אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 45988-10-14 רובין נ' דהן

תא"מ 45988-10-14 רובין נ' דהן

תאריך פרסום : 29/10/2015 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום הרצליה
45988-10-14
18/10/2015
בפני השופט:
אילן סלע

- נגד -
התובע:
אייל רובין
עו"ד יגאל בן ברוך
הנתבע:
יוסף דהן
עו"ד משה וקרט
פסק דין
 

 

 

בפני תביעה לקבלת פיצוי מוסכם בסך 55,800 ₪.

המחלוקת בין הצדדים הינה אך בשאלה האם זיכרון הדברים במסגרתו נקבע הפיצוי המוסכם אכן נחתם על ידי הנתבע.

הרקע לתביעה וטענות הצדדים

1.לטענת התובע בתחילת שנת 2014 הוא נפגש עם הנתבע בדירה שברח' אילת 61 בתל-אביב (להלן: "הדירה") במטרה לרכשה מידי הנתבע. באותה פגישה ניהלו הצדדים משא ומתן אך לא הגיעו לעמק השווה אודות המחיר. הם המשיכו לנהל משא ומתן טלפוני והסכימו על פגישה נוספת ביניהם שנערכה במסעדת "הסוכה הלבנה" בנוכחות דוֹד התובע, מר אבי רובין (להלן: "אבי"). בפגישה זו, נטען, הגיעו הצדדים להסכמה על רכישת הדירה על ידי התובע בתמורה לסך של 3.7 מיליון ₪. בהמשך להסכמה זו בעל-פה, התובע פעל לקבלת משכנתא ואולם משהנתבע לא ענה לפניותיו הטלפוניות הוא חדל ממאמציו לרכישת הדירה. בשלהי חודש מרץ 2014 פנה אליו הנתבע וציין בפניו כי מצא רוכש לדירה המוכן לשלם עבורה סך של 1.1 מיליון דולר והציע לו לשלם יותר מסכום זה ולזכות בה. בעקבות שיחה זו קבעו הצדדים להיפגש פעם נוספת עם אבי ובסיום הפגישה שארכה מספר שעות הם העלו את ההסכמות ביניהם על הכתב במסמך שהוכתר "זיכרון דברים הסכם" (להלן: "זכרון הדברים"). ברם בסופו של דבר, הנתבע סירב לחתום על זיכרון הדברים. למחרת פגישה זו, נפגשו הצדדים בדירה ולאחר שצילמו אותה ביקש הנתבע ליטול ממנה את המקרר. לדברי התובע הוא הסכים לכך אך דרש כי הנתבע יחתום על זיכרון הדברים שנכתב כאמור, ביום הקודם. לאחר דין ודברים, נאות הנתבע וחתם על ההסכם. בנסיבות אלו, התובע שגר באותה עת בשכירות הודיע לבעלת הדירה אותה שכר כי אין בכוונתו להאריך את חוזה השכירות. במקביל, הוא העביר לעורך דינו את מספר הטלפון של עורך הדין של הנתבע לצורך הכנת הסכם פורמאלי. בהמשך, לאחר שהניסיונות ליצור קשר עם הנתבע כשלו, נודע לו שהנתבע מכר את הדירה לאחר. בנסיבות אלו טען התובע כי הוא זכאי לפיצוי המוסכם בזיכרון הדברים שנקבע על סך של 15,000 $ שהיה שווה ערך ביום הגשת התביעה לסך של 55,800 ₪.

2.הנתבע הכחיש כי חתם על זיכרון הדברים וטען כי חתימתו זויפה. לדבריו, הוא כלל לא קרא את זיכרון הדברים, ומדובר בניסיון להוצאת כספים במרמה. בגין זיוף זה הוא אף הגיש תלונה למשטרת ישראל נגד התובע. הוא ציין כי אינו זוכר את הפגישות ואת שיחות הטלפון הנטענות מלבד הפגישה במסעדה בנוכחות אבי, דוֹד התובע, בה לא הגיעו להסכמות מאחר והוא דרש עבור הדירה סך של 4.8 מיליון ₪ והתובע סירב לכך. הוא ציין, כי אכן התובע ניסה להעלות את הצעתו על טיוטת זיכרון הדברים ואף הפעיל עליו לחץ כבד לחתום עליה, תוך ניצול העובדה כי הוא עולה חדש מצרפת המתקשה לדבר ולקרוא בשפה העברית, אך הדבר לא עלה בידו והוא עמד בסירובו לחתום על טיוטת זיכרון הדברים.

המסכת הראייתית

3.לתביעתו צירף הנתבעת את חוות דעתו של מר יצחק חגג, מומחה לבדיקת מסמכים והשוואת כתבי יד. בחוות הדעת מיום 30.12.14 קבע מר חגג כי לאחר שבדק את דוגמאות החתימה של הנתבע, כאלו שנחתמו בפניו וכאלו שנתבקשו על ידו ושנחתמו על ידי הנתבע באקראי בעבר, הוא מצא אותן בעלות ווריאציות טבעיות ועקביות. השוואתן לחתימה שבמחלוקת (היינו זאת המצויה על גבי זיכרון הדברים תחת שמו של המוכר) הוא מצא ניגודים, הן בנטייה, הן בקווים ההתחלתיים והסיומיים, הן במבנה החתימה והן במוטוריקה הקווית. הוא ציין כי מהירות קו הכתיבה שבחתימה שבמחלוקת היא אטית, הססנית ולא שוטפת, זאת בניגוד לשטף ומהירות קו הכתיבה המצויים בדוגמאות. בסוף חוות דעתו קבע המומחה כי קיימת סבירות גבוהה ביותר כי החתימה שבמחלוקת לא נכתבה על ידי הנתבע.

4.המומחה נחקר על חוות דעתו, וכבר עתה יצוין כי כפי שעלה במסגרת החקירה, למעשה, התובע מסכים כי אין דמיון בין דוגמאות החתימה של הנתבע שהוצגו ושנחתמו בפני המומחה לבין החתימה שבמחלוקת. משכך למעשה, לא היה צורך של ממש בחוות הדעת לעניין זה. המחלוקת בין הצדדים הינה למעשה, האם התובע או מי מטעמו חתמו את חתימת הנתבע תחת שמו על גבי זיכרון הדברים כטענת הנתבע, או שמא הנתבע הוא זה שחתם, כשהוא בחר לחתום חתימה שונה בתכלית מזו אותה הוא חותם בדרך כלל.

5.התובע מצדו הצטייד לקראת דיון ההוכחות עם תצהירו שלו ועם תצהירה של הגב' אינה איבניצקי העובדת בחנות השייכת לו.

6. בתצהירו טען התובע - דבר שלא נזכר בכתב תביעתו - כי החתימה על זיכרון הדברים נעשתה בחנותו. לדבריו, לאחר שזיכרון הדברים נחתם הוא צילם אותו והנתבע נטל עמו את המקור. באותו מעמד מסר לו הנתבע את מספר הטלפון של עורך דינו על מנת לתאם פגישה, והנתבע אף שלח הודעה לעורך דינו בדבר העסקה. בהמשך, הוא שוחח עם עורך דינו של הנתבע וביקש ממנו לסגור את הפרטים מול עורך הדין שלו. לדבריו, הוא שוחח יום אחר יום עם עורך דינו לברר האם נקבעה פגישה לחתימה על הסכם המכר עד שנאמר לו שהעסקה בוטלה. הדבר גרם לו לנזק רב, שכן הוא נותר ללא קורת גג ואף נאלץ לחזור ולהתגורר בדירת אמו.

7.לתמיכה בתצהירו הוגש כאמור תצהירה של הגב' איבניצקי שסיפרה כי זכור לה שבשנת 2014 אמר לה התובע שרכש דירה ברח' אילת 61 וניתן לאחל לו ברכת "מזל טוב". היא הוסיפה כי הנתבע ביקר פעמיים בחנות של התובע, ובביקור אחד לקראת סיום יום העבודה, הנתבע שוחח עם התובע והיא הציעה לנתבע כוס מים. או אז, היא הבחינה בדף 4A מונח על השולחן ועליו היה רישום בכתב יד ובתחתיתו מקום לחתימות. היא הבחינה בנתבע מרים עט וחותם על הדף. כן הבחינה בסמוך בצילום תעודת זהות. היא הלכה לביתה והצדדים נותרו בחנות, ועוד באותו יום היא התקשרה לתובע ואיחלה לו "מזל טוב".

דיון והכרעה

8.ראשית יצוין כי גרסתו של התובע כפי שבאה לידי ביטוי בתצהירו אינה זהה לגרסה שהציג בכתב התביעה. לא זו בלבד שהגרסה בדבר חתימה בחנות הוצגה לראשונה בתצהיר, בעוד שבכתב התביעה, החנות של התובע, הפגישה בה והחתימה על זכרון הדברים בתוכה, כלל לא נזכרו, וזאת על אף שמדובר בעניין משמעותי ביותר, שכן מדובר במקום בו נערכה החתימה השנויה במחלוקת, אלא שמכתב התביעה ניתן להבין כי החתימה נעשתה בדירה.

9.התצהיר גם שונה מהאמור בכתב התביעה בפרטים נוספים. כך למשל, בכתב התביעה צוין כי חרף ההסכמה בראשית שנת 2014 על מכירת הדירה לנתבע, השתמט הנתבע מהתובע ולא ענה לפניותיו הטלפוניות. חידוש הקשר בין הצדדים בחודש מרץ 2014 נעשה לפי האמור בכתב התביעה ביוזמת הנתבע שפנה אל התובע בטלפון ועדכן אותו בקיומו של רוכש המוכן לשלם 1.1 מיליון דולר ועקב כך הצדדים קבעו פגישה אצל אבי. לעומת זאת, בתצהיר טען התובע כי הפסקת הקשר בינו לבין הנתבע נעשתה לאחר שהנתבע ציין בפניו דבר קיומו של מתווך שהציע קונה אחר לדירה. חידוש הקשר, לפי האמור בתצהיר, לא היה בשיחת טלפון שיזם הנתבע אלא בפגישה אקראית ביניהם בחניית הבניין בו מצויה הדירה.

10.באשר לעדותה של הגב' איבניצקי, לא זו בלבד שנוכחותה בחנות ובמעמד החתימה על זיכרון הדברים לא הוזכרה כלל בכתב התביעה (בה כאמור כלל לא נזכר עניין החנות) אלא שנוכחותה במועד החתימה (להבדיל מעצם נוכחותה בחנות) אף לא צוינה בתצהירו של התובע. צודק גם ב"כ הנתבע כי מסדר הדברים בתצהיר התובע עולה כי החתימה על זיכרון הדברים נעשתה לאחר שהגב' איבניצקי עזבה את החנות. יתרה מזאת. גם תצהירה של הגב' איבניצקי ועדותה בבית המשפט כשלעצמן מעוררות תהיות לא מעטות. תחילה טענה גב' איבניצקי בתצהיר כי התובע אמר לה שרכש דירה והיא איחלה לו "מזל טוב". לאחר מכן היא מתארת את חתימתו של הנתבע על דף כלשהו בנוכחותה, כשהיא ציינה בעדותה כי לא ידעה מה תוכן המסמך – אם מדובר בהסכם או במסמך בעל תוכן אחר (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 13.10.15). לאחר מכן, ציינה בתצהירה, היא הלכה לביתה והותירה את הצדדים בחנות ו"עוד באותו היום התקשרתי לאייל (התובע- א.ס.) ואמרתי לו מזל טוב", זאת שעה שכאמור, מחד היא ידעה כבר על רכישת הדירה עובר לביקור הנתבע בחנות, ומאידך, כאשר הבחינה בנתבע חותם על נייר 4A היא לא ידעה על מה הוא חותם, אך ידעה להתקשר לאחר מכן לתובע ולאחל לו "מזל טוב". כשנדרשה לסתירות אלו בחקירתה הנגדית הסבירה כי התקשרה לברר "מה נסגר או איך נסגר. ידעתי שזה קשור לדירה", זאת כאמור כאשר היא עצמה טענה כי לא ידעה מה תוכן המסמך אותו ראתה. בנסיבות אלו קשה לתת משקל של ממש לעדותה של הגב' איבניצקי גם מבלי להיזקק לעובדת היותה עובדת שכירה של התובע שנים רבות. מה גם, שקשה להניח כי בשעה שביקשה להציע כוס מים לנתבע נתנה דעתה לתוכן הדף, לעובדה שיש בתחתיתו מקום לחתימות, וככל שנתנה דעתה לכך, לא ניתן הסבר מדוע נשמט דבר זה מכתב התביעה.

11.עדויות התובע והגב' איבניצקי, לא היו קוהרנטיות והן אינן כאלו שניתן לסמוך עליהן ולקבוע על פיהן כי הנתבע אכן חתם על זכרון הדברים. מצטרף למסקנה זו, הקושי בקבלת הטענה כי עם חתימת זיכרון הדברים פנה התובע לבעלת הדירה אותה שכר והודיע לה על הפסקת השכירות, עוד טרם נחתם הסכם סופי, ותוך לקיחת סיכון כי אפשר שהסכם כזה לא ייחתם. הקושי מתגבר נוכח טענות התובע כי באותה עת כבר היה חשדן מאד ביחסו לנתבע בשל התנהלותו בעבר, ולא ניתן הסבר המניח את הדעת מדוע אצה לתובע הדרך להודיע על הפסקת השכירות חרף החשש, שהתגשם, כי הוא יוותר ללא דירה.

12.מעבר לכך, התובע גם לא הצטייד בראייה כלשהי שיש בה לאשש את טענתו זו, בכלל זה הבאתה לעדות של בעלת הדירה אותה שכר, או את אמו בדירתה התגורר לטענתו לאור ביטול הסכם השכירות. ההלכה מקדמת דנא היא, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו (ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 605, 614 (1993); בר"מ 3903/07 ג'יאן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה (פורסם בנבו, 21.02.08))‏. חזקה אפוא, כי לוּ הייתה מתייצבת בעלת הדירה או אמו של התובע, עדויותיהן לא היו תומכות בטענתו כי מיד לאחר חתימת זיכרון הדברים בוטלה השכירות. אפשר שאין להקים את החזקה האמורה בכל הנוגע לאי-הבאתו לעדות את אבי, דודו של התובע, נוכח הטענה כי הוא מתגורר בקנדה. ואולם, נוכח המחלוקת הקוטבית בין הצדדים המעלה טענות לזיוף, שעה שלפי הנטען אבי היה המוציא ומביא בין הצדדים בשתי פגישות מכריעות, ובנוכחותו אף נכתב זיכרון הדברים, מצופה היה כי יעשה מאמץ שגרסתו של אבי תונח בפני בית המשפט, וודאי שעה שהתברר כי נסיבות שונות הביאו לכך שבמועד הדיון, באקראי, אבי נכח בארץ. גם מצופה היה כי לאור טענותיו של התובע כי שוחח פעמים רבות ("בכל יום" כלשונו בתצהיר) עם עורך דינו, שהוא יצטייד עם עדות עורך הדין בעניין. הדעת גם נותנת כי לוּ היה כדבריו, שהצדדים סיכמו כי יעבירו לעורכי דינם את הטיפול בסיום העסקה, הם היו מעבירים לידיהם העתק מזיכרון הדברים על מנת שיהא ניתן לגבש הסכם סופי על בסיס ההסכמות שבזיכרון הדברים. ואולם לא זו בלבד שלא הובאה כל עדות בעניין זה, אלא שאף לא נטען כי זיכרון הדברים הועבר לעורך הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ