אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שר שלום נ' מנהל מקרקעי ישראל - ואח'

שר שלום נ' מנהל מקרקעי ישראל - ואח'

תאריך פרסום : 03/04/2014 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
23013-09-13
30/03/2014
בפני השופט:
ארנון דראל

- נגד -
התובע:
מרינטה שר שלום
הנתבע:
1. מנהל מקרקעי ישראל
2. עמידר
3. החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

פסק-דין

פסק דין

מבוא

המבקשת מתגוררת ברחוב הורד 13 במבשרת ציון עשרות שנים. הדירה שבה היא מתגוררת ממוקמת על חלקת אדמה המשתרעת על שטח של כדונם שבו היו, המבקשת ובני משפחתה מגדלים תרנגולות. החלקה בה מדובר היא חלקה 6 בגוש 30473 (כיום חלקה 7) (להלן גם: "חלקה 6"). תחילת השימוש של המבקשת בשטח הנדון ובדירה שעליו היא בשנת 1956 כדיירים מוגנים של המשיבה מס' 2, החברה הלאומית לשיכון בישראל (להלן: "עמידר").

לפי המתואר בהמרצת הפתיחה ביקשה המבקשת בשנת 2002 להפוך משוכרת של הדירה והקרקע לחוכרת ובהתאם לכך שילמה לעמידר ולמשיב מס' 1 (להלן: "המינהל") דמי חכירה כפי שהתבקשו. לימים, סרב המינהל להכיר בזכויותיה של המבקשת וטען כי הקרקע נחלקת לשתי חלקות וכי המבקשת חכרה את הדירה ולכל היותר את אחד משני המגרשים אך לא את שניהם. המינהל אף סרב לרשום את זכות החכירה על שם המבקשת עד לחתימתה על כתב ויתור המתייחס למגרש האחר.

עמדת המשיבים היא כי כל שחכרה המבקשת הוא את הדירה. עם זאת, מאחר וכרשויות ציבוריות הן נוהגות בהגינות הרי שהן נכונות להסכים לכך שנרכשה גם הקרקע שעליה ממוקמת הדירה – בשטח של 611 מ"ר (המדובר באחד משני מגרשים שאליהם פוצלה חלקה 6) אך לא מעבר לכך.

המחלוקת בין הצדדים היא אפוא מה הוסכם בין המבקשת לבין המשיבים בעת החכירה ובעיקר השאלה האם חכרה המבקשת רק את הדירה וככל שלא מהו השטח הנוסף. יש לציין כי אין בכתבי הטענות ולא נשמעה בסיכומי הצדדים טענה לביטול ההסכם בשל טעות בכריתתו אלא הדיון מוקד בשאלת פרשנות החוזה ובשאלות נלוות לשאלה זו.

שמיעת הראיות התקיימה ביום 30.3.2014 והיא הייתה קצרה, כללה חקירה נגדית למבקשת, לעדה מטעם המינהל ולעדה מטעם עמידר. עוד הובא לעדות שמאי מטעם המבקשת. עם תום שמיעת הראיות סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה והגיעה העת למתן פסק דין.

העובדות

מרבית העובדות נלמדות מהמסמכים שהוגשו. בנוסף למסמכים ניתנו שלושה תצהירים שאתייחס אליהם ככל שיש בהם להרחיב מהאמור במסמכים.

המבקשת ובעלה התגוררו בדירה והשתמשו במלוא שטח האדמה של החלקה (כדונם) מאז שנת 1956. ביום 1.6.1961 נחתם חוזה שכירות בין עמידר לבין המבקשת ובעלה. תיאור המושכר כלל דירה המכילה "2 חדרים ונוחיות הנמצאת במבשרת י"ם". הדירה הוגדרה כדירה מס' 153 בקומה א' (נספח א' לתצהירי המשיבים). בשנת 1966 נחתמה תוספת להסכם שעניינה בניית חדר נוסף.

במסגרת הליכי תכנון אושרה ביום 27.10.1977 תכנית מי/274 במסגרתה פוצלה חלקה 6 לשני מגרשים תכנוניים נפרדים: מגרש 103, שעליו ממוקמת דירת המגורים של המבקשת ומגרש 104. מגרש 103 הוא בשטח של 611 מ"ר ומגרש 104 הוא בשטח של 465 מ"ר.

ביום 2.7.2002 נחתם הסכם בין המבקשת לבין עמידר (על רקע מערכת היחסים בין המבקשת לבין בעלה שאינה מענייננו). ההסכם מכונה "חוזה שכירות" והוא מתייחס לדירה מס' 1 אשר נמצאת בקומה מס' 1 בבית ברחוב הוורד 13 במבשרת ציון וכוללת שלושה חדרים בשטח של 65.6 מ"ר בגוש 30473 חלקה 6. לא מוזכר במסגרת ההסכם דבר לגבי הקרקע או שטחה אלא רק ציון הגוש והחלקה.

התובעת פנתה ביום 8.12.2002 בבקשה לרכישת הדירה מעמידר (נספח ה' לתצהיר משיבים). פנייה זו כתובה בכתב יד, שהוא ככל הנראה כתב ידו של אחיה של המבקשת (עמ' 9).

בהמשך לפנייתה חתמה על טופס בקשה לרכישת דירה ביום 24.12.2002. (נספח ג' לתצהיר המבקשת, נספח ו לתצהיר המשיבים). טופס זה מתייחס ל"דירת עמידר שפרטיה רשומים לעיל". בטופס מספר הוראות הנוגעות לענייננו:

"5.ידוע לנו ומסכם עלינו כי רכישת הדירה כפופה ומותנית להחלטות הממשלה מיום 19.12.99 ו- 12.3.00 (להלן: "ההחלטות") הקובעות לעניין רכישת זכויות בדירות מעמידר את העקרונות/תנאים/הגבלות כדלקמן...

7.א.ידוע לנו כי התמורה בגין מכירת הדירה, אם הדירה כוללת זכויות בניה שלא נוצלו, כוללת זכויות בניה בשיעור 30% משטח הדירה אך לא יותר מ- 40 מ"ר (להלן: "זכויות הבניה") ועל זכויות בניה אלו תחול ההנחה המותנית. ידוע לנו כי במידה וזכויות הבניה שלא נוצלו יהיו מעל 30%, לא תינתן עליהם הנחה ונשלם את תמורתם במלואם..."

ביום 26.12.2012 הזמינה עמידר שומה לבנייה חד קומתית. בתיאור הנכס בהזמנת השומה נרשם בין היתר כי מדובר בחלקה 6 בגוש 30473, השטח ברוטו + תוספות נרשם כ- 65.6 מ"ר ובמספר החדרים נרשמה הספרה 3. חלק ג' של אותו טופס הזמנת שומה מולא על ידי השמאי גיורא אנגלהרט. השמאי שערך את השומה קבע את שווי הנכס לפי הפירוט שלהלן:

"שווי הנכס: שווי הקרקע 1,012,000 ₪. למגרש בשטח 611 מ"ר.

שווי המבנה: 135,000 ₪.

שווי הפתוח 130,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ