אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 37313-01-16 ביטון נ' קוזי ואח'

תא"מ 37313-01-16 ביטון נ' קוזי ואח'

תאריך פרסום : 01/01/2017 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
37313-01-16
26/12/2016
בפני השופט:
אבי סתיו

- נגד -
התובע::
אלעד מרדכי ביטון
הנתבעים::
1. רויטל קוזי
2. קרדן רכב בע"מ
3. איגור בלינדר
4. ש. שלמה רכב בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים. אין מחלוקת כי האחריות לתאונה רובצת על הנתבעים 4-3, ואף אין מחלוקת על שיעור הנזק. המחלוקת היחידה הינה בשאלת זכותו של התובע להוצאות בגין הגשת התביעה.

2.ביום 31.8.2015 עמד רכבו של התובע ברמזור באור אדום, כאשר התנגש בו מאחור רכב הנהוג על ידי הנתבע 1. אין מחלוקת שרכב הנתבע 1 נהדף אל רכב התובע על ידי הרכב הנהוג על ידי הנתבע 3, שפגע בו מאחור. ביום 19.1.2016 הוגשה התביעה הנוכחית נגד שני הנהגים, ונטען בה כי התובע אינו יודע מי מהם אחראי לתאונה. בכתב ההגנה טענו הנתבעים 4-3 כי לא הגיעה אליהם דרישת תשלום בטרם הגשת התביעה, וכי אילו היו מקבלים דרישה כזו הם היו משלמים את הנזק בכפוף לאסמכתאות מתאימות, וללא צורך בהגשת תביעה. לפיכך, כך לטענתם, אין לפסוק לזכות התובע הוצאות ושכר טרחה בגין הגשת התביעה.

3.הדיון שבפניי התמקד בסוגיית ההוצאות. כבר בתחילת הדיון ניתן על ידי, בהסכמת הצדדים, פסק דין הדוחה את התביעה נגד הנתבעים 2-1, ללא צו להוצאות למעט שכר עדות בסך 400 ש"ח לנתבעת 1 בגין התייצבותה לדיון, תוך שנקבע שזהות המשלם תוכרע בהמשך. לעניין זכות התובע להוצאות, ב"כ התובע טענה כי נשלח לנתבעת 4 מכתב דרישה ביום 9.11.2015 (ת/1), ומשלא התקבלה תשובה במשך למעלה מחודשיים, הוגשה התביעה. לטענת ב"כ הנתבעים 4-3, לא הגיע לנתבעת 4 כל מכתב דרישה לפני הגשת התביעה.

4.נקודת המוצא הינה, כי מקום בו הוגשה תביעה ללא פנייה מקדימה לנתבע, ולאחר הגשת התביעה הודה הנתבע בחבותו כך שלא היה צורך בניהול הליך, בדרך כלל לא יהיה זכאי התובע להוצאות ושכר טרחה בגין הגשת התביעה (ראו למשל, ת"א (שלום ת"א) 204115/02 איילון בע"מ – חברה לביטוח נ' יורופקאר השכרת רכב בע"מ (18.1.2004); תא"מ 2532-09-10 פרץ השכרת רכב בע"מ נ' אליאנוב (15.3.2012). אף אני נדרשתי לסוגיה זו: תא"מ (ראשל"צ) 7783-07-15 שוקרון נ' חלפון (13.7.2016)). העיקרון המנחה הינו כי על אדם החש שזכותו נפגעה לפעול במאמץ סביר כדי למצות את זכותו ללא הגשת תביעה. לא נהג כן והתברר כי לא היה צורך בהגשת התביעה, לא יזכה בהוצאות ובשכר טרחה.

5.במקרה הנוכחי, המחלוקת הינה האם נשלח לנתבעת 4 מכתב דרישה. ב"כ התובע הציגה העתק מכתב דרישה ממשרדה, המופנה לנתבעת 4 ונושא את התאריך 9.11.2015. לא הוצג אישור כי המכתב התקבל אצל הנתבעת 4, ואפילו לא אישור כי המכתב נשלח בדואר. ב"כ התובע אישרה כי אין בידה ראיה אחרת כלשהי לכך שהמכתב נשלח. לטענתה, בהתחשב בכמות הגדולה של מכתבי דרישה הנשלחים בקשר לתאונות רכב, לא ניתן לשלוח את כולם בדואר רשום. עוד נטען, כי יש לראות במכתב הדרישה "רשומה מוסדית" בהתאם לסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 ("פקודת הראיות").

6.הנה כי כן, השאלה שעל הפרק הינה האם נשלח לנתבעת 4 מכתב דרישה זמן מספיק לפני הגשת התביעה והיא התעלמה ממנו, או שלא נשלח לה מכתב כזה. תחילה יש להידרש לשאלה על מי הנטל להוכיח אם נשלח או לא נשלח מכתב דרישה. ככלל, מקום בו הוגשה תביעה והנתבע הסכים לקבלת הסעד הנדרש בה, הנטל להוכיח כי הגשת התביעה לא הייתה נחוצה מונח על כתפי הנתבע (השוו, בג"ץ 738/99 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 14 (9.7.2008); ע"א 994/08 עזבון יוסף וסופי גוזלן ז''ל באמצעות המנהל, דוד מיר נ' קרן קימת לישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל מחוז המרכז, פסקה 5 (6.4.2009)). מנקודת מבט זו, הנתבע הוא זה שצריך להוכיח כי לא נשלח אליו מכתב דרישה. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון כי מדובר בהוכחתה של עובדה שלילית, ודרכי העמידה בנטל צריכות להיות בהתאם (ע"א 296/82 נבנצאל נ' ג'רסי ניוקליאר-אבקו איזוטופוס אינק, פ"ד מ(3) 281, 301 (1986)). מטבע הדברים, קשה לדרוש מאדם להוכיח בראיות פוזיטיביות כי הוא לא קיבל מכתב (עמ"נ (י-ם) 347/05 "ישע" מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פסקה 50 (11.8.2010)).

7.לאור האמור נראה, כי הנטל הראשוני להוכיח כי לא נשלח מכתב דרישה מונח על כתפי הנתבע, אבל ככלל די בכך שהוא יגיש תצהיר לפיו לא התקבל אצלו מכתב כזה על מנת לעמוד בנטל. הוגש תצהיר כאמור, יעבור נטל הבאת הראיות אל התובע להוכיח כי הוא שלח מכתב דרישה. השאלה הבאה אותה יש לבחון היא כיצד יכול התובע לעמוד בנטל, ובעיקר – האם על התובע להציג ראיה לפיה המכתב התקבל אצל הנתבע (כגון אישור מסירה) או שדי בכך שיציג ראיה כי המכתב נשלח אל הנתבע. ככל שדי בכך שתוצג ראיה שהמכתב נשלח, מתעוררת השאלה האם די באישור על שליחת המכתב בדואר רגיל, או שנדרש אישור כי הוא נשלח בדואר רשום. יצוין, כי השאלה כיצד ניתן להוכיח כי מכתב שנשלח בדואר התקבל אצל הנמען מתעוררת בחקיקה בהקשרים שונים, וההסדרים בעניין זה אינם אחידים (ראו למשל, סעיף 57ג לפקודת הראיות; סעיף 12ב לפקודת המסים (גביה); סעיף 237(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974; רע"א 5255/11 עיריית הרצליה נ' משה ניסים, רינקוב, סנדרוביץ, משרד עורכי-דין, פסקאות 20-19 (11.6.2013)).

8.בענייננו, אין צורך להכריע מהו בדיוק הנטל המונח על כתפי התובע. זאת, שכן התובע לא עמד אפילו בנטל המינימאלי, להראות כי מכתב הדרישה נשלח בדואר רגיל. בכתב ההגנה, שנתמך בתצהיר, נאמר במפורש שלא התקבלה אצל הנתבעת 4 דרישת תשלום. בכך עמדה הנתבעת 4 בנטל הראשוני המונח על כתפיה, ועבר הנטל אל התובע להראות כי שלח מכתב דרישה. כל מה שהיה בידי התובע להציג הוא העתק לא חתום של מכתב דרישה הנושא את התאריך 9.11.2015. מכתב זה אינו כולל בתוכו אינדיקציה כלשהי כי הוא נשלח ליעדו. בהתחשב בכך, השאלה האם המכתב מהווה "רשומה מוסדית" אינה רלוונטית לענייננו, שהרי לא שאלת אמיתות תוכנו של המכתב בפנינו אלא שאלת שליחתו, ולשאלה זו אין, כאמור, מענה במכתב. העובדה שהוצג העתק מכתב דרישה הנושא תאריך מסוים אין די בה כדי להוות ראיה כי מכתב כזה אכן נשלח, ולמותר לומר כי עשויות להיות תקלות שיגרמו לכך שמכתב יוכן ולא יישלח.

9.ב"כ התובע טענה כי דרישה למשלוח מכתבי דרישה בדואר רשום תטיל נטל כבד על העוסקים בתחום. כאמור, אין צורך להכריע בשאלה אם יש לשלוח מכתבי דרישה בדואר רשום דווקא, שכן בענייננו לא הוכח כלל שהמכתב נשלח, גם לא בדואר רגיל. מכל מקום, יש לזכור כי תיתכן גם דרך ביניים, היינו כי מכתבי דרישה יישלחו בדואר רגיל, ורק במקרים בהם לא תתקבל תגובה תוך פרק זמן סביר יישלח מכתב נוסף בדרך הכוללת קבלת אישור על מסירת דבר הדואר לנמען. בדרך זו, מצד אחד תימנע ההוצאה הכלכלית המשמעותית של שליחת כל מכתבי הדרישה בדואר רשום, ומצד שני תימנע הגשתן של תביעות במקרים בהם אין מחלוקת אמיתית בין בעלי הדין. על פני הדברים, אין מדובר בנטל כבד מידי, ודומה כי מדובר ב"מחיר" ראוי להשגת המטרה של אי הגשת תביעות לא נחוצות לבתי המשפט, שגם ככה עמוסים לעייפה בתביעות מן הסוג בו עסקינן. מכל מקום, כאמור, אין צורך להכריע בשאלה זו.

10.טענה נוספת שהעלתה ב"כ התובע הינה כי בכתב ההגנה העלו הנתבעים 4-3 טענות גם לעניין גובה הנזק, טענות מהן נסוגו רק בדיון, כך שממילא לא היה מנוס מהגשת התביעה. אין בידי לקבל טענה זו. אכן, במישור העקרוני אם הוגשה תביעה ללא פנייה מקדימה והנתבע חלק על חבותו, ובסופו של יום הוכרעה התביעה לטובת התובע, זכאי התובע להוצאותיו. אלא שלא זה המצב בענייננו. בכתב ההגנה הכירו הנתבעים 4-3 באחריותם והסכימו לשלם את הנזק, בכפוף לאסמכתאות מתאימות. אין מדובר במקרה בו הייתה מחלוקת עניינית בשאלת הנזק. אילו הייתה הנתבעת 4 מקבלת את מכתב הדרישה והמסמכים שצורפו לא היו מניחים את דעתה, יש להניח כי היא הייתה מבקשת מסמכים נוספים, וניתן היה לפתור את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט. ממילא, לא ניתן לומר כי מדובר במקרה בו הוכח, כי על אף שלא נעשתה פנייה מקדימה לא היה מנוס מליבון העניין בבית המשפט.

11.אשר לשכר העדות שנפסק לנתבעת 1, משעה שעוד קודם לדיון היה ברור כי הנתבעים 4-3 נוטלים על עצמם את האחריות לתאונה, ניתן היה לחסוך את התייצבותם של הנתבעים 2-1 לדיון. הנטל להביא לכך רבץ על התובע, ובנסיבות אלו עליו לשאת בשכר העדות.

12.לאור האמור, התביעה נגד הנתבעים 4-3 מתקבלת, ללא צו להוצאות. הנתבעים 4-3, באמצעות הנתבעת 4, ישלמו לתובע סך של 4,361 ש"ח. התובע יישא בשכר העדות של הנתבעת 1 בסך 400 ש"ח.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ