אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 45980-12-11 קרודקיבסקה ואח' נ' צייכנר ואח'

תא"מ 45980-12-11 קרודקיבסקה ואח' נ' צייכנר ואח'

תאריך פרסום : 08/10/2015 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
45980-12-11
30/09/2015
בפני השופט:
סגן נשיאה-ארז יקואל

- נגד -
תובעת:
פאולינה קרודקיבסקה
נתבע :
מילו צייכנר נגד
פסק דין
 

 

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. התובעת והנתבע מחזיקים בדירות בבית משותף ברחוב התותחנים 15 בעיר חולון. דירת התובעת מצויה בקומה א' ודירת הנתבע מצויה בקומה ב', מעל דירת התובעת.

התובעת טוענת כי נזילות מים שבחדר הרחצה שבדירת הנתבע, גרמו לחדירת מים לדירתה ולכתמים בתקרתה, באופן שלא אפשר מגורים במקום. בכתב תביעתה המתוקן ובסיכומיה, עותרת התובעת לפצותה בסכום של 45,874 ₪, המורכב מסכום של 7,000 ₪ בגין תיקון נזקי רטיבות נטענים כמפורט בחוות דעת מומחה מטעמה, הוצאות ארנונה בסכום של 1,750 ₪ והיתרה, בגין אבדן נטען של דמי שכירות והוצאות. עוד עתרה התובעת לצו עשה שיחייב את הנתבע לתקן את הנזילות שבדירתו.

הנתבע הכחיש את טענות התובעת וטען, תוך הסתמכות על חוות דעת מומחים מטעמו, כי הרטיבות בדירת התובעת אינה נובעת מדירתו אלא מהרכוש המשותף בבניין. הוגשה הודעת צד ג' כנגד דיירי הבניין ונציגויות הבית המשותף וכן כנגד רשות הפיתוח, נוכח אחיזת הצדדים בזכויות חכירה לדורות.

במוקד הדיון ניצבת השאלה העיקרית שבמחלוקת, מהו מקור הרטיבות בדירת התובעת.

2. בסוף שנת 2010 ערך הנתבע שיפוצים בחדר הרחצה שבדירתו. התובעת טוענת כי מים חדרו לדירתה וגרמו לרטיבות, לנפילת טיח ולעובש. התובעת פנתה אל הנתבע על מנת שיתקן את הנזילות בשתי הדירות, אך זה התכחש לקשר הסיבתי בין השיפוצים שערך לבין נזקי התובעת. לאחר שהתובעת הודיעה כי בכוונתה לפנות לעזרת בית המשפט, נאות הנתבע לשלם לה סכום של 4,000 ₪.

3. מספר חודשים לאחר ביצוע תיקונים בדירת התובעת ולטענתה, שבו והופיעו כתמי רטיבות ועובש בתקרה ובקירות. התובעת פנתה אל הנתבע והלה שב והכחיש כי מקור הרטיבות הוא בדירתו. התובעת הודיעה לנתבע כי בדעתה לפנות למומחה אשר יאתר את מקור הרטיבות. נטען כי הנתבע עודד את התובעת לעשות זאת והיא פנתה לחברת טרמינל שירותי הנדסה ובדק בית בע"מ. המהנדס מר יעקב קליגסברג (להלן: "מומחה התובעת"), ערך סיור בדירות הצדדים ביום 24.11.11 ונתן חוות דעתו שקשרה בין עבודות השיפוץ בחדר הרחצה בדירת התובע, לבין חדירת רטיבות לדירת התובעת. מומחה התובעת העריך את עלות ביצוע התיקונים בדירתה בלבד בסכום של 7,656 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח הנדסי בשיעור 10%).

בחודש מאי 2012 ולאחר שנודע לתובעת כי הנתבע סיים את ביצוע התיקונים בחדר הרחצה בדירתו ולאחר שנוכחה כי אין עוד חדירות מים לדירתה, תיקנה את הנזקים בדירתה תמורת סכום של 7,000 ₪.

4. הנתבע, מנגד, דוחה את טענות התובעת וסובר כי נזקי מים בדירתה, כמו בדירות אחרות בבניין, מקורם במצבו התחזוקתי של הבניין, הסדקים לאורכו וה"תפר" בגג בחיבור שבין הבניינים.

5. הנתבע מאשר ששילם לתובעת סכום של 4,000 ₪ בגין נזקים לכאורה שנגרמו לדירתה, אך זאת למען שכנות טובה וקודם שנודע לו מצבו העגום של הבניין לאשורו. הנתבע מוסיף כי לא היה כל אירוע בסוף שנת 2010 שבגינו שילם סכום זה, שניתן כנגד טענות על רטיבות בדירת התובעת באמצע שנת 2011 ורק אז הגיעו ב"כ התובעת והנתבע להסכם לפיו ישולם סכום זה לכיסוי כל ההוצאות שנטענו ולסיום הפרשה באופן סופי. עד חודש נובמבר 2011 התובעת לא זימנה את מומחה מטעמה ואת התיקונים בדירתה ביצעה שנה לאחר התלונה על מים הנוזלים מהתקרה, באופן המעיד, כך נטען, על אמינותה החסרה של גרסתה.

6. לטענת הנתבע, אין לייחס כל משקל לחוות דעתו של מומחה התובעת, בעיקר לנוכח התנהלותו בעת הבדיקה שערך, ידיעותיו החסרות אשר למצב הבניין ואישורו חדירת מים מהסדקים שבפיר הבניין.

הנתבע מפנה לתמונות ולחמש חוות דעת מטעמו, המצביעות על מצבם הגרוע של המעטפת והרכוש המשותף בבניין. הנתבע הסתמך, בעיקר, על חוות דעת מאת המהנדס מר עופר נמרוד (להלן: "מומחה הנתבע"), לפיה גג ו"פיר" הבניין הם המקור לחדירת מים לדירות הצדדים ולדירות אחרות בבניין.

7. בצמוד לכתב ההגנה המתוקן ובאישור, הגיש הנתבע הודעות צד ג'. לטענתו, אין להטיל עליו כל חבות בגין נזקים שנגרמו לדירת התובעת, ככל שנגרמו, היות ומקורם בתחזוקה לקויה של הרכוש המשותף. לטענתו, אם יחויב לשלם לתובעת סכום כלשהו, אזי הוא זכאי לשיפוי מלא מהצדדים השלישיים. הנתבע מדגיש כי הבניין מתוחזק באופן רשלני ומצוי במצב רעוע ביותר, כשנזקי דירות הצדדים נגרמו מכשל באטימת גג הבניין ותחזוקתו, על הסדקים העוברים לכל אורכו.

8. בעלי דירות הגישו כתב הגנה ובו טענו כי יש לדחות ההודעה שהוגשה נגדם, בהיעדר כל קשר בין גג הבניין לבין הצנרת שעוברת בין שתי דירות הצדדים. כך, נטען להיעדר קשר בין הנזילות מושא התביעה לבין גג הבניין, נוכח שהתרחשו בימי הקיץ נעדרי גשמים. בעלי הדירות מפנים להליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים, מהם היה ברור לכל כי מקור הרטיבות בדירת התובעת הנו צנרת בדירת הנתבע, שלא טען בעבר לכשלים באיטום הבניין. בנוסף נטען כי הנתבע היה מודע לאופן תחזוקת הבניין ומעולם לא פנה לאיש מדיירי הבניין בהבעת דאגה או בדרישה לקשר בין מצב הבניין לבין הנזילות בדירתו. אחרון נטען כי ידוע לנתבע שאין נציגות לבניין וכל כניסה בו מנהלת את ענייניה בנפרד. לא הוגשו סיכומי דיירי הבניין.

9. צד ג' 17, מדינת ישראל - רשות הפיתוח, הנה בעלת 6 דירות בבניין (מס' 4, 5, 19,20 – 22). לטענתה, כל חלקי הבניין מצויים בבעלות, בחזקה ובשליטת הדיירים או משכירי הנכסים, שהם בעלי זכויות הבעלות או החכירה בהם והם הנושאים באחריות בלעדית לכל הנעשה בבניין. בסיכומיה, מצטרפת צד ג' 17 לטענות התובעת כי הנזקים שנגרמו לה נובעים מנזילות חוזרות ונשנות מדירתו של הנתבע.

לטענת צד ג' 17 הנתבע כשל בנשיאה בנטל החל עליו להוכיח כי נזקי התובעת נגרמו מחמת תחזוקת הבניין והרכוש המשותף. גם המומחה שמינה בית המשפט לא יכל להסיק, כיום, לאחר מספר שנים ממועד הנזילות ולאור שתוקנו הליקויים, מהו הגורם לנזקים הנטענים. עוד סבורה המדינה כי הטלת אחריות עליה כמבוקש קשורה בהשלכות ציבוריות רחבות היקף על הקופה הציבורית; נוגדת את תנאי החוזים הרלוונטיים המטילים אחריות על חוכרים ומשדרת מסר שלילי כלפיהם משמע הם רשאים להתרשל בהתנהלותם באופן אחזקתם את המקרקעין. הובע חשש שהמדינה תיחשף למבול של תביעות נזיקין, באופן המנוגד אף ליכולתה החסרה לבצע פעולות בנכסים.

10. מומחה שמונה מטעם בית המשפט, המהנדס מר איל שנהב (להלן: "המומחה"), ביקר בבניין ובדירות הצדדים ביום 26.8.14 והסיק כי בדירת התובעת קיימת רטיבות פעילה בארבעה חללים, שהופיעה שוב לאחר תיקוני צביעה. בדירת הנתבע קיימת רטיבות מעל ארונות המטבח. במקלחת ובשירותים לא אותרו כתמי רטיבות ושני חדרים אלו נראים חדשים ומשופצים. בגג הבניין מצא המומחה מקטע מעל דירות הצדדים שנאטם ביריעות ביטומניות ונראה כאיטום חדש. שאר קטעי הגג אטומים בזפת וסיד ובין חלקי הגגות נראה תפר מבני, שנאטם ביריעה ביטומנית העוברת מעליו. המומחה מסיק כי גג הבניין והתפר שבו טופלו בשנים האחרונות ובאופן סביר.

המומחה מונה חמש סיבות אפשריות לרטיבות בדירת התובעת, שלוש ראשונות קשורות בדירת הנתבע ושתיים נוספות קשורות ברכוש המשותף בבניין - חדירת רטיבות מצנרת מים או דלוחין בדירת הנתבע; חדירת רטיבות עקב איטום לקוי ברצפת המקלחת בדירת הנתבע; פגם בקופסת הניקוז במקלחת דירת הנתבע; חדירה מתפר מבני בין חלקי הבניין; סתימה בצנרת ורטיקאלית ראשית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ