אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 44660-09-14,תא"מ 45053-09-14

תא"מ 44660-09-14,תא"מ 45053-09-14

תאריך פרסום : 19/05/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
44660-09-14
21/10/2015
בפני הרשמת:
ורדה שוורץ

- נגד -
מבקשת:
משיקה בע"מ
משיבות:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ2. בנק מזרחי טפחות בע"מ
החלטה

1. בפני בקשה לגילוי מסמכים ספציפי.

יובהר כבר בתחילה כי מדובר בשתי תביעות המנוהלות בסדר דין מהיר ותחילתן בשתי בקשות לביצוע שטר שהגישו המשיבות כנגד המבקשת בגין שיק על סך של 2,540 ₪ לכל אחת מהן (להלן: "השקים").

אצל כל אחת משתי המשיבות ניהלה הנפרעת על פי השקים, חשבון בנק בו הופקדו השקים לפירעון.

אין מחלוקת כי המשיבות ביצעו עבור הנפרעת ניכיון של שקים אלו.

המבקשת התגוננה וטענה בהתנגדות שהגישה לשתי הבקשות לביצוע השקים הנ"ל, כי במהלך חודש פברואר 2014 נקלעה הנפרעת על פי השיקים להליכי פירוק וכי הרכב, בגינו, נמסרו השקים הוחזר לנפרעת בחודש מרץ 2014 כך שתמורתם של השקים נכשלה בכישלון תמורה מלא.

אחד מטיעוני ההגנה של המבקשת כלפי המשיבות הוא כי המשיבות קבלו את השקים לאחר שידעו שהנפרעת בפירוק או בדרכה לשם ולכן אינה מספקת את התמורה. בכך נפגע תום לבן ואין הן אוחזות כשורה בשקים.

2. לאחר שניתנה רשות להתגונן למבקשת, הועבר הדיון למסלול של סדר דין מהיר והצדדים נדרשו, בין השאר, בהמצאת רשימות מסמכים בהתאם לתקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

רשימות המסמכים אכן הוגשו.

ב"כ המבקשת עתר למתן צו גילוי מסמכים ספציפי למרות שתקנה 214ח(ג) לתקנות אשר אינה מאפשרת הליך של גילוי מסמכים בתביעה בסדר דין מהיר.

לא ניתן לדחות בקשה זו על הסף וזאת בהסתמך בעיקר האמור בספרם של כב' הש' רחמים כהן ומנחם קליין, סדר דין מהיר בבית משפט שלום, נבו הוצאה לאור, מהדורת תשס"ה – 2005, עמ' 39-40:

"תקנה 214ח השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, יוצאת מנקודת הנחה כי בעל דין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים, ואם אינו עושה כן, יורה לו בימ"ש לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת שבין הצדדים".

הלכה זו אומצה על ידי בתי משפט השלום ברחבי הארץ.

יש לציין כי חובה המצאת המסמכים היא חסרת משמעות ואינה ניתנת כלל לאכיפה אם אין לבית המשפט הסמכות לחייב בעל הדין להמציא מסמך המצוי ברשותו והוא מעדיף שלא לגלותו כלל שמא יזיק לגרסתו.

התוצאה היחידה של אי ציות לצו גילוי המסמך הספציפי עשוי לסייע לבעל הדין שכנגד בגרסתו. זאת ותו לא.

3. השיקול היחידי שעל בית המשפט לשקול בטרם מתן הצו, הוא שאלת הרלוונטיות של המסמכים שמבוקש לגלותם לעילת ההגנה הנטענת על ידי המבקשת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ