אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 5765-03-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שטרית ואח'

תא"מ 5765-03-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שטרית ואח'

תאריך פרסום : 26/09/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
5765-03-14
22/09/2016
בפני השופט:
אריה ביטון

- נגד -
התובעת:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נתבעים:
1. אוהד שטרית
2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ
3. יוסף חוריה

פסק דין


לפני מונחת להכרעה תביעת שיבוב ביחס לנזקי רכוש שנגרמו לרכב אשר בוטח על ידי התובעת ובגינו שילמה היא תגמולי ביטוח למבוטחה. התובעת עותרת לפיצויה בגין נזקים אלו ובסך של 25,352 ₪ מאת הנתבעים.
 

 

טענות הצדדים

 

1.בכתב התביעה, טוענת התובעת, כי בתאריך ה- 12/2/13 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, עת חנה רכב מבוטחה בחנייה בימין הכביש בדרך בר יהודה בעיר נשר, הגיח לפתע רכב הנתבע 1, ביצע פניית פרסה בכביש והתנגש עם האופנוע של הנתבע 3 וכתוצאה מכך פגע רכב הנתבע 1 ברכב התובעת וגרם לו לנזקים כבדים. לפיכך, תובעת היא את נזקיה מאת הנתבעים.

 

2.הנתבעים 1-2 טוענים בכתב הגנתם, כי הארוע כולו ארע ברשלנותו של הנתבע 3, שכן רכבם סיים לבצע את פניית הפרסה זה מכבר ובמהלך נסיעה רגילה בדרכו נפגע בעוצמה אדירה מאחור על ידי הנתבע 3 עקב אי שמירת מרחק ומהירות נסיעה מופרזת. כתוצאה מפגיעתו, נהדף רכבם לעבר רכב התובעת, ולפיכך אין לייחס להם כל רשלנות.

 

3.לטענת הנתבע 3, נסיבות התאונה ברורות ומפורטות בכתב האישום שהוגש כנגד נתבע 1, אשר ביצע פניית פרסה תוך קיפוח זכות הקדימה של הנתבע 3 שנסע ישר בנתיבו. לטענתו, הנתבע 1 פנה שמאלה וחסם את דרכו של הנתבע 3, ולפיכך, התאונה ארעה ברשלנות ובאחריותו של הנתבע 1.

הנתבע 3 אף הגיש כנגד הנתבעים 1-2 כתב תביעה שכנגד, שביחס אליה עותרים הנתבעים 1-2 לדחייתה על הסף או למחיקתה באין אפשרות לנתבע להגיש תביעה שכנגד כלפי נתבע אחר שאינו תובע בתיק זה.

 

דיון והכרעה

 

4.אכן, כטענת ב"כ הנתבע 3, אין מקום לקבל את פסק הדין המזכה את הנתבע 1 בהליך הפלילי שהתקיים בבית המשפט לתעבורה כנגדו כראיה קבילה בהליך האזרחי שבפנינו, שהרי בהתאם להוראת סעיף 42א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א -1971, רק ממצאים ומסקנות של פסק דין חלוט שנתקבלו במשפט פלילי המרשיע את הנאשם הינם קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם. זאת, בניגוד לפרוטוקול הדיון בהליך הפלילי אשר מהווה תעודה ציבורית ואין מניעה להגשתו כראיה להוכחת תוכנו, ללא כל קשר להוראה הקבועה בסעיף 42ב' לפקודה. מכאן, המסקנה היא, שאין אני מקבל את פסק הדין המזכה את הנתבע 1 כראיה בהליך זה, ואילו את פרוטוקול הדיון בהליך הפלילי הנני מאשר כראיה, כפי שהוגשה לתיק במהלך הדיון ומצויה במוצגים בתיק. כמובן, שיתר הראיות שהוגשו לתיק, לרבות תיק המשטרה, מתקבלות כראיה קבילה ואין על כך מחלוקת בין הצדדים. ראיות אלו מצטרפות לעדויות שנשמעו בפניי בדיון ההוכחות ועל סמכן ועל סמך התרשמותי מהן ניתנת הכרעתי זו, כפי שיובהר להלן.

 

5.לאחר שמיעת עדויות הצדדים וראיותיהם, מצאתי לקבל את גרסת התובעת לפיה רכב מבוטחה נפגע בצד שמאל מאחור על ידי רכב הנתבעים 1-2, כפי שהעיד העד מטעם התביעה. לפי עדותו של העד, אשר לא נסתרה, ראה הוא את רכב הנתבעים 1-2 מזגזג עד שפוגע ברכבו, וכן את האופנוען – הוא הנתבע 3 שוכב על הכביש משמאל לרכבו. על כן, יש לקבל את תביעת התובעת. משהצדדים לא חלקו על שיעור הנזק, נותר לקבוע מי מהנתבעים אחראי לקרות הנזק לרכב התובעת ולפיצויה בגינו.

 

6.הנתבע 1 העיד בפניי, כי ביקש לבצע פניית פרסה לכיוון הצ'ק פוסט כשלפניו קו עצירה עם תמרור של מתן זכות קדימה, וכי זה האט עד כדי עצירה מוחלטת תוך שהוא מאפשר לרכבים חולפים לפנות שמאלה בצומת ולאחר מכן התקדם לאיטו, ולפי שהיתה צמחיה באי התנועה שלפניו עצר הוא והסתכל עד שהכביש התפנה ואזי החל בביצוע הפרסה ורק בסיומה הרגיש מיד בחבטה מאחור אשר גרמה לסחרור רכבו ופגיעתו ברכב שחנה בצד הכביש. לטענתו, היה הוא במהירות של תחילת נסיעה כ-5-10 קמ"ש. ביציאתו מהרכב הבחין הוא בנהג האופנוע שהחליק לפנים. לטענתו שדה ראייתו היה למרחק של 50-70 מטר אולם לא הבחין בנתבע 3 על אופנועו שכן הגיע הוא במהירות גבוהה ואילו במקום זה מותרת מהירות של 70 קמ"ש. עדותו זו נמצאה על ידי כעדות מהימנה, קוהרנטית ואמינה, שעליה העיד אף בפני בית המשפט לתעבורה ואותה מסר בחקירתו במשטרה, ומעיון בהם לא נמצאה כל סתירה מהותית לעדותו בפניי ולגרסתו העקבית. אף לא מצאתי כל ממש בניסיון לקעקע את עדותו בטענה לפיה זה לא השלים את פניית הפרסה, שכן בין אם השלים הוא את פניית הפרסה במלואה ובין אם לאו, הרי ברור הוא, אף מעדותו של עד התביעה וכן מתרשים בוחן התנועה המשטרתי, כי האופנוע פגע בחלקו האחורי של רכב הנתבע 1 והועף לצד שמאל של הכביש, זאת בניגוד לטענת הנתבע 3 לפיה פגע הוא ברכב הנתבע 1 בצד הימני שלו, טענה שאין לה כל בסיס בממצאים ובפגיעות ברכב הנתבע 1 כפי שצוינו על ידי הבוחן המשטרתי בתיק המשטרה. אילו היה האופנוע פוגע בצידו הימני של רכב הנתבע 1, ברור היה כי זה היה נחסם ולא היה יכול להיות מועף קדימה לצד שמאל של הכביש ובמרחק של לפחות 10 מטרים קדימה, שם נצפה הנתבע 3 שוכב על הכביש לאחר התאונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ