אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"ח 54661-11-14 מירון - מושב עובדים של הפועל מזרחי נ' שלי ואח'

תא"ח 54661-11-14 מירון - מושב עובדים של הפועל מזרחי נ' שלי ואח'

תאריך פרסום : 21/07/2015 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום צפת
54661-11-14
26/02/2015
בפני השופטת:
רבקה איזנברג

- נגד -
תובע:
מירון - מושב עובדים של הפועל מזרחי
נתבעים:
1. עמוס שלי
2. שרון הופרט

החלטה
 

 

1.בפני בקשת הנתבעים להורות על העברת התובענה שהוגשה כתביעה לפינוי מושכר שפרטיו כמפורט בתביעה (להלן: "הנכס"), לבירור בפסים של תובענה רגילה.

הנתבעים הפנו להחלטה בבר"ע שהגישו על דחיית בקשתם בטענות מקדמיות לעניין חובת בוררות והעדר יריבות וטענו כי ביה"מ המחוזי קבע כי לצורך הוכחת זכותם הנטענת לדיירות מוגנת, יש לשמוע ראיות. הנתבעים הפנו לתקנה 215ז(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד (להלן:"התקנות"),על פיה ניתן להגיש תביעה לפינוי מושכר בהליך זה כשמדובר בתביעה שחוק הגנת הדייר אינו חל עליה ואילו כאמור, לטענתם, המדובר במושכר שהחוק חל עליו. הנתבעים הפנו גם לקביעת ביה"מ מחוזי בעניין טענת העדר יריבות, אשר גם בעניינה קבע ביה"מ, לטענתם, כי הטענה מצריכה שמיעת ראיות.

 

2.התובע התנגד לבקשה והפנה לבקשות קודמות שהגישו הנתבעים, לטענתו, כ"תרגילים" לדחיית ההכרעה בתביעה.

התובע טען כי אין בקביעת ביה"מ מחוזי כי הטענה לעניין הדירות המוגנת מצריכה שמיעת ראיות כדי להצדיק קבלת הבקשה והפנה לכך שלמרות שהטענה הועלתה במסגרת הבר"ע, ביה"מ המחוזי לא הורה על שינוי מסלול הדיון.

התובע טען כי יש לו זכות לבחור את ההליך בו תידון התביעה והקיש מתביעת פינוי בסדר דין מקוצר. התובע הפנה לכך שהנתבעים לא פרטו בבקשתם מדוע התביעה אינה מתאימה להתברר בהליך מהיר מבחינת מורכבותה או היקף העדויות וכיוב' וציין כי מדובר בתביעה פשוטה המתייחסת למועד סיום חוזה השכירות עליו חתמו הנתבעים. התובע התייחס למהות ההליך המהיר של תביעה לפינוי מושכר וטען כי אין די בעצם העלאת הטענה לדיירות מוגנת כדי להצדיק העברת התביעה להליך רגיל. עוד הבהיר התובע כי הנתבעים יוכלו לנסות ולהוכיח את טענותיהם במסגרת הליך שמיעת הראיות בהליך זה וכי טענותיהם בעניין הדיירות המוגנת קלושות נוכח הסכם השכירות עליו חתמו. התובע הפנה גם להלכה כי, ככלל, שיפוצים לא ייחשבו כתשלום דמי מפתח אם לא הוגדרו כך במפורש ע"י בעל המקרקעין. גם לעניין טענת העדר היריבות, השיב התובע כי הנתבעים יוכלו לנסות להוכיח טענתם בעת שמיעת הראיות וכי בכל מקרה, ע"פ ההלכה, לא רק בעל מקרקעין זכאי לתבוע פינוי מושכר.

 

3.בתשובה הפנו הנתבעים לכך שהליך מהיר זה נועד לתיקים פשוטים בלבד בהם מדובר בתקופת שכירות קצרה וכי התקנות הוציאו מראש את נושא הדיירות המוגנת מהליך זה. הנתבעים טענו כי אין ללמוד מהסכם השכירות על שלילת תחולת חוק הגנת הדייר שכן הוראות החוק קוגנטיות, אלא אם כן החוק קבע במפורש כי יהיה תוקף להסכמת הצדדים. הנתבעים טענו כי מדובר במבנה שנבנה לפני שנת תשי"ג ולכן השכרתו עשויה להיכנס לתחולת החוק גם ללא תשלום דמי מפתח. הנתבעים הפנו לכך שבירור טענותיהם יצריך שמיעת עדים רבים וכי בשל קוצר הזמן, בעת הגשת הגנתם עדיין לא איתרו את כל העדים הנדרשים וציינו שמות של 11 עדים שבכוונתם להעיד.

הנתבעים הוסיפו כי המדובר בשכירות שנמשכה שנים רבות והמשמשת מקור פרנסתו של הנתבע. עוד הפנו הנתבעים לכך שהתובע לא יינזק שכן בהתאם להחלטת ביה"מ שלום בנצרת, דמי השכירות מופקדים מידי חודש בחודשו לקופת ביה"מ שם.

 

דיון 

4.בהתאם לתקנה 215 יב' (א) לתקנות הקובעת כי הוראות תקנות 214 יב' עד 214 טז' יחולו בהתאמה גם על תובענה לפינוי מושכר, הוסמך בית המשפט להעביר תביעה מהליך של פינוי מושכר להליך של סדר דין רגיל. בהתאם לתקנה 214 יב, בית המשפט יפעיל סמכות זו, אם ראה כי התביעה אינה מתאימה להתברר בהליך זה. כן נקבע בתקנות כי בעת בדיקת סדר הדין הראוי בו תתברר התביעה, על בית המשפט להביא בחשבון את מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין, מספר בעלי הדין, וכן את היקף העדויות או חוות הדעת שיידרשו, השפעת התביעה על הציבור וחשיבות הכרעה מהירה בתביעה בשל מיהותה ומיהות בעלי הדין. במסגרת הליך מהיר זה מתבררת התביעה במסגרת דיון אחד בלבד, ללא אפשרות לקיים הליכים מקדמיים. ההליך המהיר נובע מכך שהסוגיות המתעוררות בתביעה לפינוי מושכר הינן בד"כ פשוטות: תוקף הסכם השכירות, הפרתו וכיוב'.

 

5.בניגוד לנתבעים, אינני סבורה כי מהכרעת ביה"מ בבר"ע שהגישו הנתבעים, יש להסיק כי יש להעביר את התביעה להליך רגיל, אם כי לגופם של דברים שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה.

גם אם ביה"מ המחוזי קבע כי הטענות מצריכות שמיעת ראיות, אין בכך די כדי להצדיק העברה להליך רגיל, שהרי גם בהליך זה נשמעות ראיות והצדדים רשאים להציג עדויות מטעמם. לעניין טענת העדר היריבות אפנה לכך שבצד קביעת ביה"מ המחוזי כי טענות הנתבעים בעניין מבוססים על נימוקים עובדתיים, ציין ביה"מ המחוזי כי הכרעת ביה"מ זה אשר דחה את הטענה המקדמית בעניין, הייתה מבוססת כדבעי על הדין והפסיקה החלים בעניין.

6.גם עצם העלאת הטענה לדיירות מוגנת אין בה די. אמנם פרק טז4 לתקנות המתייחס להליך זה, אינו חל על שכירות שחוק הגנת הדייר חל עליה (ראה תקנה 215ז לתקנות). יחד עם זאת כבר נקבע כי אין די בעצם העלאת הטענה, כשאין לה כל בסיס של ממש, כדי להצדיק קבלת בקשה כי ההליך אינו מתאים. בעניין זה ראה תא"ח (י-ם) 26285-09-10 ,אליו הפנה התובע בתגובתו ( אם כי באותו מקרה נקבע בהליך אחר בין הצדדים כי המדובר בחוזים לשכירות בלתי מוגנת ולכן ניתן היה לקבוע כבר באופן מקדמי, כי הטענה הועלתה ללא כל יסוד).

7.במקרה דנן, אין די בטענה כי המבנה נבנה בסמוך לשנת 1949,כדי לקבוע שחוק הגנת הדייר(נוסח משולב) תשל"ב חל בנסיבות. ראשית אציין כי הנתבעים לא טענו כי הנכס היה מושכר כבר לפני תשכ"ח ומלבד מועד בנייתו לא צוינה כל טענה המאפשרת קביעה כי רק בשל מועד בנייתו יש תחולה לחוק. זאת ועוד, המדובר בהסכם שכירות מיום 1.1.06 לתקופה של 8 שנים ולכן לכאורה, אין המדובר בדיירות מוגנת -ראה סעיף 5 לחוק הקובע כי שכירות לתקופה של למעלה מ-7 שנים שנעשתה לאחר שנת תשט"ו ופורש בחוזה בכתב שהדייר לא מוגן לפי החוק, לא יחול חוק זה עליה. השכירות במקרה דנן, הינה כאמור ל 8 שנים ונקבע בהסכם במפורש כי השכירות אינה מוגנת ("הואיל" רביעי בהסכם) וכן כי הנתבע מצהיר כי לא שילם ולא ישלם דמי מפתח וכי החוק לא חל על השכירות (סעיף 3 להסכם).

8.יחד עם זאת ולמרות האמור בהסכם, טענו הנתבעים כי המושכר לא היה ראוי לשימוש וכי בוצעו שיפוצים שהוסכם לראותם כתשלום דמי מפתח. הנתבעים ציינו מס' רב של עדים בעניין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ