אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 44412-03-12

תא"מ 44412-03-12

תאריך פרסום : 28/05/2015 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום פתח תקווה
44412-03-12
20/05/2015
בפני השופטת:
ניצה מימון שעשוע

- נגד -
תובעת:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נתבע:
אברהם סרוסי
פסק דין

בפני תביעת שיבוב.

אין מחלוקת כי מבוטחת התובעת, כנרת כהן (להלן: המבוטחת), פוצתה ע"י התובעת במסגרת פוליסת הביטוח המקיף שלה בגין תאונה מיום 10.8.11 עם רכב הנהוג ע"י הנתבע.

התאונה היתה תאונת חזית-אחור, עת רכב הנתבע פגע מאחור ברכב המבוטחת.

לעניין נסיבות התאונה, העידה המבוטחת כי לאחר שרכבה עמד ברמזור אדום ורכב הנתבע מאחוריו, החלו הרכבים בנסיעה כשהתחלף הרמזור לירוק, אך מטרים ספורים אחרי הרמזור בלמה את רכבה בשל רכב שיצא פתאומית מחניון מימין הכביש אל הכביש, וכשבלמה – פגע בה הנתבע מאחור. המבוטחת העידה כי עקב כך שמדובר בתחילת נסיעה, לא נסעה במהירות ולכן הבלימה לא היתה חדה. מנגד העידו הנתבע ואחיו, כי לא היתה סיבה לבלימה הפתאומית של המבוטחת, וכי לאחר התאונה ראו שהיו ברכבה ישבו במושב האחורי שני ילדיה הפעוטים, אליהם הפנתה את תשומת לבה. מכך הסיק הנתבע כי כנראה תשומת לבה של המבוטחת הופנתה לילדיה וזו הסיבה שבלמה במפתיע.

לא מצאתי ממש בספקולציה של הנתבע ואחיו, כי בשל הפניית תשומת הלב לילדים במושב האחורי בלמה הנהגת במפתיע את הרכב, שכן הפניית תשומת לב אליהם ע"י אמם לאחר התאונה – שהיתה תאונה משמעותית כפי שעולה מהיקף הנזק – הינה אך טבעית והגיונית, ואין בה ללמד דבר וחצי דבר על הסיבה לבלימה. גרסת המבוטחת לגבי הרכב שנכנס לכביש מימין היתה מהימנה ולא נסתרה. גם העובדה, כי הנתבע הסכים מיידית לשלם למבוטחת את מלוא נזקיה, תומכת בכך שראה עצמו כאשם בתאונה. יצויין כי הנתבע, שהיה נהג צעיר, לא נסוג מנכונותו זו גם לאחר שהיה בידו הסיפק להתייעץ עם מבוגרים, לרבות מר צפירא שהתלווה אליו בעת ביצוע התשלומים למבוטחת. לפיכך אני קובעת כי הגורם לתאונה היה אי שמירת מרחק מספיק ע"י הנתבע, ואין להטיל אשם תורם על המבוטחת.

טענתו המרכזית של הנתבע היא, כי המבוטחת הסכימה איתו שישלם לה במישרין את מלוא הנזק שנגרם לרכב, לאחר שתבדוק אותו במוסך, ובהתאם לכך, שילם לה סך של 800 ₪ ביום 16.8.11, ולאחר כחודש סכום נוסף של 1,500 ₪, וזאת לפיצוי על מלוא נזקי הרכב בתאונה. לפיכך, טוען הנתבע כי התובעת אינה יכולה לפנות אליו בתביעת שיבוב, שכן על פי הפסיקה, אם שולם מלוא הנזק בהסכמה בין המזיק לניזוק לפני הפעלת פוליסת הביטוח, אין זכות השיבוב עוברת למבטחת.

המבוטחת שללה את גרסת הנתבע לגבי הסכמה לתשלום מלוא הנזק לרכב ע"י הנתבע, והעידה כי הסכומים ששולמו ע"י הנתבע שולמו לה בגין ההשתתפות העצמית בסך 800 ₪ שבה נשאה בהתאם לתנאי הפוליסה שלה, וסכום נוסף של 1,500 ₪ בגין התייקרות הפרמיה על הפוליסה לשנים הקרובות. בגין סכומים אלה שקיבלה מהנתבע במזומן, מסרה לו אישורים בכתב ידה לפיהם שילם לה ב-16.8.11 "800 ₪ השתתפות עצמית על תיקון הרכב", ובמועד מאוחר יותר, "את יתרת הכסף על התאונה 1,500 ₪".

הנתבע טען, כי המבוטחת אמרה לו שלאחר בדיקה במוסך, מלוא הנזק שנגרם לרכב הוא 2,300 ₪ ובהתאם לזאת שילם לה את הסכום בשני תשלומים. גרסה זו אינה מתיישבת עם הראיות בתיק: ראשית, בפתק בכתב ידה של המבוטחת כתוב מפורשות כי 800 ₪ שולמו עבור השתתפות עצמית, ולא עבור תיקון עצמאי במוסך, עובדה שממנה כל בר בי רב יכול להבין כי עלות תיקון הרכב תשולם ע"י חברת הביטוח ואילו המבוטחת תשלם רק את ההשתתפות העצמית. שנית, עולה מהודעה של המבוטחת לחברת הביטוח, לגביה נערכה תרשומת מיום למחרת התאונה, 11.8.11, כי המבוטחת כבר ידעה מבדיקת הרכב במוסך כי עלות התיקון כ-10,000 ₪. כך עולה גם מחוות הדעת השמאית שצורפה לתביעה (הנזק כולל ירידת הערך עומד על כ-14,000 ₪). בנסיבות אלה, אין כל הגיון וסבירות כי המבוטחת תסכים לקבל מהנתבע, במועדים מאוחרים יותר למועד בו היה ידוע לה היקף הנזק, פיצוי של 2,300 ₪ בלבד עבור מלוא הנזק!

בנוסף, ברי כי המבוטחת לא הסתירה מהנתבע כי היא מפעילה את פוליסת הביטוח המקיף שלה, שהרי רשמה מפורשות בפתק שמסרה לידיו כי קיבלה את ה-800 ₪ עבור ההשתתפות העצמית שלה בתיקון הרכב. הנתבע, שהיה נהג צעיר כבן 18 בעת התאונה, היה מלווה ע"י אדם מבוגר ומנוסה – העד משה צפירא, אשר נכח בשני מועדי תשלום הכסף ע"י הנתבע למבוטחת. ברי כי מר צפירא ידע היטב מה פירושה של השתתפות עצמית והסביר זאת לנתבע. מר צפירא העיד כי הוא היה זה שעמד על כך שהמבוטחת תכתוב לנתבע אישור בכתב על קבלת הכספים, ואיני מקבלת את גרסתו כי לא הסתכל ולא ראה מה נרשם בפתקים שמסרה המבוטחת לנתבע, בנוכחותו ולבקשתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ