אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 11104-01-17 הראל נ' סיטי לייף סטייל בע"מ

תא"מ 11104-01-17 הראל נ' סיטי לייף סטייל בע"מ

תאריך פרסום : 08/10/2017 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום הרצליה
11104-01-17
03/10/2017
בפני השופט:
אמיר ויצנבליט

- נגד -
התובע:
עודד הראל
הנתבעת:
סיטי לייף סטייל בע"מ
החלטה

1.לפניי בקשה לפסלות שופט שהגיש התובע.

2.התביעה דנא היא לקבלת פיצויים לדוגמה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת). התובע מיוצג על-ידי עו"ד עמית זילברג. ביום 21.6.2017 התקיימה ישיבה מקדמית בתביעה. ביום 20.7.2017 ניתנה החלטתי שבה התקבלה בקשת הנתבעת להוספת ראיות לתיק. ביום 23.7.2017 ניתנה על-ידי החלטה שבה ערכתי גילוי נאות, כדלקמן:

"למען הגילוי הנאות, אבקש להביא לידיעת הצדדים עניין שלא היה זכור לי עד עתה. טרם מינויי לכס השיפוט, טיפלתי כעורך-דין בתביעה העוסקת בטענה להפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, שבה סייעתי בייצוג הנתבעת, אחת מקופות החולים בישראל. בא-כוח התובעת באותה תביעה היה עו"ד זילברג.

אף שלטעמי אין הדבר מהווה עילה לפסלות, ואף שדומה בעיני שגם הגילוי נעשה למעלה מן הנדרש, הרי שהדברים מובאים בפני הצדדים לשם מראית פני הצדק. מובן שכל בעל דין שסבור אחרת רשאי להגיש בקשה לפסילתי מלדון בתיק זה (ואינני מביע עמדה לגבי גורלה של בקשה כזו, אם תוגש)".

3.לשם הבהירות העובדתית, יצוין כי מדובר היה בתביעה שבה טיפלתי בשנת 2016 כעורך-דין בשלביה המקדמיים בלבד, למיטב זכרוני בעיקר בסיוע ניסוח כתב ההגנה. במסגרת הטיפול באותה תביעה אף לא השתתפתי בדיון בבית משפט. הטיפול בתביעה היה כחלק מצוות עורכי-דין שלא עמדתי בראשו. בעלי הדין באותה תביעה שונים מבעלי הדין בתביעה דנא. בנסיבות אלו ולאור הטיפול התחום ביותר שלי באותה תביעה, העובדה שעורך-הדין שייצג את התובעת שם הוא עורך-הדין המייצג את התובע כאן, לא הייתה זכורה לי כלל. מיד לאחר שהדבר עלה בזכרוני, וידאתי את הנושא וערכתי את הגילוי הנאות. רבים הם עורכי-הדין שבהם נתקל עורך-דין אחר במהלך עיסוקו המקצועי, ולעניות דעתי נסיבות העניין אינן מקימות חשש כלשהו לפגיעה במראית פני הצדק. אף על פי כן, ערכתי את הגילוי הנאות מתוך תפיסתי שיש להרחיב את הגילוי בפני הצדדים עד כמה שניתן, ועל כן הוא נעשה מיד כשהדבר עלה בזכרוני.

4.ביום 12.9.2017, כמעט כחודשיים לאחר שנעשה הגילוי האמור, הגיש התובע בקשה לפסלות שופט. לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובנימוקי התשובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. ככלל, היכרות מקצועית קודמת בין עורך-דין לבין שופט (להבדיל מהיכרות עם בעל הדין), אף אם אלו היו בעבר משני צידי המתרס, אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים (ראו, ע"א 133/99‏ זייד נ' חאמד מוסטפא בע"מ, פיסקה 5 (20.4.1999): "אין בעצם העובדה כי עורך דין מסויים הופיע אל מול השופט בטרם מינויו – עת עסק אף הוא בעריכת דין – בכדי להקים עילת פסלות כשלעצמה. אכן, כדבר שבשיגרה ממונים עורכי דין לכהונת שפיטה ואין בכך, כשלעצמו, בכדי להקים עילת פסלות מלישב בדין כל אימת שאחד מבאי הכוח המופיעים בפניהם עמדו, בעבר, מעברו השני של המתרס"; והשוו, רע"א 3311/15 זילברג נ' קניה טובה באינטרנט בע"מ, פיסקה 9 (25.6.2015)). זאת בייחוד בנסיבותיו של מקרה זה, בהינתן הטיפול הממוקד והמוגבל בזמן ובהיקף שהיה לי באותה תביעה, כמתואר לעיל. הטיפול באותה תביעה היה כה ממוקד ומוגבל עד שבתחילה כלל לא עלתה בזכרוני העובדה שעו"ד זילברג ייצג שם את התובעת. ודאי שאין מדובר במקרה העולה לכדי "קרבה ממשית" בין שופט לעורך-דין המצדיק את פסילת השופט (סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984), ונסיבות העניין רחוקות עד מאוד מכך. בנסיבות אלו גם אין מקום לקבל טענה לפסלות לשם מראית פני הצדק, דבר שייעשה במקרים חריגים בלבד.

5.התובע מוסיף בבקשתו כי במהלך הישיבה המקדמית "הורגש אי השויון שנהג בית המשפט" (סעיף 5 לבקשה), וכי גם החלטתי שבה התקבלה בקשת הנתבעת להוספת ראיות מיום 20.7.2017 ניתנה "בחוסר שוויון" (סעיף 7 לבקשה). לטעמי אין לדבר בסיס. ראשית, וכאמור, בעת שנערכה הישיבה המקדמית ובעת שניתנה החלטתי האמורה העובדה כי עו"ד זילברג ייצג את התובעת באותה תביעה שבה טיפלתי כעורך-דין כלל לא הייתה בתודעתי, כך שלא ניתן לומר שהדבר השפיע כהוא זה על הדיון או על ההחלטה. שנית, לגופו של עניין, ואף שאין הנחתום מעיד על עיסתו, לא מצאתי בסיס לטענה. במהלך הישיבה המקדמית הופנו לשני בעלי הדין שאלות בדבר קשיים לכאוריים שונים העולים מטענותיהם. זאת ועוד, במהלך הדיון הבהרתי מספר לא מועט של פעמים שכל הערות בית המשפט הן לכאוריות בלבד, והן נעשות ללא שלבית המשפט קיימת דעה מקובעת לכאן או לכאן וכשדעתי נתונה לשכנוע לכל כיוון. הדבר אף תועד במפורש בפרוטוקול הדיון, לאחר שבמהלך הדיון בא-כוח התובע שב וטען אחרת (עמ' 4 שורות 5-1 לפרוטוקול). גם בהחלטתי מיום 20.7.2017 לא נפל חוסר שוויון. בהחלטתי בקשת הנתבעת התקבלה, שכן כך סברתי שמן הדין להורות והכל כפי שהוסבר בה (ראו, ע"א 6433/00 תחנת תדלוק קדימה בע"מ נ' פקיד שומה - איזור נתניה, פיסקה 4 (30.11.2000): "...אין בעובדה שבית המשפט המחוזי קיבל החלטות דיוניות שדעת המערערת אינה נוחה מהן כדי להצביע על קיומו של משוא פנים כלפי המערערת").

6.לבסוף, התובע מפנה בבקשתו לתקנה 214יא(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שלפיה בתביעה בסדר דין מהיר, "השופט או הרשם הדן בישיבה המקדמית לא יהיה, במידת האפשר, השופט או הרשם הדן בתובענה". יש להודות, כי בתי המשפט אינם נוהגים על-פי תקנה זו (למיטב ידיעתי), וברגיל השופט הדן בישיבה המקדמית בתביעה בסדר דין מהיר דן גם בתובענה לגופה. יצוין כי מדובר בתקנה חריגה בנוף המשפטי, שכן כידוע לא אחת שופטים דנים בשלבים המקדמיים של ההליך (כגון ישיבת קדם משפט בתביעה בסדר דין רגיל, סעדים זמניים וכדומה), והשופט, המוחזק כגורם מקצועי, דן גם בתביעה העיקרית ללא שהדבר מעורר בעייתיות מיוחדת. עם זאת, אכן מתעורר קושי, שהרי זוהי תקנה בישראל ויש לפעול על-פיה (ראו והשוו, החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים מיום 5.3.2015, "פרקטיקה נוהגת והוראת מנ"ת אינם יכולים לגבור על הוראות הדין אשר לתיקים הנדונים בסדר דין מהיר", 7/0/707-שלום). אולם, הקושי שעליו מצביע התובע, שאינני מתעלם ממנו, הוא קושי מערכתי ולא פרטני. הפניית התובע לתקנה האמורה אינה נוגעת לטענת הפסלות שהעלה. ככל שתיושם התקנה הנזכרת, הרי שתביעה זו אינה עומדת בבדידותה, ויקום ההכרח לאמץ פתרון מערכתי כולל לפיו כל תיקי סדר הדין המהיר יוחלפו בין השופטים לאחר קיום הישיבה המקדמית ולפני ישיבת ההוכחות. נכון לעתה, מן הבחינה המערכתית הדבר לא נעשה. בהיבט המשפטי, הרי שהתקנה מורה כי תביעה בסדר דין מהיר תידון בפני שופט שלא דן בישיבה המקדמית "במידת האפשר". לטעמי הפרשנות המשפטית של תיבה זו, במסגרת שיקול דעתו של השופט הספציפי בתביעה פרטנית, היא שבהעדר יישום מערכתי-רוחבי של הסדר זה החלפת השופט באחר אינה "במידת האפשר". זאת ועוד, מובן שאין לקבל עמדה שלפיה יוכל כל בעל דין לאחר הישיבה המקדמית בתביעה בסדר דין מהיר להעלות מכוח תקנה זו בקשה להחלפת השופט שתתקבל באופן אוטומטי, אם מצא שהשופט אינו לרוחו. עמדה שכזו תחתור תחת מושכלות יסוד בדיני הפסלות שלפיהן וכידוע טענה לפסלות שופט תתקבל במקרים חריגים שבהם הוכח חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. הדבר יוביל ל"forum shopping" פסול הנתון לבחירת בעל הדין, ופשיטא שאין לקבל זאת.

7.הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ