אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 50983-11-13 ב.נ. שיווק מוצרי חשמל בע"מ נ' צופיוף

תא"מ 50983-11-13 ב.נ. שיווק מוצרי חשמל בע"מ נ' צופיוף

תאריך פרסום : 06/04/2015 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
50983-11-13
23/02/2015
בפני הרשמת:
ורדה שוורץ

- נגד -
תובעת:
ב.נ. שיווק מוצרי חשמל בע"מ
נתבע:
זבולון צופיוף
פסק דין
 

 

1. התובעת הגישה כנגד הנתבע תובענה בסכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל בגין מוצר חשמל שרכש ממנה ביום 17.12.2012 בסך כולל של 1,400 ₪. המוצר הובל וסופק לידי כלתו של הנתבע ביום 17.1.2013. הנתבע, אשר שילם את התמורה בכרטיס אשראי, הכחיש את העסקה אצל חברת האשראי, ולמעשה לא שילם את תמורת המוצר.

 

2. הנתבע לא הכחיש את ביצוע העסקה, אך לטענתו התנה את הרכישה באספקת המוצר תוך 3-4 ימים, תנאי שהובטח לו במעמד ביצוע העסקה. לטענת הנתבע המוצר לא סופק במועד, ולפיכך ביטל את העסקה בהודעה לחברת האשראי ביום 9.1.2013. הנתבע מודה כי המוצר סופק לבסוף, אך זאת בתיאום עם כלתו אשר קיבלה את המוצר לידיה לאחר שהנתבע ביטל את עסקת האשראי. עוד הוסיף הנתבע כי המוצר התקבל עם שריטות במספר מקומות, וכי לאחר שהתברר לו כי כלתו קיבלה את המוצר, התקשר לתובעת וביקש לשלם סך של 1,000 ₪ עבור המוצר כפיצוי בגין האיחור באספקה והפגמים במוצר. גם במעמד כתיבתו של התצהיר התומך בהתנגדות, הודיע הנתבע על הסכמתו לשלם את הסך האמור.

 

3. בתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, העיד מר סוני בן-דוד, שהוא אחד מבעליה של התובעת. מר בן-דוד טען כי המוצר החשמלי נשוא התובענה נרכש ביריד העודפים המתקיים מדי שנה בגני- התערוכה בתל-אביב, וכי מפאת עומס ההזמנות, נציגי התובעת מודיעים לרוכשים כי המוצרים ישלחו אליהם רק לאחר סיום היריד, כ 14 יום לאחר מכן. המוצר סופק לכלתו של הנתבע, ובתיאום עמה, ולא התקבלו כל טענות באשר למועד האספקה או לפגמים במוצר. רק בחודש אוגוסט 2013 הודיעה חברת אלקטרה, שהיא המוטבת לתשלום בגין המוצר, לתובעת כי העסקה הוכחשה על-ידי הנתבע.

 

4. המחלוקת : השאלה היא מדיני החוזים. האם היה תנאי נלווה לעסקת הרכישה, ואם היה, האם ביטל הנתבע כדין את עסקת הרכישה ולפיכך, זכאי לפטור מתשלום עבור המוצר.

 

 

5. דיון והכרעה : החוזה הרלוונטי בעניינינו הוא נספח א' לכתב התביעה, שכותרתו היא "הזמנה/קבלה" מיום 17.12.2012, שנחתם על-ידי הצדדים באותו מועד. מעיון בהסכם ניתן לראות כי הנתבע רכש מהתובעת תנור משולב 9186 לבן, בעלות של 1,400 ₪. ליד המילים המודפסות בהזמנה: "מועד אספקה משוער", נרשם בכתב יד: "בתאום". דהיינו, אין כל עדות לתנאי הנטען על-ידי הנתבע לפיו התנה את עסקת הרכישה באספקת המוצר תוך 3-4 ימים.

הנתבע לא פנה לתובעת לברר מועד האספקה ולא טרח להתקשר וליתן לתובעת הודעת ביטול עסקה, אלא מסר הודעת הכחשת עסקה בלבד לחברת האשראי וזאת לאחר כשלושה שבועות ממועד הרכישה. למרות שהתנור היה מיועד לאספקה בביתה של כלתו, לא טרח הנתבע אף להודיע לכלתו כי ביטל את העסקה. הנתבע החליט בינו לבינו לבטל את העסקה, וכל שעשה היה לבטל את אמצעי התשלום.

 

6. התובעת צירפה לתצהיר העדות מטעמה חשבונית מס שהונפקה ביום 19.12.2012 על פי קבלה המעידה על ביצוע התשלום בכרטיס אשראי של הנתבע במעמד ביצוע הרכישה. עד התובעת העיד כי האספקה לבית כלתו של הנתבע תואם עמה, כפי הוראות ההזמנה, ליום 17.1.2013, והאספקה באותו מועד אכן בוצעה. כלתו של הנתבע חתמה כי קיבלה את המוצר. לא נטען, ולא הוכח כי המוצר אכן התקבל כשהוא פגום בדרך כלשהיא. הנתבע לא הביא את כלתו לעדות, ואין בידו כל מסמך המעיד על פנייה לתובעת, או לנותן האחריות לצורך תיקון הפגמים או החלפת המוצר.

 

7. גם אם נקבל את גרסת הנתבע לפיה הובטחה לו אספקה תוך 3-4 ימים כטענתו, לא ניתן לפסול על הסף את האפשרות כי המוביל/מחסנאי התקשר לכלתו של הנתבע ותיאם עימה את מועד אספקה שונה מזה שסוכם עם הנתבע והראיה כי המוצר סופק בהתאם לתיאום שבוצע.

תמוה הוא כי הנתבע לא ביטל את העסקה עם התובעת, אלא בחר לבטל את עסקת האשראי רק שלושה שבועות לאחר מכן, וכל זאת מבלי להודיע לכלתו כי ביטל את העסקה. תמוה עוד יותר הוא שלאחר שכלתו אכן קיבלה את המוצר – שתק הנתבע ולא עשה דבר, אלא בחר להמשיך להחזיק במוצר כשהוא מבין חובתו לשלם עבורו.

 

8. התשובה לתהיות אלה עולה מדברי הנתבע בסיכומיו : "אבל בכל זאת בגלל שקיבלתי את המוצר רציתי להראות שזה לא בסדר מצידם למכור לבן אדם מוצר ולהביא לו את זה רק אחרי חודש וחצי חודשיים ולדבריהם זה היה אחרי חודש שזה גם לא מקובל בארץ ולכן חשבתי שזה עונש קל מאחד שיבינו שככה לא מתנהגים עם האזרח ולכן הסכמתי להוריד בסך הכול 400 שקל". עמ' 38 לפרוטוקול, שורות 19-23. בפולע מה שרצה לעשות הנתבע היה "להעניש" את התובעת על מחדלה כביכול. למעשה לא ביטל הנתבע את העסקה, אלא ביקש לקזז ממחיר המוצר את הנזק שנגרם לו כביכול בגין האיחור באספקה ואשר אותו העריך ב 400 ₪, אך נזק כזה לא הוכח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ