אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"ח 36543-09-16 רשת עמל מוסד לחנוך מקצועי ולהכשרה בע"מ ואח' נ' ברודו ואח'

תא"ח 36543-09-16 רשת עמל מוסד לחנוך מקצועי ולהכשרה בע"מ ואח' נ' ברודו ואח'

תאריך פרסום : 01/01/2017 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום תל אביב - יפו
36543-09-16
26/12/2016
בפני השופטת:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
תובעים:
1. רשת עמל מוסד לחנוך מקצועי ולהכשרה בע"מ
2. רשת עמל 1 בע"מ (חל"צ)

נתבעים:
1. יפה ברודו
2. הלל ראובן

החלטה

לפני בקשת הנתבעים למחיקת התביעה על הסף ולחילופין להעברת הדיון לסדר דין רגיל ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

לטענת הנתבעים, התובעת הנה רשת שמפעילה עשרות אלפי תלמידים ב-120 מוסדות חינוך בכל הארץ ובכללם את תלמידי בית הספר "ליידי דיוויס" בתל אביב. הנתבעים הם אח ואחות בעשור השביעי לחייהם שמתפרנסים במשך 22 השנים האחרונות מהפעלת המזנון בבית הספר התיכון "ליידי דייויס" לשביעות רצונם של הנתבעת, הנהלת בית הספר, התלמידים וההורים.

לטענתם משנת 1994 הוארך בין הצדדים הסכם רשות שימוש ושירותי מזון, ובכל ארכה , נתנו הנתבעים לתובעת טובת הנאה כמו בניית שירותי נכים ועוד. במסגרת ההסכם האחרון שנחתם בין הצדדים סוכם על הארכת ההסכם בתמורה לכך, שהנתבעים ישלמו ארנונה בגין שטח שהם אינם חייבים בתשלום ארנונה בגינו, לבקשת התובעת.

לטענת הנתבעים, התביעה הוגשה במסגרת סדר דין מיוחד ומהיר לפי פרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, למרות, שלשיטתם לא מדובר במקרה הקלאסי שלו נועדו תקנות אילו, של פינוי דירת מגורים. בנוסף נטען, כי מעיון בכתב התביעה עולה שהתובעות כלל אינן רשאיות להגיש את התביעה שבכותרת, כיוון שתובעת היא לא בעלת הזכויות בנכס. תובעת 2 היא לא בעלת הזכויות להפעלת המקרקעין ולא מדובר בהסכם שכירות, אלא בהסכם שימוש והפעלה ולכן תביעה לפינוי מושכר , איננה מתאימה.

לטענת הנתבעים , מזה 22 שנים הם מפעילים מזנון בשטח בית הספר "ליידי דייויס" מכוח הסכם רשות שימוש ושירותי מזנון במסגרתו הוגדרו הנתבעים כ"קבלן". מידי מס' שנים הוארך ההסכם בתמורה להטבה שקיבלו התובעות שהקנו לנתבעים את הזכות להארכת ההסכם.

לטענתם, במסגרת ההסכם האחרון שמתייחס לתקופה שבין 2008 ל-2015 נדרשו להשארת כיסאות ושולחנות ברחבה ובגין כך דרשה העירייה תשלום ארנונה, למרות שהרחבה איננה בשליטתם או בשימושם. בנוסף נדרשו הנתבעים לשנות את התפריט כך שיושם דגש על בריאות המזון. לפי הנתבעים דגש זה מהווה פגיעה משמעותית ברווחיותם. לטענתם, בתמורה להסכמתם בעניין תשלום הארנונה ושינוי התפריט קיבלו את הסכמת התובעות שההסכם בניהם יוארך למשך 6 שנים, כמקובל בין הצדדים. לטענתם העלו את ההסכמות על כתב במסגרת מכתבם לתובעות מיום 14.4.13. לשיטתם אומנם לא קיבלו תשובה פורמאלית מהתובעות, אולם מבחינתם זו הייתה התנהלות מקובלת בין הצדדים. הנתבעים מפנים לכך שמתחילת השנה הפעילו את המזנון בהתאם לאותן הסכמות.

לטענת הנתבעים הניסיון לסלקם הנו פסול ובלתי חוקי גם לאור ההוצאות המשמעותיות שהוציאו בהסתמך על ההארכה הנוספת. כן נטען כי הניסיון לסלקם מהווה פגיעה קשה בזכויותיהם והפרת בוטה של התחייבויותיהם. הפרה שמקימה לנתבעים עילת תביעה כנגד התובעים. לטענתם, הניסיון לסלקם מהמזנון אחרי תקופה כל כך ארוכה מבלי שהועלו כנגדם כל טענות בגין השירות שנתנו מהווה שימוש בזכות שלא בתום לב עד כדי כך, שיש בכך כדי לאיין את זכות התובעים.

לטענת הנתבעים דין התביעה להימחק על הסף היות ולא מדובר כהגדרת הנתבעים במקרה הקלאסי שלו נועדו תקנות סדר הדין המהיר שכן מדובר בסכסוך מסחרי עתיר טענות והיסטוריה ארוכה ולא בשוכר דירה שלא מתפנה כך סתם.

סיבה נוספת לסילוק התביעה על הסף הנה מסמך מצב הזכויות של מנהל מקרקעי ישראל לגבי הנכס לפיו הסכם החכירה מסתיים ביום 17.7.14 כך שלמעשה במועד הגשת התביעה אין התובעת 1 בעלת הזכויות. תובעת 2 איננה בעלת הזכויות להפעלת המזנון.

לטענת הנתבעים יש להורות על סילוק התביעה כיוון שלא מדובר ביחסי שכירות ולכן לא ניתן להגיש כנגד הנתבעים תביעה לפינוי מושכר. מדובר בהסכם לרשות שימוש להפעלת מזנון. לפי ההסכם הנתבעים הם "קבלן" שמשלם לפי סעיף 27 להסכם דמי שימוש בתקופות השימוש במזנון וזאת בניגוד להסכם שכירות שחל על כל תקופת השימוש בנכס. מדובר בהסכם שנוסח ע"י התובעים ונוקט בלשון שאיננה שכירות ומגדיר את הנתבעים כ"קבלן" ולא כשוכר. מדבר על הענקת שירותים ולא על השכרה. הוא שולל זכויות שמוקנות לשוכרים ומבהיר שמדובר בברי רשות בלבד. מדבר על דמי שימוש ולא דמי שכירות. מכל האמור מתבקשת המסקנה שלא מדובר בהסכם שכירות ואין מקום להגיש תביעה לפינוי מושכר. לטענתם, גם אם היה מדובר בהסכם שכירות הרי שלאור מורכבות התביעה, משך היחסים , היותו של הסכסוך בגדר סכסוך עסקי והעדים שידרשו להופיע מקום התביעה בסדר דין רגיל לפי תקנה 124יב שעניינה העברת תביעה למסלול רגיל.

התובעות בתגובתן עותרות לדחיית הבקשה שכן לשיטתן מדובר בטענות סרק שדינן להידחות. לטענתן הנן בעלות הזכויות בהתאם לאישור בכתב שהוצג בפני הנתבעים. מדובר בהסכם שכירות למרות שמדובר בהסכם שבו נכתב "שירותי מזנון". השכרת מזנון איננה שונה מהשכרת חנות בקניון תוך הכפפת השכירות לכללי ההתנהלות והפעילות בקניון ולכן אין שחר לטענה כאילו לא מדובר בהסכם שכירות.

לטענת התובעות, אין ממש בטענת הנתבעים כאילו מדובר בתביעה מורכבת שאיננה ראויה לידון בהליך מהיר. רוב הטענות לא רלוונטיות להכרעה וישנה רק מחלוקת עובדתית רלוונטית אחת והיא האם הסכימו הצדדים לחידוש הסכם השכירות.

הנתבעים בתשובתם טוענים שמסקירת מערכת היחסים ההיסטורית בין הצדדים מלמדת שבין הצדדים נוצרה פרקטיקה ונוהגים שיש בהם כדי להשפיע על תוצאות ההליך. לטענתם טובות ההנאה שקיבלו התובעות מלמדת על מורכבות מערכת היחסים בין הצדדים. כן טוענים הנתבעים כי מדובר בהסכמות ובדיונים בע"פ שיצריכו העדת עדים שונים כמו מנהלת בית הספר, עובדים וגורמים שהיו מודעים בזמן אמת לפרקטיקה הנוהגת בין הצדדים. לטענת הנתבעים נדרש בירור מעמיק באשר לזכויות התובעות במקרקעין ולנתון זה יש משמעות בנוגע למסלול בו ניתן לתבוע אותם שכן בתביעה לפינוי מושכר רלוונטית רק להליך העיקרי ולא לבחינת התנאים המקדימים לניהול הליך. לטענתם התובעות לא התייחסו להסתרת מעמדן בנכס במסגרת כתב התביעה. כן נטען כי התובעות לא התייחסו לפסיקה עליה מבוססת הבקשה. בנוסף נטען שמדובר בזכות שימוש משכך אין לדיני השכירות והקניין רלוונטיות בתביעה זו.

דיון:

לעניין הבקשה לסילוק כתב התביעה על הסף בשל היותו של הליך התביעה בהתאם לתקנה 215 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לבירור הסכסוך: בית המשפט העליון קבע כי זכות הפניה לערכאות הנה זכות חוקתית מוגנת. עוד קבע בית המשפט העליון כי מדובר בזכות בעלת פן מהותי ולא רק פרוצדוראלי ולכן יש לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 8864/99 ליאת אלנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000, שם נאמר כי: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט. מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון".

בהתאם לפסיקה , נקבע כי ככלל, בקשה לסילוק על הסף, תתקבל רק במקרים חריגים ומיוחדים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ