אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שר הבריאות אינו חייב לקבוע כללים להקמת מרפאות בישובים הבדווים בנגב

שר הבריאות אינו חייב לקבוע כללים להקמת מרפאות בישובים הבדווים בנגב

תאריך פרסום : 17/05/2006 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
4540-00
14/05/2006
בפני השופט:
1. א' ריבלין
2. מ' נאור
3. א' רובינשטיין


- נגד -
התובע:
1. לבאד אבו-עפאש
2. מוחמד אבו-קווידר
3. איסחאק אבו-חמאד
4. האגודה לזכויות האזרח בישראל
5. אל-עונה - המועצה האזורית לכפרים הערביים
6. הבדואים הלא מוכרים בנגב
7. רופאים לזכויות אדם
8. הפורום לדו-קיום בנגב

עו"ד באנה שגרי-בדארנה
הנתבע:
1. שר הבריאות
2. שירותי בריאות כללית
3. מינהל מקרקעי ישראל-המינהל לקידום
4. הבדואים בנגב
5. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מרכז הדרום
6. המועצה הארצית לתכנון ולבניה

עו"ד אורית קורן
עו"ד יעל ויסמן
פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.        העותרים 3-1 הם תושבי שלושה מבין 45 ישובים בדוים, אשר נבנו שלא כדין על פני שטחים נרחבים בצפון הנגב (להלן הישובים הלא מוכרים או הישובים או הפזורה הבדוית). בכל ישוב מאלה מתגוררים פעמים מאות, פעמים אלפי תושבים. בחלק לא מבוטל מן הישובים הללו אין מרפאות. האם זכאים העותרים 3-1 שייבנו מרפאות ביישוביהם שאינם מוכרים? האם מחובת שר הבריאות (להלן השר) לקבוע כללים להקמת מרפאות בכלל הישובים הלא מוכרים מכוח סעיף 29ב(ב)(3) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן חוק ביטוח בריאות או החוק) - אלה השאלות שהונחו בראשונה לפני בית המשפט בעתירה זו. לימים, כפי שיוסבר להלן, נתייתרה מעשית ההכרעה בשאלה הראשונה, ופסק דין זה עיקרו השאלה השניה.

ב. רקע

1.        ב-40 מרפאות משרתות את האוכלוסיה הבדוית שבצפון הנגב. אוכלוסיה זו מונה כ-130,000 נפש, כמחציתה דרה ב-7 יישובי קבע שנבנו לפי דין, וכמחציתה מתגוררת ב-45 הישובים הלא מוכרים, שהוקמו תוך הפרתם של חוקי התכנון והבניה. 21 מרפאות פועלות ב-7 יישובי הקבע הבדויים, אותן מפעילות שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות וקופת חולים לאומית. בנוסף מעניקות שירות לאוכלוסיה הבדוית עוד 9 מרפאות, הממוקמות ביישובים יהודיים סמוכים. 10 מרפאות פועלות ב-10 ישובים בדוים לא מוכרים. עוד 2 מרפאות נמצאות כיום בשלבי תכנון ובניה מתקדמים בשני יישובים לא מוכרים נוספים (ראו נספח להודעה משלימה מטעם המשיבים 1, 8-6 מיום 25.3.02: תכנית משרד הבריאות, מרץ 2002, חלק 4, עמ' 12-11; הודעה מעדכנת מטעם המשיבה 2 מיום 15.12.05).

2.        ראשית דבר, פנו העותרים אל משרד הבריאות ואל קופות החולים בבקשה להקים מרפאות ביישובים הלא מוכרים. לימים עתרו לבית משפט זה בבקשת סעד.

3.        בגדרה של עתירה זו, שהוגשה בשנת 2000, נתבקש בית המשפט להוציא מתחת ידו צו על תנאי המכוון אל המשיבים, והמורה להם ליתן טעם:

           (א) מדוע לא יוקמו מרפאות קהילתיות של קופות חולים בישובי העותרים     3-1: ואדי אל-נעם, אבו קווידר ודריג'את;

           (ב) מדוע לא יקבע המשיב 1 כללים לפי סעיף 29ב(ב)(3) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן החוק), בדבר הקמת מרפאות; ומדוע לא יוקמו מרפאות בהתאם לכללים אלה בישובים ערביים בנגב שבהם אין מרפאה קהילתית של קופת חולים.

4.        (א) ביום 26.6.00 ניתן צו על תנאי כמבוקש על ידי השופט - כתארו אז - אור.

           (ב) ביום 23.6.02 קבע בית משפט זה (השופטים דורנר, טירקל ופרוקצ'יה) ביחס לסעד הראשון שנתבקש, כי הקמת מרפאות בישובי הבדוים היא צורך חיוני שעל המדינה לספק, אך מובן הוא, שבניית מרפאות כרוכה בתכנון מוקדם, שעל רשויות התכנון לתת את דעתן עליו. הוחלט כי המדינה תגיש לוח זמנים להקמת המרפאות.

           (ג) ביום 29.12.03 החליט בית משפט זה (באותו מותב) כי המדינה תעשה מאמץ להאיץ את הליכי התכנון באשר לשתיים מן המרפאות המתוכננות.

           (ד) בהחלטות נוספות החליט בית המשפט, כי מעת לעת יגישו המשיבים הודעות משלימות באשר להתקדמות הליכי הקמת המרפאות.

5.        (א) מהודעות משלימות מטעם המשיבים שהוגשו לבית משפט זה במהלך השנים 2005-2001 עולה כי הושלמה בנייתן והחלה הפעלתן של מרפאות בישובי העותרים 3-1: ואדי אל-נעם, אבו קווידר ודריג'את (ראו: הודעות מטעם המשיבים 1 ו- 5-3 מימים 30.4.01, 16.9.03, 5.8.05; וכן הודעות מטעם המשיבה 2 מימים 25.12.03, 15.2.05). בכך נתמלא הסעד המבוקש הראשון לעיצומו, כפי שיפורט.

6.        הסעד השני לו עתרו העותרים היה קביעת כללים מחייבים על ידי שר הבריאות לבניית מרפאות, על מנת שיוחלו על תושבי הישובים הלא מוכרים. סעד זה - הכרעה בו רובצת עתה לפתחנו.

ג. טענות הצדדים

1.        (א) בעתירה נטען, כאמור, כי משרד הבריאות נמנע ממתן אישור להקמת מרפאות ומקביעת כללים לפריסת מרפאות בישובים הלא מוכרים בניגוד לדרישות החוק ולעקרון השויון ובהתבסס על שיקולים זרים, המודרכים על-פי המדיניות הממשלתית בדבר יישוב בדוים בנגב, וזאת תוך פגיעה בזכותם של העותרים ואחרים לשירותי בריאות נגישים ופגיעה בשויון. הוא הדין באשר לחובתן של קופות החולים לאספקת שירותי הבריאות.

           (ב) עוד טוענים העותרים כי אף בהיעדר אמת מידה ברורה לסבירות הזמן והמרחק הנדרשים למתן שירותי בריאות, ניתן להסתמך על אמת המידה הנוהגת בפועל בישראל בדבר הנגישות של שירותי בריאות ראשוניים, לבדוק אם היא מקוימת באופן שויוני לגבי כלל האוכלוסייה לרבות העותרים, ולקבוע כללים.

2.        העותרים נסמכים על סעיפים שונים בחוק ביטוח בריאות, ובהם - בין השאר - סעיף 3(א), הקובע כי "כל תושב זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה, אלא אם כן הוא זכאי להם מכוח חיקוק אחר"; סעיף 3(ג), לפיו "קופת חולים אחראית כלפי מי שרשום בה למתן מלוא שירותי הבריאות שלהם הוא זכאי לפי חוק זה"; סעיף 3(ד), המורה כי "שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי  הבריאות יינתנו בישראל, לפי שיקול דעת רפואי באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, והכול במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים לפי סעיף 13"; ובאשר לקביעת כללים, תומכים הם יתדותיהם בסעיף 29ב(ב)(3) המסמיך את שר הבריאות לקבוע כללים בדבר פריסת מרפאות, וזו לשונו: "שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר - ... כללים ותנאים להקמת תשתיות למתן שירותי בריאות לפי חוק זה, דרך כלל או לסוגים...; לעניין כללים לפי פסקה זו רשאי השר להתחשב בין היתר, גם בגודל האוכלוסייה בישוב ובהרכבה, במספר המרפאות הפועלות בו, ובהשפעה העשויה להיות לתוספת התשתיות על היקף ההוצאה הציבורית לבריאות; בסעיף זה, "תשתיות" - ציוד ומבנים לרבות מרפאות כהגדרתן בסעיף 34 לפקודת בריאות העם, 1940, הדרושים למתן שירותי הבריאות לפי חוק זה"; וכן סעיף 29ב(ג), הקובע הוראות מיוחדות שלפיהן מוגבל חופש הפעולה של קופות החולים, כשמדובר בהקמת מרפאות בישובים קטנים, אשר אוכלוסייתם אינה עולה על 5,000 תושבים.

3.        העותרים נסמכים גם על דברי ההסבר לסעיף 3(ד) להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (ה"ח תשנ"ג 204):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ