אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תאופיק נ' זומר ואח'

תאופיק נ' זומר ואח'

תאריך פרסום : 09/02/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
4357-08
28/01/2010
בפני השופט:
אבישי רובס

- נגד -
התובע:
דיאב תאופיק
הנתבע:
1. גלית זומר
2. אביבה זומר

פסק-דין

פסק דין

1.התובע הגיש כנגד הנתבעות תביעה כספית על סך של 25,792 ₪, בגין עבודות שיפוץ שבצע בדירתן.

כפי שהדבר עולה מכתב התביעה, הרי שעלות העבודה היתה בסך כולל של 48,000 ₪, בהתאם לכתב הזמנה מיום 10.3.2007. לטענתו, סיים את העבודות בהתאם להזמנת העבודה בסוף חודש אפריל 2007 אולם, הנתבעות שלמו לו סך של 24,000 ₪ בלבד. התובע צרף פתק בכתב ידה של הנתבעת מס' 1 (להלן "גלית"), בו נרשם כי היא נותרה חייבת לו סך של 24,100 ₪.

2.הנתבעות לא התגוננו מפני התביעה וביום 26.5.2009 ניתן כנגדן פסק דין. הנתבעות הגישו בקשה לביטולו של פסק הדין ובהחלטתה מיום 17.7.2008 הורתה כבוד הרשמת פומרנץ על ביטול פסק הדין, כנגד חיוב בהוצאות.

3.הנתבעות הגישו שני כתבי הגנה נפרדים, אשר נערכו כתצהירים, במסגרתם העלו טענות זהות. לטענתן, כבר משקבלה הנתבעת מס' 2 (להלן "אביבה") התראה, יצרה הנ"ל קשר עם התובע והבהירה לו נחרצות כי הן אינן חייבות לו דבר וכי יש בידן קבלות על מלוא התשלום. הנתבעות טענו כי הצדדים חתמו על זיכרון דברים במסגרתו נקבעה עלות עבודות השיפוץ בסך של 41,000 ₪ וכי לא חתמו על טופס ההזמנה מיום 10.3.2007 וכל הנראה התובע ערך את המסמך על דעתו בלבד, ללא ידיעתן, לצורך התביעה. עם החתימה על זכרון הדברים מסרו הנתבעות לידי התובע סך של 10,000 ₪ במזומן ונותר לתשלום סך של 31,300 ₪. התובע לא נתן לנתבעות קבלות והתעלם מדרישתן לעשות כן. בהמשך, שלמו הנתבעות לתובע סך של 10,000 ₪ והוא אשר להן קבלת הסכום בכתב. ביום 16.5.2007 שילמו לתובע סך נוסף של 24,000 ₪ לסילוק החוב ואז הוציא להן קבלה (צ"ל חשבונית - א.ר.) על סך של 24,00 ₪ שצורפה לתביעה. לטענתן, למרות שסוכם כי ישולם לתובע סך של 41,000 ₪, הן שלמו לתובע סך של 44,000 ₪, כשכל פעם מבקש מהן התובע תשלום נוסף.

4.התיק הועבר לטיפולי עקב מינויו של כבוד השופט אליקים לבית המשפט המחוזי. במהלך הדיון שהתקיים בפני היום, נחקרו הצדדים על תצהירי העדות הראשית שהוגשו על ידם וב"כ סכמו את טענותיהם בעל פה.

5.טרם אדון בטענות הצדדים ובמחלוקות שנתגלעו ביניהם לגופו של עניין, אזכיר כי נטל הוכחת התביעה מוטל על כתפי התובע. עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מן הכלל לפיו, מוטל על הנתבעות נטל השכנוע להוכיח את טענות ההגנה העובדתיות שהועלו על ידן. כפי שיפורט להלן, טוענות הנתבעות, בין היתר, כי שלמו לתובע סכומים במזומן ופרעו את חובן כלפיו בגין העבודות שבצע עבורן. מדובר בטענה של "הודאה והדחה" ולכן, מוטל עליהן נטל השכנוע להוכחת טענה זו.

6.המחלוקת בין הצדדים נוגעת בעיקרה לשתי שאלות. האחת - מה היה סכום העסקה, כפי סוכם על ידם. השניה - האם שלמו הנתבעות את מלוא הסכומים, בהתאם להסכם בין הצדדים.

7.לטענת התובע, הרי שסכום העסקה שנכרתה בין הצדדים הינו בסך של 48,000 ₪ ואילו הנתבעות מצידן, טוענות כי סכום העסקה עמד על סך כולל של 41,000 ₪. בכל הנוגע למחלוקת זו, אני מעדיף את גרסתן של הנתבעות.

התובע צרף לתצהירו הזמנת עבודה מיום 10.3.2007, במסגרתה פורטה מהות עבודת השיפוץ אותה נדרש לבצע עבור הנתבעות ונרשם בה סכום של 41,558 ₪, בצירוף מע"מ בשיעור של 15.5% ובסה"כ - 48,000 ₪. דא עקא, שהזמנת עבודה זו נעשתה לאחר שנחתם זיכרון הדברים בין הצדדים (נ/1) והיא אינה חתומה על ידי מי מהנתבעות. בנוסף, לא נסתרה טענתן של הנתבעות לפיה, כלל לא ידעו על דבר אותה הזמנת עבודה. מנגד, אשר התובע בחקירתו הנגדית כי ביום 28.2.2007 נחתם על ידי הצדדים זיכרון דברים (נ/1), אשר פרט את העבודה אותה אמור היה לבצע עבור הנתבעות. בעמוד השני לזיכרון הדברים נרשם כי "סך כל העבודות כולל 41,000 ₪". אין חולק כי הן התובע והן הנתבעות חתומים על זיכרון הדברים. מלשון זיכרון הדברים ניתן ללמוד כי הצדדים סיכמו סכום כולל של העסקה ואין לקרוא מתוכו כי יש להוסיף על הסכום הנ"ל מע"מ, קרי - הסך של 41,000 ₪ כולל מע"מ. התובע, משום מה, בחר שלא לגלות קיומו של זיכרון הדברים בכתב התביעה ובחר להתייחס אליו אך בחצי פה בסעיף 4 לתצהיר העדות הראשית שלו, למרות שבאותו מועד היה כבר היה בידיו עותק של המסמך, אשר צורף לבקשה לכתב ההגנה. במהלך חקירתו הנגדית הוסיף, מבלי שנשאל, כי הנתבעות הן שהוסיפו את המלה "כולל" בזיכרון הדברים. אינני מקבל טענה זו, ממספר טעמים. ראשית- הטענה הועלתה, כאמור, לראשונה בחקירתו הנגדית של התובע ומדובר בהרחבת חזית. שנית - הוצג בפני המסמך המקורי ולא מצאתי בו רמז לטענתו של התובע (למעלה מן הצורך אעיר, כי די לעיין בעמוד השני של זיכרון הדברים, כדי ללמוד כי לא קיימות בו מחיקות או שינויים וכי המרווחים שבין המלל לסכומים שנרשמו בצידם שווה). שלישית - הסך של 41,000 ₪ מופיע גם בנ/2, שם פורטו בכתב ידו של התובע העבודות אותן עליו לבצע. גם במסמך זה נרשם סך של 41,000 ₪ ומנגד, לא נזכר סכום המע"מ. התובע אשר בחקירתו הנגדית כי המסמך נערך בכתב ידו (עמ' 6, שורות 15 – 18 לפרוטוקול), לרבות רישום הסכום בצידו הימני של המסמך, אם כי לאחר מכן התברר כי הסכומים בצידו השמאלי של המסמך נרשמו על ידי גלית.

אני קובע, אפוא, כי סכום העסקה שנכרתה בין הצדדים על פי זכרון הדברים עמד על סך של 41,000 ₪, כשסכום זה כולל מע"מ. עם זאת, וכפי שיפורט להלן, בסופו של דבר היה על הנתבעות לשלם לתובע סכום כולל של 44,000 ₪.

8.שאלה נוספת היא, האם שלמו הנתבעות את מלוא הסכום אותו התחייבו לשלם לתובע בהתאם לזיכרון הדברים.

לטענת התובע, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתצהירו, הרי שהנתבעות שלמו לידיו סך של 24,000 ₪. לטענתו, סך של 10,000 ₪ שולם לו ביום 4.5.2007 והוא אשר לנתבעות בכתב ידו דבר קבלת הסכום הנ"ל (נ/3) ויתר הסכום, עד לסך של 24,000 ₪, שולם לידיו עד ליום 16.5.2007, אז הוציא חשבונית מס על מלוא הסכום הנ"ל (קרי - 24,000 ₪).

במסגרת חקירתו הנגדית, לא יכול היה התובע לציין במדוייק באילו מועדים שולם לו הסך של 14,000 ₪, מעבר לסך של 10,000 ₪ ששולם על ידי הנתבעות ביום 4.5.2007 והשיב כי קבל את הכסף "בסכומים מפוזרים" וחתם להן כי קבל אותם לידיו. לטענתו, אשר לנתבעות בכתב ידו כל סכום ששולם לידיו (עמ' 7, שורות 10 - 17 לפרוטוקול) והפתקים היו נשארים אצלן (עמ' 7, שורות 20 – 24 לפרוטוקול). טענה זו של התובע עולה בקנה אחד עם טענותיהן של הנתבעות בכתב ההגנה מטעמן לפיהן, הודיעו לתובע, עם קבלת מכתב ההתראה, כי יש בידן קבלות על מלוא התשלום. דהיינו - הנתבעות הן שהחזיקו בכל האישורים על דבר התשלומים ששילמו.

9.הנתבעות מצידן, טוענות כי שלמו לתובע את מלוא סכום העסקה, תוך שהן מציבות גרסה עובדתית הנוגעת לאופן ביצוע אותם תשלומים במזומן. אחזור ואדגיש, כי נטל הוכחת הטענה בדבר התשלומים ששולמו על ידי הנתבעות ואופן התשלום, מוטל על כתפיהן. משהציבו גרסה עובדתית בנוגע לסכומים ששולמו על ידן, מוטל על כתפיהן הנטל להוכיח את אותן טענות הגנה.

10.כאמור, הנתבעות טענו כי במעמד החתימה על זיכרון הדברים שלמו לתובע סך של 10,000 ₪ והן הפנו בעניין זה לנ/2. בצידו השמאלי של המסמך נ/2, אשר נערך בכתב ידו של הנתבע נרשמו שני סכומים. האחד - סך של 31,300 ₪ והשני - 10,000 (לא רשום לצידו הצירוף "ש"ח"). אמנם, הצדדים היו חלוקים תחילה בנוגע לשאלה מי רשם סכומים אלו אולם נראה, כי חקירתה של גלית פתרה מחלוקת זו, עת הצהירה כי הסכומים נרשמו בכתב ידה (ראוי לציין, כי ברור ונגלה לעין שמדובר בכתב יד שונה לחלוטין מזה של הנתבע ואין ספק כי הוא לא רשם את הסכומים בחלק השמאלי של נ/2 בכתב ידו). לטענת הנתבעות, המספר "10,000" מציין את הסכום אותו שלמו לתובע במעמד החתימה על זיכרון הדברים, ביום 28.2.2007. בנוסף, טענו הנתבעות כי שלמו לתובע סך של 10,000 ₪ ביום 4.5.2007 ואת היתרה, בסך של 24,000 ₪ שלמו ביום 16.5.2007, אז הוצאה להן החשבונית נספח ב' לתצהירו של התובע.

אינני מקבל את טענתן של הנתבעות לעניין תשלום סך של 10,000 ₪ במועד החתימה על זיכרון הדברים. עצם הרישום בנ/2 אין בו כדי להוכיח תשלום בפועל של הסך הנ"ל בעת עריכת זיכרון הדברים ובאותה מדה, אם בכלל, יתכן כי מדובר בסכום אותו היו האמורות הנתבעות לשלם לתובע בשלב מאוחר יותר. יש להדגיש בעניין זה, כי זכרון הדברים המפורט (נ/1), אשר נוסח בכתב ידה של גלית, אינו מזכיר תשלום סכום כלשהו במעמד החתימה על אותו מסמך. צודק ב"כ התובע בטענתו בסיכומיו לפיה, אך ניתן יהיה לצפות כי במדה ואכן שולם סכום כלשהו באותו מועד, יציינו אותו הצדדים בזיכרון הדברים, ובפרט כאשר המסמך נערך על ידי גלית. אין בידי לקבל גם את טענתו של ב"כ הנתבעות לפיה, לא יתכן שהתובע יחל בעבודה ללא מקדמה. התובע נחקר בעניין זה והשיב כי שלם לקבלן המשנה שלו לצורך ביצוע המדרגות הלולייניות סך של 4,500 ₪ וכי הוא משלם לספקי החומרים שלו בשוטף + 60 או 90. גרסתו של התובע בעניין זה לא נסתרה.

אני דוחה, אפוא, את טענתן של הנתבעות לפיה, שלמו לתובע סך של 10,000 ₪ במועד החתימה על זיכרון הדברים.

11.התובע צרף לתצהירו, כנספח ג', פתק בכתב ידה של גלית, במסגרתו אשרה כי היא נותרה חייבת לו סך של 24,000 ₪. הפתק אינו נושא תאריך כלשהו. לטענת התובע, הרי שהפתק נמסר לידיו לאחר סיום העבודות בדירה ולאחר שהנתבעות שלמו לו זה מכבר סך של 24,000 ₪, בגינו הוציא להן חשבונית ביום 16.5.2007 (סעיפים 6 ו – 7 לתצהיר). בחקירתו הנגדית טען כי מתוך הסכום הנ"ל שולם לו סך של 10,000 ₪ ביום 4.5.2007 (סכום שאושר על ידו ב/3) ואילו היתרה, בסך של 14,000 ₪, שולמה ב"תשלומים מפוזרים" וכי הוא היה מאשר לנתבעות בכתב כל תשלום ששלמו (עמ' 7, שורות 10 - 24 לפרוטוקול). התובע לא זכר בחקירתו הנגדית מועד מדוייק בו נרשם הפתק על ידי גלית אולם, טען כי הדבר נעשה לאחר שסיים את כל העבודות בדירה (עמ' 8, שורות 4 - 13 לפרוטוקול).

הנתבעות כלל לא התייחסו לפתק נספח ג' לתצהירו של התובע בכתבי ההגנה שלהן. מאידך, בסעיף 5 לתצהירה, טענה אביבה כי המסמך נכתב על ידה בסמוך לסיום העבודה וכי הסכום שולם, מבלי שניתנה להן קבלה. בחקירתה הנגדית, השיבה הנ"ל כי אינה יכולה להצביע על תאריך מדוייק בו נרשם הפתק אולם, הדבר נעשה בין התשלום בסך של 10,0000 ₪ (ביום 4.5.2007 - א.ר.) לבין ביצוע יתרת התשלום, בסך של 24,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ