אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 53380-12-15 קצירי נ' נרקיס

תא"מ 53380-12-15 קצירי נ' נרקיס

תאריך פרסום : 03/04/2017 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום הרצליה
53380-12-15
29/03/2017
בפני השופט:
אמיר ויצנבליט

- נגד -
התובע:
אלי קצירי
הנתבע:
שלמה (שלי) נרקיס
פסק דין

1.בפני תביעה בסך 55,000 ש"ח לאכיפת התחייבות כספית שלפי הטענה עשה הנתבע כלפי התובע בעל-פה.

2.המסכת העובדתית שבה עוסקת תביעה זו סבוכה במעט, ואם בכך לא די, לא כולה הייתה גלויה בפני בית המשפט. נתאר איפוא את עיקרי הדברים הנוגעים לענייננו כפי שהדברים עולים מן החומר שהוצג על-ידי בעלי הדין. התובע, מר אלי קצירי, הוא לדבריו הבעלים של חברה זרה בשם "בלאגנאק אינבסטמנטס לימיטד" (להלן – בלאגנאק). על-פי הנטען על-ידי מר קצירי, בלאגנאק היא בעלים של דירה במתחם "סי אנד סאן" בתל-אביב-יפו (להלן – הדירה). לגרסתו, בדירה גרו כשוכרים בני הזוג חני ומשה יודקביץ'. הקשר בין מר קצירי, בלאגנאק ובני הזוג יודקביץ' אינו ברור במלואו בהליך שבפניי. ככל הנראה בני הזוג יודקביץ' היו בעבר בעלי עניין בחברת בלאגנאק. מר קצירי העיד כי מר משה יודקביץ' המשיך לפעול במסגרת החברה, ללא שהיה לו בה תפקיד רשמי כלשהו.

3.לימים, התעוררה מחלוקת בין נושים של בני הזוג יודקביץ', מחד גיסא, ונושים של בלאגנאק, מאידך גיסא, לגבי הזכויות בדירה. מחלוקות אלו התבררו בהליכים משפטיים שונים שהובילו לתוצאות משפטיות שונות לגבי הזכויות הדירה. ההליך המשפטי האחד הוא תביעה שהגיש בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן – בנק המזרחי) בחודש יולי 2011 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, כנושה של בני הזוג יודקביץ' (ת"א 31755-07-11‏)‏. תביעה זו הוגשה נגד בני הזוג יודקביץ' וכן נגד בלאגנאק. בתביעה זו התבקשה הצהרה לפיה הזכויות בדירה הן של בני הזוג יודקביץ', וכן התבקש להטיל עליהן עיקול קבוע בשל חובם של בני הזוג לבנק המזרחי. בהליך זה ניתן ביום 23.10.2011 פסק-דין בהעדר הגנה מצד בלאגנאק, המצהיר כי הזכויות בדירה שייכות לבני הזוג יודקביץ', כפי ביקש הבנק (מפי כב' השופט ג' גינת). בקשות שונות שהוגשו על-ידי בלאגנאק לביטול פסק-הדין נדחו, וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה בעניין לבית המשפט העליון (רע"א 4163/13 בלאגנאק אינבסטמנטס לימיטד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (18.6.2013) (כב' השופטת א' חיות), הוגש כמוצג מ/1).

ההליך המשפטי השני נבע מכך שהנתבע, מר שלמה נרקיס, טען כי הוא נושה של בלאגנאק, וכי מעמדו הוא כשל נושה מובטח בדירה. בקצרה ייאמר כי מעמדו זה של מר נרקיס כנושה מובטח של בלאגנאק נבע משני משכונות שנרשמו לטובתו על הזכויות בדירה. המשכון הראשון נועד להבטיח חוב של בלאגנאק למר נרקיס עד סכום של 1 מיליון ש"ח (להלן – המשכון הראשון). המשכון השני והעיקרי מבין השניים, נבע מכך שמר נרקיס פרע חוב שהיה לבלאגנאק כלפי בנק דיסקונט לישראל בע"מ וזאת בתנאי שייכנס בנעלי הבנק כנושה מובטח. משכון זה נועד להבטיח חוב למר נרקיס בשיעור העולה על 4 מיליון ש"ח (במונחי קרן, ויובהר שאין בכוונתי לקבוע כל ממצא שהוא באשר לשיעור החוב של בלאגנאק כלפי מר נרקיס) (להלן – המשכון השני). לאחר שלא צלח ניסיונו של מר נרקיס להביא לביטול פסק-הדין שתואר לעיל המצהיר כי הזכויות בדירה הן של בני הזוג יודקביץ', יזם מר נרקיס הליך משפטי נפרד, שבו עתר לצוות על רישום התחייבות לרישום משכנתה או הערת אזהרה לטובתו על הדירה ולהצהיר כי זכותו לגביה גוברת על זכויות בנק המזרחי (ה"פ 7272-03-12). בסופו של ההליך עמדתו של מר נרקיס התקבלה באופן זה שהוצהר כי זכויותיו בדירה קודמות לזכויותיהם בדירה של בנק המזרחי ושל בני הזוג יודקביץ' (פסק-דין מיום 5.8.2013, כב' השופטת ש' אלמגור).

4.בחודש נובמבר 2012 נכנס מר משה יודקביץ' להליכי פשיטת רגל. בחודש יולי 2014 נפתח תיק פשיטת רגל גם נגד גב' חני יודקביץ'. במסגרת הליכי פשיטת הרגל התעוררה מחלוקת בדבר הדרך למימוש הזכויות בדירה, וזאת נוכח שני ההליכים שנסקרו לעיל. בעוד שמר נרקיס ביקש לממש את הדירה כנושה מובטח שזכויותיו קודמות (כשהוא סומך את ידו על פסק-דינה של כב' השופטת ש' אלמגור), הרי שהנאמן ביקש להכפיף את הליך מכירת הדירה לפיקוחו ולפיקוח בית המשפט של פשיטת הרגל בטענה שלבני הזוג יודקביץ' זכויות בדירה (כשהוא מתבסס על פסק-דינו של כב' השופט ג' גינת). כן טען הנאמן בהליך פשיטת הרגל כי המשכון הראשון שנרשם לטובת מר נרקיס מהווה הענקה בטלה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (התנגדות מר נרקיס לטענת הנאמן בהקשר זה הוגשה כמוצג מ/6).

5.ביום 2.11.2015 הגיש הנאמן לאישור בית המשפט של פשיטת הרגל הסדר בין הנושים. על-פי הסדר זה, (א) מר נרקיס ישלם לקופות הנושים בשני תיקי פשיטת הרגל של בני הזוג יודקביץ' סכום של 900,000 ש"ח (450,000 ש"ח בכל תיק); (ב) מר נרקיס ישלם לגב' חני יודקביץ' סכום נוסף של 60,000 ש"ח, כנגד פינויה מהדירה; (ג) מר נרקיס יוכל לממש את הדירה ולעשות בכספי התמורה שימוש לשם פרעון החוב של בלאגנאק כלפיו; (ד) עודפי התמורה ממכירת הדירה, לאחר סילוק החוב המובטח והוצאות הכינוס, יועברו גם הם לידיו של מר נרקיס, ולא יהיו לבלאגנאק או לבני הזוג יודקביץ' כל זכות בכספים אלו.

6.בלאגנאק, באמצעות מר קצירי (שכאמור, לדבריו הוא הבעלים של החברה), הגישה תגובה לבקשה לאישור ההסדר שבה התנגדה להסדר זה שמשמעותו ויתור על עודפי התמורה שיתקבלו במכירת הדירה. ביום 8.11.2016 קבע בית המשפט של פשיטת הרגל, בהחלטה שניתנה על גבי תגובה זו (ושצורפה על-ידי התובע לסיכומיו) כי "מוצע לצדדים לנסות ולגבש הסכמה כוללת בתיק דנן, דבר אשר יכול לייתר את המשך ההידיינות בתיק". בית המשפט של פשיטת הרגל קבע דיון בבקשה לאישור ההסדר ליום 10.11.2015 (בפני כב' השופט ד' חסדאי).

7.בבוקרו של יום הדיון, נערכה פגישה בין מר נרקיס לבין מר קצירי בבית הקפה "ליליות" שבבית אסיה הסמוך לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. תוכנה של פגישה זו הוא העומד בליבת המחלוקת בין בעלי הדין.לגרסת התובע, מר קצירי, בבית הקפה נפגשו ארבעה אנשים: מר קצירי, מר נרקיס, עו"ד גלעד ליפקר-דגן (בא-כוחו של מר קצירי) ועו"ד אביטן מימון (בא-כוחו של מר נרקיס). לדברי מר קצירי, באותה פגישה נעשה בין הצדדים הסכם בעל-פה, שלפיו מר נרקיס ישלם למר קצירי 100,000 ש"ח בשני תשלומים שווים בני 50,000 ש"ח כל אחד. התשלום הראשון ישולם עד יום 12.11.2015, והתשלום השני ישולם מתוך התמורה שתתקבל ממכירת הדירה. לדברי מר קצירי, הוא לא ראה מקום להעלות את הסכמת הצדדים על הכתב, נוכח האמון הרב שרחש למר נרקיס. לאחר שנסתיימה הפגישה וטרם החל הדיון, פגשו בעלי הדין במסדרון בית המשפט במר אבי גיאור. לגרסת התובע, בפגישה זו עם מר גיאור חזרו באוזניו על התחייבותו של מר נרקיס כלפי מר קצירי.

8.בדיון בבית המשפט של פשיטת הרגל נכחו מר קצירי ומר נרקיס. בדיון הסיר מר קצירי את התנגדותה של בלאגנאק לאישור ההסדר המוסכם. זאת, לגרסתו, בהתבסס על אותה הסכמה בעל-פה שהושגה בינו לבין מר נרקיס. עם זאת, אין מחלוקת בין בעלי הדין כי דבר קיומה של אותה הסכמה בעל-פה בין מר קצירי לבין מר נרקיס, ככל שנעשתה, לא דווחה לבית המשפט של פשיטת הרגל ולמעשה הוסתרה ממנו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ