אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 54535-12-16 ויליאם נ' שלו ואח'

תא"מ 54535-12-16 ויליאם נ' שלו ואח'

תאריך פרסום : 29/11/2017 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
54535-12-16
23/11/2017
בפני השופטת:
אפרת בוסני

- נגד -
תובעת:
אורטל ויליאם
עו"ד קפלן
נתבעים:
1. רפאל שלו
2. שומרה חב' לביטוח בע"מ

עו"ד דואל
פסק דין

בפניי תביעה שעניינה נזקי רכב מספר רישוי 87-921-66 (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 27.8.2016 בה מעורב רכב מספר רישוי 58-676-31 (להלן: "רכב הנתבעים"). בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה נקבע כי רכב התובעת אינו ניתן לשיקום בשל נזקיו ובגדרה של התביעה נתבע ערכו בניכוי שרידים, בתוספת הוצאות גרירתו ואחסונו ושכר טרחת השמאי.

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב. גדר המחלוקת הוא בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה וכן בנוגע לנזק.

 

לגרסת התובעת בכתב התביעה, בעת שרכב התובעת היה בנסיעה באזור הוד השרון בכביש 5, בנתיב השני מצד ימין מתוך ארבעה נתיבים, הנתבע 1 שלא שמר מרחק נסיעה מרכב התובעת, פגע ברכב התובעת בחלקו האחורי שמאלי, גרם לרכב התובעת לאבד שליטה ולהסתחרר וכתוצאה מכך פגע רכב התובעת בגדר הבטיחות וניזוק.

לגרסת הנתבעים בכתב ההגנה, בעת שרכב הנתבעים הוסע כדין בנתיב האמצעי, רכב התובעת שהיה בנסיעה בנתיב הימני, סטה לעבר נתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע בצדו הימני של רכב הנתבעים. לאחר מכן, הבחין נהג רכב הנתבעים כי רכב התובעת איבד שליטה וחג סביב עצמו מספר פעמים.

בתיק העידו התובעת והנתבע 1, נהג רכב הנתבעים. הוגשו טפסי הדיווח של הנהגים למבטחי כלי הרכב ובהסכמה הוגש תיק המשטרה. בתום פרשת הראיות סיכמו הצדדים את עיקרי טענותיהם בעל פה ואני נדרשת להכרעה, אשר כמצוות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תנומק באופן תמציתי.

דיון והכרעה

על התובעת, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה", מוטל נטל הראייה ונטל השכנוע. נטל הראייה משמעו הוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעה - היינו הוכחת האירוע, האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לתובעת כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע. נטל זה נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות", לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (ע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, מ(1) 589 (1986)). היינו, על התובעת להוכיח לבית המשפט, באמצעות הבאת ראיות מספיקות, שהתקיימות גרסתם לתאונה סבירה יותר מהתקיימותה של גרסת הנתבעים (כדי 51%). מקום בו התובעת לא יעמדו בנטל זה ובמקרים בהם קיים "ספק שקול", כך שכפות המאזניים מעויינות ולא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה, תידחה התביעה (רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז- מפעל תחבורה בע"מ (5.5.2013)).

במקרה זה, אקדים ואומר, התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכחת גרסתה, וגרסת נהג רכב הנתבעים עדיפה עלי מגרסת התובעת.

לגרסת התובעת בעדותה הראשית, רכב התובעת היה בנסיעה במהירות של 80 קמ"ש בנתיב השני מימין מבין ארבעה נתיבי הנסיעה, ורכב הנתבעים (כונה על ידי התובעת בעדותה "רכב ההונדה") היה בנסיעה מאחורי רכב התובעת באותו נתיב, במרחק של 400 מטרים ממנו. התאונה מתרחשת, אליבא עדות התובעת, כשרכב הנתבעים פגע בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובעת והדף את רכב התובעת. בעקבות הפגיעה, כריות האוויר ברכב התובעת נפתחו ורכב התובעת איבד שליטה, החל להסתובב ופגע פעמיים במעקה הבטיחות מימין.

גרסה זו של התובעת בעדותה אינה משכנעת ומעוררת קושי להסתמך על עדותה של התובעת כעדות יחידה. ראשית; התובעת העידה כי קודם לתאונה, רכב הנתבעים נסע מאחורי רכב התובעת והיה במרחק של 400 מטרים ממנו (עמ' 3 שו' 23) אולם אישרה שלא ראתה את מהלך נסיעת רכב הנתבעים בעת התאונה (עמ' 2 שו' 2). שנית; לדברי התובעת בעדותה מימין לרכב התובעת ובמקביל לו נסע רכב נוסף (להלן: "רכב צד ג'"). לטענת התובעת, רכב התובעת לא פגע ברכב צד ג', למעט בלוחית הרישוי של רכב צד ג' שהוסע לימינה (עמ' 3 שו' 13-14, 29-30) ונהג רכב צד ג' אישר בפניה בזירת התאונה שהוא ראה שרכב התובעת נהדף (עמ' 2 שו' 5-6). עדות התובעת לפיה רכב התובעת לא פגע ברכב צד ג' אינה עולה בקנה אחד עם הגרסה שנמסרה על ידי התובעת בטופס ההודעה (ת/1) שמועדו יום לאחר התאונה בה נמסר כי רכב הנתבעים הדף את רכב התובעת על רכב נוסף, הוא רכב צד ג'. שלישית; בעוד שלדברי התובעת בעדותה כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים הסתחרר רכב התובעת ופגע במעקה הבטיחות, בגרסת התובעת במשטרה נמסר כי רכב הנתבעים הדף את רכב התובעת לעבר מעקה הבטיחות, ולא נזכר כי רכב התובעת הסתחרר. רביעית; נוסע רכב התובעת לא מסר בתיאור אופן התרחשות התאונה, לשוטר שהגיע לזירת התאונה (ראו דו"ח הפעולה) ובגרסתו לאחר מכן במשטרה, כי רכב הנתבעים נסע מאחורי רכב התובעת, וקיומו של רכב צד ג' כלל לא נזכר בגרסתו. חמישית; בהתאם לדו"ח הפעולה מתיק המשטרה, נהג רכב צד ג' מסר לשוטר בזירת התאונה, גרסה אחרת מגרסת התובעת בעדותה ולפיה רכב התובעת נצמד לרכב צד ג' שנסע לימינו, רכב צד ג' "ברח" ימינה ועקף את התובעת, והוא ראה את רכב התובעת מאבד שליטה ומסתחרר ואת רכב התובעת פוגע בגדר ההפרדה. אין בגרסת צד ג' בזירת התאונה טענה שרכב אחר פגע ברכב התובעת או כי רכב התובעת נהדף, כגרסת התובעת בעדותה. אציין כי הגרסאות שנגבו בזירת התאונה סמוך לאחר התרחשותה ופורטו בדו"ח הפעולה הן גרסאות ראשוניות ואותנטיות ולהן יש לייחס משקל רב. שישית; התובעת אף לא הביאה לעדות שני עדים מרכזיים: את נוסע רכב התובעת בעת התאונה ואת נהג רכב צד ג' אף שהיה בעדותם להאיר אודות נסיבות התאונה, וביתר שאת בהיעדר קורלציה בין גרסתם בזירת התאונה (על פי דו"ח הפעולה) לבין עדותה של התובעת וכאשר פרטי מספר הרישוי של רכב צד ג' פורטו בטופס ההודעה של התובעת. מדובר במחדל ראייתי מהותי הפועל כנגד התובעת וכנגד קבלת גרסתה.

מנגד, התרשמתי לחיוב מגרסת נהג רכב הנתבעים בעדותו לאופן קרות התאונה ומאמינותה. לגרסת נהג רכב הנתבעים, בעת שרכב הנתבעים נסע בנתיב האמצעי, רכב התובעת סטה לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע עם חלקו הקדמי שמאלי בצד ימין קדמי של רכב התובעת, סמוך לדלת הקדמית. רכב הנתבעים המשיך בנסיעה והנהג ייצב את הרכב ולא איבד שליטה, כשהוא רואה את רכב התובעת מאחוריו מסתחרר ופוגע במעקה הבטיחות. בעוד שהתובעת אישרה כי היא לא ראתה את מהלך נסיעת רכב הנתבעים בתאונה, נהג רכב הנתבעים העיד כי הוא ראה את הרגע בו רכב התובעת סטה לעבר רכב הנתבעים ופגע ברכב הנתבעים (עמ' 5 שו'23-26). גרסתו של נהג רכב הנתבעים לסטיית רכב התובעת לעבר רכב הנתבעים שלשמאלו הייתה עקבית בעדותו ובחקירתו הנגדית, ואחידה לגרסה שנמסרה על ידי נהג רכב הנתבעים למשטרה בזירת התאונה ולאחר מכן.

תמיכה בהעדפת גרסת נהג רכב הנתבעים, יש בעדות נוסעת רכב הנתבעים, ממנה התרשמתי ובה נתתי אמון. נוסעת רכב הנתבעים בעדות כנה וסדורה הבהירה כי היא ישבה במושב האחורי מצד ימין, סובבה את הראש מעט לחלון וראתה את מהלך סטיית רכב התובעת לעבר רכב הנתבעים (עמ' 5 שו' 30-31 ועמ' 6 שו' 16,18,20). העדה תיארה שצעקה למראה רכב התובעת המתקרב, ועצמה את עיניה. עדותה הותירה רושם כן ואותנטי, התומך בגרסת נהג רכב הנתבעים לסטיית רכב התובעת לעבר רכב הנתבעים.

הנתבעים לא הביאו לעדות שלושה נוסעים נוספים שהיו ברכב הנתבעים בעת התאונה. לאור הסברה של נוסעת רכב הנתבעים שהובאה לעדות כי העדים גרים בחו"ל (עמ' 6 שו' 30) ועדותה המשכנעת של נוסעת רכב הנתבעים, לא ראיתי לזקוף מחדל זה לחובת הנתבעים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ