אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"ח 34233-02-14 כהן ואח' נ' לוי ואח'

תא"ח 34233-02-14 כהן ואח' נ' לוי ואח'

תאריך פרסום : 08/07/2015 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום ראשון לציון
34233-02-14
30/06/2015
בפני השופט:
ד"ר גיא שני

- נגד -
התובעים:
1. ירון כהן
2. פרווין דונל

הנתבעים:
1. נועם לוי
2. קלריס אסתר לוין

פסק דין
 

 

1.לפניי תביעה לסעד של פינוי מושכר - דירה ברחוב מילטון פרידמן 29, ראשון לציון. התובענה החלה את דרכה במסלול המהיר של פרק טז(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אך בהמשך הועברה למסלול של דיון רגיל, זאת על-פי החלטתה של כבוד השופטת הר ציון.

 

2.ייאמר כבר בפתח הדברים, כי ההליך הוגש ביום 17.2.2014, ומאז הוגשו בו בקשות רבות וניתנו החלטות על-ידי מספר שופטים (מותב זה הוא השלישי המטפל בתיק). איני רואה צורך לסקור את כל השתלשלות העניינים בתיק. אציין רק כי תחילה הוגש ההליך על-ידי התובע 1 בלבד, אולם בדיון שהתקיים לפני כבוד השופט באומגרט (ביום 21.5.2014) התברר כי התובע לא הוכיח את זכויותיו בדירה, ובית המשפט אפשר לו להשלים את הראיות. בהמשך לכך הוגשה בקשה לצרף את התובעת 2 (אמו של התובע 1) להליך, זאת הואיל והזכויות בנכס רשומות על-שמה. בית המשפט (כבוד השופטת הר ציון) נעתר לבקשה במסגרת החלטתו מיום 7.8.2014, והורה על הגשת כתבי טענות מתוקנים. כמו-כן נקבע כי התיק יעבור למסלול של דיון רגיל. ביני לביני, ולאורך כל משך הזמן שההליך תלוי ועומד, הוגשו כאמור בקשות שונות מטעם שני הצדדים, לרבות כאלה החורגות במובהק ממסגרת ההליך (ראו בהקשר זה את החלטותיי מיום 15.3.2015, מיום 18.3.2015 ומיום 12.5.2015). כמו-כן ניתנה לתובע שהות לבחון קבלת ייצוג משפטי, אך העניין לא הסתייע (למעט בנקודת זמן קצרה ביותר). לאחר כל אלה, ומשניסיון (של מותב זה) לסייע לצדדים לפתור את הסכסוך בהסכמה לא צלח, התקיימה ישיבת הוכחות ביום 25.6.2015.

 

3.בכתבי הטענות, בבקשות שהוגשו לבית המשפט ובדיון ההוכחות השמיעו הצדדים טענות חריפות עד-מאוד זה כנגד זה. מבין טענות אלה, יש שלא הוכחו כדבעי, ויש שאינן נוגעות ללב הסוגיה הצריכה הכרעה. בפועל, ההכרעה בתיק זה תלויה בשאלה מרכזית אחת: האם נכרת בין הצדדים הסכם שכירות אשר במסגרתו שילמו הנתבעים במזומן דמי שכירות מראש, כפי שטוענים הנתבעים; או שמא כלל לא נכרת הסכם כזה, ולא שולמו דמי שכירות, כפי שגורס התובע.

 

4.לאחר שבחנתי את החומר שלפניי והתרשמתי מן העדויות, מסקנתי היא כי במאזן ההסתברויות יש להעדיף את גרסתו של התובע בכל הנוגע לביצוע התשלומים, וכי לפיכך יש להורות על פינוי המושכר. להלן אפרט את הנימוקים העיקריים למסקנה זו.

 

5.אולם עד שאדון בתובענה לגופה, יש להסיר מן השולחן את הטענה שהעלו הנתבעים לראשונה במהלך ישיבת ההוכחות, שלפיה הסמכות העניינית לדון בתובענה זו אינה מסורה לבית משפט השלום כי אם לבית המשפט המחוזי, זאת מן הטעם שהזכויות בנכס טרם נרשמו ולכן מדובר בזכות אובליגטורית להירשם כבעלים, ובכגון דא – כך נטען – הסמכות נגזרת משוויו הכספי של הנכס, אשר אותו העריך התובע, בתשובה לשאלה שנשאל בחקירתו הנגדית, בסכום של שלושה מיליון ₪.

 

דין הטענה להידחות. ראשית, גם אם הזכות של התובעת בנכס, הרשומה אצל רשות מקרקעי ישראל, טרם נרשמה במרשם המקרקעין, הרי שעניינה של התובענה שלפניי בסעד של פינוי מושכר, וככזו באה היא בגדר של תביעה בדבר "חזקה או שימוש במקרקעין" (סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). שנית, אפילו אם נבחן את הסמכות העניינית לפי שווי נושא התביעה – כפי שיטתם של הנתבעים – הרי שבענייננו מדובר כאמור בתביעה לפינוי מושכר ולא, למשל, בתביעה לאכיפת הסכם בעניין המקרקעין או להצהרה על זכויות הבעלות בהם. משכך, ברי כי השווי הכספי של נושא התביעה אינו חורג מגבולות הסמכות של בית משפט השלום.

 

יצוין, כי הנתבעים הפנו בסוגיית הסמכות לפסק-הדין של בית המשפט המחוזי בעניין הפטריארך היווני אורתודוקסי (ת"א (מח' י-ם) 7441-05 הפטריארך היווני אורתודוקסי של י-ם נ' מדרשת קדמת ירושלים (28.10.2011); ראו גם ע"א 9492/10 הפטריארך היווני אורתודוקסי של ירושלים נ' מדרשת קדמת ירושלים (5.3.2012)). אולם, אין ללמוד משם לכאן. די שאציין כי כאשר הוגשה באותו מקרה תביעה לפינוי ולסילוק יד, היא נדונה בבית משפט השלום (ראו סעיף 2 לפסק-הדין בת"א 7441-05 הנ"ל), ואילו התביעה שלגביה עלתה שאלת הסמכות העניינית היא תביעה למתן פסק דין הצהרתי בדבר זכויות הבעלות במקרקעין.

 

לאור האמור, אפילו אם הייתי נותן את מלוא המשקל להערכתו המסתייגת עד-מאוד של התובע באשר לערך הנכס – ואינני אומר כך – הרי שלא נשמטה סמכותי לדון בתביעה שלפניי.

 

6.ומכאן, למחלוקת גופה. התובע, כאמור, מכחיש את עצם קיומה של הסכמה להשכרת הנכס לנתבעים. לפי גרסתו, בתמצית, משפחת הנתבעים נכנסה לנכס בזמן שהצדדים קיימו מגעים לגבי השכירות, אולם בפועל, הנתבעים מיאנו לחתום על הסכם שכירות, לא שילמו דמי שכירות, ולא עמדו בסיכום שלפיו יפנו את הדירה תוך שבועיים. התובע מציין כי פנה למשטרה בגין הפלישה, אך מכיוון שהנתבעים כבר התמקמו בדירה, לא ניתן היה לפנותם. הנתבעים מצדם מתארים התרחשות שונה לגמרי, שבה התובע שכנע אותם לשכור את הדירה אף שלא חפצו בכך לאחר שראו את התנאים במושכר, ורק כאשר התובע הפחית את דמי השכירות ל- 1,500 ₪ (חלף הסכום של 2,500 ₪ שעליו דובר מלכתחילה), הם התרצו והסכימו לשכור את הדירה תוך ששילמו מראש סכום של 15,000 ₪ בשתי פעימות: תחילה 8,000 ₪ (שגויסו מאביו של הנתבע), ואחר-כך 7,000 ₪ (שגויסו מידידו של הנתבע). עוד טענו הנתבעים כי בין הצדדים נחתמו שני הסכמי שכירות אשר נערכו בכתב ידו של התובע, כאשר התובע לא מסר להם עותק של ההסכם הראשון (חרף הבטחתו לעשות כן), אך בידיהם עותק של ההסכם השני (סומן נ/1). לפי הסכם אחרון-זה, כך לשיטת הנתבעים, סוכם שהשכירות תהיה עד לחודש אוקטובר 2014, וניתנה לנתבעים אופציה להאריך את השכירות בשנה נוספת, קרי: עד לחודש אוקטובר 2015.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ