אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שר בשמת נ' בנימין ברש ואח'

שר בשמת נ' בנימין ברש ואח'

תאריך פרסום : 22/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
633-06
22/12/2010
בפני השופט:
יונתן אברהם

- נגד -
התובע:
שר בשמת
הנתבע:
1. בנימין ברש
2. רשם המקרקעין - בנין לב העסקים

פסק-דין

פסק דין

התביעות והסעדים המבוקשים:

בפניי תביעות סותרות שעניינן זכות הבעלות בנכס, הנמצא בחלקה 20/1, גוש 13990, שביסוד המעלה (להלן: "החלקה"). על גבי אותה חלקה, נבנתה דירת מגורים בגודל של 193 מ"ר (להלן: "הבית" או "המבנה").

בשמת שר (להלן:"התובעת" או "בשמת"), עותרת לקבלת פסק דין הצהרתי, שבמסגרתו ייקבע כי החלקה והבית הינם בבעלותה המלאה מכוח חוזה מכר על תנאי שנערך בינה לבין הנתבע, חוזה שהתנאי בו נתמלא.

עוד מבקשת התובעת להורות לנתבע 2 - שהינו נתבע פורמאלי - לרשום את שמה כבעלים החוקי של הבית נשוא התביעה.

בכתב התביעה המקורי ביקשה התובעת סעדים נוספים מלבד הסעד ההצהרתי הנ"ל, אולם בישיבה מיום 15/11/2007, לבקשת התובעת, נמחקו יתר הסעדים האחרים ונותר הסעד ההצהרתי הנ"ל בלבד.

בנימין ברש - התובע שכנגד - (להלן: "הנתבע" או "ברש"), מבקש בתביעתו שכנגד להצהיר, כי הוא זכאי למחיקת הערת אזהרה שנרשמה על החלקה לטובת התובעת ביום 8/4/2008.

יודגש- על אף שלנתבע טענות רבות כנגד עו"ד שר, בעלה לשעבר של התובעת, לא הוגשה התביעה שכנגד אלא כנגד התובעת בלבד.

בהתאם להסכמת הצדדים, המוצגים והעדויות שהוגשו ונשמעו במסגרת ת.א. (מאוחדים) 565/06 ו- ת.א 525/06 (להלן: "תיק כובש"), ישמשו כראיות גם בתיק דנן.

רקע כללי

הנתבע, ביחד עם אחיו, הינו הבעלים של החלקה כאשר בין השניים קיים הסכם שיתופי, לפיו הנתבע מחזיק בחלק המזרחי של החלקה.

התובעת התקשרה ביום 3/11/1998 בחוזה קבלני עם הנתבע, שהינו, כאמור, הבעלים הרשום של החלקה. בהתאם לחוזה הקבלני, הנתבע אמור היה להעמיד לתובעת מגרש - החלקה הראשונה מצפון - שגודלו 1,000 מ"ר (להלן:"הקרקע"), וזאת לצורך בניית מבנה למגורים.

על התובעת הוטל בחוזה הקבלני לבצע מדידות, לתכנן את הבית ולהגיש בקשות בנייה בשמו של הנתבע, כמו גם לשאת בנטל תשלום האגרות וההיטלים החלים על בעל הקרקע, וכן לדאוג לבנייתו של מבנה המגורים בעצמה או באמצעות אחר. כל זאת, עד להשלמת המבנה וקבלתו של טופס אכלוס. עם השלמת המבנה וקבלת טופס אכלוס, הוטל על הנתבע לשלם לתובעת סך של 165,110 $ עבור עבודת הבנייה והטיפול (להלן: "הסכם הבנייה").

לטענת התובעת, הסכם הבנייה אינו אלא פיקציה שכל מטרתה היא להונות את שלטונות המס, היות והנתבע היה מעוניין להימנע מתשלום מס שבח בגין מכירת המגרש לתובעת, וכי ההסכם האמיתי ביניהם הוא לא אחר מהסכם מכר , במסגרתו היא רכשה את הקרקע שאודותיו ניתן ללמוד ממסמכי התחייבות שחתם עליהם הנתבע. הדירה נבנתה עבור עצמה ולא עבור הנתבע.

לדבריה, היה עליה לשאת בעלויות הבנייה והפיתוח ובתשלום המיסים החלים על הנתבע ובגמר הביצוע הייתה אמורה היא לרכוש מהנתבע את הקרקע בסכום של 80,000 $, שהוא מחיר החלקה בלבד. לאמור, בין השניים התקיים הסכם למכר הקרקע ואילו הסכם הבנייה שנחתם ביניהם, הינו הסכם למראית עין בלבד.

התובעת הפנתה את בית המשפט למסמך שהינו לטענתה חוזה המכר האמיתי, שצורף לכתב תביעתה, והוא מסמך התחייבות שנחתם בכתב ידו של הנתבע ביום 31/10/2000 - נספח ב' לכתב התביעה - הוא נ/9 בתיק כובש (להלן: "מסמך ההתחייבות").

במסמך ההתחייבות מצהיר הנתבע, כי התובעת שילמה את כל ההוצאות הכרוכות בבניית המבנה וכי הוא יפעל לרישום ולהעברת זכויותיו הקנייניות לתובעת, לאחר שיקבל ממנה סך של 80,000 $. התובעת סבורה שיש לדבוק באמור בו היות והוא משקף פני ההתקשרות האמיתית בין הצדדים.

לבד מהסכם הבנייה, חתמו הצדדים על הסכמי שכירות בשנת 2000, לפיהם התובעת שכרה מהנתבע את הבית למגורים למשך 5 שנים, ובהמשך חתמו הצדדים על הסכם שכירות למספר שנים נוספות. לשיטת התובעת, גם הסכמי השכירות הינם הסכמים למראית עין, שנוצרו לבקשתו של הנתבע, מאחר שהוא לא היה מעוניין שהתובעת תשלם לו עבור הקרקע בתשלום אחד אלא העדיף לחלק זאת לתשלומים ,מטעמי מיסוי.

הנתבע מכחיש זאת וטוען כי המבנה, ביחד עם הקרקע הם בבעלותו ומעולם לא משו הימנה. לדבריו, הוא הזמין את שירותי הבנייה מהקבלנית, קרי התובעת. לאמור, הסכם הבנייה שנחתם בין השניים, הוא ההסכם האמיתי שראוי לכבדו.

כמו כן, טוען הנתבע, כי המו"מ האמיתי לעסקה לא התנהל עם התובעת עצמה, אלא עם בעלה לשעבר, עו"ד מיכאל שר (להלן: "עו"ד שר") והוא הצד האמיתי והדרוש להליך, ואילו התובעת, לדבריו של הנתבע, היא לא אחרת מאשר "בובת מריונטה" הנתונה בידיו של עו"ד שר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ