אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ש.י.א אחים כהן בע"מ נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ ואח'

ש.י.א אחים כהן בע"מ נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 06/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
25632-01-10
30/04/2012
בפני השופט:
מרדכי בן-חיים

- נגד -
התובע:
ש.י.א אחים כהן בע"מ
הנתבע:
1. בריל תעשיות נעליים בע"מ
2. אייר ספורט שווק בע"מ

החלטה

בפניי בקשת התובעת להתיר לה להביא כעד הזמה מטעמה את עו"ד נח ליפשיץ (להלן: "ליפשיץ") וזאת בהתאם לתקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), לפיה רשאי בית המשפט להתיר לתובע להביא ראיות מפריכות.

לטענת התובעת, לאחר עדותו של מר גוזלן דוד (להלן:"גוזלן") מטעם הנתבעות, התעורר הצורך להבאת ראיות מפריכות לגרסתו. התובעת הוסיפה כי חרף העבודה שמר גוזלן הינו עד מפתח בהגנת הנתבעות, עדותו הראשית ניתנה שלא באמצעות תצהיר בכתב.

לשיטת התובעת עדותו של ליפשיץ הינה הכרחית על מנת ליתן תמונה מלאה בנוגע לאמיתות מועד חתימתו של הסכם קיצור הסכם השכירות. כנטען על פי הרשום בפרוטוקולים כמעט בכל תשובה שניתנה על ידי גוזלן, הועלה שמו של ליפשיץ שכן לשיטתו ההסכם נמסר לליפשיץ, נשמר אצלו והוא זה שידע אודות קיומו בזמן אמת.

בנסיבות אלו בכדי להגיע לחקר האמת ולהכריע בשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים, עדותו של ליפשיץ אודות הידיעה אשר יוחסה לו על ידי מר גוזלן בדבר קיומו של ההסכם הינה חשובה.

הנתבעות מתנגדות בטענה כי הראיות אינן רלוונטיות כלל למחלוקת שבין הצדדים. שכן מדובר בעניין צדדי במהותו ועדותו בכל הקשור לחתימת המסמך ותוקפו, נראית כחסרת כל רלוונטיות ומיותרת.

עוד מבקשות בתגובתן לזמן הצדדים לישיבת השמעת סיכומים בעל פה, שכן מדובר בהליך הכולל בחובו שאלה עובדתית מוגדרת וממוקדת.

יתר על כן, מבקשות הנתבעות להגיש עדות הזמה מטעמם. שכן מר ידידיה כהן, שהעיד מטעם התובעת העיד כי החתימות שעל מסמך הקיצור "הן לא אמיתיות", אך לאחר מכן העיד כי: "החתימה שגוזלן חתם זה רק אחרי הגשת התביעה שלי". לפיו עולה כי המסמך עצמו לא נערך בשנת 2006 אלא בשנת 2010 לאחר הגשת התביעות. לטענת הנתבעות מדובר בטענת חסרת בסיס, על מנת להפריך אותה מבקשות הנתבעות להעיד את עו"ד שגיא אונגר, מי ששימש בשנים 2006 – 2008 ב"כ של בריל במשרד ב"כ הנתבעות.

עוד מדגישות הנתבעות כי ככל שתידחה בקשתה של התובעת להעיד עד הזמה מטעמה אזי הנתבעות יוותרו על עדותו של עד ההזמה מטעמן.

דיון

לאחר עיון בבקשות ובתגובות, נחה דעתי כי דין בקשת התובעת להתקבל ודין בקשת הנתבעות להידחות.

תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות;"

ההלכה המחייבת בעניין זה קובעת כי עניין שעל התובע הנטל להוכיחו לא תותר לגביו הבאת ראיות מפריכות אלא בנסיבות יוצאות דופן בהן הוא הופתע מטיעון או מראיות של הנתבע (ראו: רע"א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' ש. פרידמן ש. לנדסמן הנדסת בניין בע"מ (לא פורסם, 13.7.2006); ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח (לא פורסם, 4.1.00).

כמו כן, ברע"א 1498/09, יעקב בן דוד אוחיון נ' יאיר גולדפינגר, התייחס בית המשפט לנסיבות בהן תתאפשר הבאת ראיות הזמה וכך נקבע:

"...בהקשר זה נפסק שעניין שעל התובע היה הנטל להוכיחו מלכתחילה – לא יינתן היתר להביא לגביו ראיות הזמה, אלא בנסיבות יוצאות דופן, ובהן – כאשר התובע הופתע מטיעון, או מראיות של הנתבע. קטגוריה נוספת הנכללת במסגרת זו היא כאשר מבקשים לערער את מהימנותו של עד שהובא על ידי הנתבע."

בתובענה זו הביאו הנתבעות את ראיותיהן תחילה. העד הראשון והעיקרי מטעמם, דוד גוזלן, לא הקדים את חקירתו הראשית בתצהיר אלא נחקר בפני הן בחקירה ראשית והן בחקירה נגדית.

גוזלן טען בעדותו כי חתם בשם התובעת על הסכם לקיצור תקופת השכירות בנוכחות בן-דוד (עמ' 6 שורות 12-20) להלן העיד כי עו"ד ליפשיץ היה מודע להכנת הסכם קיצור השכירות (עמ' 7 שורות 16-18).

קודם לכן העיד גוזלן כי הסכם קיצור השכירות אמור להיות בידי ליפשיץ והוסיף כי האחרון אמר לו כי חיפש ולא מצא אותו (עמ' 5 שורות 12-13). גוזלן הוסיף והעיד כי ההסכם האמור נחתם בסוף שנת 2006 או בתחילת 2007 (עמ' 4 שורות 24-25), דהיינו קודם להגשת התביעה.

הגרסה בדבר חתימת הסכם קיצור השכירות אושרה גם בעדותו של בן-דוד (עמ' 12 שורה 1).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ