אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 64403-01-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' פוסטינר ואח'

תא"מ 64403-01-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' פוסטינר ואח'

תאריך פרסום : 15/06/2015 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
64403-01-14
24/05/2015
בפני השופט:
ד"ר גיא שני

- נגד -
התובעת:
ש. שלמה רכב בע"מ
הנתבעים:
1. וילי פוסטינר
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין
 

 

 

1.לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שהוסבו לרכב מסוג פורד שבבעלות התובעת (להלן: רכב התובעת). מדובר בתאונה שאירעה ביום 27.8.2013, בין רכב התובעת לבין רכב שבו נהג הנתבע 1 ושהיה מבוטח על-ידי הנתבעת 2 (להלן, לשם הנוחות: רכב הנתבעים). אין מחלוקת כי התאונה אירעה שעה ששני כלי הרכב פנו שמאלה בצומת, אולם הצדדים נחלקו בשאלה מי סטה לנתיבו של האחֵר ומי מהם נושא באחריות לתאונה.

 

2.ביום 22.2.2015 התקיים דיון לפניי ובו התברר כי הנתבע 1 הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, וביקש פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבו (ת"ק 30069-11-13). כבוד הרשמת הבכירה ג' ספרא-ברנע בחנה את הראיות ושמעה את הנהגים, ובפסק-דינה קבעה כי "... אחריותו של הנתבע [הוא הנהג ברכב התובעת – ג' ש'] לתאונה מסתברת בסבירות של 80% ומחייבת אותו בתרומת אחריות בשיעור זה לתאונה".

 

3.על רקע זה טענה התובעת בדיון כי יש לפסוק לזכותה 20% מהנזקים שנגרמו לרכבה, זאת בהתאם לחלוקת האחריות שנקבעה בפסק-הדין בת"ק 30069-11-13. לעומת זאת, הנתבעים גרסו כי התובעת אינה זכאית לפיצוי כלשהו, זאת משום שכבוד הרשמת ספרא-ברנע לא קבעה כי מדובר בחלוקת אחריות. במסגרת הדיון הודיע בא-כוח התובעת כי הוא מוותר על שמיעת העד מטעמה, והצדדים הסכימו כי פסק-הדין יינתן על-פי הכרעת בית המשפט בשאלה המשפטית בדבר נפקות ההכרעה בת"ק 30069-11-13 על תיק זה. הצדדים הגישו סיכומים בכתב לגבי שאלה זו.

 

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושקלתי בדבר, באתי לכלל מסקנה כי במקרה זה דין התביעה להידחות.

 

4.ראשית יש להבהיר, כי פסק-דין של בית משפט לתביעות קטנות עשוי באופן עקרוני להקים השתק פלוגתא או השתק עילה. כך נפסק למשל ברע"א 1958/06 סויסה נ' חברת צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ (20.10.2006), שם מנה בית המשפט העליון את מאפייניו המיוחדים של ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות, אך מצא כי אלה אינם שוללים במישור העקרוני את תחולתה של דוקטרינת מעשה בית-דין על שני היבטיה.

 

5.לפיכך, פסק-דין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות והכריע בפלוגתא מסוימת – למשל, חלוקת אחריות בין שני גורמים המעורבים בתאונה – עשוי לחרוץ את גורלה של תביעה מאוחרת יותר בין אותם צדדים או חליפיהם, שבה מתעוררת אותה פלוגתא (ראו לאחרונה תא"מ (שלום ראשל"צ) 44800-03-14 ישיר – איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (4.5.2015)). ודוק: לאור הכללים של מעשה בית-דין, תוצאה זו אינה מתייחדת למקרה שבו הצדדים הגיעו בהליך הראשון להסדר דיוני מפורש שלפיו ההכרעה תחול גם בהליך המקביל (אף שהסכמות מסוג זה אופייניות לסוג התיקים שבו קא עסקינן, ויש בהן כדי לייעל ולייתר מחלוקות).

 

6.מעיון בסיכומי הצדדים עולה כי האמור עד כה אינו שנוי במחלוקת בין בעלי-הדין. יתרה מכך, מסיכומי הנתבעים עולה כי הם אינם מבקשים לטעון נגד עצם האפשרות שייחוס 20% אחריות לאחד הנהגים יקים נגדו עילת תביעה. הסוגיה העיקרית שבה נפרדו דרכיהם של הצדדים בהליך שלפניי היא אפוא כדלקמן: האם במקרה המסוים שלפנינו, בית המשפט לתביעות קטנות קבע בפסק-דינו חלוקת אחריות בין הנהגים – 80%-20% – כפי שטוענת התובעת; או שמא לא מדובר בחלוקת אחריות – כפי שגורסים הנתבעים.

 

7.לאחר ששבתי ועיינתי בפסק-הדין בת"ק 30069-11-13, מסקנתי היא כי אין בו כדי להקים עילת תביעה נגד הנתבעים. הסיבה לכך היא שאינני סבור כי ניתן לגזור מפסק-הדין הכרעה פוזיטיבית בדבר התנהגות בלתי-זהירה מצדו של הנתבע 1. יודגש: לשיטתי, האפשרות להשתית עילת תביעה על פסק-דין קודם אינה מותנית בכך שבפסק-הדין נעשה שימוש במילים "חלוקת אחריות" דווקא. כך למשל, כבר נפסק כי גם במקום שבו בית המשפט הפחית את שיעור הפיצוי בשל "אשם תורם" – אשר הוא כשלעצמו אינו מהווה עילה עצמאית בנזיקין – הרי שאותה התנהגות שבגינה נקבע אשם תורם עשויה גם להוות הפרה של חובת הזהירות כלפי הצד שכנגד, וככזו להקים עילת תביעה (ראו ת"א (שלום ת"א) 56522/04 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' ברוך (14.4.2005); ת"א (שלום ת"א) 33749/07 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' בארתור (14.1.2008)). הנה כי כן, הטרמינולוגיה אינה סוף פסוק – המהות היא שקובעת.

 

8.אלא שבענייננו, עיון בפסק-הדין של בית המשפט לתביעות קטנות מלמד כי לא ניתן לאתר בו קביעה פוזיטיבית בדבר רשלנותו, ולוּ החלקית, של הנתבע 1. צאו וראו: בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי תמונות הנזק מתיישבות יותר עם סטייה ימינה של נהג רכב התובעת (שם – הנתבע), וכן קבע כי לאור עדותו של נהג התובעת (שם – הנתבע), אשר לפיה הוא אינו מכיר את המקום ונסע בהכוונת נווטן, "אחריותו לתאונה מסתברת בסבירות של 80%". אמת, בית המשפט השתמש גם בביטוי "תרומת אחריות", בציינו כי "אחריותו של הנתבע לתאונה מסתברת בסבירות של 80% ומחייבת אותו בתרומת אחריות בשיעור זה לתאונה". אולם, בהיעדר כל אמירה בפסק-הדין לגבי "אשם תורם", לגבי "חלוקת אחריות" או לגבי התנהגות לא זהירה מצדו של הנתבע 1 שהוכחה במאזן ההסתברויות, אני סבור כי יהיה זה מרחיק לכת לקבוע בהליך שלפניי כי קיימת פלוגתא פסוקה שלפיה נהיגתו הייתה רשלנית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ