אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 48836-06-15 מורד טורס בע"מ ואח' נ' וייס -גלר

תא"מ 48836-06-15 מורד טורס בע"מ ואח' נ' וייס -גלר

תאריך פרסום : 18/10/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום נצרת
48836-06-15
14/04/2016
בפני הרשם הבכיר :
אלעד טל

- נגד -
תובעים:
1. מורד טורס בע"מ
2. ראיק מוראד
3. סעיד מוראד

נתבעת:
עו"ד שרון וייס -גלר
החלטה

 

1.לפני בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי שינוי סכום התביעה והוספת עובדות נוספות באשר לרשלנות הנתבעת.

 

2.המדובר בתביעה לתשלום נזקים שנגרמו לתובעים - אחים, בעלי חברה משפחתית להסעות (להלן: "התובעים") עקב התרשלותה של הנתבעת- עורכת דין (להלן: "הנתבעת") בטיפול בתיק שמסרו לידיה, ובדרישה להחזר של כספי שכ"ט ששילמו לה.

 

3.מאחר ולאחר הגשת כתב התביעה המקורי נודעו לתובעים עובדות אשר לא היו ידועות להם קודם, באשר נחסמה דרכם למיצוי זכויותיהם בתיק אשר היה בטיפולה של הנתבעת, הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה.

 

4.לטענת התובעים , בכתב התביעה המקורי, הם שכרו את שירותיה של הנתבעת לצורך טיפול בתביעה נגד בנק הפועלים בע"מ סניף 716 בנהריה (להלן: "הבנק"). הנתבעת הפנתה את התובעים לחברת נצרים ניהול וישום בע"מ, על מנת שתיתן חוו"ד מקצועית לאומדן הנזקים וההפסדים שנגרמו לתובעים עקב מעשיו ומחדליו של הבנק או מי מטעמו. לטענתם, סוכם בין הצדדים, כי הנתבעת תקבל עבור הטיפול בתיק, כולל הגשת תביעה לביהמ"ש המחוזי, ניהול התיק וכן הופעה לדיונים; הגשת ערעור ככל שידרש לעליון והופעה בשני דיונים סך של 36,000 ₪ כולל מע"מ. בנוסף, הוסכם, כי אם התביעה תצלח, תקבל הנתבעת אחוזים מהסכום שיפסק. לטענתם, שילמו התובעים לנתבעת את מלוא הסכום שנקבע וסוכם, כי הנתבעת תגיש בקשה לפטור מתשלום האגרה עם הגשת כתב התביעה. לאחר שהבקשה לפטור, נדחתה, הפקידו התובעים לטענתם, בידי הנתבעת סך של 52,000 ₪ לצורך תשלום האגרה לביהמ"ש, אולם מסיבה שאינה ידועה לתובעים, וללא ידיעתם, הנתבעת החזיקה בידיה את הכספים שיועדו לתשלום האגרה, וכתוצאה, נמחקה התביעה. הנתבעת התרשלה בטיפול בתיק שהביא למחיקת התביעה בשל אי תשלום אגרה ובכך גרמה לתובעים נזקים והפסדים.

 

5.בבקשה שלפני, טוענים התובעים, כי במקביל להגשת התביעה המקורית נגד הנתבעת, ביום 23.6.2015, הם הגישו תביעה נוספת על סך מיליון ₪ כנגד הבנק וכנגד עו"ד נאיף עלי שיצג אותם בזמנו כנגד הבנק (ת.א. 7939-03-15- להלן: "התביעה השניה"). ביום 10.9.2015 נדחתה התביעה מחמת התיישנות, כאשר בפסק הדין נקבע, כי התקופה בה נוהל ההליך נגד הבנק ללא תשלום אגרה, אינה נחשבת במניין הימים של תקופת ההתיישנות. לטענת התובעים, אילו היתה הנתבעת משלמת את האגרה במועד, התביעה לא היתה נמחקת והתביעה האחרונה לא הייתה מתיישנת. משכך על הנתבעת לפצותם בגין נזקיהם בסך של 1,036,000 ₪ (לצרכי אגרה). לטענתם, לאור היותו של ההליך דכאן בראשיתו, כאשר טרם התקיים דיון ועדיין לא הוגשו תצהירים, לא יגרם כל נזק מקבלת הבקשה, בעוד דחייתה תגרום לתובעים נזק בלתי הפיך.

 

6.הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, היא יצגה את המבקשים לאורך תקופה ממושכת ואף

הכינה בעבורם כתב תביעה, שהוגש ביום 27.7.2010 לבית המשפט המחוזי בנצרת (ת.א. 48331-07-10), אולם הליך זה נמחק מאחר והתובעים לא שילמו את האגרה. ביום 7.5.2012, הפקידו התובעים את סכום האגרה בסך 52,100 ₪ בידיה , אולם בירור נוסף של העובדות העלה כי אין ביסוס מספיק לתשתית התובענה, והוחלט כי התובעים ישקלו מחדש את הגשת התובענה. בפגישה שקיימה עם התובעים ביום 2.12.2013, הבהירה הנתבעת לתובעים כי עליהם להחליט שכן שנת ההתיישנות האחרונה קרבה. לטענתה, ביום 28.2.2014, קיבלו התובעים את מלוא התיק, לאחר שהגיעו לכלל מסקנה שסיכויי התביעה אינם טובים והוסכם, כי סכום האגרה שהופקד בידי הנתבעת יושב לתובע 3. בחודש 03/15, הגיש ב"כ התובעים את התביעה השניה ובימ"ש השלום בחיפה הורה על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, שכן עילת התביעה נולדה ביום 27.11.2007, והתביעה התיישנה ביום 27.11.2014. לטענתה, בעוד התביעה המקורית היתה תובענה כספית פשוטה, הבקשה דנן הינה ניסיון ליצר תביעה חדשה בגין רשלנות שהסעד המבוקש בה היו פי 30 מסכום התביעה המקורי. עוד היא טוענת כי היתה בידי התובעים האפשרות להגיש תביעה משך 9 חודשים לפני תום תקופת ההתיישנות, עת חומר התיק היה בידיהם, אולם הם לא עשו כן. לדבריה, לא שילמה את כספי האגרה בהסכמת התובעים, שביקשו לא להגיש את התביעה, תוך שהיא מפעילה שיקול דעת מקצועי. משכך, ובהעדר כל רשלנות מצד הנתבעת, יש לדחות את הבקשה.

 

7.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לה.

 

8.השיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת בקשה לתיקון כתב התביעה קבועים בתקנה 92 לתקסד"א שזה לשונה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין...".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ