אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"ח 20819-06-16 צומת כ"ח בע"מ נ' מ.א. מרום הגליל בע"מ

תא"ח 20819-06-16 צומת כ"ח בע"מ נ' מ.א. מרום הגליל בע"מ

תאריך פרסום : 24/07/2016 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום צפת
20819-06-16
18/07/2016
בפני השופטת:
רבקה איזנברג

- נגד -
תובעת:
צומת כ"ח בע"מ
נתבעת:
מ.א. מרום הגליל בע"מ
החלטה

  1. לפני בקשת הנתבעת להורות על העברת תביעה זו שהוגשה כתביעה לפינוי מושכר ע"פ פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד (להלן:"התקנות"), לבירור בפסים של תובענה רגילה בהתאם לתקנה 214 יב' ו- 215 יב' (א) לתקנות.

    הנתבעת שכרה מאת התובעת נכס במתחם התעשייתי בצומת כ"ח וזאת בהתאם להסכמי שכירות שנכרתו בין הצדדים. הסכם השכירות האחרון הינו מיום 10.3.13. הנתבעת אישרה בבקשתה כי בהסכם זה הושכר כל הנכס, אך בשנת 2014 ביקשה לצמצם את גודל הנכס ולאחר דין ודברים הוחזר החלק המזרחי בחזרה לחזקת התובעת, ואילו הנתבעת המשיכה עד היום להחזיק בצד המערבי.

    לטענת הנתבעת, התובעת החלה לתור אחר שוכר חלופי לצד המזרחי ולאחרונה מאחר שמצאה שוכר שמבקש לשכור את הנכס כולו על שני חלקיו בסכום כולל גבוה מן התשלומים אותם שילמה ואמורה לשלם הנתבעת (בעבור החלק המערבי), מנסה התובעת להביא לביטול הסכם השכירות.

    הנתבעת הכחישה כי נותר חוב בגין דמי שכירות, או כל חוב אחר ביחס לאחזקת המושכר. הנתבעת טענה כי מדובר בתיק מורכב שאינו מתאים לבירור במתכונת של פינוי מושכר הואיל ובין היתר יתבקש בית המשפט לזמן עדים רבים, ובכללם את אותו שוכר חלופי שיתבקש להעיד על המגעים שנוהלו בין התובעת לבינו.

    2.התובעת התנגדה לבקשה,טענה טענות מקדמיות לדחיית הבקשה וכן כי אין בטענות הנתבעת כדי להצדיק העברה להליך רגיל. לטענת התובעת מדובר במערכת חוזית פשוטה שאין חולק עליה וכל שנותר לדון בו הוא, האם הופרה המערכת ההסכמית בין הצדדים והאם ישנה יתרת חובה כלפי התובעת, אם לאו. התובעת הפנתה לכך שישנו מצהיר אחד מטעם כל אחד מהצדדים וכי אין צדדים נוספים למעט התובעת והנתבעת.

    דיון

    3.ראשית אציין כי אין לקבל את טענות התובעת כאילו יש לדחות את הבקשה בגין האיחור בהגשת ההגנה, או בהגשת הבקשה, או בהתנהלות הנתבעת בעניין. בגין התנהלות זו של הנתבעת והעובדה שבגינה היה הדיון מיום 17.7.16 מיותר,כבר חויבה הנתבעת בהוצאות ויש לדון בבקשה לגופה.

    4.בהתאם לתקנה 215 יב' (א) לתקנות הקובעת כי הוראות תקנות 214 יב' עד 214 טז' יחולו בהתאמה גם על תובענה לפינוי מושכר, הוסמך בית המשפט להעביר תביעה מהליך של פינוי מושכר להליך של סדר דין רגיל. בהתאם לתקנה 214 יב, בית המשפט יפעיל סמכות זו, אם ראה כי התביעה אינה מתאימה להתברר בהליך זה. כן נקבע בתקנות כי בעת בדיקת סדר הדין הראוי בו תתברר התביעה, על בית המשפט להביא בחשבון את מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין, מספר בעלי הדין, וכן את היקף העדויות, או חוות הדעת שיידרשו, השפעת התביעה על הציבור וחשיבות הכרעה מהירה בתביעה בשל מיהותה ומיהות בעלי הדין. במסגרת הליך מהיר מסוג זה מתבררת התביעה במסגרת דיון אחד בלבד, ללא אפשרות לקיים הליכים מקדמיים. ההליך המהיר נובע מכך שהסוגיות המתעוררות בתביעה לפינוי מושכר הינן בד"כ פשוטות: תוקף הסכם השכירות, הפרתו וכיוב'.

    5.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכתבי הטענות שבפני, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה: שוכנעתי כי מדובר בתביעה אשר הטענות הנטענות במסגרתה דורשות בירור בהיקף גדול יחסית ואף מצדיקות קיום הליכים מקדמיים שאינם אפשריים בתביעת תא"ח. בעניין זה אפנה לכך שהתובעת עצמה, צירפה לתביעה מסמכים רבים ולא רק את הסכם השכירות אחרון. בחינת טענות הנתבעת, בהקבלה למסמכים שצירפה התובעת, מובילה למסקנה כי לשם בירור טענות הצדדים תידרש מסכת עדויות וראיות רבה. בהקשר זה אציין כי הנתבעת טענה שלפחות ביחס לחלק מההפרות הנטענות מדובר בהסכמות מאוחרות, ומשכך, אין כלל הפרה. מאידך גם הנתבעת עצמה הפנתה במהלך הדיון, עת הציע ביה"מ מינוי מנהל חשבונות שיבדוק מה שולם ביחס להסכם השכירות האחרון, כי אין המדובר בבחינת ההסכם האחרון בלבד וכי יש לדידה להתייחס גם לתנאי ההסכמים הקודמים שצורפו לתביעה. לפיכך ובניגוד להצעה שהועלתה בדיון, מסתבר כי אין המדובר בבחינה פשוטה של חיובי תשלום בהסכם, מול בדיקת התשלומים ששולמו בפועל ויש להידרש לכל ההסכמות הנטענות בין הצדדים.

    העובדה שהנתבעת צירפה לכתב הגנתה רק תצהיר אחד אין בה למנוע קבלת הטענה כי יש להעביר הדיון להליך רגיל, וזאת דווקא מהטעם כי בהליך רגיל, בניגוד להליך תא"ח , לא תמנע מהנתבעת האפשרות להעיד את כל העדים הנדרשים.

    6.בהתאם לדברי ההסבר לתיקון שהוסיף לתקנות הליך מהיר זה ,כוונת מחוקק המשנה בתקנו פרק זה לתקנות הייתה ברורה - יצירת הליך מזורז לפינוי שוכרי דירות העושים דין לעצמם ומנצלים לרעה את העומס הקיים במערכת המשפט תוך גרימת נזקים כבדים למשכירים אשר נותרים פעמים רבות מול "שוקת שבורה", כאשר אותה דירה מושכרת, המהווה להם מקור הכנסה, נגזלת מהם לפרקי זמן ארוכים ללא מתן כל תמורה. במקרה דנן אין המדובר במקרה מסוג המקרים אליהם התכוון המחוקק בנותנו עדיפות לשמיעה מהירה של התביעה על פני תיקים אחרים העומדים בפני ביה"מ. המדובר במקרה דנן בשתי חברות מסחריות וביחסים שנמשכו בין הצדדים שנים רבות.

    שוכנעתי כי בנסיבות ,הכרעה מהירה, בדיון אחד, ללא מתן אפשרות לנתבעת להציג את מלוא העדויות וללא קיום הליכים מקדמיים (שאינם אפשריים כאמור בהליך מהיר זה),לא תהיה צודקת ולפיכך, יש להיעתר לבקשה.

    7.למעלה מן הצורך אפנה למקצת מהסוגיות שיהיה צורך לבחנן והמחדדות את הצורך בבחינה מעמיקה כזו שאינה מתאימה או אפשרית בהליך מהיר ומזורז:

    גם לאחר חתימת החוזה בשנת 2013 הגיעו הצדדים לכאורה להבנות מסוימות שטיבן ראוי להתברר לאחר דיון ממצה. בעניין זה אפנה לכך שהתובעת עצמה צירפה אסמכתאות לסיכומים מאוחרים יותר, ובכללן את הוראות הנספח מיום 23.12.14 ו- סיכום הפגישה מיום 15.12.15. בנספח מיום 23.12.14 סוכם כי החל מחודש יולי 2015 יופחתו דמי השכירות לכדי מחצית וכי הנתבעת תחזיק בחלק המערבי. כבר עתה יאמר, מבלי לקבוע מסמרות, כי קיימת תמיהה ביחס לטענה שהפינוי של החלק המזרחי היה כתוצאה מחובות ונזקים, ולא סיכום לגיטימי בין הצדדים (השווה למשל סע' 28 לכתב התביעה אל מול סעיף 65 לכתב ההגנה).

    עוד נקבע בנספח כי קיימת אופציה וכי כל הנזקים שנגרמו יחולו על הנתבעת וכי בגין חלק המבנה שקרס תשלם הנתבעת באופן מידי 27,000 ₪ בתוספת מע"מ. אלא שביום 15.12.15 התקיימה פגישה נוספת במסגרתה סוכם לכאורה על הארכת תקופת השכירות בשנה נוספת, וכי מר אוחנה מטעם הנתבעת, יבנה מחדש את משרד נביעות שנהרס, יחד עם התחייבויות נוספות שחלו עליו ועל הנתבעת. כלומר, יש לבחון האם הנתבעת נטלה על עצמה את התיקונים באופן אישי חלף תשלום כספי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ