אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' וקנין ואח'

הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' וקנין ואח'

תאריך פרסום : 02/10/2017 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
49626-11-14
20/11/2016
בפני הרשמת הבכירה:
נעמה פרס

- נגד -
התובעות:
1. הראל חברה לביטוח בע"מ
2. עומר אוקלדק

הנתבעים:
1. מאיר וקנין
2. שומרה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין
 

 

מבוא

לפניי תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 5,150 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעות, בעטיה של תאונת דרכים מיום 13.3.14 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה בצומת T בהרצליה, והיו מעורבים בה רכב התובעות, בו נהגה התובעת 2, ורכב בו נהג הנתבע 1. הצדדים חלוקים אשר לנסיבות התרחשות התאונה. לטענת התובעת 2, התאונה התרחשה באחריות הנתבע 1, עת רכבו סטה מנתיב הנסיעה בו הוסע אל נתיב הנסיעה בו הוסע רכבהּ. טענת הנתבע 1 שונה. הנתבע 1 טוען, כי רכב התובעת 2 נכנס לצומת מבלי שציית לתמרור "האט ותן זכות קדימה" הנמצא בכיוון נסיעתו, ומבלי שנתן זכות קדימה לרכבו.

 

ביום 9.11.16 נערך לפניי דיון בו העידה התובעת 2 בלבד. הנתבע 1 לא התייצב למתן עדות בבית המשפט, בשלושת הדיונים שהתקיימו בתיק זה. אציין, כי בדיון שנערך ביום 5.10.16, הוריתי לנתבעת 2 לזמן את הנתבע 1 לדיון הנדחה, באמצעות מסירה אישית. בסעיף 3 להחלטתי מיום 5.10.16, הוספתי וקבעתי כי אם הנתבע 1 לא יתייצב למתן עדות, חרף זימונו כדין, אוציא כנגדו צו הבאה. בפתח הדיון מיום 9.11.16, התברר, כי הנתבע 1 זומן רק ביום 31.10.16 לדיון שנקבע ליום 9.11.16. בנסיבות בהן הנתבע 1 זומן לדיון בתכוף למועד התקיימותו, סברתי, כי אין זה ראוי ואין זה נכון, כי בית המשפט יוציא כנגדו צו הבאה. לטעמי, היה על הנתבעת 2, לפעול לזימון הנתבע 1, במסירה אישית דחופה, בסמוך לאחר מתן ההחלטה מיום 5.10.16, ולא לעשות כן בסמוך למועד הדיון שנקבע. לאור כל האמור, ולנוכח מהות ההליך (תביעה בסדר דין מהיר) וסכום התביעה (5,150 ₪) התקיים הדיון בתביעה ביום 9.11.16, בהיעדרו של הנתבע 1.

 

דיון והכרעה

המדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% ומכאן שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה, על מנת להעדיפה על הגרסה אחרת. הכלל הוא, שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו. על כן, התובעת נושאת בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליה להוכיח את אופן התרחשות התאונה, ואת אחריות הנהג השני לה.

השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות שבן וקביעת משקלן הראייתי.

 

בנסיבות המקרה דנן, ולאחר שקילת ככל הראיות, ראיתי לקבל את התביעה ברובה. מצאתי לקבל את גרסת התובעת 2, אשר לנסיבות התרחשות התאונה, ולהעדיף אותה על פני גרסת הנתבעים. גרסת התובעת 2 הייתה מהימנה בעיני ומצאתי לה תימוכין חיצוניים, הן במוקד הנזק ברכב התובעת 2 (חזית צד שמאל) הן בהתנהגות הנתבע 1 לאחר התאונה (לקיחת אחריות לגרם התאונה ואי התייצבות לשלושת הדיונים בבית המשפט). בהתאם לעדותה של התובעת 2 בבית המשפט, אשר לא נסתרה, התאונה אירעה עת האטה את מהירות נסיעתה בכניסה לצומת, בהתאם לתמרור "האט ותן זכות קדימה", על מנת להתחיל בביצוע פנייה שמאלה בצומת, ואז שמעה חבטה. התובעת 2 העידה בצורה נחרצת וברורה כי לא ראתה את רכב הנתבע 1 עד לרגע הפגיעה. לאור עדותה של התובעת 2, לפיה רכבה הוסע כדין בנתיב המיועד לפנייה ימינה, כאשר עובר לפנייה ימינה האטה את מהירות נסיעתה, בהתאם לתמרור המוצב בכיוון נסיעתה, לא מצאתי לקבוע כי התובעת 2 גרמה לתאונה משום שלא צייתה לתמרור "האט ותן זכות קדימה" או משום שרכבה התפרץ לצומת לא פנוי. ראיתי לקבוע, כי רכב התובעת הוסע כדין, ובמהירות איטית, אל עבר צומת ה-T. או-אז, רכב הנתבע 1, נכנס לצומת, מן הנתיב הנגדי וביצע פנייה שמאלה בקשת רחבה מידי ופגע ברכב התובעת 2. ניתן להסיק מן הראיות כי הנתבע 1 סבר, בטעות, כי יוכל להשלים את ביצוע הפנייה שמאלה ללא הפרעה, ולא היא. לא ראיתי לייחס משקל ראייתי כלשהו לטופס ההודעה מטעם הנתבע 1 (נ/1), משום שהנתבע 1 לא התייצב למתן עדות בבית המשפט, על מנת להיחקר על האמור בו. הנני סבורה, אפוא, על יסוד הראיות שנשמעו, כי האחריות העיקרית לגרם התאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1, אשר ביצע פניה שמאלה בצומת, באופן שיצר הפרעה או סיכון לרכב התובעות. יחד עם זאת, מצאתי לקבוע כי התובעת 2 התרשלה כלפי עצמה, עת לא שמה לב לתנאי הדרך, ולא הבחינה ברכב הנתבע 1 עובר לכניסתה לצומת. בשל התרשלות עצמית זו, אותה אני מעמידה בשיעור 30%, אין התובעות זכאיות לפיצוי בגין מלוא נזקיהן, אלא בניכוי שיעור ההתרשלות העצמית של התובעת 2.

 

תוצאת הדברים

נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעות, באמצעות התובעת 1, סכום של 3,605 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה כחוק מיום 27.11.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, יישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2 , באגרת בית משפט בסך 379 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום של 1,500 ₪.

בנסיבות העניין, אני רואה לפטור את התובעות מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ