אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 52413-12-15 צור נ' סעדיאן ואח'

תא"מ 52413-12-15 צור נ' סעדיאן ואח'

תאריך פרסום : 26/02/2017 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
52413-12-15
22/02/2017
בפני השופט:
אבי סתיו

- נגד -
התובע:
יעקב צור
הנתבעים:
1. שלמה סעדיאן
2. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

פסק דין


2. 
התאונה התרחשה ברחוב ההגנה ברחובות, בערב חג הסוכות. מדובר ברחוב רחב למדי, אשר בצד ימין שלו חונים רכבים. בכתב התביעה טען התובע, כי התאונה אירעה כאשר רכב הנתבעים יצא מחניה "ויצר במפתיע חסימה של נתיב הנסיעה" באופן שלא אפשר לתובע לבלום או להסיט את רכבו, וכך נגרמה התאונה. בדיון הייתה גרסתו של התובע שונה מעט, כאשר הוא טען כי נסע ישר ברחוב, כאשר לפתע התנגש בו רכב הנתבעים מהצד בלא שהבחין בו קודם. להבדל זה בגרסאות נתייחס בהמשך. לטענת הנתבע 1 ("הנתבע"), הוא היה על סף השלמת חניה בצד הדרך כאשר הרכב שלו בולט מעט לרחוב מרחק של 40-20 ס"מ, ואז הגיע התובע במהירות ופגע בו.1.עניינה של תביעה זו נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים. בגין אותה תאונה תלויה ועומדת גם תביעה שהגישה הנתבעת 2 נגד התובע לבית משפט השלום ברחובות (תא"מ 15456-03-16), והצדדים הסכימו כי ההכרעה בהליך הנוכחי תחייב גם בהליך הנוסף.

3.לאחר התאונה, שילם התובע עבור הגרר שנשא את רכב הנתבע, ולטענת הנתבע אף התנצל ונטל אחריות לאירוע. לטענת התובע, הוא עשה כן בשל לחץ גדול שהיה נמצא בו וצעקות של בני משפחת הנתבע שהאשימו אותו באחריות לתאונה, במיוחד לאחר שהתברר כי אין לו ביטוח צד ג'. מספר שעות לאחר מכן הגיע התובע למוסך אליו נגרר רכב הנתבע, שם חתם לנוכח דרישה שהופנתה אליו על "הצהרה" לפיה הוא מודה באחריות לכל נזק שנגרם וישלם עבור תיקון רכב הנתבע בהתאם להחלטת המוסך (נ/3; "המסמך"). לטענת התובע, הוא חתם על המסמך בשל הלחצים שהופעלו כלפיו וחוסר ביטחון משווע שהפגין. לטענת הנתבע, איש לא אילץ את התובע לחתום, והוא חתם מתוך הבנה שלו כי הוא אחראי לתאונה. לטענתו, רק ביום למחרת, לאחר שהתובע הבין את המשמעויות הכספיות של התחייבותו, הוא חזר בו מהסכמתו.

4.הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם יש למסמך עליו חתם התובע תוקף חוזי מחייב. אין צורך להידרש לשאלה זו, שכן מקובלת עלי טענת בא כוח התובע לפיה מדובר בהרחבת חזית, שעה שלא נטען בכתב ההגנה כי יש למסמך עליו חתם התובע מעמד של התחייבות חוזית. גם כתב התביעה בהליך המקביל מבוסס כולו על עילה נזיקית ולא חוזית, הגם שנטען בו שהתובע נטל אחריות לתאונה. בכך אין כדי לומר כי אין למסמך משמעות ראייתית. מקובלת עלי טענתו של התובע כי הוא היה נתון ללחץ רב לאחר התאונה, כולל הפעלת לחצים מסוימים מצד בני משפחתו של הנתבע (ואדגיש כי לא נטען חלילה שהופעלו לחצים פסולים כגון איומים). עם זאת, לא התרשמתי כי מדובר בלחצים יוצאי דופן במידה כזו שאין כל משמעות לנטילת האחריות על ידו, במיוחד שעה שהמסמך נחתם במוסך מספר שעות לאחר התאונה. המסמך הינו, אפוא, בגדר התבטאות של בעל דין המלמדת על נטילת אחריות למעשה ומהווה ראיה לחובתו, אך אין בו כדי לחתום את הדיון בסוגיה ויש לשקול אותו ביחס לראיות האחרות בתיק (השוו, ע"א 279/89 הסנה חברה ישראלית לביטוח נ' דמתי, פ"ד מז(3) 156 (1993)).

5.נפנה אפוא לבחון את התיק לגופו. כזכור, לטענת הנתבע בזמן התאונה הרכב שלו היה על סף השלמת החניה ליד המדרכה, ובלט לכביש מרחק של 40-20 ס"מ בלבד. הנתבע טען כי הוא צילם את הרכב במצבו לאחר התאונה, אולם לדבריו הוא לא הצליח למצוא את התמונות. עניין זה פועל לחובתו מן ההיבט הראייתי. התובע הציג תמונות שצילם של רכב הנתבע לאחר התאונה (ת/2), מהן ניתן לראות כי הרכב בולט באופן משמעותי לכביש, במידה כזו שבינו לבין המדרכה חונה רכב נוסף. הנתבע טען בדיון, כי מדובר בתמונה שצולמה לאחר שהגרר משך את הרכב, אולם בתמונה לא ניתן לראות חיבור של גרר. בהתחשב בכך, וכן במחדל הראייתי מצד הנתבע אשר לא הקפיד לשמור על התמונות שצילם באופן שיאפשר את הצגתן במשפט, נקודת המוצא שלי הינה כי התאונה התרחשה כאשר רכב הנתבע היה במנח שנראה בתמונות ת/2.

6.אשר למוקדי הנזק, מתמונה של רכב התובע (ת/1) ניתן לראות כי קיימת שקערורית חדה למדי בדלת ימין של הרכב. תמונה זו מלמדת, לכאורה, כי התאונה אירעה שעה שרכב הנתבע סטה לכיוון רכב התובע ופגע בו בדלת ימין קדמית. בא כוח הנתבעים הצביע על כך שקיים נזק גם בכנף ימין קדמית של רכב התובע, אולם מהתמונה נראה כי נזק זה הינו מינורי ביחס לפגיעה בדלת, וייתכן כי הוא נגרם כתוצאה משנית של עוצמת המכה.

7.אשר לגרסתו של התובע, כזכור קיים הבדל מסוים בין גרסתו של התובע בדיון, לפיה רכב הנתבע פגע בו לפתע מהצד, לבין גרסתו בכתב התביעה, ממנה עולה כי הוא הבחין ברכב הנתבע לפני הפגיעה ולא הספיק לעצור. אין בידי לקבל את טענת התובע המאוחרת לפיה הוא לא הבחין ברכב לפני התאונה. מעבר לכך שהיא שונה במידת מה מהגרסה בכתב התביעה, היא אינה מתיישבת עם המסמך עליו חתם התובע. כאמור לעיל, איני סבור שמדובר במסמך נטול ערך ראייתי. אין זה סביר בעיניי כי התובע יחתום על המסמך בנסיבות בהן בבירור אין לו כל אחריות לתאונה, כגון כאשר רכב הנתבע מגיח לפתע מהצד. עוד אציין, כי מהמנח של רכב הנתבע כפי שהוא נראה בתמונה ת/2 עולה, כי רכב הנתבע היה בחלקו במקביל לרכב שחנה לפניו, מה שמלמד לכאורה שאין מדובר ביציאה פתאומית ממצב של חניה לצד המדרכה למצב בו היה הרכב בזמן התאונה. עוד אני סבור כי מהנתונים עולה שהתובע נסע בכביש במהירות שאינה הולמת את תנאי הדרך, כפי שניתן ללמוד גם מעוצמת הפגיעה ברכב הנתבע. כמו כן, יש לזקוף לחובת התובע את העובדה כי מדובר בכביש רחב ידיים, כך שהיה באפשרותו לשמור מרחק רב יותר מהמכוניות החונות בצד ימין.

8.מכלול הנסיבות שפורטו לעיל, לרבות מוקדי הנזק, התמונות, המחדלים הראייתיים וחתימת התובע על המסמך, מטה לדעתי את מאזן ההסתברויות למסקנה כי התאונה התרחשה שעה שהנתבע ביצע חניה וסטה לכיוון רכב התובע כאשר הלה נסע בכביש. עם זאת, אין מדובר ביציאה פתאומית מכיוון המדרכה, ולתובע הייתה אפשרות להבחין ברכב הנתבע כשהוא מנסה לחנות. בנוסף, התובע נסע במהירות גבוהה שאינה מתאימה לתנאי הכביש. בנסיבות אלו, אני מוצא לחלק את האחריות כך שהנתבעים יישאו ב-75% ממנה והתובע ב-25%.

9.התביעה מתקבלת אפוא בחלקה. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובע סך של 5,737 ש"ח בגין 75% משווי הרכב (שהוכרז כאבדן גמור), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 8.10.2015; סך של 900 ש"ח בגין שכר טרחת השמאי; סך של 378 ש"ח בגין אגרת משפט; ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

 

 

 

ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ז, 22 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ