אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 53542-06-15 מרקטינג אנבי בע"מ ואח' נ' קרקטר בע"מ

תא"מ 53542-06-15 מרקטינג אנבי בע"מ ואח' נ' קרקטר בע"מ

תאריך פרסום : 01/05/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
53542-06-15
17/04/2016
בפני השופט:
טל חבקין

- נגד -
הנתבעת 2 והתובעת שכנגד:
קרקטר בע"מ
התובעת והנתבעת שכנגד:
1. מרקטינג אנבי בע"מ
2. הנתבעים 1 ו-3: 1. ד"ר אלי גבע 3. ג'י ג'י סלמד בע"מ

החלטה
 

 

לפניי בקשות הדדיות לחיוב בערובה להוצאות.

 

1.ענייננו בתביעה (על סך של 45,820 ש"ח) ובתביעה שכנגד (על סך של 110,000 ש"ח) שנסבות על טענות להפרות הסכם. התובעת היא חברה העוסקת בשיווק ובקידום פרוייקטים. הנתבעת 2 היא חברה שנועדה לשמש אכסניה לפעילות של מיזם עסקי טכנולוגי בתחום הפוריות. הנתבע 1 ("הנתבע") הוא הרוח החיה מאחורי הנתבעת 2. הנתבעת 3 היא חברה שהתובעת הנפיקה לה חשבונית מס בגין שירותים שסיפקה לנתבעים 2-1 (או למי מהם). בכתב התביעה נטען, בעיקרו של דבר, כי הנתבעים הזמינו מהתובעת שירותים לשיווק המיזם לקראת נסיעה מתוכננת של הנתבע לארה"ב, שבמהלכה התכוון להציגו. בגין השירותים התחייבו הנתבעים (או מי מהם) לשלם לתובעת סך של 50,000 ש"ח בצירוף מע"מ בשלושה תשלומים: סך של 20,000 ש"ח במעמד החתימה על ההסכם; סך של 15,000 ש"ח לפני תחילת בניית אתר אינטרנט; סך של 15,000 ש"ח בסוף הפרוייקט. שולם לתובעת תשלום ראשון בסך של 20,000 ש"ח (במקום 23,600 ש"ח). התובעת החלה לספק את השירותים. היא עבדה בסד זמנים מואץ ועשתה מעל ומעבר. משבשלו התנאים לקבלת התשלום השני, נמנעו הנתבעים מלשלמו מסיבות שונות, ובהן החלטת הנתבע להשהות את הפרויקט בשלב זה. בעקבות זאת התקיימה פגישה שבה הוסכם, בין היתר, כי ישולם לתובעת סך של 19,000 ש"ח ומע"מ לאלתר; וככל שהנתבעים יבקשו להוסיף ולהשהות את הפרוייקט, יבואו היחסים החוזיים לקיצם והתובעת תקבל סך של 5,000 ש"ח מעבר לאמור. הנתבעים לא עמדו בסיכום. מכאן התביעה העיקרית לתשלום סך של 28,320 ש"ח בהתאם לסיכום שבפגישה; סך של 7,500 ש"ח בגין עבודות נוספות שבוצעו מעבר להסכם; וסך של 10,000 ש"ח בגין פגיעה במוניטין, ביטול עבודות מול מעצבים ונזק לא ממוני.

 

2.בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד (שהגישה נתבעת 2) נטען, בתמצית, כי בניגוד למצג שהציגה, התובעת היא חברה שהתאגדה אך לאחרונה; אין לה ניסיון או מוניטין בתחום עיסוקה; התוצרים שסיפקה לקו בחוסר מקצועיות והבנה; היא חרגה מסד הזמנים שהוסכם; ואיכות העבודה וביצועיה היו בלתי מספקים. אף שהנתבעים הביעו חוסר שביעות רצון כלפי התובעת, הם המשיכו בהתקשרות עמה בתקווה שהשירות ישתפר. בסופו של דבר לא סיפקה התובעת את הסחורה, וכפועל יוצא בוטלה הנסיעה שתוכננה וההסכם. הנתבעים מכחישים את תוכן הסכמות הנטענות בפגישה. בגין כל אלה עותרת הנתבעת 2 לחייב את התובעת בהשבת הסכום שקיבלה; בסך נוסף של 50,000 ש"ח בגין מסירת סודות מסחריים לצדדים שלישיים ללא אישורה; פגיעה במוניטין בסך של 40,000 ש"ח; ו-972 ש"ל בגין ביטול כרטיס הטיסה של הנתבע לארה"ב. לצרכי אגרה הועמד סכום התביעה על סך של 110,000 ש"ח.

 

3.התובעת מזה והנתבעת 2 (התובעת שכנגד) מזה עתרו לחייב את הצד שכנגד בערובה להוצאות לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999. התובעת טוענת כי הנתבעת 2 היא חברה שהתאגדה אך לאחרונה, ומוטל על נכסיה שיעבוד בסך של 400,000 ש"ח. אין לה פעילות או הכנסות, וקיים חשש שלא ניתן יהיה להיפרע ממנה את הוצאות ההליך. הנתבעת 2 הגישה תביעה שכנגד אך ורק כי להלך אימים על התובעת וכמשקל נגד, וסיכויי הגנתה נמוכים. מנגד טוענת הנתבעת 2 כי עסקינן בתביעות שנובעות מאותן נסיבות, ומקום שהתובעת גררה את הנתבעת להליך משפטי אין מקום לחייבה בהפקדת ערובה. עוד נטען כי הנתבעת שכנגד איתנה פיננסית; וכי סיכויי התביעה שכנגד להתקבל – גבוהים. בתשובת התובעת נטען כי מחזור הכנסותיה בשנת 2015 עלה על מיליון וחצי ש"ח; וכי היא חברה פעילה בעלת תזרים מזומנים איתן.

 

4.אמת המידה לחיוב חברה בהפקדת ערובה להוצאות הצד שכנגד מעוגנת בסעיף 353א לחוק החברות. ככלל יש מקום לחייב בערובה אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה: (א) החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין; (ב) נסיבות העניין אינן מצדיקות לחייב את החברה בהפקדה. בגדרי תנאי אחרון זה רשאי בית המשפט לשקול את סיכויי התביעה, אולם ככלל יוקנה להם משקל מועט, למעט במקרי קיצון שבהם הסיכויים – לכאן או לכאן – מובהקים. אם נמצא כי יש מקום לחייב בערובה, גובהה נדרש להיות מידתי ולאזן כהלכה בין השיקולים הרלבנטיים – זכות הגישה לערכאות מזה וזכות הקניין של הנתבע מזה (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקאות 13-12 (11.2.2009)).

 

5.האם העובדה שחברה הגישה תביעה שכנגד משמשת שיקול לפטור אותה מערובה להוצאות? הסוגיה אוזכרה ברע"א 1301/11 Oro Africa Pty Ltd נ' Eve Gold Jewellery Pty Ltd (27.3.2011), אך לא הוכרעה. יש שהקנו לשיקול זה משקל ממשי ופטרו מערובה (ראו למשל בש"א (שלום י-ם) 3927/04 רינאווי נ' חברת אלעתאבי בע"מ (19.7.2005); ת"א (שלום חי') 13118-11-09 מועצה מקומית מג'אר נ' אריק צפון הנדסה בע"מ (29.7.2010); ת"א (שלום ת"א) 702373/09 מירס תקשורת בע"מ נ' תקשורת בכל בע"מ (4.11.2010)). יש שנמנעו מלפטור בנסיבות כאלה (ת"א (מחוזי ב"ש) 3108-04 ברונסון ברנובסקי ובניו (1994) בע"מ נ' רפאל, פסקה 11 (4.6.2013); ת"א (מחוזי י-ם) 11115-10-12 Bananagrams LLC נ' ר.ד. מסטר השקעות (2002) בע"מ (13.9.3013); השוו לע"א 807/08 ‏שקמים בינוי ופיתוח בע"מ נ' שמאי (23.4.2009)).

 

6.השיקול העיקרי שלא לחייב חברה-תובעת שכנגד בערובה להוצאות הוא שהתובעת שכנגד, הלוא היא הנתבעת, נגררה להליך בעל כורחה, לאחר שהתובע כפה עליה להתגונן. בנסיבות שבהן התביעה שכנגד אינה אלא שיקוף של טענות ההגנה הנסבות על מערך עובדתי זהה – אין הצדקה להכביד על הנתבעת ולדרוש ממנה לערוב להוצאות התובע (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 899 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)). מנגד מונחים שיקולים התומכים במסקנה שונה. אף שהנתבעת-התובעת שכנגד נגררה להליך בלית ברירה, התביעה שכנגד עודנה תביעה עצמאית לכל דבר ועניין, שבירורה אינו תלוי בתביעה העיקרית. התביעה שכנגד עלולה להרחיב את יריעת המחלוקת ולהצריך דיון שלא היה נדרש לו התביעה העיקרית הייתה עומדת לבדה. התביעה שכנגד עלולה לחשוף את התובע העיקרי לסיכון מוגבר ולהוצאות נוספות לאלו שיידרשו לדיון בתביעתו. ודוקו: מקום שהנתבעת טוענת לקיזוז, היא אינה נדרשת להגיש תביעה שכנגד. אם טענת הקיזוז תתקבל, הנתבעת תזכה להגנה בסכום שהיא זכאית לקזז מהסכום שייפסק לחובתה. הנתבעת נדרשת להגיש תביעה שכנגד כטענת הגנה כאשר לא עומדת לה זכות קיזוז לפי הדין המהותי, או כאשר היא עותרת לסעד עצמאי שאינו תלוי בתביעה העיקרית (שלום לרנר "טענת הגנה, קיזוז דיוני, תביעה שכנגד וקיזוז מהותי" ספר מנשה שאוה – מחקרים במשפט לזכרו 163, 170-169 (אהרן ברק ודניאל פרידמן עורכים, 2006)). מקום שהנתבעת אינה מסתפקת בהגנה אלא מבקשת לתקוף בחזית שמרחיבה את היקף הבירור, פוחתת ההצדקה לפטור אותה מערובה להוצאות. זהות הגורם הפותח בהליך היא לעתים שרירותית או נובעת משיקולים אסטרטגיים או פרגמטיים שאינם רלוונטיים בהכרח לשאלה ידו של מי תהא על העליונה. שיקול נוסף התומך במסקנה זו טמון במערך התמריצים שייווצר אם ככלל תובעת שכנגד לא תחויב בערובה להוצאות. כלל כזה יתמרץ הגשת תובענות שאינן אלא משקל נגד לתובענה העיקרית. מן הראוי שנתבעת השוקלת להגיש תביעה שכנגד תביא בחשבון שיהיה עליה לערוב את הוצאות הצד שכנגד. כך ייווצר קשר ישיר בין הסכום שייתבע לבין סכום ההוצאות שהנתבעת תידרש להבטיחו מראש. לבסוף, כלל הפוטר תובעת שכנגד מהפקדת ערובה להוצאות יוצר חוסר איזון במקרים שבהם סכום התביעה שכנגד גבוה מסכום התביעה העיקרית. אין מקום שהתובע יידרש להפקיד ערובה להוצאות, ואילו נתבעת המגישה תביעה שכנגד – החושפת את התובע לסיכון גדול יותר – תהיה פטורה מכך. אדרבה: מקום שמוגשת תביעה שכנגד בסכום גבוה מהתביעה העיקרית, עיקר הסיכון הנובע מההליך טמון דווקא בה (בהנחה שמדובר בתביעה המגלה עילה שהוגשה על סמך מחלוקת כנה).

 

7.על יסוד שיקולים אלה, אין מקום לקבוע כלל גורף שלפיו חברה שהיא נתבעת המגישה תביעה שכנגד פטורה מהפקדת ערובה להוצאות. יש לשקול בהקשר זה את מכלול הנסיבות. מבלי למצות, ככל שקיימת זהות רבה יותר בין הבירור הדרוש להכרעה בטענות ההגנה לבין הבירור הדרוש להכרעה בטענות המועלות בתביעה שכנגד – כך תיטה הכף שלא לחייב בערובה להוצאות. מנגד, ככל שהתביעה שכנגד מרחיבה את חזית המחלוקת ומצריכה בירור רחב יותר או חושפת את הנתבעת-התובעת שכנגד לסיכון רב יותר, כך תיטה הכף לחייב את התובעת שכנגד בערובה להוצאות. לבסוף, מקום שסכום התביעה שכנגד גבוה מסכום התביעה העיקרית, תיטה הכף לחייב את התובעת שכנגד בהפקדת ערובה להוצאות.

 

8.ולענייננו: לאחר ששקלתי בדבר, מצאתי שיש מקום לחייב את התובעת מזה ואת התובעת שכנגד מזה להפקיד ערובה להוצאות הצד שכנגד. אפתח דווקא בתובעת שכנגד (הנתבעת 2). המדובר בחברה שהתאגדה זה מקרוב לטובת מיזם שבפיתוח ועתידה אינו ברור. דומה שנכסיה מתמצים במזומן בסך של כ-370,000 ש"ח שמקורם בהלוואה שנטלה לטובת מימון פיתוח המיזם ושיווקו, ובקניין רוחני שערכו אינו ברור. בהיעדר הכנסות קונקרטיות, לא הונחה תשתית מספקת למסקנה שיהא באפשרות התובעת שכנגד לשאת בהוצאות שעלולות להיפסק לחובתה. אף לא שוכנעתי שמתקיימות נסיבות אחרות שמצדיקות לפטור את התובעת שכנגד מהפקדת ערובה ולחרוג בעניינה מהכלל. לעניין סיכויי התביעה שכנגד – מבלי לקבוע מסמרות ולכאורה בלבד, דומה שעיקרה נוגע להשבת הסך של 20,000 ש"ח. בהקשר זה יש להקנות משקל לטענה שהתובעת שכנגד לא שילמה את הכסף, ולכן גם אינה זכאית להשבתו. הנזקים שנגרמו לתובעת שכנגד מההפרות הנטענות, בייחוד בנושא סודות המסחר, אינם פשוטים להוכחה. לכך יש להוסיף כי התביעה שכנגד הועמדה על סכום המגיע כדי למעלה מפי שניים מהתביעה העיקרית, ובירור שאלת הנזק הכרוך בה עלול להיות סבוך בהשוואה לשאלות שמעלה התביעה העיקרית. על רקע מכלול זה, חיוב התובעת שכנגד בערובה בסך של 14,000 ש"ח נראה לי סביר בנסיבות העניין.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ