אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 13381-10-12 השכרות רכב שלמה (1987) בע"מ נ' מע"צ-החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ואח'

תא"מ 13381-10-12 השכרות רכב שלמה (1987) בע"מ נ' מע"צ-החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/02/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
13381-10-12
20/12/2015
בפני השופטת:
מירב קלמפנר נבון

- נגד -
תובעת:
השכרות רכב שלמה (1987) בע"מ
עו"ד יוסי שקואי ואח'
נתבעים:
1. מע"צ-החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
2. מועצה אזורית מעלה יוסף
3. מועצה מקומית מעיליא (התביעה נדחתה)

עו"ד חן ורשביאק ואח' (התביעה נמחקה)
עו"ד דן נחליאלי ואח'
עו"ד אנטון ליוס
פסק דין

לפני תביעה בגין נזקי רכוש.

התובעת היא בעלי רכב מסוג טויוטה (להלן: "רכב התובעת"). לטענת התובעת ביום 12/5/07 עת נסע רכב התובעת בכביש המחבר בין כפר מעיליה לישוב מצפה הילה, החליק הרכב על הכביש כתוצאה מזרימת מי קולחין ופגע במעקה הבטיחות. כתוצאה מכך נגרמו לרכב התובעת נזקים אשר אותם העריכה התובעת באמצעות שמאי מטעמה בסך של 70,593 ₪ וכן נשאה התובעת בשכר טרחת שמאי בסך 1644 ₪. התובעת טוענת כי זוכתה בגין שרידי הרכב בסך 11,116 ₪ ולפיכך עומדים נזקיה בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ע"ס 74,432 ₪. לטענת התובעת רשלנותה של מי מהנתבעות האחראיות לתחזוקת המקרקעין בו אירעה התאונה, היא אשר גרמה לתאונה נשוא התובענה ולפיכך אותו הגורם אחראי לתשלום נזקיה ומכאן תביעתה אשר לפני.

תחילה נתבעה בידי התובעת, מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ אך התביעה כנגדה נמחקה, לאחר שהוברר כי הכביש בו אירעה התאונה נשוא התובענה כלל אינו באחריותה ובכתב התביעה המתוקן מטעמה של התובעת נתבעו המועצה האזורית מעלה יוסף וכן המועצה המקומית מעיליא. לאחר סיום שמיעת הראיות במסגרתו של תיק זה נדחתה התובענה אף כנגד המועצה המקומית מעיליא ולפיכך נותרה בעינה אך התביעה כנגד המועצה האזורית מעלה יוסף.

הנתבעת – המועצה האזורית מעלה יוסף טענה כי מקום התאונה אינו מצוי באחריותה וכי ממילא נסיבות האירוע מתיישבות יותר עם המסקנה כי נהג התובעת לא נהג בזהירות סבירה ובכך גרם לתאונה. עוד טוענת הנתבעת כי על פי מערכת ההתראה אשר קיימת במועצה, לא התקבלה כל התראה באשר לקיומה של תקלה במכוני הביוב שבמועצה ומכאן כי לא הייתה כל זרימה של מי ביוב על הכביש. הנתבעת טוענת כי אף לו הייתה מתבצעת גלישת מי ביוב, הרי שקיימת תעלה לקליטתם והללו לא היו מגיעים כלל אל הכביש. עוד טוענת הנתבעת, כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר של כ 6 שנים מיום קרות התאונה ולכן נגרם לה נזק ראייתי. משכך, עתרה הנתבעת לדחיית התביעה כנגדה.

דיון :

תחילה לשאלת נטל השכנוע -התובעת טוענת לתחולתו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין המשית את הנטל על כתפי הנתבעת.

הלכה פסוקה בעניין זה היא כי תחולת הכלל המעביר את נטל השכנוע אל הנתבעת, מותנית בהוכחת שלושה תנאים מצטברים : כי לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה יכולת לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו למקרה שהביא לידי הנזק; כי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו; נראה לבית המשפט, כי מסתבר יותר שאירוע המקרה שגרם לנזק , נגרם בשל רשלנות הנתבע מאשר שהמקרה אירע בהיעדר כל התרשלות מצדו.

נטל השכנוע לקיומם של התנאים רובץ על שכם התובעת, טוענת הטענה, ועליה להרימו עפ"י המבחן של מאזן ההסתברויות.

אשר לכלל הראשון, סבורני כי הוא אינו מתמלא בענייננו. התובעת טענה כבר בכתב התביעה כי הרכב נשוא התובענה החליק על הכביש כתוצאה מזרימת מי קולחין ופגע במעקה הבטיחות, כך שאין התובעת יכולה לטעון כי היא אינה יודעת או לא יכולה הייתה לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו למקרה שהביא לידי הנזק. הפסיקה קבעה כי רק באם נמשכת אי הידיעה בדבר נסיבות התרחשות מעשה הנזיקין ממועד קרותו ולאורך מהלך המשפט, רק אז יבקש התובע להסתייע בכלל הקבוע בהוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין. ראה בעניין זה בע"א 8151/98 שטרנברג נ. צ'ציק פ"ד נו(1) 539.במקרה אשר לפני אין הדבר כך שכן הנסיבות ברורות ואף צוינו כאמור, בכתב תביעתה של התובעת ומשכך תנאי זה אינו מתמלא.

משקבעתי כי התנאי הראשון אינו מתמלא ומאחר ומדובר בתנאים מצטברים, ניתן כבר בשלב זה לדחות את הטענה בדבר חלותו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין. הנטל היה איפוא על שכמה של התובעת ונותר על כתפיה.

כעת אפנה לבחון טענת התובעת באשר להתרשלות הנתבעת. יש לבחון באם הוכחו יסודותיה של עוולת הרשלנות ובראש ובראשונה קיומן של חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית.

על הנתבעת כמועצה אזורית מוטלת החובה ואף האחריות לתחזוקת הכבישים אשר בשטח שיפוטה ושמירה על מצבם התקין. בענייננו אין מחלוקת באשר לחובת הזהירות המושגית המוטלת על הנתבעת באשר למניעת מפגעים אשר יסכנו את שלומם של הנוסעים בכביש. עדיין נשאלת השאלה, האם על המועצה האזורית, בנסיבותיו הספציפיות של המקרה קיימת חובת זהירות קונקרטית כלפי התובעת בגין הנזק אשר התרחש, וכן האם הפרה הנתבעת את חובתה לתחזוקה נאותה של הכבישים אשר בתחומה.

חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת באשר למניעת כל סיכון וסיכון ורק בגין סיכון בלתי סביר, קמה חובת זהירות קונקרטית. הסיכון הבלתי סביר הוא אותו סיכון אשר יש לנקוט אמצעי זהירות סבירים על מנת למנעו. בכדי שתוטל אחריות על רשות מקומית בגין אירוע של נזק לרכוש או לגוף , יש לבחון מספר גורמים ובכללם מקום האירוע, גובהו או עומקו של המכשול שבגינו אירע אירוע הנזיקין והאם מדובר במכשול מהותי או שמא בפגם פעוט. נקבע לא אחת כי לא כל נזק אכן מקים חבות בנזיקין. ראה בע"א 145/80 שלמה ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש ואח' פ"ד לז(1) 113. לא כל נזק אשר ניתן באופן תיאורטי לצפותו, קמה אחריות משפטית בגינו. ראה בע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל פ"ד מז(3), 345.

בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי אין אפשרות שעירייה או רשות מקומית ובכלל זאת מועצה אזורית, תהיה אחראית לכל שקע קטן, בליטה או בור שנוצר כתוצאה מבלאי טבעי וכל אדם בעצם צאתו למרחב הציבורי, נוטל עליו סיכונים כאלה, שלא תמיד מקימים עילת רשלנות.

ת.א. (תל-אביב-יפו) 28005/00 - קמחי כרמלה ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', תק-של 2004(2), 9674 ,עמ' 9678).

נקבע עוד כי המדרכות והכבישים נועדו למעבר והם אינם נקיים לחלוטין מרבב. הולך רגל או לחלופין נוסע בכביש, אשר אינו שת ליבו לתנאי הדרך, יש ליחס לו רשלנות תורמת של 100%.

ראה בע"א (ירושלים) 4344/97 כהן ג'ני נ' עיריית רמת גן ואח' תק-מח 98(1), 1213).

הנה כי כן ובבואי לבחון את המקרה אשר בפני בראי הפסיקה האמורה, סבורני כי לא קמה חבות לנתבעת בנסיבות העניין. הצדדים אמנם הכבירו בטיעוניהם בדבר השאלה בסמכותו של מי מצוי הכביש בו אירעה התאונה נשוא התובענה, אך לא שתו את ליבם לעובדות המקרה אשר אינן מעידות על פגם מהותי בכביש או בתחזוקתו, כזה המציב סיכון בלתי סביר אשר בהעדר מניעתו מטעמה של הנתבעת, יוביל הדבר להפרת חובת הזהירות הקונקרטית החלה עליה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ