אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 11104-01-17 הראל נ' סיטי לייף סטייל בע"מ

תא"מ 11104-01-17 הראל נ' סיטי לייף סטייל בע"מ

תאריך פרסום : 25/07/2017 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום הרצליה
11104-01-17
20/07/2017
בפני השופט:
אמיר ויצנבליט

- נגד -
התובע:
עודד הראל
הנתבעת:
סיטי לייף סטייל בע"מ . בשם
החלטה

1.בבקשה שלפניי מבקשת הנתבעת להוסיף לראיותיה תצהיר שאליו מצורפים מספר מסמכים. בקצרה ייאמר כי עניינה של תביעה זו, המתבררת בסדר דין מהיר, הוא בטענה להפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת) בשל שליחת הודעות דוא"ל. הראיות שמבוקש להוסיפן מתייחסות לטענה בכתב התביעה שלפיה התובע זכאי לפיצויים לדוגמה שכן הודעות הדוא"ל לא כללו את המילה "פרסומת" בכותרת ההודעה ולא כללו את פרטיו של המפרסם (סעיפים 30א(ה)(1)(א) ו-30א(ה)(1)(ב) לחוק). התובע מתנגד לבקשה, וטוען שאין מקום להתיר לנתבעת לצרף ראיות באיחור.

2.בהליך הנדון בסדר דין מהיר על בעלי הדין לצרף לכתבי טענותיהם "רשימה של המסמכים הנוגעים לענין הנדון", וכן את העתקי המסמכים המוזכרים ברשימה (תקנות 214ח(א) ו-214ח(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות)). עוד קובעות התקנות כי אם לא צורף מסמך לכתב הטענות כאמור, "תחול לגביו תקנה 114א, בשינויים המחויבים" (תקנה 214ח(ג) לתקנות). תקנה 114א קובעת כי בעל הדין "לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים". מתקנות אלו עולה כי מסמך שלא צורף לכתב הטענות בסדר דין מהיר, לא יוגש כראיה אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי לבעל הדין הצדק סביר למחדלו, וכן ניתן ליתן הוראות בנושא, לרבות בדבר הוצאות משפט.

תקנה נוספת הנוגעת לענייננו היא תקנה 214ג לתקנות, המורה כי כתב טענות בסדר דין מהיר ייתמך בתצהיר. עוד מורה התקנה, כי "תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא ברשות בית המשפט". כן ראוי להזכיר את תקנה 214ט(ג) לתקנות, המורה כי תצהיר של עד שלא הוגש במועד (שהוא ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון), לא יוגש אלא ברשות בית המשפט.

3.תכליתן של הוראות דיוניות אלו היא לייעל הדיון בתביעה הנדונה בסדר דין מהיר, כך שזו תוכל להתברר תוך פרק זמן קצר יחסית. עם זאת, ניתן לראות כי בכל אחת מן ההוראות שנזכרו לעיל נותר לבית המשפט שיקול דעת לאפשר לבעל דין להגיש ראיות נוספות באיחור, וזאת על מנת להגשים תכליות נוספות כגון הגעה לחקר האמת והצורך להבטיח כי לבעלי הדין יינתן יומם בבית המשפט.

4.בנסיבותיו של מקרה זה, דעתי היא שיש לקבל את הבקשה ולהתיר לנתבעת להגיש את הראיות, הגם שאלו מוגשות באיחור. אין צורך לומר, כי היה על הנתבעת להגיש את הראיות מושא הבקשה יחד עם כתב הגנתה. זאת, לשם קידומו היעיל והמהיר של ההליך. לדברי הנתבעת הטעם לאיחור הוא ההבלטה הפחותה בכתב התביעה של הטענות שבהן עוסקות הראיות. מדובר בטעם שמשקלו נמוך יחסית, והנתבעת יכולה הייתה להימנע מאיחור זה. אלא שמנגד, סבורני כי בנסיבות העניין אי-מתן ההיתר עשוי לפגוע פגיעה קשה בזכותה של הנתבעת כי יינתן לה יומה בבית המשפט. אי-הגשת הראיות אף תפגע לטעמי באינטרס להביא לחקר האמת. בנוסף, יש ליתן משקל לכך שהתובע לא טען לפגיעה דיונית, ראייתית או אחרת שתגרם לו בקבלת הבקשה. משכך, באיזון הטעם לאיחור בהגשת הראיות (שמשקלו נמוך), עם הפגיעה בנתבעת אם לא יותר לה להביא ראיות אלו (שמשקלה גבוה), התוצאה היא שיש להיעתר לבקשה.

5.זאת ועוד, קיים הבדל בין מקרה שבו הבקשה לצירוף ראיות באיחור מוגשת על-ידי נתבע לבין מקרה שבו הבקשה מוגשת על-ידי תובע. כאשר מדובר בבקשה המוגשת על-ידי התובע לאחר שהנתבע הגיש ראיותיו, בקבלתה קיים קושי שכן היא מובילה להיפוך סדר הבאת הראיות (ראו החלטתי בתא"מ (הרצ') 6605-08-16 ארבוב נ' בכר (30.3.2017); והשוו, רע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני (15.8.2010); רע"א 6155/14 ‏רשות שדות התעופה בישראל נ' דק איירפורט יזמות בע"מ (22.10.2014)). קבלת הבקשה עשויה לעורר צורך ליתן לנתבע היתר להגיש ראיות נוספות תוך נשיאה בהוצאות משפט ועיכוב בבירור ההליך. שונים הדברים כאשר מדובר בבקשה המוגשת על-ידי נתבע, שכן אז עדיין נשמר סדר הבאת הראיות הרגיל.

אומנם, כאשר בסדר דין מהיר עסקינן, גם כשמדובר בבקשה להגשת ראיות באיחור מצד נתבע קיימת בכך סטייה מההוראה בתקנות שלפיה על תצהירי העדים של שני הצדדים להיות מוגשים באותו המועד (תקנה 214ט(א) לתקנות). אולם גם אז לכל היותר חוזרים אנו לתרחיש הרגיל שבו הנתבע מגיש ראיותיו לאחר התובע. בכך, יצוין, סדר הדין שנקבע להגשת התצהירים בתובענה בסדר דין מהיר הוא חריג, ואף ניתן לתהות אם אין בו פגיעה בזכויותיו של הנתבע אשר מטבע הדברים מעוניין לבחון את הראיות המובאות נגדו כדי ללמוד כיצד להתגונן מפניהן טרם יגיש את ראיותיו שלו.

חזרה לענייננו, מדובר בבקשה לצירוף ראיות המוגשת על-ידי הנתבע, ועל כן אין בקבלתה פגיעה בסדר הבאת הראיות הנהוג ברגיל. גם בשל כך, יש להיעתר לבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ