אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גמאל נ' ויצמן ואח'

גמאל נ' ויצמן ואח'

תאריך פרסום : 04/04/2018 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום נתניה
25532-11-17
29/03/2018
בפני השופט:
אלי ברנד

- נגד -
מבקשים:
1. מאיר ויצמן
2. רחל ויצמן

עו"ד יוסי תובל
משיב:
משה גמאל
עו"ד עליזה סיטבון
החלטה
 

לפני בקשת המבקשים לסילוק תובענה זו על הסף עקב חוסר סמכות עניינית, בהיות התובענה בין אב לבתו וחתנו, ולטענתם ראויה היא להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר לטענתם אין מקום לתקן פגם זה באמצעות העברת התובענה לבית המשפט לענייני משפחה בשל העובדה שהוגשה בסדר הדין הקבוע בפרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי ואין היא ראויה להתברר בסדר דין זה בבית המשפט לענייני משפחה, ולחילופין יש לסלקה על הסף בהעדר עילה.

המשיב טוען מנגד כי מדובר בתובענה לסילוק יד מדירה, דהיינו – תביעה בדבר שימוש וזכות חזקה במושכר וככזו מצויה היא בסמכותו העניינית של בית משפט זה, ובנוסף חלק המשיב באריכות על טענת העדר עילת התביעה שהעלו המבקשים.

סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "החוק") קובע כי – "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה", והגדרת המונח ענייני משפחה מובאת בסעיף 1 לחוק הקובע בין היתר כדלקמן –

"בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה:

...

(2)תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;

לענין פסקה זו -

"בן משפחתו" -

(א)בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;

(ב)ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;

(ג)הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; ..."

בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (29.4.2012)(להלן: "ענין פלונית") תחם בית המשפט העליון את הבקעה בה מתגדרת כל אחת מן הערכאות, בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט האזרחי, תוך קביעות עקרוניות בדבר משמעותם של שני התנאים הקבועים בסעיף 1(2) לחוק, כדלקמן (פסקה 11 לחוות דעתו של כב' השופט זילברטל, היא דעת הרוב, השימוש בגופן שונה במקור – א.ב.) –

"על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט למשפחה חייבים להתקיים שני יסודות מצטברים: הראשון – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק. השנימהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים. במילים אחרות, סמכותו של בית המשפט למשפחה בתובענות בין פרטים מוגבלת למצבים בהם קיימים קשרי משפחה כהגדרתם בחוק, וכאשר עובדת קיומם של קשרים משפחתיים תרמה תרומה משמעותית לסכסוך המשפטי"

אין ספק כי הצדדים לתובענה שלפני נכללים בהגדרת המונח "בן משפחתו" על פי החוק האמור, והשאלה הנשאלת היא, איפוא, האם מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה.

בקשר לסוגיה זו נאמר בענין פלונית כדלקמן (פסקה 21 לחוות דעת כב' השופט זילברטל) –

"באשר ליסוד השני להקניית סמכות לבית המשפט למשפחה כבר נקבע, כי המבחן לקיומה של תובענה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא מבחן המקור או הסיבה. על פי מבחן זה, אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה, לצורך סיווגו של הסכסוך לסמכות הערכאה האזרחית הכללית או בית המשפט למשפחה היא, שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. לצורך כך, לא די בקשר רחוק וזניח, אולם גם לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרות עילת התביעה היא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדת וחשובה להיווצרות עילת התביעה, על מנת שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה"

המשיב ביקש להסתמך בתשובתו על פסק הדין בתא"ח (שלום ירושלים) 40705-05-15 יפה וייס נ' עו"ד פלוני (16.9.2015) בו דובר בתובענה לסילוק יד מדירה ובית משפט השלום קבע כי הוא, ולא בית המשפט לענייני משפחה, מוסמך לדון בה.

דא עקא, אין הנידון דומה לדין, שכן עיון בפסק הדין האמור מלמד כי שם דובר בתובענה בין התובעת לבין בעלה בנפרד של נכדתה המצוי בהליך גירושין ממנה, שאינו נכלל בהגדרת "בן משפחתו" בסעיף 1(2) לחוק – במיוחד על פי הפרשנות המצומצמת המוקנית להגדרה זו בפסק הדין בענין פלונית, כאשר בין הצדדים לתובענה היה הסכם שכירות בכתב אשר בית המשפט קבע את תוקפו וזה הסדיר בין היתר את התנאים המאפשרים לתובעת לדרוש את פינוי הדירה נושא התובענה.

בית המשפט ציין שם כי סכסוך בתוך המשפחה מתקיים אמנם בין הנתבע לבין נכדתה של התובעת במסגרת הליכי הגירושין ביניהם אך ההליך שלפניו, שאינו בין אותם צדדים, אינו סכסוך בתוך המשפחה במהותו, ועל כן אין המקרה עומד בשני התנאים הנדרשים לשם הקניית הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה, ואף אינו עוסק בשאלת הזכויות הקנייניות בדירה אשר הסמכות העניינית העיקרית בהם מסורה לערכאה אחרת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ