אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 14218-11-12 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ברכת העמק בע"מ

תא"מ 14218-11-12 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ברכת העמק בע"מ

תאריך פרסום : 27/07/2015 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום הרצליה
14218-11-12
11/02/2015
בפני השופט:
אילן סלע

- נגד -
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
עו"ד רון אברמוב
הנתבעת:
ברכת העמק בע"מ
עו"ד קובי קמחי ושמחה אושר
פסק דין
 

 

 

הרקע לתביעה וטענות הצדדים

1.התובע (להלן: "הבנק") הגיש שטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ - שיק על סך של 56,302 ₪ שמועד פירעונו 30.05.12 (להלן: "השיק"). השיק משוך מחשבונה של הנתבעת, חברה המפעילה אולם אירועים, והנפרעת הרשומה בשיק היא חברת קולין מהדרין בע"מ, חברה המספקת שירותי קייטרינג (להלן: "הנפרעת"). הנפרעת הסבה את השיק לבנק ביום 29.02.12. בדיון שהתקיים ביום 19.06.13 הסכימו הצדדים כי תינתן לנתבעת רשות להגן.

 

2.לטענת הנתבעת, היא התקשרה עם הנפרעת בהסכם לאספקת שירותי קייטרינג לאירועים שיתקיימו באולם האירועים שבבעלותה. הנפרעת שניקלעה למצוקת מזומנים פנתה אליה בבקשה להקדמת תשלומים בגין שירותי קייטרינג שהיא התחייבה לספק לנתבעת באירועים עתידיים. הנתבעת נעתרה ומסרה לנפרעת שיקים עתידיים, אחד מהם הוא נשוא תביעה זו, אשר הוסבו לבנק, ככל הנראה לשם קבלת אשראי (יובהר כי בכל מקום בו תהיה התייחסות בפסק הדין ל"שיקים" הכוונה למכלול השיקים שנמסרו לבנק, היינו מלבד השיק נשוא תביעה זו שיקים נוספים על סך כולל של 120,000 ₪. ואולם, פסק דין זה מתייחס אך לשיק על סך של 56,302 ₪ שזמן פרעונו היה כאמור, 30.05.12).

 

3.בהתנגדות לביצוע שטר טענה הנתבעת כי לפחות פעמיים התקשר אליה מנהל סניף הבנק (או אחד המנהלים בסניף) וביקש את אישורה לכך שמדובר בשיקים שניתן להסתמך עליהם לשם מתן אשראי לנפרעת. לדבריה, הובהר למנהל הסניף כי מדובר בשיקים שניתנו כנגד עסקאות עתידיות ואין להסתמך עליהם לשם מתן אשראי עד לקיום התחייבויות הנפרעת בגינן נתנו השיקים. בסופו של יום, הנפרעת נקלעה לסחרור כלכלי ולא עלה בידה לספק את שירותי הקייטרינג לנתבעת.

 

4.הנתבעת הוסיפה וטענה כי הבנק ידע היטב את מצבה הכלכלי הקשה של הנפרעת, אך עצם עיניו והעניק לה אשראי. בנסיבות אלו נטען, כי מאחר והבנק נטל את השיק שלא בתום לב והוא אף ידע כי קיים פגם בשטר והוא יחולל במידה והנפרעת לא תמלא את התחייבויותיה, אין לראות בו אוחז כשורה.

 

5.כל אחד מהצדדים הצטייד אך עם עד אחד מטעמו. הבנק עם מנהל הסניף, מר אביתר צורף (להלן: "מנהל הסניף") והנתבעת עם מנהלהּ, מר מני הרמן (להלן: "מנהל הנתבעת"). מנהל הנתבעת שב בתצהירו על העובדות שנטענו על ידי הנתבעת במסגרת התנגדותה לביצוע השטר. מנגד, מנהל הסניף ציין בתצהירו כי ביום הפקדת השיק, היינו יום 29.02.12, בחשבון הנפרעת שנוהל בסניף אותו הוא מנהל, זוכה חשבון הנפרעת בתמורה עבור השיק. הוא הכחיש כי ידע על הפרה קיימת או צפויה בעסקת היסוד שבין הנתבעת והנפרעת וכי הבנק נטל את השיקים בתום לב בטרם חוללו ונתן בעדם ערך. לדבריו, לא נמסרה לבנק כל הודעה על כך שהשיקים נמסרו בתמורה לעסקאות עתידיות שתמורתם טרם ניתנה. לוּ ידע זאת הבנק, הוא לא היה מבצע את עסקת הניכיון. ככלל, האינפורמציה היחידה שמבוקשת על ידי הבנק בטרם הוא מבצע ניכיון שיק מבוקשת מהבנק ממנו נמשך השיק ולא מהמושך עצמו.

 

דיון והכרעה

6.התביעה שבפניי הינה תביעה שיטרית. נקודת המוצא היא, כי נטל ההוכחה על מושך השיק לסתור כי השיקים נמסרו ללא תנאי כאמור בסעיף 20(ג) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") הקובע כי: "שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". הטוען כי מסירת השיק הייתה על-תנאי, חייב להתמודד עם שתי חזקות העומדות למי שתובע על-פי השטר: האחת, חזקת המסירה כדין, העולה מהוראותיו של סעיף 20(ג) לפקודה, כאמור. והשנייה, החזקה כי התנאי למימוש השטר נתקיים. זאת בהתאם להוראת סעיף 29 לפקודה לפיו "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך". לכן, במקרה זה, הנטל על הנתבעת מושכת השיק להוכיח כי הבנק שאוחז בשטר אינו רשאי לתבוע על פיו (ע"א 1794/09 אלומיניום החזקות (א.ה.) בע"מ נ' אפל (פורסם בנבו, 4.07.10); ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 681, 693 (1989)). לכן, על הנתבעת הנטל להוכיח כי מסירת השיק הייתה על תנאי וכי התנאי לא התקיים, ואם תעמוד בנטל זה, יהא על הבנק להוכיח את מעמדו כאוחז כשורה בשיקים, ועליו להוכיח בהתאם להוראת סעיף 28 לפקודה כי נטל את השיק כשהוא שלם ותקין לפי מראהו, נתן בתום לב ערך בעד השטר ו/או את מעמדו כאוחז בעד ערך וכי הסיחור קדם למועד כשלון התמורה.

 

טענת כישלון התמורה וידיעת הבנק על כך

7.ראשית, אפוא, לעניין הטענה כי הנפרעת לא נתנה תמורה כנגד השיק וכי הבנק ידע על כך. ייאמר כבר עתה כי מסקנתי בעניין זה הינה כי לא זו בלבד שהנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי הבנק ידע על פגם כלשהו בקניין של הנפרעת בשיקים או כי הוא ידע על כך שמדובר בשיקים שניתנו בגין עסקאות עתידיות, אלא שאף לא השתכנעתי כי טענת כישלון התמורה לה טוענת הנתבעת אכן נכונה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ