אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"ח 12004-08-14 גני הנשיא הראשון בע"מ נ' צומן

תא"ח 12004-08-14 גני הנשיא הראשון בע"מ נ' צומן

תאריך פרסום : 17/08/2015 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום רחובות
12004-08-14
15/07/2015
בפני השופטת:
רנה הירש

- נגד -
התובעת:
גני הנשיא הראשון בע"מ
עו"ד רונית ברנט
הנתבעת:
ליאת צומן
עו"ד יגאל הלוי יצחק
פסק דין
 

1.הנתבעת מתגוררת בדירה הרשומה בטאבו על שם התובעת. התובעת הגישה תביעה לפינוי הנתבעת מהמושכר, בהעדר הסכם שכירות או תשלום דמי שכירות עבור שהות הנתבעת במושכר. הנתבעת טוענת, כי קיימת לה זכות לגור במקום, מאחר שהדירה שייכת למעשה לבעלה ולא לתובעת, היא זכאית לקבל מבעלה מדור, ועל כן אין מקום לפינויה מהדירה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.התביעה לפינוי המושכר הוגשה לפני קרוב לשנה בסדר הדין המיוחד המיועד לתביעות מהסוג הזה, כאמור בפרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות).

3.בכתב התביעה נטען, כי התובעת הינה בעלת הדירה, כאשר היא מונה 7 בעלי מניות וביניהם מר אבשלום צומן, המשמש כאחד מארבעה מנהלי החברה ואינו בעל שליטה בה.

בדירה נשוא ההליך (להלן: הדירה) התגוררו מאז שנת 2007 ועד שנת 2013, בנו של אבשלום צומן (להלן: הבן) ביחד עם אשתו הנתבעת וילדיהם.

ביום 20.10.07 נחתם הסכם שכירות עם הבן בנוגע לדירה על פיו נקבעה תקופת השכירות לשנה, שהוארכה בשנה נוספת. ביום 1.11.09 נחתם הסכם שכירות נוסף, בו נקבעה תקופת שכירות לארבע שנים, קרי, עד ליום 31.10.13. הבן מצוי בסכסוך משפחתי עם הנתבעת, עזב את המושכר ועבר להתגורר בבית אביו החל מיום 26.1.14 ומאז לא משולמים דמי שכירות על ידי הנתבעת, שנשארה להתגורר בדירה.

עד עזיבת הבן את הדירה שילם מר אבשלום צומן את דמי השכירות באמצעות חיוב חשבונו בחברה התובעת ואולם עם עזיבת הבן הופסקה הרשות שניתנה לנתבעת להתגורר בדירה והיא נדרשה לפנותה.

4.בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי הדירה הינה בפועל דירתו של הבן, והתובעת הינה "תובעת קש", אשר חילקה את מלאי הדירות שנצברו אצלה כדיבידנדים לשבעה מבעלי המניות וביניהם מר אבשלום צומן. על פי החלוקה, קיבל מר אבשלום צומן שלוש דירות, ואחת ניתנה לכל אחד משלושת בניו, וכך קיבל הבן את זכויות הבעלות בדירה. הנתבעת סבורה, כי דין אחד צריך לחול על כל שלוש הדירות שהועברו לבניו של מר אבשלום צומן ולכן אין מקום לתביעה זו, אלא אם תוגש תביעת פינוי גם כנגד שני הבנים האחרים של מר צומן.

הנתבעת טענה עוד, כי מעולם לא שוחחה עם החברה התובעת במהלך מגוריה בדירה משך שמונה שנים וכי לא נדרשה לחתום על הסכם שכירות ולא נדרשה לשלם דמי שכירות וכך גם לא שולמו דמי השכירות על ידי בעלה. המסקנה לטענת הנתבעת, העולה מהאמור, כי הסכמי השכירות מזויפים והדירה אינה שייכת לתובעת, כי אם לבן.

בתצהיר הנתבעת שצורף לכתב ההגנה והוכתר בכותרת "תצהיר עדות ראשית", טענה הנתבעת כי הדירה הינה דירת בעלה. הנתבעת חזרה על הטענות שנטענו בכתב ההגנה, לרבות היותה של החברה "תובעת קש", מר אבשלום צומן "המושך בחוטים" ולגישתה, התביעה הוגשה כדי לפתוח במהירות סכסוך גירושין שלא לשמו נועד סדר הדין המהיר בתביעות פינוי מושכר.

עיקר הגנת הנתבעת הינה כי הדירה אינה שייכת לחברה, החברה אינה קשורה להסכמי השכירות המזויפים והתביעה אינה נתמכת במסמך מהותי ועל כן דינה להדחות.

הנתבעת הכחישה כי היא בגדר "בר רשות" בדירה, ולטענתה, לפי דיני המשפחה, חייב בעלה במדורה ולכן היא גרה בדירה בזכות ולא בחסד.

5.לאחר שהתקיים דיון בבית המשפט ביום 20.10.14, בפני המותב הקודם שדן בתיק, ונשמעו טענות ב"כ הצדדים ומר אבשלום צומן, ניתנה החלטה על פיה ניתנה הצעה לצדדים לשקול פינוי בתוך חצי שנה, וכי על התובעת להמציא מסמכים שפורטו כדי להוכיח שהדירה אינה בבעלות התובעת.

נקבע מועד נוסף לדיון ליום 9.11.14 ובסיומו ניתנה החלטה על פיה התובעת תגיב לבקשה לגילוי מסמכים משלים, וככל שהבקשה תידחה יינתן פסק דין ללא צורך בדיון נוסף. בעקבות זאת ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת מירב כפיר ביום 1.12.14, שם נקבע כי התובעת הינה בעלת הדירה ואין לנתבעת טענת הגנה, ועל כן, ניתן צו פינוי שיכנס לתוקפו בסוף אותו חודש.

הנתבעת הגישה ערעור על פסק הדין שניתן ובהסכמת שני הצדדים בוטל פסק דין שניתן בערכאה זו והתיק הוחזר לשמיעת הוכחות.

6.ביום 15.7.15 התקיימה ישיבת הוכחות, במהלכה נחקרו מר אבשלום צומן, עד התובעת, מר משה עיני, עד הנתבעת והנתבעת בעצמה.

ב"כ הנתבעת ויתר על חקירה נגדית לבן שגם תצהירו הוגש מטעם התובעת, תוך שהוא מבהיר כי אין בכך כדי להסכים לאמור בתצהיר או לוותר על טענה כנגד האמור בתצהירו של מר משה צומן.

מר משה עיני זומן על ידי הנתבעת למסור עדות בלא שצורף תצהיר שלו לכתב ההגנה, וזאת בניגוד להוראות התקנות ולאחר שבקשה של הנתבעת בעניין זה התקבלה, על בסיס הטענה כי מר משה עיני הינו חבר דירקטוריון של התובעת ועל כן אינו בבחינת עד שהוא בשליטת הנתבעת.

במועד הדיון הלין ב"כ הנתבעת על כך, שלא ניתנה לו אפשרות להיפגש עם העד מטעמו, מר משה עיני, "כי בית המשפט סבר בטעות שהוא אורגן של החברה ומנהל בחברה" ואילו מתברר כי הוא הודח מתפקידו כמנהל בחברה והפך להיות בעל מניות רגיל בשיעור של 8.3%. ב"כ הנתבעת ביקש לדחות את ישיבת ההוכחות על מנת שתינתן לו שהות להיפגש עם העד ולקבל ממנו תצהיר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ