אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 57250-07-13 ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ ואח' נ' אשתיוי

תא"מ 57250-07-13 ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ ואח' נ' אשתיוי

תאריך פרסום : 16/02/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום באר שבע
57250-07-13
07/02/2016
בפני הרשמת:
הבכירה ליאורה וינשטיין

- נגד -
תובעים:
1. ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ
2. ששון מזרחי

נתבעים:
רמזי אשתיוי
פסק דין חלקי

בפני תביעת שיבוב והשתתפות עצמית בסך 56,257 ₪. 

אשת התובע 2 – להלן "העדה" – נהגה, בתאריך 20.11.11 בשעה 22:25 - בכביש 4 לכיוון אשקלון/אשדוד והיא טוענת כי במחלף אשדוד פנתה לרדת לנתיב הימני המוריד אותה מכביש זה ולאחר מכן שמאלה לכביש 41 לכיוון באר שבע ולבסוף לערד, מחוז חפצה.

הרכב שלפניה נמלך פתאום בדעתו וניסה לחזור לנתיב הימני ביותר של הכביש הישר ממנו ירדה זה עתה, ועל כן היא בלמה את מכוניתה. בשעה זו פגעה בה מכוניתו של הנתבע, שנסע מאחוריה ואשר לא שמר על מרחק מספיק ועל כן לא הספיק לבלום ונכנס בחלקו האחורי השמאלי של מכוניתה. הנזק שנגרם למכוניתה הינו בחלקה האחורי השמאלי.

הנתבע טען כי האירוע קרה אחרת: הוא נסע בנתיב הימני ביותר של הכביש המהיר לכיוון אשקלון, כאשר לפתע, ללא התראה, סטתה העדה מהנתיב הימני, המוביל לירידה לכיוון באר שבע – חזרה אל הכביש לכיוון אשקלון – ונכנסה לנתיבו - ועל כן הוא פגע במכוניתה.

לנתבע היה עד, שישב לידו בשעת התאונה וחיזק את גרסתו. לטענתו צעק לו שיזהר אלא שזה היה מאוחר מדי.

לכאורה בפנינו שתי גירסאות הפוכות, סותרות, כאשר גירסת הנתבע נתמכת על ידי העד וכאשר על התובע נטל הראיה. אולם למרות זאת אני מאמינה לעדה, וזאת היות והפגיעה בחלקה האחורי של מכוניתה עקבית ותואמת את גירסתה. לו היתה חוזרת פתאומית לנתיב ממנו יצאה, היתה הפגיעה במכוניתה נעשית בזוית, במקום כלשהו לאורך גוף רכבה - ולא בחלקו האחורי. התובעת טענה כי מדובר במסלול בו היא נוהגת שנים רבות ולא היתה לה סיבה לחזור. הרכב האלמוני שלפניה, הוא שעשה את הטעות וניסה לחזור - וממקום זה יתכן והנתבע יחס זאת לעדה. יתרה מכך הנתבע טען כי נסע במהירות של 90-100 קמ"ש (דבר שאף חוזק על ידי העד) וזאת בנתיב הימני ביותר, המשמש בדרך כלל כנתיב האטה. הנתבע העיד כי ברח עם הרכב שמאלה (ועל כן פגע בצדו השמאלי של רכב התובע 2), בעוד שהנטיה הטבעית, כשנכנס רכב מצד ימין לכיוון שמאל, היא "לברוח" לאזור אותו השאיר הרכב הסוטה, כביכול, "ריק", דהיינו בצד ימין – מה גם שצד זה לא היווה את "דרך המלך" העמוסה מכוניות. מאידך לו היה הנתבע בנתיב הימני ביותר, מאחורי העדה, כפי שטוענת העדה, כי אז הגיוני שהנהג מאחור, אם ינסה לסטות על מנת שלא להכנס ברכב שלפניו בצורה חזיתית, יפנה לכיוון שיפגע בו את הפגיעה הפחותה ביותר ולעניין זה אין משמעות לשמאל או לימין. העובדה כי הן הנתבע והן העד העידו כי העד צעק "תזהר" אינה מוכיחה כי האחריות לתאונה חלה על התובעת, מה גם שהעד אפילו לא התקרב לתיאור צבעה של מכונית העדה וטען כי צבע זה הוא שחור או אפור בה בעת שהצבע הוא – כעולה מהתמונות שהוצגו בפני – בהיר. אכן הנתבע והעד טענו כי היו בדרכם למושב אוהד, שכדי להגיע אליו יש להמשיך ישר בכביש 4, אולם מקום מגוריו של הנתבע הוא בתל ערד, וכדי להגיע לשם היה עליו לנסוע בעקבות העדה.

אינני מוצאת שגרסאות העדה (בהודעה לחברת הביטוח, בכתב התביעה ובעדותה בבית המשפט) סותרות האחת את השניה. המלים "נסעתי ישר" פירושן כפי שהוא ואין להבין מהן שהכוונה היא שנסעה ישר לאשקלון דוקא אלא שנסעה לה ישר בנתיבה.

באשר למלים השונות בהן בחרה לתאר את פעולתה: נהג הנוסע מאחורי נהג ש"עוצר" (בהודעתה של התובעת לביטוח), בולם (בכתב התביעה), לוחץ על דוושת הבלם, נותן ברקס (בעדותה) או מאט (בעדותה), ואינו שומר מרחק ממנו, עלול בכל אחד מהמקרים הללו לפגוע באוטו שלפניו, כפי שאכן קרה במקרה זה, על כן אין משמעות לגבי דידי לדרך בה בחרה התובעת לתאר את פעולתה עובר לתאונה.

היות והפגיעה היתה בחלקו האחורי של רכב התובע 2 אין לייחס לעדה רשלנות תורמת והנזק כולו צריך לחול על הנתבע.

דא עקא כי התובעים צרפו לכתב התביעה חוות דעת שאינה עומדת בדרישות סעיף 24 והתוספת הראשונה לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971.

לא רק שחוות הדעת אינה ערוכה כדבעי, היא גם אינה חתומה. יתרה מכך, על פי סעיף 6(ב) לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986

"קבע שמאי רכב מוסמך כי שיעור הנזק שנגרם לרכב, למעט נזק ישיר שנגרם מירידת ערך הרכב הוא לפחות 50 אחוזים משווי הרכב ביום קרות מקרה הביטוח, רשאי המבטח לפצות את המבוטח כאילו היה אבדן גמור (להלן - אבדן גמור להלכה)"

על פי חוות הדעת - שיעור הנזק שנגרם למכונית התובע 2 הוא 32.89% בלבד - ובכל זאת פוצה התובע כאילו היה "אבדן להלכה" - וזאת ללא כל הסבר.

הנתבע לא הזמין את השמאי לעדות. בהחלטתי מיום 6.3.15 נקבע כי העדר הודעה מטעם צד (במקרה זה הנתבע) יהווה ויתור על חקירת השמאי אך ספק אם ניתן לקרוא למסמך שהוגש יחד עם כתב התביעה, לאור האמור לעיל, חוות דעת שמאי. הנתבע גם לא העלה השגותיו לעניין חוות דעת השמאי בכתב הגנתו.

הנתבע טען כי לא הוכח לוח התשלומים שצורף מטעם התובעת וכן כי חישוב הפרשי ההצמדה שגוי ומופרז.

אכן בנסיבות שנוצרו אני מתקשה לפסוק מהו שיעור הפיצוי המגיע לתובעים, אך לא יהא זה צודק – עקב המחדל האמור – לפטור את הנתבע בלא פיצוי כלל כאשר ניתן לתקן את הדרוש תיקון כנגד פסיקת הוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ