אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 44809-12-15 לאסן נ' לזר ואח'

תא"מ 44809-12-15 לאסן נ' לזר ואח'

תאריך פרסום : 18/07/2017 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
44809-12-15
27/12/2016
בפני השופט:
אבי סתיו

- נגד -
התובעת::
אורלי אן מרי לאסן
הנתבעים::
1. אריה לזר
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים, במסגרתה מתעוררות שתי שאלות: האם בדין סירבו הנתבעים לשלם לתובע את מלוא שכר טרחת השמאי שנדרש על ידו; והאם זכאי התובע לתשלום עבור רכב חלופי.

2.ביום 24.7.2015 ניזוק רכב התובע בתאונת דרכים. אין מחלוקת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1, אשר הנתבעת 2 ("הנתבעת") מבטחת אותו בביטוח צד ג'. בהתאם לחוות דעת שמאי מטעם התובע, נגרם לרכב שלו נזק שעלות תיקונו 10,198 ש"ח וירידת ערך בשיעור של 1,801 ש"ח. בנוסף, נאלץ התובע לשאת בתשלום בסך 578 ש"ח בגין שכירת רכב חלופי. לפי חשבון העסקה שצורף לתביעה, שכר טרחת השמאי עומד על סך 1,177 ש"ח. הנתבעת שילמה לתובע את סכומי הנזק לפי חוות דעת השמאי, וכן סך של 750 ש"ח בגין שכר טרחת שמאי. הנתבעת סירבה לשלם עבור רכב חלופי. לפיכך, הגיש התובע את התביעה הנוכחית, על סך 1,005 ש"ח, הכוללת שני מרכיבים: 427 ש"ח בגין הפער בין שכר טרחת השמאי הנקוב בחשבון העסקה לבין הסכום ששולם על ידי הנתבעת; ו-578 ש"ח בגין שכירת רכב חלופי. נדון בכל אחד מרכיבים אלו בנפרד.

שכר טרחת השמאי

3. לטענת הנתבעים, שכר טרחת השמאי בסך 1,177 ש"ח הינו מוגזם, בהתחשב בכך שמדובר בשומה "סטנדרטית", במסגרתה בדק השמאי את הרכב פעם אחת בלבד. לטענת התובע, מדובר בשכר טרחה סביר, ובהתאם לפסיקה הנתבעת אינה רשאית שלא לשלם אותו, גם אם לשיטתה ניתן היה להשיג מחיר זול יותר.

4.העיקרון המנחה בדיני הפיצוי בנזיקין הוא השבת המצב לקדמותו. כנגזרת של עיקרון זה, מקום בו נזקק הניזוק לחוות דעת מומחה לצורך הוכחת תביעתו, הוא זכאי כי המזיק ישפה אותו עבור עלות חוות הדעת. יחד עם זאת, המזיק לא חייב לשאת בשכר טרחת השמאי, יהיה גובהו אשר יהיה, ונדרש כי שכר הטרחה יהיה סביר (ראו, ע"א 357/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762, 777 (1982)). השאלה מתי ניתן לומר כי שכר טרחת השמאי חרג מגדר הסבירות מעסיקה לא מעט את בתי משפט השלום. ניתנת האמת להיאמר, כי הקו בפסיקה אינו אחיד, ולא בכדי היו שני הצדדים מסוגלים להפנות לפסקי דין לא מעטים התומכים בטענותיהם.

5. מפסיקתו המנחה של בית המשפט המחוזי בעניין זה, וכן ממספר פסקי דין עקרוניים שניתנו בבתי משפט שלום, עולים מספר עקרונות:

ראשית, הנטל להוכיח כי שכר טרחת השמאי הינו מופרז מוטל על הנתבע, וזאת כמו כל טענה שעניינה הקטנת נזק (לעניין נטל ההוכחה בכל הנוגע להקטנת נזק, ראו ע"א 252/86 גולדפרב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(4) 45 (1991)).

שנית, אין די בטענה סתמית כי שכר הטרחה הינו מופרז. "על הטוען לשכר חריג להצביע על טווח גובה השכר הנתבע על ידי שמאים, וכי השכר הספציפי גבוה באופן משמעותי מהמדרג הגבוה האמור" (בר"ע (מחוזי חיפה) 3395/08 ברית נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 4 (22.9.2008) ("עניין ברית"). ראו גם, רת"ק (מחוזי חיפה) 2799-12-08 פלג נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 8 (8.2.2009) ("עניין פלג"); תא"מ (שלום ת"א) 25275-08-15 וידל נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ (3.2.2016) ("עניין וידל")).

שלישית, אין די בכך שניתן היה להשיג חוות דעת שמאי במחיר זול יותר. לא חלה על המזיק חובה לערוך "סקר שוק" על מנת לאתר את ההצעה הזולה ביותר, ודי בכך ששכר הטרחה אינו חורג מהסביר (עניין ברית, פסקה 4).

רביעית, המחירים הנגבים על ידי שמאים מחברות ביטוח העובדות איתם במסגרת הסדר אינם יכולים להוות נקודת מוצא לבחינת סבירותו של שכר הטרחה, שכן מטבע הדברים חברות הביטוח, המזמינות מספר רב של חוות דעת שמאי, נהנות מהנחה משמעותית (עניין ברית, פסקה 4; ראו גם, תא"מ (שלום קריות) 23345-08-09 ארד נ' זובידאת (16.2.2010)).

6.בענייננו, טוענים הנתבעים כי שכר הטרחה בסך 1,177 ש"ח אינו סביר. הנתבעים לא הגישו בעניין זה חוות דעת מטעמם (השוו, עניין ברית, פסקה 7) ואף לא ביקשו לזמן לעדות את השמאי מטעם התובע. מאליה עולה השאלה, כיצד מצפים הנתבעים שבית המשפט יקבע ששכר הטרחה אינו סביר. הנתבעים מצביעים על כך שהשמאי בדק את הרכב פעם אחת בלבד. אין ספק שמספר הפעמים שבודק השמאי את הרכב הינו פרמטר רלוונטי בקביעת סבירות שכר הטרחה, אולם עדיין על הנתבעים להראות כי שכר הטרחה בסך 1,177 ש"ח הינו מוגזם עבור שומה הכוללת בדיקה אחת בלבד של הרכב. בנטל זה לא עמדו הנתבעים. כפי שציין בית משפט השלום בעניין וידל (פסקה 8):

"טענות סתמיות לא די בהן, כאמור. אין כל בסיס משפטי לכך שבית המשפט יפסוק כי הסכום של 944 ש"ח הוא מופרז בעליל, כשם שאין כל בסיס לכך שבית המשפט יפסוק ששכר טרחה בסך של 1,500 ש"ח, לדוגמה, שדרש שמאי מניזוק פרטי הוא מופרז; זאת כל עוד לא באו ראיות טובות לעניין זה. חפצה הנתבעת במאבק עקרוני שיחשוף את רשלנותו של התובע או את ערוותו של השמאי – תתכבד ותצרף ראיות מפורטות, ואפשר שחוות דעת מומחה סדורה, המלמדות על היות שכר הטרחה מופרז ומופרך כטענתה. כאשר כל שהיא משכילה לטעון הוא שמדובר בסכום 'מופרז בעליל', הא ותו לא, אין טענה זו טובה כקו הגנה יותר מטענה שלפיה מדובר בסכום שהיא מבקשת לקזז ממנו קמעה מתוך תקווה שהתובע, כדרכם של ניזוקים, לא יבחר לגשת לבית המשפט בגין סכום כה פעוט".

ואכן, בענייננו לא הוצע כל מבחן המאפשר לקבוע, בלא להיזקק לשאלות של מומחיות, כי הסכום של 1,177 ש"ח חורג מתחום הסבירות עבור חוות דעת שמאי הניתנת ללקוח פרטי. בהקשר זה אדגיש, כי אין בכך כדי לומר כי בשום מקרה לא תהיה אפשרות לקבוע כי שכר טרחה הינו מופרז בלא שתוגש חוות דעת מומחה שתתמוך בטענה זו או בלא שהשמאי ייחקר על חוות דעתו. בהחלט ייתכנו מקרים בהם שכר הטרחה יהיה כזה שעל פניו הוא כה מופרז עד כי ניתן יהיה לקבוע, אף בלא חוות דעת מומחה, כי הוא חורג ממתחם הסבירות. המקרה הנוכחי אינו נכנס לגדרם של אלו.

7.בטרם סיום, אבקש להוסיף הערה. מן הדיון בתיק זה עלה, כי ישנם מקרים בהם השמאי שנותן את חוות הדעת (הפרטית) לתובע נשלח למעשה על ידי חברת הביטוח המבטחת אותו בביטוח מקיף. מדובר בשמאי הנכלל ברשימת השמאים העובדים באופן קבוע עם חברת הביטוח, כחלק מהסדר בינה לבין שמאים, אולם חוות הדעת לתובע ניתנת כחוות דעת פרטית וחשבון העסקה יוצא על שמו של התובע. ככל שתביעתו של התובע נכשלת, אזי הוא מפעיל את פוליסת הביטוח המקיף וחברת הביטוח נושאת בתשלום הנזק וכן בתשלום שכר טרחת השמאי. לא הוברר, האם במקרה בו נכשלת תביעת התובע והוא מפעיל את הפוליסה, חברת הביטוח משלמת לשמאי (שכזכור נשלח על ידה) את שכר הטרחה הנקוב בחשבון העסקה, או ששכר הטרחה יורד לסכום המקובל בהסדר הרגיל בין השמאי לבין חברת הביטוח.

8.בהקשר זה יודגש, כי אמת המידה המצמצמת שהונהגה בפסיקה בקשר להתערבות בשכר טרחת שמאי בנויה על ההנחה, כי שכר הטרחה שולם על ידי התובע או ישולם על ידו בלא תלות בתוצאות התביעה או בשאלה אם בית המשפט יבחר להפחית את שכר הטרחה (ראו, עניין וידל, פסקה 10). עוד יצוין, כי לפי כללי האתיקה שפורסמו על ידי איגוד שמאי הביטוח "לא יקבע שמאי שכרו לפי תוצאותיו של העניין שלגביו ניתן השירות" (סעיף 10 לכללי אתיקה מקצועית לשמאי ביטוח; השוו גם, רע"א 779/06 קיטאל החזקות ופיתוח בינלאומי בע"מ נ' ממן, פסקה 95 לפסק דינו של השופט דנציגר (28.8.2012)).

כך או אחרת, מבלי להיכנס להיבטים כאלו או אחרים שעשויים להתעורר בקשר לפרקטיקה שתוארה לעיל, נקודת המוצא הינה כי שכר טרחת השמאי הנדרש על ידי הלקוח מהמזיק או מחברת הביטוח שלו, הוא שכר טרחה ששולם או שישולם בכל מקרה (בין אם על ידי הלקוח ובין אם על ידי גורם אחר), גם אם התביעה תידחה וגם אם בית המשפט יבחר להתערב בגובה שכר הטרחה שיחויב בו הנתבע. אין בכך כדי לומר, כי מקום בו שכר הטרחה מותנה (ומבלי להיכנס לשאלה האם מותר לעשות כן) בהכרח לא יאושר שכר טרחה גבוה מהסכום המקובל בהסדר עם חברות הביטוח, אולם ברי כי במקרה כזה הביקורת השיפוטית על גובה שכר הטרחה תהיה קפדנית הרבה יותר. עוד אציין, כי ככל שחשבון העסקה הכולל את שכר טרחת השמאי המצורף לתביעה אינו סופי והוא עשוי להשתנות, מסיבה כלשהי, סבורני שחובה לגלות זאת לצד שכנגד ולבית המשפט.

בענייננו, לא נטען – מכל מקום לא במפורש – כי שכר הטרחה הינו מותנה. ממילא, סוגיה זו לא לובנה, מן הבחינה העובדתית, ביחס למקרה הקונקרטי. לפיכך, הנחת המוצא שלי היא ששכר הטרחה הכלול בחשבון הוא שכר טרחה סופי שאינו מותנה.

התוצאה היא שיש לקבל את התביעה בקשר למרכיב של הפרשי שכר טרחת השמאי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ