אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 54117-06-14 אטייב נ' גוסין

תא"מ 54117-06-14 אטייב נ' גוסין

תאריך פרסום : 04/10/2015 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
54117-06-14
20/09/2015
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
תובע:
אילחום אלי אטייב
עו"ד אבי סלמן
נתבע:
ולדימיר גוסין
עו"ד מאיר ליבר
פסק דין
 

לפניי תביעה שטרית, הנסבה על שני שטרות שמשך הנתבע, בסכום כולל של 70,000 ₪, שנתבררה בסדר דין מהיר. גרסת הנתבע, בתמצית (ואשר זכתה לשלל שינויים והרחבות במהלך הדיון): אלו שטרי בטחון, אחד מעת שהתובע שימש קבלן משנה של הנתבע, אחד מעת שהנתבע שימש קבלן משנה של התובע. ייאמר מיד כי מדובר בגרסה תמוהה, משתנה, שלא זכתה לעיגון מינימלי, דבר שלא הניא את הנתבע מלעמוד כפי זכותו על בירור ההליך עד תום, תוך שהצדדים שניהם מנהלים מאבק מר שלא לצורך ומאריכים את השלמת הבירור.

 

רקע ועיקרי טענות הצדדים

 

1.וזה תמצית העובדות הצריכות לעניין: התובע הגיש לביצוע בחודש מאי 2014 שני שיקים שמשך הנתבע, האחד ע"ס 30,000 ₪ שמועד פרעונו 20.10.12, ומטבע הדברים חלף בינתיים מועד פרעונו (להלן: השיק הראשון), והאחר ע"ס 40,000 ₪ שמועד פרעונו 19.12.13 (להלן: השיק השני).

 

2.המבקש הגיש התנגדות, תחילה בכתב יד (ועל יסוד זה הועבר ההליך לבית המשפט), בהמשך הוסיף גרסה מודפסת, שונה קמעה, רמז לבאות. טענתו: השיק הראשון ניתן לתובע כשיק בטחון כאשר הנתבע פעל (בפרויקט שלא צוין) כקבלן משנה אצל התובע על מנת להבטיח שהנתבע ישלם לו את הכספים כנדרש. הנתבע אף שילם לתובע קודם לכן 25,000 ₪ ומסר בידו שיק קודם ע"ס 30,000 ₪. אשר לשיק השני, הרי שהפעם היה זה התובע שעבד כקבלן משנה, אך שוב התובע הוא שדרש וקיבל שיק בטחון ע"ס 40,000 ₪.

 

3.בהתאם לגישה הליברלית הנוהגת, לנתבע ניתנה הרשות להתגונן, והצדדים הגישו תצהיריהם. הנתבע הגיש חמישה תצהירים, התובע ארבעה. לבסוף העיד כל צד רק שלושה עדים, ולכן אין להידרש לאחרים.

 

4.הנתבע הפעם פירט והרחיב מעט יותר בתצהירו. הוא מזכיר חמישה פרויקטים שבהם עבד עם התובע. שלושה בשנים 2010 – 2011, אחד מהם – פרויקט "Sea One"; פרויקט בשנת 2012 במרכז האונקולוגי בתל השומר שבו הנתבע ושותף נטען בשם ויקטור שוורץ (שהגיש תצהיר אף הוא וטען כי שמו הוא שווץ דווקא) עבדו כקבלני משנה עבור התובע ושותף שלו בשם ג'ורג' בורוכוב (שהגיש תצהיר אף הוא וגרס כי שמו ג'ורג' ליחוטינסקי); ופרויקט בשנת 2013 בבניין מגורים ב"גוש הגדול" בתל אביב. השיק הראשון נמסר לתובע לדרישתו להבטחת היוותרות הנתבע ושותפו בפרויקט בתל השומר, כאשר שם פעלו השניים משך כחודשיים (סעיף 5 לתצהיר) או שמא כחודש (סעיף 7 לתצהיר), לא קיבלו תשלום, הנתבע דרש לקבל חזרה את שיק הבטחון אך התובע סירב (סעיף 8 לתצהיר), ומה אירע משם לא נדע. בפרויקט הגוש הגדול עבד התובע משך שבעה חודשים, ביקש וקיבל שטר בטחון, עזב בלא שסיים עבודות מסוימות, וסה"כ קיבל שיקים בסך של כ-128 אלף ₪ (כמה אמור היה לקבל – לא פורט). הנתבע מוסיף כי התובע לא מסר לו חשבוניות, מילא את שמות בני משפחתו כמוטבים, ולא שילם מס. יצוין כי פרט לנתבע הגישו עוד ארבעה תצהיריהם: שניים שעדותם נעדרת כל רלבנטיות ובדין בחר הנתבע שלא להעידם; אחד לאוניד מריאנסקי שטען שעבד הוא בפרויקט בתל השומר אצל התובע וג'ורג' והכיר שם את הנתבע (נקדים ונאמר כי בעדותו לא חזר על עיקר גרסה זו); וה"שותף" ויקטור שווץ, שטען בקיצור כדרכו של הנתבע (נקדים ונאמר כי בחקירתו לא ניתן היה לחלץ מפיו דבר, ועדותו נטולת ערך אפוא ולא נפרט גם בה כאן).

 

5.התובע מצדו מאשר כי עבד אצל הנתבע בארבעה פרויקטים (אביב צמרת, Sea One (בסוף שנת 2010), באפריקה (בסוף שנת 2010 עד אמצע 2011), וב"גוש הגדול" (בשנת 2013)). הנתבע נותר חייב לו לפי הנטען בגין פרויקט Sea One סך של 30,000 ₪, לא שילמו חרף בקשות של התובע, אישר בפגישה בחודש יוני 2012 בכתב כי הוא חייב לתובע 30,000 ₪, ומסר בידו את השיק הראשון על הסכום האמור בחודש יולי 2012. לאחר מכן ביקש הלה מן התובע שלא יציג את השיק לפרעון וכי הוא ישלם לתובע, מה שלא עשה. אשר לשיק השני, הוא ניתן אכן בפרויקט "הגוש הגדול", לא כשיק בטחון אלא כשיק דחוי, ולא רק שהנתבע לא שילם לו דבר תחתיו אלא נותר חייב לתובע לפי חישובו כ-100 אלף ₪, מהם 40,000 ₪ בשיק השני שחולל. התובע מטעים כי בפרויקט תל השומר הוא לא עבד עם ג'ורג' אלא החליף אותו לאחר שעסקו של ג'ורג' קרס, והוא ודאי לא העסיק את הנתבע או את ויקטור שווץ וממילא לא דרש שהנתבע ימסור לו שיק בטחון. לצד התובע הצהירו שניים: בנו מרק, שמסר כי לא נתקל בנתבע ושווץ בפרויקט תל השומר עת עבד שם (שנקדים ונאמר כי עדותו נטולת ערך רב), וג'ורג' ליחוטינסקי, שתמך בטענות התובע (ואף בעדותו אין להרחיב).

 

6.בדיון שהתקיים ביום 25.3.15 הסכימו ב"כ הצדדים, אגב התנצחויות נמרצות ביניהם, להכרעה בהליך תוך הסתייעות במומחית בתחום הפוליגרף, גב' חוה יודפת. הם ניסחו שאלות אחדות הנסבות על מהות השיקים. הם שבו וניסחו את השאלות בעצה אחת עם המומחית, שתי שאלות ביחס לכל שיק. ברם המומחית הודיעה לבית המשפט כי כאשר שוחחה עם הנתבע קודם לתחילת הבדיקה ועברה עמו כנהוג על השאלות המשקפות את גרסתו (לגבי השיק הראשון: כי עבד כקבלן משנה של התובע בתל השומר וכי השיק הראשון נמסר כשטר בטחון), הוא מסר גרסה אחרת, ובפרט – כי השיק הראשון ניתן לתובע בגין חוב עבור עבודות שביצע התובע בפרויקט Sea One ולא כשטר בטחון, תוך שהוסיף כי שיק אחר ע"ס 30,000 ₪ ניתן כשטר בטחון. המומחית ביקשה את הנחיית בית המשפט כיצד להמשיך, הוריתי לנתבע לבאר, ב"כ הנתבע הגיב, תיאור המומחית את השיחה עם הנתבע לא הוכחש, אלא צוין רק לעניין השיק הראשון כי ב"כ הנתבע גורס שניתן לנסח את השאלה בצורה אחרת ולשאול "האם התובע גבה שיק שלך ע"ס 30,000 ₪ למרות שנתת אותו לתובע לצורך בטחון בלבד". מכאן הייתה קצרה הדרך לקריסת הבירור בדרך של פוליגרף, והרי זכות הצדדים להחליט אם להכריע בסכסוך במתכונת זו. נתייחס לדברים (שהרי המומחית לא חיוותה דעתה לבסוף ואינה עדה) בהמשך.

 

7.הוכחות התקיימו אפוא ביום 8.7.15, תוך שהצדדים ממשיכים בהתנצחויות לרוב ובהארכת החקירות שלא לצורך. העידו כאמור שלושה עדים מכל צד. הנתבע התייצב יחד עם מתורגמנית מרוסית, כשפתם של הנתבע ועדיו (והשגורה אף בפי התובע ועדיו). העד מטעמו מר שווץ התקשה למסור תשובות כלשהן לשאלות שנשאל, גם בסיוע המתורגמנית, וכפי שהבהרתי כבר במעמד הדיון, מדובר בעדות נטולת ערך כלשהו. מר מריאנסקי שטען בתחילה כי עבד אצל התובע (בדומה לנתבע, נטען), הסב חיש מהר גרסתו לכך שג'ורג' (להבדיל מן התובע) הוא ששילם לו כספים. לעדות הנתבע נתייחס בהמשך. מן העבר האחר, העיד התובע (גם על כך – התייחסות כפי הנדרש בדיון); העיד ג'ורג' ליחוטינסקי, והעיד מרק אטייב, שלא ידע למסור מידע פוזיטיבי בעניין הנתבע. יצוין כי במהלך הדיון אף שלף ב"כ הנתבע מאמתחתו מסמך שלא בא זכרו קודם לכן ואמור ללמד על כך שהועברו כספים מאשת הנתבע לתובע בשנת 2010, שלכאורה אמורים לכלול את התשלום בסך 30,000 ₪; וכן העלה תהיות (בלא בקשה אופרטיבית) לעניין סמכותו העניינית של בית המשפט להידרש לתביעה, שעה שהתקיימו בשלב כלשהו יחסי עבודה בין בעלי הדין. לאחר אלה סיכמו הצדדים בכתב, לאחר נטילת ארכה, ועם תום הפגרה נאספו סיכומיהם.

 

8.וזו תמצית הטענות המרכזיות הנתבע (שלא לפי סדרן), שניתן לדלות מסיכומיו הארוכים עד למאד (ודאי בהתחשב בכך שבסדר דין מהיר עסקינן):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ