אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 5505-11-14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' דלק מנטה קמעונאות דרכים בע"מ

תא"מ 5505-11-14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' דלק מנטה קמעונאות דרכים בע"מ

תאריך פרסום : 04/07/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום הרצליה
5505-11-14
27/06/2016
בפני הרשם:
צחי אלמוג

- נגד -
התובעת:
הראל חברה לביטוח בע"מ
הנתבעים:
דלק מנטה קמעונאות דרכים בע"מ
פסק דין

זוהי תביעה לשיבוב כספים ששילמה התובעת למבוטח שלה בגין נזקים שנגרמו לרכבו ביום 18.4.14 עקב התנגשות בעמוד של תחנת הדלק, לאחר שרכבו הבלתי מאוייש יצא במהירות לא רגילה ממכונת השטיפה שבבעלות הנתבעת.

התובעת טוענת, בין היתר, כי המקרה נגרם בשל רשלנותה של הנתבעת שלא נקטה זהירות סבירה, ולפיכך חל הכלל של הדבר מדבר בעד עצמו, ועל הנתבעים נטל הראיה שלא התרשלו.

הנתבעת טוענת כי היא ו/או עובדיה לא התרשלו כלפי הנהג, לא במעשה ולא במחדל, וכי האחריות המלאה והבלעדית להתרחשות הנזק הנטען היא של הנהג בלבד.

מטעם התובעת העיד המבוטח – מר אלי לוי.

מטעם הנתבעת העידו – מר אלי ביטון (מנהל התחנה במועד האירוע), מר אחמד עבד אל גו'אד (מפעיל במכונת השטיפה), מר האדי מחמוד (אחראי משמרת במועד האירוע).

הנתבעת הגישה חוות דעת מטעמה של מר עמי מימון, שנחקר גם הוא במועד הדיון, שקבע כי לא קיים כל פגם במנהרת השטיפה או התכנות לשילוב להילוך נסיעה מהילוך סרק. מנהרת השטיפה נמצאה במצב תקין לחלוטין ומתוחזקת באופן שוטף אחת לחודש.

הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" מעביר את נטל השכנוע, במקרים מסויימים, אל הנתבעת ועליה להרימו על פי המבחן של עודף הסתברות. התנאי לתחולת הסעיף הוא קיומם של שלושה תנאים מצטברים, שאם יוכחו על ידי התובעת יעבור הנטל אל הנתבעת ועליה להוכיח קיומן של עובדות השוללות את החזקה שנהגה ברשלנות (ע"א 8151/98 ביאטריס שטרנברג נ' ד"ר אהרון צ'צ'יק , נ"ו (1) 539).

בבחינת התנאי הראשון - לתובעת לא הייתה ידיעה או לא יכולה הייתה להיות ידיעה מדוע הרכב יצא ממכונת השטיפה במהירות והתנגש בקיר. זה מכבר נקבע כי חוסר הידיעה הנדרש בתנאי זה צריך להתייחס לנסיבות הממשיות שגרמו למקרה שהביא לידי הנזק.

בענייננו נראה כי התנאי הראשון מתקיים הן כפי העולה מכתב התביעה והן מעדות עד התובעת – המבוטח:

ביום שישי הגעתי לשטוף את האוטו ב"מנהרה", שמתי את האוטו בשטיפה, יוצא מהאוטו כי אסור מבחינה בטיחותית להישאר באוטו למקרה שייפול משהו על הרכב, הרכב נכנס ל"מנהרה", אני יוצא ללוות אותו בסיום השטיפה כי בין גמר השטיפה יש 5 מטר עד לקיר ההתנגשות או עד לתדלוק עצמו. אני יוצא לחכות לרכב ולתדהמתי, אחרי המון שטיפות, הרכב טס. בזינוק הצלחתי להכניס את עצמי למושב הנהג, באתי לשים את הרגל על הברקס, כנראה שזה היה מאוחר ומצאתי את עצמי על קיר ההתנגשות. איך שזה קרה החבר'ה מהשטיפה באו אליי, הרגשתי מכה חזקה, הם בטח לא ידעו, ניסינו לראות מה מהות הנזק. האוטו עלה על המדרכה והתנגש. הייתי גם יכול להסיט את האוטו ולא להתנגש אבל ראיתי שאנשים מתדלקים, פחדתי שאכנס באוטו שמתדלק והנזק יהיה יותר גדול.

תיאור נסיבות האירוע בכתב התביעה הינו כללי ומותיר שאלות רבות באשר לנסיבותיו הממשיות. כל שתואר בכתב התביעה הוא שהרכב יצא ממכונת השטיפה, המשיך בנסיעה והתנגש בקיר. מדברי העד עולה כי ניסה להשתלט ולעצור את הרכב אך ללא הועיל. משכך, הסיבה כי הרכב המשיך בנסיעה מהירה לאחר יציאתו ממנהרת השטיפה, כשאין בו נהג, לא הייתה ידועה לתובעת או למבוטח במועד התרחשות האירוע.

אני דוחה את טענת הנתבעת כי נהג הרכב הצליח להיכנס לרכב טרם ההתנגשות, ומשכך לקח את השליטה חזרה לידיו וגרם להתנגשות בעצמו, ע"י שילוב הילוך נסיעה ואף לחיצה על דוושת הגז. אף אחד מעדי הנתבעת לא יכול היה לומר באופן פוזיטיבי כי ראה את המבוטח נכנס לרכב ולוחץ על דוושת הגז או משנה הילוך. לאור העבודה כי מדובר בלקוח הרוחץ את רכבו במקום זה מזה שנים לא מעטות ומכיר את תוואי התחנה, הרי שאין כל הגיון וסבירות כי דווקא במקרה הנוכחי ייכנס לרכב וילחץ על דוושת הגז.

התנאי השני - הנזק נגרם על-ידי נכס שהיה בשליטתה המלאה של הנתבעת. לתנאי זה מטרה כפולה: הראשונה - זיהוי האחראי למקרה (ראו; י' אנגלרד, הכלל "הדבר מדבר בעדו" בדיני נזיקין, ירושלים, הוצאת מפעל השכפול,1965 בעמ' 69), והשנייה - עדות על כך שהסיבה להתרחשותה של התאונה נתונה בידיעתה המיוחדת של הנתבעת, או כי מכל מקום היה לה יתרון בכל הקשור לבירור סיבת התאונה והוכחתה במשפט.

"ביסודו של תנאי השליטה מונח הרעיון, כי יש לזהות את האדם שלו ניתן לייחס את הרשלנות שהוסקה באופן כללי מעצם אירוע התאונה. השליטה על הרכוש גורם הנזק היא היוצרת את הזיקה בין האחראי המשוער למעשה הרשלנות שגרם לנזק באמצעות אותו החפץ" (ע"א 377/85 נעים נ' משרד החינוך והתרבות (פורסם בנבו).

גם תנאי זה זכה לפרשנות מקלה בפסיקה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ