אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 63904-03-15 אלדן תחבורה בע"מ נ' אפריאט

תא"מ 63904-03-15 אלדן תחבורה בע"מ נ' אפריאט

תאריך פרסום : 29/05/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום נתניה
63904-03-15
22/05/2016
בפני השופט:
אלי ברנד

- נגד -
תובעת:
אלדן תחבורה בע"מ
נתבע:
יחיאל אפריאט
פסק דין

בפני תביעה בסדר דין מהיר שהגישה התובעת לפיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לה עקב פגיעת הנתבע ברכבה, עת היה רכוב על אופניים חשמליים ופנה בצומת בקיבוץ גבעת חיים ביום 25.8.14.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים הינן: מדובר בצומת T, רכב התובעת עמד בצומת ואילו האופניים עליהם רכב הנתבע הגיעו מן הכביש המגיע אל הצומת משמאל לרכב התובעת, הנתבע פנה ימינה לכביש בו עמד רכב התובעת מבלי לעצור לפני כניסתו לצומת ותוך כדי הפניה ארעה התאונה.

כתוצאה מן הפגיעה שפגעו הנתבע ואופניו החשמליים בכנף השמאלית הקדמית של רכב התובעת הושלך הנתבע על מכסה המנוע של רכב התובעת ואחר כך על הקרקע, האופניים נפלו על הקרקע ולרכב התובעת נגרם נזק שניתן לראות בתמונה הראשונה של ת'2.

אין בין הצדדים מחלוקת ממשית בדבר טיב הנזקים שנגרמו או שווים, הגם שבסעיף 15 לכתב ההגנה יש הכחשה כללית של הנזקים, אולם לא הובאה כל ראיה נגדית מטעם הנתבע בנושא זה ואף במהלך העדויות לא נחקרה הנהגת בנושא זה.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסבה על שאלת האחריות לקרות האירוע – התובעת טענה כי הנתבע פנה ימינה בצומת בחוסר זהירות ותוך שקוטר הפניה שביצע היה רחב מדי, וכך פגע ברכב התובעת שהיה בעמידה, בעוד שהנתבע טען כי רכב התובעת אמנם היה בעמידה, ברם בתוך הנתיב שלו, ולכן לא היה מנוס מן הפגיעה.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, שמעתי את העדויות מטעם הצדדים, עיינתי במוצגים שהוגשו בתיק זה וקראתי את הסיכומים מטעם התובעת (הנתבע לא הגיש סיכומים למרות חלוף המועד שקצבתי לכך ולמרות שלפנים משורת הדין הארכתי מועד זה אף ללא בקשה מצידו על מנת למצות ככל האפשר את המאמץ להגיע לחקר האמת) הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ברובה, ואנמק.

הכביש המדובר מצוי בתוך קיבוץ וכפי שעולה מן התמונות שב-ת'2, נ'1 ו-נ'2 מדובר בכביש שאין עליו סימון של נתיבים ורוחבו, כעולה מעדות נהגת התובעת שלא הוכחשה, כ-5-6 מטרים, דהיינו – מדובר בכביש צר באופן יחסי.

הנתבע אישר בעדותו כי בהגיעו לצומת היה בנקודה בה הראות שלו ימינה לכיוון מקום קרות התאונה הופרעה ע"י חומה הממוקמת שם וכי לא עצר טרם ביצוע הפניה מאחר שידע שהנתיב הימני שלו מיועד עבורו.

הנתבע עשה זאת, הגם שידע כי מדובר בכביש בקיבוץ בו גם הולכי הרגל אינם מקפידים לצעוד על המדרכה, מה גם שלפי התמונות שב-ת'2, נ'1 ו-נ'2 אין כלל מדרכה מסודרת לנתיב בו אמור היה הנתבע לסוע ולכן קיים בהחלט סיכון כי הולכי רגל יעברו בנתיב והוא לא יוכל לראותם טרם הפניה, וכאמור לעיל – מדובר בכביש צר.

הנתבע הסביר חוסר זהירות זה בכך שסבר שהמהירות בה נסע, לדבריו כ-15 קמ"ש, אינה יכולה להוות סכנה, הסבר שהוכח כשגוי במבחן התוצאה.

כן צודקת ב"כ התובעת בטענתה כי צורת הפניה שביצע הנתבע עומדת בניגוד להוראות תקנות 64(א) ו-65 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

הנתבע טען בחקירתו, וכך אף שרטט על גבי ת'3 (בניגוד לשרטוט ששרטטה הנהגת מטעם התובעת על אותו מוצג), כי במרכז הכביש נטוע עץ המחלק אותו לשני נתיבים וכי רכב התובעת עצר משמאל לעץ, דהיינו בתוך הנתיב הנגדי שהיה מיועד לנסיעתו, בעוד שהנתיב שנועד לנסיעת רכב התובעת היה מימין לעץ, וניסה לתמוך גרסתו ב-נ'1, בו נראה מעבר לעץ מרחב פתוח שהנתבע טען כי הוא הנתיב השני.

אני מתקשה לקבל גרסה זו של הנתבע.

עיון ב-נ'1 מראה כי מימין לרכב התובעת, בינו לבין העץ, ממוקמת קלנועית אשר על פי עדות נהגת התובעת שלא נסתרה שייכת לחברתו של הנתבע, כאשר כיוון הנסיעה שלה זהה לזה של רכב התובעת והעץ כמעט צמוד אליה מימין.

הרושם הנוצר הוא, איפוא, כי גם הקלנועית באה מאותו כיוון ונסעה באותו נתיב כמו רכב התובעת, שאולי צריך היה לעמוד צמוד יותר לשול ואולי אף חדר מעט לנתיב הנגדי, אך נראה כי רובו אם לא כולו היה בנתיב הנסיעה המיועד לו.

כאמור, בהעדר סימונים על גבי הכביש קשה מאוד לקבוע במדוייק אולם גם הנתבע, שפנה בחוסר זהירות, אמור היה להיות ער לסיכון הנובע מכביש צר שאינו מסומן.

יחד עם זאת, עיון בתמונה השניה שב-ת'2 יוצר רושם מובהק למדי כי בין רכב התובעת לבין הקיר שמעבר לנתיב הנסיעה של הנתבע יש מרווח גדול משמעותית מזה שבין רכב התובעת לעץ, בו נכנסת הקלנועית כמעט מבלי להותיר חלל, וזהו הנתיב שנועד לנסיעת הנתבע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ