אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 4806-05-15 ניסים נ' גלאי ואח'

תא"מ 4806-05-15 ניסים נ' גלאי ואח'

תאריך פרסום : 04/02/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
4806-05-15
01/01/0001
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
תובע:
לי שקד ניסים
נתבעים:
1. יצחק גלאי
2. דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

תביעה שעניינה נזקים לרכב התובע. פסק דיני ניתן בהמשך לדיון שהתקיים היום.

1.התובע הוא בעל רכב פרטי (מאזדה CX5 שנת ייצור 2013). הוא נסע בנתיב האמצעי מתחת לגשר במחלף גהה, לימינו נתיב תחבורה ציבורית. לטענתו אוטובוס דו-מפרקי, השייך לנתבעת 2 והנתבע 1 נוהג בו, חלף על פניו במהירות בנתיב הימני, ולאחר שעבר כבר עם חלקו הקדמי את רכב התובע, פגע עם דופן שמאל בדופן ימנית קדמית ובמראה הימנית של רכב התובע. האוטובוס לא חדל מנסיעתו, כך שהתובע נאלץ לדלוק אחריו, עצר אותו בתחנה, הודיע לו על דבר התאונה, החליף עמו פרטים ויחד בחנו את הנזקים – בימין רכב התובע ומה שהתברר כחלקו השמאלי אחורי של האוטובוס. התובע העיד על האמור ועל חריגת האוטובוס לנתיבו, אף שלא ידע מדוע סטה, והביא לעדות אף נוסעת שישבה ברכבו וחזתה באוטובוס הקרב לרכבם וחובט בו.

2.נהג האוטובוס, הוא הנתבע 1, אישר את זהות הנתיבים שבהם נסעו כלי הרכב. לדבריו יצאו מרמזור כאשר הם עומדים זה ליד זה, רכב התובע האיץ בתחילה והיה לפנים, אך בהמשך האוטובוס עקף את רכב התובע, ומקובל על הנתבע 1 כי אותה עת אירעה התאונה, אף שהוא עצמו לא חש בה. האוטובוס הגיע לתחנה, אחריו הגיע התובע בצפירות והלין על התאונה, והנתבע 1 אכן בחן עמו את הרכבים והחליף עמו פרטים. הוא הבחין בכך שמראת הצד מקופלת כלפי פנים ושרוטה מצידה החיצונית, שהוא הסימן שלימד את הנתבע 1 כי האשם בתאונה שלא ידע על קיומה עד לפני רגע קט, כל כולו של התובע – שהרי כיצד התקפלה המראה כלפי פנים.

3.שמעתי את העדים, והצדדים סיכמו. דין התביעה להתקבל. שאלת קיפול המראה, עליה משליכים הנתבעים יהבם, אינה מלמדת דבר על זהות הגורם שסטה מנתיבו. ידוע ומוסכם (ואף הגיוני) כי הפגיעה אירעה עת האוטובוס חלף בנתיב התחבורה הציבורית שמימין על פני רכב התובע שמשמאלו. העובדה שהמראה מקופלת בדרך זו או אחרת, אינה יכולה ללמד דבר בשאלה מי סטה לעבר מי. דרך הקיפול אינה פונקציה של קווי הסימון הנתיבים שעל הכביש, ותהיה זהה בין אם סטה הרכב שמימין ובין אם זה שמשמאל. זווית הרכבים זה ביחס לזה (ואחת היא, יהיה הסוטה מנתיבו אשר יהא) ומהירותם היחסית (ובאופן יחסי האוטובוס הוא שנסע לפנים) הם שישפיעו, לא זהות הרכב הסוטה (קלות מאד) מנתיבו. בניגוד לתיאוריה שניסה הנתבע 1 לקדם בלהט, שגורס כי אילו הוא היה סוטה היה הנזק שונה, אין המראה מלמדת על דבר.

על כך יש להוסיף: ראשית, אין לפנינו כל ידיעה באשר לאלסטיות המראה וזוויות הקיפול שלה, על מנת לדעת שאם התקפלה לאחור, לא התקפה בתחילה לפנים; שנית, היא נפגעה גם מעברה האחר, תיאר התובע; שלישית, כיוון שדופן האוטובוס חלקה והמראה בימין רכב התובע מעוגלת בחלקה החיצוני, הפעלת לחץ מצדה הימני של המראה אינו חייב להביא לקיפולה לפנים כי אם יכול למעוך אותה לאחור. כך טען התובע שאירע. אין לנו נתונים כלשהם באשר לווקטורי הכוחות שפעלו, אך גם מסקנה ניצחת בכיוון האחר, זה שיוביל לקביעה כי התובע אשם, אין כלל ועיקר.

4.המראה אינה ראיה חפצית המעידה על דבר אפוא. נותרו תמונות הנזק, ובעיקר הגרסאות. הנתבע 1 אינו יודע דבר. עצם קרות התאונה הייתה בגדר הפתעה עבורו. התובע מצדו, היה עד לתאונה, עמד על כך שנסע ישר בנתיבו (עדותה התומכת של העדה מטעמו היא בעלת משקל פחות בעניין מסוים זה, שכן לא נהגה), ותיאר את סטיית נהג האוטובוס לעברו. לא בכדי, דומה, דלק אחרי נהג האוטובוס כדי לשפוך עליו את מררתו בעקבות התאונה. עדותו של התובע הייתה סדורה כל צרכה ואמינה, ולא מצאתי כל עילה שלא להעדיפה על פני האין-גרסה של נהג האוטובוס, שכל שידע לטעון הוא שנסע ישר בנתיבו, ולא ידע דבר על התאונה.

5.מיקום הפגיעות הוא אינדיקציה נוספת לאחריות לתאונה. גרסת התובע: האוטובוס, לאחר שחלף על פניו חלקית ולא הבחין אז בתובע, סטה לשמאל, ועם חלקו האחורי פגע בקדמת רכב התובע. לעומתה, גרסת הנתבעים: התובע סטה עם דופן ימין קדמית שלו היישר לתוך הדופן השמאלית האחורית של האוטובוס, אף שזה נצפה אותו שלב מרכב התובע בכל הדרו. גרסת התובע הגיונית, גרסת הנתבעים חסרה בהגיון, ועדות הנתבע 1 לא סייעה להפיח חיים בגרסה זו כלל ועיקר.

6.סופם של דברים: הנתבעים התגוננו ללא טעם, תוך היסמכות על ראיה יחידה ובלתי רלבנטית כמלמדת על היעדר אשמת נהג האוטובוס. על כך יש להצר.

7.התביעה מתקבלת אפוא. נזקיו הישירים של התובע: 9,266 ₪ כחוות דעת השמאי, ירידת ערך בסך 1,283 ₪, ועל כך בא שכ"ט השמאי בסך 500 ₪. בסה"כ 11,049 ₪. סכום זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום חוות הדעת ועד לתשלום בפועל ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובע, ויישאו אף באגרת המשפט כפי ששילם, הוצאות העדה מטעמו בסך 250 ₪, ושכ"ט בסך 17.7% מגובה נזקיו שנפסקו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ