אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 40889-12-13 ברוך נ' אבוטבול ואח'

תא"מ 40889-12-13 ברוך נ' אבוטבול ואח'

תאריך פרסום : 18/01/2017 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
40889-12-13
07/01/2017
בפני הרשם בכיר:
בנימין בן סימון

- נגד -
תובעים:
אייל ברוך
נתבעים:
1. כנרת אבוטבול
2. אוראל אבוטבול

פסק דין
 

 

 

כללי

 

1.לפני תביעה, לפיה בית משפט זה יחייב את הנתבעים לפצות את התובע בגין טענה שעניינה הפרת חוזה.

 

2.הנתבעים ביקשו להשכיר דירה השייכת לתובע בשכונת קריית מנחם בירושלים.

 

3.לאחר שהנתבעים ביקרו בדירה ובחנו אותה מספר פעמים נקשר חוזה בין הצדדים. לאחר שהצדדים עברו על החוזה, תיקנו והתאימו אותו לצרכיהם, נחתם חוזה שכירות, בתאריך 23.11.12 (להלן: "החוזה").

 

4.כחלק מתנאי החוזה ולצורך הבטחת מימוש התנאים הכתובים בו, מסרו הנתבעים במעמד חתימת החוזה, המחאה על סך 10,200 ש"ח.

 

5.ואולם, זמן קצר לאחר החתימה על החוזה, חזרו בהם הנתבעים מהחוזה והראו לתובע, כי אין פניהם לקיום החוזה.

 

 

6.בפרק זמן קצר ביותר הצליח התובע למצוא שוכר חילופי ברגע האחרון, אך בדמי בשכירות מופחתים, לעומת דמי השכירות הצפויים בחוזה, שעליו חתמו הצדדים.

 

7. התובע בקש מהנתבעים כי יפצו אותו בסכום פיצוי של 1,800 ש"ח, בגין הנזק הבסיסי שנגרם לו והוא סכום ההפרש בין שני החוזים, אך הנתבעים סירבו להצעתו. אשר על כן, הפקיד התובע את ההמחאה שנתנו לו, אך ההמחאה חזרה בגין אי כיסוי מספיק. התובע פנה להוצאה לפועל, אך נתקל בהתנגדות מצד הנתבעים. ההתנגדות הוגשה לבית משפט זה, התקבלה, ומכאן התביעה הנוכחית.

 

טענות התובע

 

8.התובע, טען במסגרת כתב טענותיו, כי במסגרת החוזה, התחייבו הנתבעים, במקרה של הפרת חוזה, חד צדדית ע"י השוכר, בתשלום פיצוי מוסכם, ללא הוכחת נזק, בסכום השווה לתשלום בגין שנת שכירות שלמה, בסך 40,800 ₪ (להלן: "הפיצוי המוסכם").

 

9.ממשיך התובע וטוען, בכתב טענותיו, כי חוזה השכירות מציין מפורשות שבמעמד חתימת החוזה, יפקיד השוכר סכום, אותו כינה "דמי רצינות", בסך 10,200 ש"ח שלא יוחזרו בכל תנאי.

 

10. כן הוסיף התובע וטען, כי הדירה עמדה מוכנה לרשות הנתבעים, תחת התנאים הרשומים בחוזה השכירות, אך ברגע האחרון, בחרו הנתבעים, שלא לקיים את התחייבותם ולהפר את החוזה ברגל גסה ולא להיכנס למושכר, למרות שהתחייבו בע"פ ובכתב לקיים את החוזה. מכאן דרישת הפיצוי שציין התובע.

 

טענות הנתבעים

 

11.לטענת הנתבעים, בחוזה היה כלול תנאי מפסיק, אשר משמעותו הינה התנאת הצדדים מראש, לגבי תנאי שעם התקיימו, החוזה חדל מלהתקיים. בענייננו, בהתאם לנספח 5 להסכם השכירות, נדרשה הנתבעת לערבות בנקאית בסך 15,000 שקלים, אשר היה עליה למסור לידי התובע, במעמד החתימה על הסכם השכירות.

 

12.בין הצדדים סוכם, כי הנתבעת תסור בתחילת השבוע לסניף הבנק שלה על מנת להנפיק את הערבות. הנתבעת ניגשה לסניף הבנק שלה, אך זה האחרון סירב לתת לה ערבות בנקאית. משכך, הנתבעת הודיעה לתובע כי החוזה מתבטל.

 

13.אשר על כן יש לקבוע כי החוזה מעולם לא יצא לפועל וזאת כיוון שאת סירוב הבנק ליתן לנתבעת את הערבות יש לראות כתנאי מפסיק אשר איין את החוזה.

 

דיון והכרעה

 

14.בסיכומיו אמר נציג התובע את הדברים הבאים:

" אני לא עורך דין, אני חתמתי חוזה עם שני נציגים שהגיעו אלי לבית מתוך כוונה לקיים אותו. מטרת החתימה על ההסכם בסוף שאני משריין את הדירה לשוכרים. המשמעות היא שאני לא מראה את הדירה יותר לשוכרים אחרים. אני חדל מהחיפושים. בעצם קיים חוזה שריר וקיים שבמידה והשוכרים לא עומדים באיזה שהוא תנאי בחוזה, המשמעות היא שמשלב זה של ההפרה, החוזה מופר. שני הצדדים הסכימו על המשמעות של הפרה של חוזה. למרות שהם הפרו את החוזה ובתנאים שהם ברורים. אנחנו ישבנו והם יכלו לקרוא את החוזה. למרות שהם הפרו את החוזה ונגרם לי נזק, אני הצעתי מהמקום שלי את המינימום כדי לסיים בלי קנסות ובלי לבקש נזקים אחרים שנגרמו. כל המאמץ נעשה מהצד שלי. הם פעלו בחוסר תום לב, הם לא הודיעו לי, והם לא עשו שום מאמץ לבוא ולסייע לי למצוא דייר חילופי, כפי שכתוב בחוזה. שאלתי את מוטי האם המשמעות היא שאתם לא יכולים להיכנס לדירה, ושאלתי האם לחפש דייר אחר, התחלתי במרתון של חיפושים, לקחתי 6 ימי חופש, הצלחתי למצוא. השוכר , כיוון שלא רציתי לגרום לו נזק, אמרתי לו שיש דייר, ומוטי אמר שישלם 1,800 ₪ , עלה לי דמי הביטוח, עלה לי ימי החופש. אני ביקשתי 1,800 ₪, והוא הסכים, ויש לי את כל התמלולים והאס.אמ.אס שהוא אמר לי שזה ישולם, הכול נמצא במיילים, חצי שנה משך אותי, אמר שפוטר מהעבודה, הכול הגיע עד מועד פקיעת השק, הוא אמר שישלם ב10 לחודש, אמרתי לו שאין לי כלום ביד, הוא אמר "תתבע אותי, קח את השק להוצל"פ" וכך עשיתי. התחשבתי בהם חצי שנה, ביקשתי את המינימום שגם את זה ל[א] קיבלתי. מהרגע הזה זה לא נכון להסתכל רק על ה1,800 ₪, מפני שנגרמות לי עלויות נוספות של זמן וכסף, והכול בהתאם למה שהוסכם בינינו בחוזה. לא ביקשתי דבר אחד שלא בחוזה. אני רוצה להדגיש שאין בחוזה תנאי מתלה, הערבות הבנקאית אם היא לא ניתנת, מדובר על הפרה יסודית וכל הסעדים נמצאים בהסכם".

 

15.תמצות טענותיו של התובע על פי הסיכומים הינם כדלקמן:

 

א. הנתבעים הפרו את החוזה. לשני הצדדים הייתה ברורה משמעותה של ההפרה. לטענת התובע, הנתבעים פעלו בחוסר תום לב. התובע הבהיר כי עשה מאמץ רציני למצוא דייר חילופי, ולבסוף מצא.

 

ב.עולה מדבריו של התובע שבין הצדדים הייתה הסכמה כי הנתבעים ישלמו לו סך 1,800 ₪, שהוא הפיצוי המינימלי. התובע הבהיר, כי הציע לנתבעים "את המינימום כדי לסיים בלי קנסות ובלי לבקש נזקים אחרים שנגרמו. עלה לי דמי הביטוח, עלה לי ימי החופש. אני ביקשתי 1,800 ₪, והוא הסכים, ויש לי את כל התמלילים והאס.אמ.אס שהוא אמר לי שזה ישולם, הכול נמצא במיילים". אלא שלאחר כל ההבטחות לא שילם לו סכום זה ואמר לו: "תתבע אותי, קח את השק להוצל"פ".

 

ג.התובע אמר כי, "אני רוצה להדגיש שאין בחוזה תנאי מתלה, הערבות הבנקאית אם היא לא ניתנת, מדובר על הפרה יסודית וכל הסעדים נמצאים בהסכם". וכן אמר כי "מהרגע הזה זה לא נכון להסתכל רק על ה1,800 ₪, מפני שנגרמות לי עלויות נוספות של זמן וכסף".

 

16.מהאמור על ידי התובע, עולה כי דבריו בסיכומים, משקפים את טענותיו ולפיהן מגיע לו פיצוי המסתכם בסך של 1,800 ₪ ועוד הוצאות אחרות שנגרמו לו עקב הפרת החוזה. זאת שכן, הכלל הוא שכל טענה הנזנחת בסיכומים, בית המשפט לא ישעה לה. בעניין זה ההלכה היא כדלקמן:

 

"כלל גדול נקוט בידי בית-המשפט, לפיו, אם אין בעל הדין מעלה בסיכומי טענותיו טענה מסוימת, משמעות הדבר הוא שאף אם הועלתה על-ידיו קודם לכן, הרי בכך שלא העלה אותה בשלב סיכומי הטענות, הוא נחשב כמי שזנחה" (ע"א 401/66 מרום נ' מרום, פ"ד כא(1) 673, 678-677 (1967)).

 

17.ובאופן דומה קבע כב' הנשיא שמגר במקרה אחר, כי:

 

"דין טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים - אם בשל שגגה או במכוון - כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה" (ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2) 102, פסקה 4 (1995); כן ראו והשוו ע"א 3250/02 וינצלברג נ'ש.א. דיזל פרטס בע"מ (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 7/7/2005) ; ע"א 8168/03 יאיר ארנון נ' חשמל זועבי בע"מ, (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 08/11/2009)).

 

18.בענייננו, דומה שאין כל ספק כי החוזה שנחתם בין הצדדים הופר על ידי הנתבעים. אלא שבמקרה דנן נטען ע"י הנתבעים, כי מדובר היה בחוזה על תנאי. סבורני כי לא מדובר בחוזה על תנאי ולהלן אפרט;

 

19.סעיף 27 לחוק החוזים אומר כך:

 

"27.(א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מפסיק).

(ב)חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה.

(ג)חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי."

 

20.חוזה על תנאי מתלה - פירושו של דבר שהחוזה שנכרת הוא חוזה תקף ומחייב, אלא שהוא מצוי במצב של המתנה והחוזה לא יוצא לדרך, עד אשר יתקיים התנאי המתלה. כך, שאם התנאי המתלה לא מתקיים, לא ניתן לומר כי החוזה תקף. בחוזה על תנאי מפסיק - לעומת זאת, החוזה מרגע כריתתו תקף, כלומר: מתחיל להיות מבוצע עם חתימתו. ואולם, במקרה זה, אם מתקיים התנאי המפסיק, החוזה חדל מלהתקיים.

 

21.במסגרת סעיף 29 לחוק החוזים נאמר כי "היה חוזה מותנה והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת - תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה - מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק - מתבטלת ההתנאה."

 

22.בעניין ע"א 4445/10 ישיבה וכולל אבן חיים נ' חברת צמרות המושבה יזום והשקעות בע"מ (פורסם בנבו, 5.9.12) נאמר, כי תנאי מתלה הוא תנאי המותנה בדרך כלל בהתקיימות אירוע עתידי, בלתי-ודאי שהוא חיצוני לחוזה ואינו מטיל חובה על מי מהצדדים. תנאי מתלה שלא התקיים מפקיע את החוזה מאליו, בלא שמוטלת בשל כך אחריות על מי מן הצדדים לחוזה כלפי רעהו. לעומת זאת, אי-קיום של תניה שאינה מסווגת כתנאי מתלה מהווה הפרת חוזה מצד מי שהתחייב לבצעה על כל הנובע מכך לפי הוראות החוזה והדין. השאלה אם מדובר בתנאי מתלה או בהתחייבות חוזית "רגילה" של מי מהצדדים לחוזה, נבחנת בכל מקרה לגופו. המסקנה כי מדובר בתנאי מתלה יכול שתוסק מהתחקות אחר אומד דעת הצדדים כפי שהיא משתקפת מתוך תנאי החוזה במכלול ומן הנסיבות האופפות את כריתתו (להלן: עניין "ישיבה וכולל").

 

23.במסגרת עניין "ישיבה וכולל" נאמר כי "תנאי מתלה הוא תנאי המותנה בדרך כלל בהתקיימות אירוע עתידי, בלתי-ודאי שהוא חיצוני לחוזה ואינו מטיל חובה על מי מהצדדים. זאת להבדיל מתניה חוזית שהיא חיוב שאת ביצועו נוטל על עצמו אחד הצדדים לחוזה". לפי ציטוט זה שהוא גרעין ההלכה, אינני סבור כי העניין שלפני עוסק בחוזה על תנאי. זאת שכן, המצאת ערבות בנקאית יש לראות כתניה המטילה חובה על הנתבעים ולא על התובע. לו רצו הנתבעים לבצע את העסקה, ולו היו יסודיים ונחושים בדעתם לבצע את החוזה, צריכים היו לוודא מול הבנק כי יוכלו להמציא ערבות בנקאית, טרם החוזה. משלא עשו כן, חדלו והפרו את החוזה. בכל מקרה אין לומר כי העניין שלפנינו הוא הפרת תנאי מתלה.

 

24.לאור הפרת החוזה אני סבור שהנתבעים הפרו את החוזה ועל כן יש לדון בשאלת הפיצוי. בעניין זה לכל אורך ההליך המשפטי דיבר התובע, על סעד מרכזי אחד והוא הפער בסך 1,800 ₪ בין חוזה השכירות הראשון לחוזה השכירות השני שיצא אל הפועל. מלבד ההפרש בסך של 1,800 התובע דבר על פיצוי המגיע לו עקב בזבוז זמן, אובדן ימי חופשה וכד' . לא מן המותר להעיר כי התובע, או נציגו, זנחו בסיכומים את הטענה בדבר "פיצוי מוסכם", או לחלופין את הטענה בדבר, כי ההמחאה בסך של 10,200 הינם "דמי רצינות". בכל מקרה, הטענות בדבר פיצוי מוסכם נטענו בשפה רפה ובעלמא ולא הוכחו כלל. בהינתן הכלל כי כל טענה הנזנחת בסיכומים, בית המשפט לא ישעה לה, הרי שבענייננו נותרה אך ורק הטענה בדבר הפער בסך של 1,800 וכן פיצוי נטען עקב הוצאות משפט.

 

25.לאור האמור, דין התביעה להתקבל. הנתבעים ישלמו לתובע סך של 1,800 ₪ אשר יישאו ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, וכן סך של 2,500 ₪ בגין הוצאות משפט. סכומים אלה ישולמו תוך 14 יום, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

 

 

 

 

ניתן היום, ט' טבת תשע"ז, 07 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ