אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 46341-01-16 Osadcha ואח' נ' רשות שדות התעופה

תא"מ 46341-01-16 Osadcha ואח' נ' רשות שדות התעופה

תאריך פרסום : 03/08/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
46341-01-16
27/07/2016
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
תובעים:
1. Osadcha Liudmyla
2. דן מיארה- עו"ד

נתבעת:
רשות שדות התעופה
החלטה
 

 

ענייני בהודעתם של התובעים על חזרתם בהם מהסכמה עם הנתבעת לסיום הסכסוך, הסכמה שעל בסיסה נדחה הדיון. המדובר בהתנהלות חריגה ובעייתית במיוחד, שאף אם לא תביא לסילוק תביעתם על אתר, מחייבת הוצאות הולמות.

 

1.דיון היה קבוע ליום 10.7.16. בהמשך לבקשות וההחלטות שקדמו לו, הגישו התובעים "בקשה בהולה בהסכמת הצדדים לביטול הדיון". התובע 2, הוא בא-כוחה ובן-זוגה של התובעת 1, הודיע על תוכן ההסכמה: "התביעה תדחה ללא צו להוצאות" (סעיף 4). ההסכמה לא הייתה טנטטיבית, כי אם חד-משמעית: "הצדדים מסכימים כי לא יינתן צו להוצאות", הובהר בשנית (סעיף 6). כל שהוסיף התובע 2 הייתה הערה בעניין טכני בלבד, וגם זאת ללא סייג: "בקשה בהסכמה תוגש, לעניין דחיית התביעה, תוגש בנפרד" (סעיף 7, כך במקור). הדיון בוטל על יסוד הודעה חד-משמעית זו של הצדדים.

 

2.התובעים מבקשים לחזור בהם עתה מהסכמתם זו. טוען עתה התובע 2: "ההסכמה לדחיית התביעה הייתה כפופה לכך כי תוגש הסכמה בנפרד". אם זו הייתה כוונת התובעים, היא ודאי לא באה לידי ביטוי בהודעה ה"מוסכמת": ההסכמה לא הוצגה כמותנית, טנטטיבית, מסוייגת, או כפופה לדבר מה. היא הוצגה כהסכמה סופית, מחייבת, והחלטית. הגשת ההודעה תוארה כמהלך טכני. אם ראה התובע 2 להגיש הודעה פורמלית וסדורה, לא ביקשתי לעמוד בדרכו וראיתי לאפשר את הגשת ההודעה הפורמלית; בפרט כך כאשר הדבר כרוך באישור פורמלי מצד הנתבעת, שלא הייתה חתומה על ההודעה המוסכמת, על נכונותה לוותר על הוצאות אגב דחיית התביעה. הבהרתי עם זאת שגם בהיעדר הודעה פורמלית, אם לא תוגש עד יום 14.7.16, אורה על דחיית התובענה ללא צו להוצאות, שהרי זו הסכמת הצדדים, כעולה מן ההודעה.

 

3.ולאותה נסיגה מהסכמה עתה, שהנתבעת גורסת כי היא אסורה ועומדת על מתן פסק דין האוכף אותה: בשלב זה איני נדרש לחרוץ דעה האם לתובעים הזכות לחזור בהם מהסכם, שהוא לכאורה חד-משמעי ומחייב. המדובר בהסכם פשרה נטען, שטרם קיבל תוקף פורמלי של פסק דין. העובדה שהמדובר עדיין רק בהסכמה בין הצדדים אינה שוללת את האפשרות שיימצא כי מדובר בהסכם. גם ניסיונו של בעל דין לחזור בו מהסכם שקיבל תוקף של פסק דין נבחנת, בין היתר, בהתאם לאמות המידה הרגילות שבדיני החוזים (ע"א 7728/14 אבידור נ' נת"ע (16.3.16) כדוגמה). היכולת החוזית של בעל דין לחזור בו מהסכם פשרה היא מצומצמת (שם). ההנחה של התובעים (סעיף 11 לתגובתם) כי הם יכולים לחזור בהם מהסכמה בכל עת, כל עוד לא ניתן אישור בית המשפט לכאורה אינה מבוססת: אם ייקבע שיש הסכם, הרי שחוזית הוא מחייב, גם בלא קשר לשאלת מתן תוקף של פסק דין. בפרט כך אפשר שיימצא כאשר מדובר במצב שבו הצד שכנגד הסתמך על אותה הסכמה וזכויותיו המהותיות נפגעו. כאן לכאורה זהו המקרה: התובעת לא הייתה צפויה להתייצב לדיון הקבוע ליום 10.7.16, בהחלט אפשר שהדבר היה מוביל לדחיית תביעתה בהיעדר התייצבות (תוך שלתביעת התובע 2 משקל דל, גם לשיטתו), ורק בזכות אותה הסכמה (לכאורה) נמנעה הנתבעת מלהתייצב לדיון ולזכות בפסק דין אפשרי לטובתה, תוך שאז לא רק שהייתה יכולה להותיר בידה את הזכות לגבות את ההוצאות שבהן זוכתה, אלא אפשר שהייתה זוכה בהוצאות נוספות.

 

4.ברם איני נדרש להכריע כעת. עיונית טענתה של הנתבעת היא לכך שקיים הסכם המחייב את התובעים, היוצר מניעות מעמידה על קבלת הסעד המבוקש, אפילו יימצא כי הם זכאים לו. כאן המדובר בטענה שלפיה ההסכמה באה לאחר הגשת התביעה; באותה מידה, יכולה לבוא טענה כזו ביחס להסכמה שקדמה להגשת התביעה. כעקרון, וכל עוד לא קיבלה ההסכמה הנטענת תוקף של פסק דין, ראוי להכריע בשאלת תוקפה המחייב של ההסכמה בעת מתן פסק דין. ניתן לתובעים (שוב) את יומם בבית המשפט. אפשר כאמור שאכריע בסופו של אותו יום שהמדובר בהסכם מחייב ובלתי מותנה, ולפיכך דין התביעה להידחות (כפוף לוויתור על ההוצאות המסוימות שעליהן ויתרה הנתבעת); ואפשר שלא, כטענת התובעים.

 

5.הנכונות להותיר את ההכרעה בשאלת תוקפו של ההסכם לעת הכרעה בהליך, באופן הנותן לתובעים את יומם בבית המשפט, אינה גורעת עם זאת כהוא זה מחומרת התנהלותם. כאמור, התובע 2 מסר בשמו ובשם התובעת 1 והנתבעת גם יחד "הודעה בהסכמה", בבוקר הדיון שנקבע ליום 10.7.16. הוא הודיע בשם הצדדים על ההסכמה שלפיה "התביעה תידחה ללא צו להוצאות". כל שנתבקש הוא המתנה למסירת הודעה פורמלית, בלא שהתובע התנה את הדחייה בתוצאות התחבטות עתידית ומשותפת שלו ושל התובעת 1. רק על יסוד הודעה חד-משמעית זו בוטל הדיון. אילו היה התובע 2 מודיע כי הסכמה זו מותנית בדרך כלשהי, או שאפשר שהודעה פורמלית ומשותפת לא תוגש לבסוף, הרי שלא הייתי מורה בשום אופן על דחיית הדיון. כך אירע שבלא קשר לשאלה האם בסוף הדיון יימצא שהתובעים יכולים לחזור בהם מהסכמתם, הרי שהם הסבו נזק המצדיק חיוב בהוצאות לשניים: לנתבעת, ולאוצר המדינה.

 

6.ככל שהדברים נוגעים לנתבעת – הדבר ברור: על יסוד אותה הסכמה (מדומה, כך התובעים), נמנעה הנתבעת מלהתייצב לדיון, וויתרה על אפשרותה לקבל פסק דין בהיעדר התייצבות של התובעת. עתה, כאשר במהפך תמוה במיוחד התובעת המירה את נחישותה שלא להתייצב עוד בישראל בנחישות להתייצב בישראל על מנת שיהיה לה את יומה בבית המשפט, הרי שהנתבעת מוצאת עצמה משחיתה זמן ניכר בענייני אותו הסכם לכאורה והשלכותיו, ובנוסף חשופה לכך שרק בשל מה שנראה כתרגיל של התובעים, נמנעה ממנה יכולתה להביא לסיום ההתדיינות עוד ביום 10.7.16 גם בלא הסכמה של התובעים. הדבר יחייב הוצאות.

 

7.ואשר להוצאות לטובת אוצר המדינה: סברתם הנחזית של התובעים כי יש בידם לנהל את ההליך כפי רצונם שגויה. התנהלות התובעים מהווה, דומה, מקרה קיצוני של התנהגות בחוסר תום לב דיוני ושימוש לרעה בהליכי משפט. אפילו יימצא שהתובעים יכולים לחזור בהם מהסכמתם, הרי שאת הרווח מהתנהלותם הפיקו, ואת התקלה הקשה הם כבר ייצרו. בית המשפט ייחד זמן לדיון, על חשבון מתדיינים אחרים הממתינים לתורם. בית המשפט התקין עצמו ביסודיות לקראת הדיון האמור. כאמור, הדיון בוטל רק על יסוד ההסכמה שהוצגה כבלתי מותנית. התנהלות התובעים הביאה אפוא להשחתת זמן שיפוטי, שאינו אלא זמנם של מתדיינים אחרים הממתינים לתורם. התובעים מבקשים עתה להוסיף ולכלות זמן שיפוטי. המשך ההודעות של התובעים והצורך להידרש להודעותיהם ובקשותיהם מכלים זמן שיפוטי נוסף. הצורך של בית המשפט לייחד מועד חדש לדיון, על מנת שלתובעת יהיה (שוב) את יומה בבית המשפט, מכלה זמן שיפוטי נוסף. אם לא יימסר נימוק משכנע מפי התובעים, כל אלה יחייבו הוצאות כבדות לטובת אוצר המדינה.

 

8.אאפשר ראשית לתובעים לבאר עד יום 1.8.16 עמדתם בשאלה מדוע לא יישאו בהוצאות כבדות לטובת אוצר המדינה. לאחר מכן אכריע, ובאבחה אחת כבר אידרש אז גם להוצאות לטובת הנתבעת, שתפסקנה כמובן בנפרד. תז"פ ליום 2.8.16.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ