אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 13358-03-15 רימר נ' טפר ואח'

תא"מ 13358-03-15 רימר נ' טפר ואח'

תאריך פרסום : 18/02/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
13358-03-15
14/02/2016
בפני השופט:
ד"ר גיא שני

- נגד -
התובע:
אברהם רימר
הנתבעות:
1. בלה טפר
2. שומרה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכבו של התובע בתאונה מיום 4.12.2014.

אין מחלוקת, כי התאונה אירעה בשעה שרכב התובע היה במהלך יציאה מחניון לתוך הכביש שבו נסע רכב הנתבעות (ראו תמונה של מקום התאונה – ת/1). אין ספק – וגם התובע אישר זאת בעדותו – כי במצב דברים זה, הכלל הוא שזכות הקדימה היא לרכב שנוסע בכביש.

עם זאת, התובע ציין כי ברחוב המדובר ישנם חניונים בשני הצדדים, וההשתלבות בכביש מתוך החניונים נעשית, כדבר שבשגרה ("נוהג", כלשונו), על-ידי כך שכלי רכב הנוסעים בכביש עוצרים, ומאפשרים את ההשתלבות.

אומר מיד: גם אם היציאה מהחניונים לכביש נעשית לעיתים קרובות בעזרת אדיבותם של נהגים, הרי ברור כי כללי התעבורה עומדים בעינם, לרבות הכלל בדבר מתן זכות קדימה ובדבר חובתו של הנהג ברכב המשתלב בכביש לנקוט משנה זהירות.

בענייננו, לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את מכלול החומר שלפניי, אני קובע כי זכות הקדימה הייתה של רכב הנתבעות. לפי התרשמותי, הנהגת-הנתבעת 1 (אשר לה כאמור זכות הקדימה) אכן האטה מאד או עצרה את רכבהּ בנקודה מסוימת, אך בפועל, לא הייתה זו האטה או עצירה לשם מתן אפשרות לתובע להשתלב, אלא חלק מהנסיעה בתנועה הזוחלת בכביש. מוכן אני להניח, כי התובע הסיק שניתנת לו האפשרות להיכנס לנתיב הנסיעה, אולם בנסיבות המקרה הייתה זו מסקנה לא זהירה מספיק, בפרט בשים לב לכך שהתובע העיד כי לא קיבל כל סימן מהנהגת ברכב הנתבעות, ולשיטתו הוא כלל לא נדרש לסימן כזה, או ליצירת קשר-עין עם הנהגת – די בכך שהרכב בכביש הראשי עצר. עוד יצוין, כי התובע אישר שהוא לא יכול היה להשתלב באופן מלא בכביש, זאת משום שהרכב שחלף קודם לכן נעצר בשל עומס התנועה. לפיכך, רכבו של התובע נעמד בפנייה חלקית, ולמעשה יצר חסימה בכביש.

לאור האמור, עיקר האחריות לתאונה רובצת לפתחו של התובע. עם זאת, מצאתי כי גם הנהגת ברכב התובעות לא נקטה זהירות מספקת בשים לב לתנאי הדרך. כאמור, אני מקבל כי מדובר בנתיב נסיעה חד-סטרי אשר בצדדיו חניונים, ובמצב דברים זה (ולאחר שעיינתי גם בתמונות שהוצגו לי), סבורני כי על הנהג בכביש להיות ערני לגבי מכוניות משתלבות, זאת במיוחד בשים לב לכך שקיים עומס תנועה, היוצר קשיים ביציאה מהחניונים. בענייננו, לא מצאתי כי הנתבעת 1 קיימה חובה זו באופן מלא. בהקשר זה אציין גם, כי אין מחלוקת שרכב הנתבעות פגע עם החזית בצד השמאלי-הקדמי של רכב התובע (כלומר, רכב התובע הספיק להיכנס עם החלק הקדמי לכביש).

כאן המקום להוסיף ולציין, כי הנתבעת 1 חתמה לאחר האירוע על מסמך שניסח התובע, ובו נכתב כי היא מאשרת שפגעה ברכבו של התובע, באשמתה המלאה, כי היא לוקחת על עצמה את מלוא האחריות, וכי היא "מצהירה שכל האמור נכון ומהימן". איני רואה ליתן למסמך זה משקל רב. ראשית, ברי כי האחריות המשפטית לאירוע תאונה אינה נחתכת אך לפי אמירות כאלה ואחרות של הנהגים בסמוך לאחר תאונה – בין שהאמירות הן בעל-פה ובין שעלו על הכתב. שנית, במסמך כלל לא פורטו הנסיבות העובדתיות של התאונה. שלישית, הנתבעת 1 העידה כי חתמה על המסמך (שאותו כאמור ניסח התובע) מתוך תחושה של לחץ רב (נוכח דברים שאמר לה התובע, ואופן אמירתם). בין היתר ציינה הנתבעת כי התובע אמר לה שהוא עורך-דין – נתון שהתברר כנכון במהלך הדיון – ועוד ייאמר, כי התובע ציין בעדותו שהיה בסערת רגשות. בפועל, כאמור, המסמך אינו מתאר פרטים עובדתיים; אלה התבררו במהלך הדיון לפניי, ובהתאם לכך תיקבע התוצאה.

לאור האמור, מצאתי לחלק את האחריות בין הצדדים, באופן שהנתבעות תישאנה באחריות של 25%. בהתאם, ישלמו הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, לתובע סכום של 8,251 ₪, בצירוף הצמדה וריבית כדין מיום חוות-דעת השמאי. כמו-כן, בשים לב למכלול הנתונים ולתוצאה שאליה הגעתי, מצאתי לחייב את הנתבעות בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 1,500 ₪.

המזכירות תחייב ביתרת האגרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ