבו של התובע – מונית שירות – אינו נחשב ל"רכב פרטי", והפוליסה התקנית לא חלה עליו. על כך אין חולק. לטענת הנתבעת, מכיוון שהפוליסה של רכב התובע אינה פוליסה תקנית, מדובר בחוזה ביטוח "רגיל" במסגרתו רשאים הצדדים להגיע להסכמות כראות עיניהם. בפוליסה אותה רכש התובע לא נכתב כי היא מכסה ירידת ערך, אלא נאמר באופן כללי כי "פוליסה זו מכסה נזק שיגרם לרכב או לצד ג'". ה"נזק" המכוסה, כך לטענת הנתבעת, הינו עלויות התיקון של הרכב בלבד, ולא ירידת ערך.

8.ההכרעה בשאלה האם הפוליסה שרכש התובע מכסה ירידת ערך תלויה בפרשנות המונח "נזק" הקבוע בפוליסה. פסק הדין המנחה בעניין זה הוא ע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח(4) 70 (1994) ("עניין מוריאנו"). בעניין מוריאנו דן בית המשפט העליון בפרשנותה של תניה בפוליסה התקנית, כנוסחה בעת הרלוונטית, לפיה הכיסוי הביטוחי מכסה "אובדן או נזק", וקבע כך (עמ' 78):

"אין פלוגתא כי הנזק אשר נגרם במקרה שלפנינו בא עקב התממשות סיכון מכוסה. השאלה שבמחלוקת היא אפוא, אם הנזק הוא מסוג הנזקים המכוסים על-ידי הפוליסה. הנטל להוכיח מרכיב זה רובץ על המבוטח.

במענה לשאלה זו יש להשיב שאין חולק כי לאחר התאונה ירד ערכו של הנכס, קרי: הנכס אחרי התאונה שווה פחות - עקב הפגיעה בתאונה - משוויו לפני התאונה. ירידת ערך זו מהווה 'אובדן או נזק' המתייחס לנכס. ירידת הערך לא הייתה נגרמת אילולא התאונה. לכאורה, המבוטח זכאי אפוא לתגמולי הביטוח לשם כיסוי אותו נזק".

הנה כי כן, לפי הלכת מוריאנו, המונח "נזק" אינו מתפרש רק על עלויות התיקון של הרכב, אלא כולל גם את ירידת הערך האובייקטיבית של הרכב בעקבות התאונה, היינו את הירידה במחיק השוק של הרכב בעקבות התאונה. זאת, הגם שהפוליסה התקנית, בנוסח שנדון בפסק הדין, לא כללה התייחסות מפורשת לירידת הערך (לאימוצה של גישה זו בנוגע לליקויי בנייה ראו, ע"א 2016/00 רוזנצוויט נ' רוזנבלט, פ"ד נו(4) 511, 518-517 (28.5.2002)).

9.יוער, כי לפני שניתן פסק הדין בעניין מוריאנו תוקנה הפוליסה התקנית, כך שנקבע בה במפורש שהכיסוי אינה כולל פיצוי בגין ירידת ערך. הגם שתיקון זה לא חל על הפוליסה שנדונה בפסק הדין, מתח עליו בית המשפט העליון ביקורת חריפה. בעקבות פסק הדין תוקנה שוב הפוליסה התקנית כך שכיום, כמפורט לעיל, נאמר בה באופן מפורש כי הכיסוי כולל פיצוי בגין ירידת ערך. תיקון זה אינו משתרע על הפוליסה שלענייננו, שאינה פוליסה תקנית, ולפיכך אנו חוזרים לשאלה כיצד יש לפרש את המונח "נזק". כאמור, לשאלה זו ניתנה תשובה ברורה בפסק הדין בעניין מוריאנו, לפיה הביטוי "נזק" כולל גם נזק בגין ירידת ערך. פרשנות זו אינה מתייחסת דווקא לפוליסה תקנית, אלא לכל מקום בו נכתב בפוליסה כי היא מכסה "נזק" (ראו, ת"א (שלום ת"א) חוסאם נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ (2.9.2007)).

10.הנה כי כן, "נזק" בפוליסת הביטוח – תהא זו פוליסה תקנית או לא תקנית – כולל גם ירידת ערך. לכל היותר, ניתן לטעון כי מקום בו מדובר בפוליסה שאינה תקנית חברת הביטוח רשאית לקבוע בפוליסה, באופן ברור ומפורש, כי היא אינה מכסה ירידת ערך. גם טענה זו אינה נקייה מספקות, שכן לפי סעיף 56 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, שהינו סעיף קוגנטי (סעיף 64 לחוק), חובת השיפוי היא "כשיעור הנזק" (ראו, עניין מוריאנו, עמ' 81-80). מכל מקום, ברי כי אם נכתב בפוליסה כי היא מכסה "נזק", בלא החרגה מפורשת של נזק מסוג ירידת ערך, הרי שהכיסוי כולל גם ירידת ערך.

11.לטענת הנתבעת, כל המעורבים בתחום יודעים כי פוליסה לא תקנית אינה מכסה ירידת ערך. כאמור, התובע מכחיש זאת בתוקף. הנתבעת לא הביאה ראיות לטענותיה, ומכל מקום, הפרשנות לפיה המונח "נזק" בפוליסה כולל ירידת ערך מתחייבת מפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין מוריאנו, כך שגם אילו הייתה הנתבעת מוכיחה כי התפיסה המקובלת בשוק היא שפוליסה לא תקנית אינה מכסה ירידת ערך, לא היה בכך כדי להביא לשינוי התוצאה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ