אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 61687-03-17 טריניטי מערכות מיחשוב בע"מ נ' זהר גולד חסכון נטו

תא"מ 61687-03-17 טריניטי מערכות מיחשוב בע"מ נ' זהר גולד חסכון נטו

תאריך פרסום : 23/11/2017 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
61687-03-17
13/11/2017
בפני השופט:
יאיר חסדיאל

- נגד -
תובעת:
טריניטי מערכות מיחשוב בע"מ
עו"ד דניאל א.ח. כהן
נתבעת:
זהר גולד חסכון נטו
עו"ד ירון רוסמן ושירה לסינג
החלטה

  1. לפניי בקשה שהגישה הנתבעת לחיוב התובעת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה בסך שלא יפחת מ- 30,000 ₪, וזאת בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות התשנ"ט-,1999 [להלן: "חוק החברות"].

  2. הנתבעת עמדה בבקשתה על כך שנקודת המוצא היא כי יש לחייב חברה בע"מ בהפקדת ערובה להוצאות משפט ורק כיוצא מן הכלל אין לעשות כן, ועל אחת כמה וכמה שיש לנהוג כך הכא, הן משום שלשיטת הנתבעת קיים ספק של ממש באשר למצבה הכלכלי של התובעת, וזאת בין היתר נוכח העובדה שהתובעת טרם שילמה את הסכומים שנפסקו כנגדה במסגרת החלטות בית המשפט מיום 18.6.17 ומיום 29.6.17, והן לנוכח הערפל הניהולי-הדיוני שנוצר לטענת הנתבעת כתוצאה מהתנהלות חמקמקה ומתחכמת של התובעת. זו מתבטאת לגרסת הנתבעת בכך שנציגי התובעת המתיימרים להציג עצמם כ"מנהליה" מר יוסי אלקובי ומר יגאל אלקובי, אינם רשומים כבעלי מניות או כמנהלים בה, ובפועל הגורם המחזיק במניות החברה הוא משרד ב"כ התובעת, ובה בשעה מר יוסי אלקובי, שמסר תצהיר מטעם התובעת בבקשה לסעדים זמניים, לא התייצב לדיון בבקשה זו, וללא שב"כ המשיבה סיפק לכך הסבר המניח את הדעת. כן נטען בבקשה כי סיכוייה של התביעה הינם קלושים.

    בתגובתה של התובעת, שהוגשה שלא כהלכה באיחור ניכר [ראו החלטתי מיום 7.11.17] הלינה התובעת על כך שהבקשה הוגשה מבלי שצורף לה תצהיר לאימות העובדות הנטענות, הודיעה כי ביחס להוצאות שנפסקו על ידי שני מותבים שונים של בית משפט זה לטובת הנתבעת היא מבצעת "קיזוז ו/או עיקול ו/או עיכוב עצמי", ואף ביחס להפקדת הערובה, ככל שיסבור בית המשפט כי יש ממש בטענות הנתבעת ויחייבה, מודיעה התובעת על "קיזוז ו/או עיקול ו/או עיכוב עצמי". כן סבורה התובעת כי היתלות הנתבעת בכך שחברת עורכי דין הינה בעליה של התובעת מופרכת ובלתי מנומקת, ועומדת על כך שסיכויי התביעה הינם גבוהים. התובעת אף מצביעה על כך שהנתבעת לא השכילה להביא כל ראיה בדבר מצבה הכלכלי של התובעת, ומאידך התובעת הציגה ראיות לכך שמצבה איתן, בדמות תצהיר אשר צורף לתשובתה, ובמסגרתו הצהיר מנהל הכספים שלה מר יוסף אלקובי כהאי לישנא - "למיטב ידיעתי החברה פורעת את מלוא התחייבויותיה לספקיה ו/או לעובדיה ואין חבה לאף צד ג' מאומה ומעבר לכך לתובעת איתנות כספית מחזור פעילותה בשנה עולה כדי מליונים רבים ולה חייבים רבים".

  3. בכור הוראת סעיף 353א' לחוק החברות מקנן המתח בין התכליות המשולבות של הבטחת תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה, וצמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק, לבין הרצון לאפשר את הגישה לבתי-המשפט לשם הגנה על זכויות. כן עמדה הפסיקה על כך שלערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בעניין הפקדת ערובה – אם בכלל ובאיזה סכום [רע"א 4890/16 ‏טריניטי מערכות מחשוב בע"מ נ' הוצאה מוכרת בע"מ (2016)] והורתה כי בחינת חיוב חברה בהפקדת ערובה תיעשה בשלושה שלבים: בשלב הראשון, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה כאשר על החברה מוטל הנטל להראות כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. בשלב השני, יש לבחון האם מתקיימות נסיבות המצדיקות הימנעות מחיוב בערובה. בהקשר זה יש להביא בחשבון כי בהתאם לחוק, חיוב בערובה הינו הכלל ואילו הפטור הוא החריג, ולבחון האם עצם הטלת ערובה שנועדה להגן על זכות הקניין של הנתבע פוגעת במידה העולה על הנדרש על זכות הגישה לערכאות של התובע. סיכויי התביעה יכולים אף הם להילקח בחשבון בשלב זה, אולם זאת רק במידה שניכר כבר על פני הדברים ומבלי להיכנס לבחינה רחבה, כי מדובר בסיכויים גבוהים או קלושים במיוחד. בשלב השלישי, יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולהבטיח שתהיה מידתית ותאזן נכונה את כלל השיקולים הרלבנטיים, ובפרט את ההתנגשות בין הזכויות החוקתיות של הצדדים: זכות הקניין של הנתבע מזה וזכות הגישה לערכאות של התובע מזה [רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 646, רע"א 10367/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009), רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (2008) רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (2011)].

  4. לאלתר ייאמר - אינני מקבל את טענת התובעת כי בקשת הנתבעת פגומה משרשה בהיעדר תצהיר. כאמור, הנטל להוכיח איתנות פיננסית רובץ על כתפי התובעת, והבקשה נסמכה על טיעונים משפטיים, על החלטות בית המשפט אשר אף התובעת מודה שלא שילמה את ההוצאות שנפסקו בגדרן, ועל כתבי הטענות. למעלה מן הצורך יצוין כי טענת התובע לעניין זה הסתמכה על החלטה שניתנה לשיטתה על ידי כב' השופט אלטוביה בת"א 43696-12-15 הוצאה מוכרת בע"מ נ' רו"ח אורי דליות, אך התובעת לא טרחה לצרף העתק של החלטה זו שלא פורסמה לעיון בית המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ