אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ששון נ' המוסד לביטוח לאומי

ששון נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
11575-04-11
29/04/2013
בפני השופט:
רחל בר"ג-הירשברג

- נגד -
התובע:
שלמה ששון
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1. מונחת לפנינו תביעת התובע לתשלום דמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), לאחר שתביעתו נדחתה על ידי הנתבע (להלן: המוסד) מן הטעם שלא נותקו יחסי העבודה בין התובע למעסיקו, "ירים משה" (להלן גם: המוסד החינוכי).

2. נטעים כי בראשית הדרך עמדה לדיון עילת תביעה נוספת, והיא זכאות התובע לקצבת הבטחת הכנסה. אולם במהלך הליך משפטי זה אישר המוסד את התביעה ובכך ייתר את הדיון בה.

3. בהליך קוימה ישיבת הוכחות אחת. מטעם התובע העיד הוא עצמו. המוסד מצדו העיד את מר אברהם כהן, מנהל חינוכי במוסד "ירים משה" וגב' רחל דרורי, מנהלת החשבונות במוסד החינוכי. הצדדים ביקשו לסכם פרשותיהם בכתב ובית הדין נעתר לבקשה וקצב מועדים להגשתם.

רקע עובדתי שאינו שנוי במחלוקת

4. התובע עבד כמורה-מלמד במוסד החינוכי "ירים משה", בשנים 2010-2001. בשנים אלו הועסק התובע בהיקף משרה מלא (ואף יותר מכך), וכך שעבד חמישה ימים בשבוע משך 9 שעות ביום, וביום שישי 4 שעות.

5. מר כהן גמר אומר בלבו לפטר את התובע, לאחר שסבר שהוא אינו מתאים להמשיך לעבוד כמורה במשרה מלאה (עמ' 7, שורות 13 – 14), הגם שהעריך את פועלו למען המוסד (עמ' 7, שורות 21-20). ביום 31.5.2010 נמסר לתובע מכתב פיטורים, ולפיו עבודתו במוסד תסתיים ביום 18.7.2010.

6. בסופו של יום הוצע לתובע להמשיך בעבודתו במוסד החינוכי, אולם בהיקף משרה מצומצם בהרבה. התובע קיבל את ההצעה והחל משנת הלימודים תשע"א (1.9.2010), לימד בימים א עד ה' בשבוע בלבד, משך 3 שעות יומיות וזאת כמורה של אחר הצהריים (עמ' 4, שורה 20). בהתאם, פחתו הכנסות התובע מעבודתו ב"ירים משה" וכך שחלף 6,900 ₪ בחודש החל משתכר 2,100 ₪ (ראו: נספח א' לתצהיר התובע).

7. ביום 13.8.2010 הגיש התובע תביעה לדמי אבטלה לנוכח צמצום הכנסותיו, וכן התייצב בשירות התעסוקה. המוסד דחה את תביעת התובע לדמי אבטלה מן הטעם שלא נותקו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. על החלטה זו משיג לפנינו התובע.

טענות הצדדים

8. בראשית הדרך טען התובע כי יש לקבל את תביעתו מן הטעם שיחסי העבודה בינו לבין "ירים משה" נותקו ביום 19.7.2010, כפי שעולה ממכתב הפיטורים שנמסר לו ביום 31.5.2010. אשר על כן ולטענתו, על המוסד לאשר את תביעתו לדמי אבטלה ולהחיל עליו את סעיף 176 לחוק, העוסק במי שמקבל דמי אבטלה ויש לו הכנסה מעבודה. בסיכומיו התרכז התובע בטענה, כי יש לראות בצמצום היקף משרתו כעילה המזכה בדמי אבטלה. בהקשר זה הפנה התובע לשלושה פסקי דין אזוריים שבהם נקבעה זכאות התובעים לדמי אבטלה על רקע צמצום היקף המשרה שנעשה ביוזמת המעביד. לטענת התובע, תכלית סעיף 176 לחוק היא לעודד אדם שהוא מובטל לעבוד, גם אם בסכום נמוך, ובכך לצמצם את נטל תשלום דמי האבטלה שבו חב המוסד. לטענתו, דחיית פרשנות זו עלולה לעודד את העובדים להתפטר מעבודתם כדי שתוכר זכאותם לדמי אבטלה, תוך הכבדת הנטל על המוסד. התובע טען עוד שהקפיד להתייצב בשירות התעסוקה, ולו הייתה מוצעת לו עבודה במשרה מלאה הוא היה עוזב את עבודתו ב"ירים משה" לטובתה. לשיטתו, ב"ירים משה" היו מאפשרים לו לעזוב את עבודתו באופן מיידי מתוך ההבנה למצוקתו ולנוכח העובדה שהועסקו במערכת מורים לצורך מילוי מקום.

9. המוסד מצדו טען כי בדין נדחתה תביעת התובע לדמי אבטלה, שכן הוכח שלא נותקו יחסי העבודה בין התובע למוסד החינוכי בו עבד אלא שהיקף עבודתו בו צומצם בהסכמה. משום כך לא קמה זכאותו לפי חוק לדמי אבטלה. לטענת המוסד, סעיף 176 לחוק לא נועד לזכות מבוטחים בדמי אבטלה למקרה שמשכורתם צומצמה, אלא נועד לאפשר למבוטח שפוטר מעבודתו ושהייתה לו הכנסה צדדית מעבודה אחרת לקבל דמי אבטלה בשל פיטוריו מעבודתו העיקרית, בניכוי ההכנסה הצדדית. לטענת המוסד אין לקבל את הפרשנות שהציע התובע לסעיף 176 לחוק שכן זו מחטיאה את תכלית החקיקה בענף האבטלה. לשיטתו, תכלית החוק היא להעניק למבוטח שפוטר מעבודתו גמלה מחליפת הכנסה לתקופה מוגבלת שבמהלכה יחפש המבוטח עבודה אחרת. קבלת פרשנות התובע משמעה, למעשה, ריקון ביטוח אבטלה מתוכן והפיכתו לביטוח מפני הכנסה נמוכה שאינו מותנה בניתוק יחסי העבודה בין המבוטח למעסיק ובחיפוש עבודה אחרת. עוד סבור הנתבע, כי פסקי הדין שאליהם הפנה התובע אינם מחייבים בית דין זה, בפרט שלשיטתו הקביעות בהן שגויות מבחינה משפטית.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינו בכלל החומר שהונח לפנינו, בחנו את המסכת הראייתית שנפרשה בפנינו ושקלנו את טיעוני הצדדים, שוכנענו כי דין התביעה להידחות. טעמינו למסקנה זו מפורטים מטה.

11. בראש ייאמר כי מהעדויות שהובאו בפנינו ומהמסמכים שהונחו לפנינו שוכנענו שפיטורי התובע לא נכנסו לתוקף, ולכן מן הבחינה העובדתית לא חל נתק ביחסי העבודה בין המוסד החינוכי לתובע, כפי שאף בא לידי ביטוי ברשימת המוסכמות שנקבעה בהליך (מוסכמה 3 בהחלטה מיום 23.2.2012). אמנם בעדותו לפנינו סרב התובע להשיב לשאלה באיזה מועד נודע לו שימשיך בעבודתו ב"ירים משה" לאחר קבלת מכתב הפיטורים, תוך שטען בלהט שמכתב הפיטורים נכנס לתוקף (עמ' 3, שורה 23), וכי בתחילת שנת הלימודים הבאה פנה למר כהן וביקש לשוב לעבודה חלקית ורק אז בקשתו נענתה (עמ' 3, שורה 25). אולם דעתנו היא שאין אלו פני הדברים, ובהקשר זה מעדיפים אנו את עדויות עדי הנתבע. מר כהן העיד שביום 31.5.2010, בעת שמסר את מכתב הפיטורים לתובע הוא אכן גמר אומר לפטרו, כיוון שהתרשם שהתובע אינו עומד בציפיותיו החינוכיות כמנהל (עמ' 6 שורות 21-22). זאת גם לנוכח בעיות אישיות שחווה התובע אותה עת. בה בעת התרשם כהן שבשורת הפיטורים הקשתה על התובע מאד, הובילה לגדיעת מטה לחמו, ומסיבות שונות החליט להציע לו משרה בהיקף מצומצם בשעות אחר הצהריים (עמ' 7, שורות 1 -2, 20 – 24).

12. מר כהן, אף שלא זכר את המועד המדויק שבו הודיע לתובע כי בכוונתו להמשיך את העסקתו בהיקף מצומצם, אישר שהודעה על כך נמסרה לתובע עובר ליום 19.7.2010 (עמ' 7, שורה 9 ו - 18). הוא המועד בו הסתיימה שנת הלימודים במוסד החינוכי והפיטורים היו אמורים להיכנס לתוקפם. גם גב' דרורי העידה שביום 18.7.2010 כבר ידעה שהתובע ימשיך לעבוד בשנת הלימודים הבאה, ומטעם זה לא הורתה לשלם לו פיצויי פיטורים ולא ערכה עמו גמר חשבון (עמ' 10, שורות 7 -8). כך גם כתבה לנתבע במכתבה מיום 5.12.2012 וזאת במענה לשאלות שהפנה אליה (נ/2). ואכן, העובדה שלא נערך עם התובע גמר חשבון וששולם לו שכר עבור מלוא תקופת חופשת הקיץ, מחזקת את המסקנה שבסופו של דבר לא נותקו יחסי העבודה בין הצדדים. נראה שבזמן אמת גם התובע עצמו לא סבר שנותקו יחסי העבודה בינו לבין "ירים משה" שכן בטופס התביעה שהגיש למוסד ביום 13.8.2010, עליו חתם עוד ביום 28.7.2010, כתב שהוא ממשיך לעבוד ב"ירים משה" בהיקף משרה מצומצם. כשנשאל על כך בחקירתו הנגדית השיב: "כתבתי בוודאי או בספק?" (עמ' 4, שורה 27). כך התקשה לישב בין הפסקת יחסי העבודה הנטענת לעובדה שלא קיבל פיצויי פיטורים אלא דווקא שכר בעד חופשת הקיץ (עמ' 4, שורות 1 – 7), ובתלושי השכר אין שום אינדיקציה להפסקת עבודה.

כללו של דבר, מן הבחינה העובדתית פיטוריו של התובע לא נכנסו לתוקף. מכאן לטענה הנוספת של התובע ולפיה יש להכיר בצמצום היקף המשרה כמזכה בדמי אבטלה.

המסגרת הנורמטיבית

13. ענף ביטוח אבטלה מוסדר בהוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי. סעיף 160(א) לחוק קובע מי הוא שזכאי לדמי אבטלה כך:

"דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה – זכאי), וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ