אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 4798-03-14 דדון נ' מוזיין ואח'

תא"מ 4798-03-14 דדון נ' מוזיין ואח'

תאריך פרסום : 26/07/2015 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
4798-03-14
12/07/2015
בפני השופט:
ד"ר גיא שני

- נגד -
התובע:
רפאל דדון
הנתבעים:
1. דוד מוזיין
2. עופר מוזיין

פסק דין
 

 

1.מחלוקת בין שני חברים לשעבר, בקשר לחוב בגין שני שיקים משוכים מחשבונו של הנתבע 1, היא שהולידה את הסכסוך נשוא התובענה שלפניי.

 

2.התובע הוא בעלים של בית דפוס ("דפוס רפי דדון"). הנתבעים הם אב (הנתבע 2) ובנו (הנתבע 1). במרכז התביעה: שני שיקים שנמשכו מחשבונו של הנתבע 1. שיק אחד הוא על-סך 18,560 ₪, ושיק שני הוא על-סך 11,600 ₪. שני השיקים רשומים לפקודת "דפוס רפי דדון", ובגב השיקים מוטבעת חותמת של "דפוס רפי דדון" וחתימה של התובע.

 

כל אחד מן הצדדים טוען כי השיקים נועדו לסייע לצד שכנגד.

 

3.גרסתו של התובע היא שבשלהי שנת 2010 פנה אליו חברו הטוב, הנתבע 2, וביקש הלוואה. התובע לא יכול היה ליתן הלוואה, אך הציע לנתבע 2 לנכות שיקים שבידיו אצל שתי חברות – "שחף ליווי פיננסי יבוא ויצוא 1990 בע"מ" (להלן: שחף), ו"שלניר יעוץ ושיווק עסקי בע"מ" (להלן: שלניר). בהמשך, שב הנתבע 2 אל התובע ודיווח לו כי בשחף לא מעוניינים לפרוט שיקים המשוכים מחשבונו של בנו (הנתבע 1). או-אז סיכמו השניים כי השיקים יירשמו לפקודת התובע והוא מצדו יסב אותם לשחף ולשלניר (שביצעו עמו עסקאות בעבר). וכך היה, כאשר הנתבע 2 – אשר נטל לידיו את התמורה בגין השיקים שנוכו – התחייב כלפי התובע שהשיקים "יעברו בבנק". בפועל, השיקים חוללו מחמת היעדר כיסוי מספיק, ועקב כך פתחו שחף ושלניר בהליכי הוצאה לפועל נגד התובע והנתבע 1. במסגרת הליכים אלה ובלית ברירה שילם התובע לשחף ולשלניר סכומים של 28,530 ₪ ו- 10,820 ₪ (בהתאמה). את הסכומים האלה הוא תובע מן הנתבעים.

 

4.גרסתם של הנתבעים – שונה בתכלית. לטענתם, היה זה דווקא התובע שנקלע למצוקה כלכלית ופנה לנתבע 2 לשם קבלת סיוע כספי. לפי הנטען, הנתבע 2 אכן הושיט יד לתובע באותה תקופה, לרבות תשלום לספקים וכן תשלום שכר במזומן לעובדי בית הדפוס. עוד נטען, כי הנתבע 2 פנה לבנו, הנתבע 1, וביקש כי הלה יסייע לתובע באמצעות "שיקים טובה", כאשר הובטח שלפני מועד הפירעון של השיקים, התובע יעביר את הכספים לחשבונו של הנתבע 1. הנתבעים טוענים כי הם מעולם לא פנו לשחף ולשלניר ולא קיבלו כל תמורה בגין השיקים נשוא התביעה; וכי אלמלא הבטחותיו של התובע שאין מה לדאוג והכול יסתדר, לא היה הנתבע 2 מבקש עזרה מבנו ומסבך אותו.

 

5.הנה כי כן, בתיק זה מתעוררת מחלוקת עובדתית. ייאמר מיד, כי אף אחד מהצדדים לא הציג מסמכים המתעדים את ההסכמות ואת ההבטחות הנטענות של הצד שכנגד. משכך, ההכרעה היא בראש ובראשונה נגזרת של ממצאי מהימנות.

 

6.לאחר ששמעתי את העדים שבאו לפניי (התובע והעד מטעמו מר אברהם אבוקרט, הנתבע 1 והנתבע 2), התרשמתי באופן בלתי-אמצעי מן העדויות ובחנתי את כלל הראיות שהוצגו במשפט, נחה דעתי כי יש להעדיף את גרסתו של התובע על-פני גרסתם של הנתבעים. בשל כך, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל. אנמק את שיקוליי בתמציתיות, כנדרש בהליך בסדר דין מהיר.

 

7.ראשית, באופן כללי עדותו של התובע הותירה רושם מהימן יותר. הוא היה עקבי בגרסתו, ולא התכחש גם לעניינים פחות חיוביים מבחינתו, ואף כאלה שעלולים לכאורה להישקל כנגדו – ראו התייחסותו למצבו הכלכלי בעמודים 6, 11-9 לפרוטוקול, ובמיוחד אישורו לכך שהנתבע 2 סייע לו מעת לעת באמצעות שיקים של הנתבע 1 (התובע הסביר שחשבונו הוגבל אז ולא היו לו שיקים, ולכן הוא נעזר מדי פעם בשיקים שמסר לו הנתבע 2 כדי לשלם לספקים ב"שוטף +", אך לדבריו, תמיד הפקיד את סכום השיק לפני מועד הפירעון). אציין, כי לקראת סיום עדותו העיר התובע, בתשובה לאחת השאלות, כי כמה פעמים אמר לנתבע 2: "שילמתי את זה מאיפה שאין, תחזיר לי את זה"; לאחר מכן הפטיר התובע: "הפסדתי גם חבר וגם את הכסף" (עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 24-23). אמירות אלה נראו לי כנות ואותנטיות.

 

אשר לנתבעים: הנתבע 1 (הבן) אמנם אישר בפתח עדותו את אמיתות תצהירו (תצהיר בלתי מפורט), אולם כמעט לכל השאלות שנשאל אחר-כך בחר להשיב באופן שהותיר רושם של התחמקות, כאשר תשובתו החוזרת ונשנית הייתה "לא זוכר". הנתבע 2 (האב) אמנם מסר את גרסתו בבית המשפט, אולם יש לציין כי זו חרגה מן האמור בכתב ההגנה ובתצהיר (הלאקוני) שצורף לו (ראו במיוחד התיאור בעמוד 16 לפרוטוקול, החל משורה 17). הנתבע 2 נשאל מדוע לא פירט בכתב ההגנה ובתצהיר את הדברים שמסר בחקירתו הנגדית, אך תשובתו לא הניחה את הדעת (ראו עמודים 17 ו- 19 לפרוטוקול).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ