אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"ח 19032-10-15 גלקסי נכסים ונדל"ן (1996) בע"מ 29 בדצמבר 2015 נ' עלית שירותי רפואה בע"מ

תא"ח 19032-10-15 גלקסי נכסים ונדל"ן (1996) בע"מ 29 בדצמבר 2015 נ' עלית שירותי רפואה בע"מ

תאריך פרסום : 11/02/2016 | גרסת הדפסה
תא"ח
19032-10-15
29/12/2015
בפני השופט:
גיא הימן

- נגד -
התובעת::
1. גלקסי נכסים ונדל"ן (1996) בע"מ
2. ח"פ 512291238

הנתבעת::
1. עלית שירותי רפואה בע"מ
2. ח"פ 514740455

פסק-דין

, הקובע את עצם קיומו של חיוב נגדי, אף לא קביעה מוסמכת בדבר שיעורו. לכאורה, די בהערכה של צד להסכם כי נגרם לו נזק, בשיעור זה או אחר, בשל הפרתו של ההסכם, לאפשר לו לקזז את דמי-הנזק ממה שהוא עצמו חייב לשלם לפי אותו הסכם. אלא שהיטב לא פחות ידענו, וזה האידך גיסא, כי מהותו של קיזוז היא איחודם של חיובים נגדיים בפעולה חשבונית פשוטה, יחסית, של חיבור או של חיסור אשר בעקבותיה מתקבלת יתרה. יתרה זו נעשית, בעקבותיו של הקיזוז, לחיוב יחיד בין הצדדים. היא, לבדה, מקימה את החוב שנותר, אם נותר, לפירעון. מה תוקף תִּקנה לה פעולה חשבונית כזו במקום שהיא מבוססת על העֲרכה, שמא אומר על משאלת-לב, של אחד הצדדים לחוזה?

9.את תחושת-הבטן, המתקשה להשלים עם קיזוז של דמי-נזק אשר לא נקבעו בידי איש זולת הניזוק בהשערותיו, מבססים מן הבחינה המשפטית דברים, שכתב פרופסור שלום לרנר. מלומד זה עמד על הקושי, הטבוע בהוראתו של סעיף 53(א) לחוק החוזים. תקלה יצאה, לגישתו, תחת ידו של המחוקק, בהעמידו יצור-כלאיים המאפשר תוצאה בעיתית מעין זו. היה זה בניסיון, לא מוצלח במיוחד, לעגן בחוק פתרון לקושיה, שהעלה בית-המשפט העליון בפסיקתו המוקדמת, שנים ארוכות קודם לחקיקתם של חוקי-החוזים.

ההלכה המדוברת היא זו שבע"א 217/55 קניגסהופר נ' ליגה להטבת השמיעה, פ"ד י"א 171 (1957). באותה פרשה לא הוכרה זכותו של נתבע להעלות להגנתו טענה בדבר קיזוז, בהיעדרו של מקור לכך בדין המהותי. "המסקנה העולה ברורות", הטעים בדבריו כבוד השופט שמעון אגרנט, "היא, כי – בהעדר חוק או פקודה, ובאין הסכם לכך, שנעשה בין הצדדים במפורש או מכללא – אין להכשיר בישראל את ההגנה הטכנית מהסוג של קיזוז" (שם, בעמ' 199). היעדרו של מקור כזה בְּחוק או בהסכם לא שלל, כך נקבע, את זכותו של אדם לטעון לחיוב נגדי. אך תרופתו היא באכסניה נפרדת – תביעה או תביעה-נגדית – ולא בטענת-הגנה לקיזוז.

תוצאה זו עלולה להיות קשה. ראשית, הגשתה של תביעה עצמאית כרוכה בהשקעתם של משאבים. לא תמיד יכול נתבע, או רוצה, להעמיד תביעה משלו. הוא עשוי להעדיף, תחת זאת, לברר את טענת-הקיזוז בגדרה של התביעה אשר הוגשה נגדו. שנית, בעידן שבו נוהג עדיין במשפטנו סדר-דין מקוצר, עשוי עצם-כוחו של נתבע להעמיד הגנה להיות תלוי בטענה לקיזוז. מה יעשה אותו נתבע ואין בכוחו להראות כי קיזוז, שיש לו בסיס עובדתי, הותר בחוק או בהסכם? לפי הלכת קניגסהופר ימצא הוא את עצמו נדחה על הסף, בלי רשות להביא בפניו של בית-המשפט את הגנתו. זאת, כאמור, אפילו כשהקיזוז התרחש בפועל ואליבא דנתבע שוב אין הוא חייב לתובע דבר.

10.בעקבות כך, אשוב אל דבריו של פרופ' לרנר, ביקש המחוקק לעגן בחקיקה גם את המצב המשפטי של "קיזוז דיוני", ובו מבקש נתבע להיאחז בקיזוז כטענה, שתוכל להתברר באותה אכסניה של תביעת-החוב נגדו. הסיפא לסעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי) עושה זאת, באפשרו העלאה של טענת-קיזוז גם בהיעדרו של חיוב קצוב, ובלבד שמקורו באותה עסקה. הסביר פרופ' לרנר:

"חדירתו של הסכום הלא-קצוב לסעיף 53 באה בשל הקיזוז הדיוני. בקיזוז דיוני, יש חשיבות לעובדה שטענותיו של הנתבע נובעות מהעסקה שעליה מתבססת התביעה, ולא לקציבותו של הסכום הנתבע על ידיו. כשם שבית המשפט לא יימנע מבירורה של טענת הגנה רגילה, המעלה טיעון בסכום לא-קצוב, כך היעדר קציבות אינו צריך לחסום טענת קיזוז מאותה עסקה. טענותיו של נתבע הנובעות מהעסקה שעליה מבוססת התביעה, ראויות להתברר במסגרת התביעה הראשית, בין אם הן בסכום קצוב ובין אם לאו" (לרנר לעיל, בעמ' 79).

11.פתרון זה של המחוקק מאיים לטשטש את הגבול בין קיזוז, אשר לו מקור מהותי בדין ולפיכך ניתן לבצעו גם ללא קביעה של ערכאה שיפוטית, ומחוץ לכתליה; לבין קיזוז כטענה במישור הדיוני ועומדת להכרעתו של בית-המשפט. הוא גורע מאבחנה נוספת, זו שבין קיזוז כאמצעי לתשלום-חוב לבין קיזוז כטענה משפטית. כאמצעי-תשלום פירושו של קיזוז, שהוא מחליף תשלום בדרך אחרת. שוב מחוץ לכתליו של בית-המשפט, ושוב ללא צורך בקביעה שיפוטית המכירה בכוח להוציאו אל הפועל, שקוּל אז הקיזוז לפירעונו של חוב בכל דרך מוכרת של תשלום. הבעיה באלה היא שקיזוז מהותי, חוץ-שיפוטי, וקיזוז כאמצעי-תשלום נכון היה לייחד לחיובים קצובים בלבד. אחרת נעשה החייב – גורם בעל-ענין, מחד גיסא, וחסר ידע וכישורים מקצועיים נדרשים, מאידך גיסא – לפוסק יחיד בשאלת-החיוב. הוסיף פרופ' לרנר וכתב:

"גישתו של סעיף 53 מוטעית. יש להכיר בקיזוז חוץ-שיפוטי רק כאשר החיובים ההדדיים בין הצדדים הם קצובים. אין זה ראוי לאפשר לצדדים לבצע פעולות משפטיות מהותיות כמו קיזוז, אם החוב המגיע להם אינו קצוב. חוב שאינו קצוב אינו ודאי, אינו מגובה במסמכים ויש להיכנס לעובי הקורה כדי להעריכו כיאות. כימות החוב לא יוכל להיעשות כהלכה על ידי הצדדים, אלא על ידי גוף מקצועי ואובייקטיבי, דוגמת בית המשפט" (לרנר לעיל, שם).

12.דא עקא כי אין זה המצב המשפטי הנוהג. סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), על שני חלקיו, הוא עובדה מוגמרת וכפי הנראה לא רק לעת הזו (ראו את סעיף 61 להצעת חוק דיני ממונות, תשע"א-2011, ה"ח הממשלה 595). הוא בשר מבשרם של דיני-החיובים במשפטנו. הוא הוראת-חוק חיה. ככזו, נועדה אותה הוראה לתכלית, שעליה יש לעמוד. שרויה היא ביחסי-גומלין עם הוראות אחרות בחקיקה, שאותן יש לפרש, ככל הניתן, כמתיישבות עמה. אכן, את הרישא לסעיף 53(א), בין שנראה הוא הולם יותר או פחות, נדרש לקיים לפי תכליתו ולפי מיקומו בסביבתו המשפטית.

13.הרעיון, שלפיו חיובים כספיים בלתי-קצובים "שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם" יידונו יחד מבוסס על קיומה של זיקה, שמעבר לזהותם של הצדדים, בין החיובים. זיקה זו משתקפת במושג-המפתח "מתוך עסקה אחת". כשטענת-הקיזוז מועלית כהגנה מפני תביעה; כשהקיזוז אינו של סכום קצוב; וכשמקורו איננו בהֵיתר שבדין, יש להראות כי ראוי הוא, מבחינה רעיונית, לדון בשני החיובים בגדרה של אותה אכסניה, על מנת לברר את צדקתו של הקיזוז. מה מכונן את הזיקה הזו? מה הופך טענת-קיזוז, שהעלה חייב, למתאימה לבירור בגדרה של תביעה נגדו?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ