אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שרר נ' בורשטיין ואח'

שרר נ' בורשטיין ואח'

תאריך פרסום : 12/12/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום רמלה
22171-05-11
08/12/2011
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
התובע:
מאיר שרר
הנתבע:
1. מנואל בורשטיין
2. דבורה אידה בורשטיין
3. רוברטו שמואל דוקוב

החלטה

עניינה של התנגדות זו לביצוע שטר היא בשאלה האם זכאי המבקש שצווה לסלק ידו ממבנה מסחרי בבעלות המשיבים בצו בית משפט בהליך פלילי, לקזז נזקים שנגרמו לו עקב הפינוי הכפוי מן השטר שהוגש לביצוע על ידי המשיבים בלשכת ההוצאה לפועל.

1.המשיב הוא בעלים של נכס מקרקעין באזור התעשייה בראש העין (להלן: "האולם").

2.המבקש 1 (להלן: "המבקש" או "המבקש 1") ניהל בזמנים הרלוונטיים עסק למוצרי נייר וציוד משרדי.

3.המבקש שכר מן המשיב את האולם במהלך השנים מכוחם של מספר הסכמי שכירות שנחתמו בין הצדדים. במסגרת הסכמים אלה הוגדר המשיב כ"משכירה" ואילו מבקשים 1-2 "כשוכרת". בהסכמים אלה ניתנה למבקש ברירה (אופציה) להוסיף ולשכור את האולם למשך תקופות כאמור באותם הסכמים. כמו כן, נקבע לפחות באחד ההסכמים (הסכם מיום 27.3.05) כי חרף הסכמות הצדדים בדבר תקופת השכירות "תוכל השוכרת להביא החוזה לסיומו עם הודעה של חודשיים מראש בכתב ובלבד וקיימה את שאר תנאיו" (סעיף 6(א)). עוד נקבע בהסכמי השכירות כי השוכרת בדקה את המושכר ומצאה אותו מתאים לצרכיה ומטרותיה והיא מוותרת על טענות של פגם או אי התאמה. בסעיף 8 (ג) להסכם השכירות נקבע כי השוכרת לא תהיה רשאית לשנות את מבנה המושכר באופן כלשהו או להוסיף לו מבנה ללא רשות בכתב מאת המשכירה. עוד נאמר כי "כל תוספת ו/או שיפוץ ו/או שינוי שיעשו במושכר ייחשב כרכושה של המשכירה, למעט אם השוכרת נדרשה לסלקם..." (סעיף 8(ה) להסכם). סעיף 11 להסכם קובע כי "השוכרת תדאג לקבל כל ההיתרים והאישורים הדרושים לצורך ניהול עסקה. למשכירה לא תהיה אחריות לקבלת ההיתרים הדרושים או לתוצאות מאי השגתם"

4.לצורך הבטחת התחייבויות המבקשים 1-2 על פי ההסכם, הופקד בידי המשיב שטר חוב בהתאם להוראת סעיף 13א להסכם. בסעיף 13א נקבע כי השטר יהיה בלתי סחיר, ימשך לפקודת המשכירה בלבד ולא יהיה ניתן למימוש אלא אם תשלח לשוכרת הודעה בכתב בדואר רשום בגין ההפרה הנטענת.

ההליך

5.המשיב הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שטר נגד המבקשים 1-3. את המבקש 3 מבוקש לחייב על יסוד ערבותו בשטר החוב. המבקשים הגישו התנגדות לביצוע שטר שנתמכה אך בתצהירו של המבקש 1. בתצהיר התומך בהתנגדות מלין המבקש 1 על התנהגות המשיבים שהביאה, לטענתו, לכך שהוא נאלץ לפנות בצו בית המשפט את האולם תוך שנגרמו לו נזקים. המבקש טוען כי כבר בשנת 1999 נתבקשו המשיבים לקיים את דרישות שירותי הכבאות, כתנאי לקבל רישיון עסק עבור המשיב אולם המשיב לא קיים דרישות אלה וחלף זאת השכיר את האולם במצבו הנוכחי למבקש לצורך ניהול עסקו. לאחר תום תקופת ההסכם ביום 27.3.05 הושכר האולם שוב למבקש לשנה אחת עם אופציה לשנה נוספת בתקופה המתחילה ב- 10.4.05. ביום 29.3.06 שלחה עיריית ראש העין למשיבים ולמבקש התראה לפיה אם עד 25.4.06 לא יוסדרו באולם דרישות רשויות הכיבוי – ייסגר העסק . סידורי הכבאות לא הוסדרו אך הדבר לא הפריע לצדדים לחתום על הסכם שכירות נוסף, הפעם ביום 14.5.07 עם אופציה לחמש שנים. באותה עת, לית מאן דפליג כי שני הצדדים ידעו כי האולם אינו תקין.

6.בסופו של יום הוגש נגד המבקש כתב אישום ביום 5.11.09 על ניהול עסק בלא ציוד כיבוי. ביום 4.3.2010 נדון עניינו של המבקש בבית המשפט לעניינים מקומיים פתח תקווה (תיק עמ"ק 8676-11-09 בפני השופטת קמיר – וייס). באותו הליך הגיעו ב"כ המאשימה, מדינת ישראל, וב"כ הנאשם (המבקש) להסדר טיעון במסגרתו יודה המבקש בעובדות כתב האישום, יורשע ויינתן צו סגירה דחוי ל-45 יום. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון וקבע כי צו הסגירה ואיסור העיסוק יכנס לתוקפו ביום 20.4.2010.

7.ביום 24.4.10 פונה האולם מבלי ששילמו למבקשים את סכום השטר שמבוקש לגבותו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל המהווה גם חוב דמי השכירות עד אותו מועד. לטענת המבקשים, עומדת להם הזכות לקזז את דמי הנזק שנגרמו להם בעטיו של הפינוי – הנאמד על ידם בסך 317,358 ₪ - מסכום השטר שהוגש לביצוע. נזקים אלה כוללים, בין היתר, דמי הובלת הציוד מן האולם אל העסק החלופי אותו פתח המבקש 1; שכר עובדים בהובלה; הוצאות עבור עבודות חשמל שנדרשו לצורך התאמת המושכר החליפי לשימוש בעסק, הפסדי מכירות, קנס ע"פ גזר הדין הפלילי ועוגמת נפש.

המבקש 1 נתלה לצורך הליך זה הן בהוראות ההסכם והן בהוראות הדין על מנת לבסס את טענתו כי על המשיבים מוטלת הייתה חובה לערוך כיאות את סידורי כיבוי האש וכי הם הפרו את חובותיהם הנ"ל וגרמו בכך נזק למבקשים שאותו מבוקש לקזז כאמור. בהיבט החוזי נטען, כי סעיף 8(ג) שהובא לעיל קובע איסור על השוכר לבצע שינויים במבנה המושכר או שיפוצים ללא רשות בכתב מאת המשכיר. בהיבט החוקי, טוען המבקש 1 כי סעיף 7 לחוק השכירות והשאילה קובע כי " המשכיר חייב, תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר, לתקן במושכר, או בנכס שברשותו המשמש את המושכר, כל דבר השולל או המגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות (להלן - פגם), בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר ובין שהתהווה לאחר מכן.."

8.המבקש 3 טוען, בהסתמך על הוראות הסכם השכירות, כי הוא מופטר מערבותו וזאת מן הטעמים הבאים: ראשית, בניגוד להוראת סעיף 13 להסכם השכירות, לא חתמו על השטר שני ערבים אלא ערב אחד בלבד. שנית, בהסכם נקבע כי השטר יהיה בלתי סחיר בעוד שמפני השטר לא עולה כי הינו בלתי סחיר. ואחרון: נקבע בהסכם כי מימוש השטר יהיה כפוף למשלוח הודעה למבקשים 1-2 בגין ההפרה הנטענת. לטענת המבקש 3, המשיבים הם שהפרו את הסכמי השכירות ולא המבקשים.

דיון והכרעה

9.על פי הוראות סעיף 7 לחוק השכירות והשאילה מוטלת על משכיר האולם, קרי המשיב, חובה לתקן במושכר "כל דבר השולל או המגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות". לדעתי, אין ספק כי אי הסדרת סוגיית בטיחות מפני אש, שהינה תנאי לקבלת רישיון עסק, מגבילה באופן ממשי את השימוש באולם. עם זאת, חובתו של המשכיר לביצוע תיקונים אינה חובה קוגנטית. המשכיר יהיה פטור מחובתו לתקן את הפגם במושכר כאשר על פי ההסכם בין הצדדים אין חובה זו מוטלת על המשכיר (ראו: יהושע וייסמן, דיני קניין – בעלות ושיתוף, תשנ"ז, 344). אשר על כן, ככל שניתן לסווג את אי עריכת סידורי כיבוי האש כפגם הטעון תיקון על ידי המשכיר, הרי שלאור ההוראה בסעיף 11 בחוזה לפיה "השוכרת תדאג לקבל כל ההיתרים והאישורים הדרושים לצורך ניהול עסקה. למשכירה לא תהיה אחריות לקבלת ההיתרים הדרושים או לתוצאות מאי השגתם" (הדגשה הוספה) לא חלה עוד החובה לעריכת סידורי הבטיחות על המשיבים והיא עברה אל המבקש 1. ודוק: הוראה זו הייתה קיימת, על פי עדותו של מבקש 1, גם מקום בו היה ברור ונהיר לשני הצדדים להסכם כי קיימת בעיה בסידורי בטיחות האש שיש לפותרה וברי כי המבקש 1 אינו יכול לטעון כי חרף הוראה חוזית זו, עדיין מוטלת על המבקשת החובה לדאוג לעריכת סידורי כיבוי האש.

10.על פי החוזה הותנתה עריכת תיקונים ושינויים במושכר בקבלת רשות בכתב מאת המשיב. ב"כ המבקשים בסיכומיו תולה את מחדל המבקשים 1-2 בביצוע סידורי כיבוי האש בהגבלות החוזיות המוטלות על השוכר בביצוע תוספות או שיפוצים במושכר. לדעתי, אין בטענה זו כדי להועיל למבקשים 1-2 שכן גם אם קיימת הגבלה מסוימת (ולא מוחלטת) על ביצוע סידורי כיבוי האש) אין בכך כדי להעביר את החובה לביצוע תיקונים אלה אל שכם המשיבים. וודאי שכך שעה שבהסכם קיימת הוראת סעיף 11 הקובעת מפורשות כי האחריות לעניין זה מוטלת כל כולה על כתפי המבקשים 1-2.

11.גם אם נניח, כשיטת המבקש 1, כי דרישות רשויות הכיבוי לא התיישבו עם הדרישות החוזיות מצד המשיבים הרי שלפניי המבקש עמדו מספר דרכי פעולה אשר המבקש 1, כמדומה, בחר שלא לנקוט באף אחת מהן: המבקש 1 היה יכול להודיע שסירוב להיענות לביצוע סידורי כיבוי האש מהווה שימוש שלא בתום לב בזכות הנובעת מחוזה העולה כדי הפרת חוזה המזכה את המבקשים 1-2 בביטול ההסכם וייתכן שאף בתרופות נוספות. המבקשים 1-2 יכולים היו, לפחות ביחס להסכם מיום 27.3.05, לעשות שימוש בזכות הנתונה להם בסעיף 6 (א) "להביא את החוזה לסיומו עם הודעה של חודשיים מראש בכתב..". כפי שצוין, המבקש בחר שלא לעשות דבר מאלה הגם שהיה ברור לו, כעולה מעדותו, כי הוא מנהל עסק שלא על פי דרישות הדין ורשויות הכיבוי. משכך, ספק אם יכול המבקש לטעון כיום, זמן רב מאוד לאחר שנוצרה למבקשים 1-2 עילה לעשיית שימוש בזכות לבטל את ההסכם עם המשיב עקב הפרתו הנטענת על ידם, כי המשיב הוא שהפרו את ההסכם בכך שלא הסדיר את סוגיית בטיחות האש בהתאם לדרישות רשויות הכיבוי.

זאת ועוד: טענת הקיזוז שמעלה המבקש 1 מבוססת על צו שנתן בית המשפט לסגירת העסק במסגרת גזר הדין הפלילי שניתן נגדו . התנאי הבסיסי להעלאתה של טענת קיזוז היא, כי כל צד יהיה נושהו וחייבו של הצד שכנגד. דרישה זו המכונה 'דרישות ההדדיות' היא יסוד מוסד בדין הקיזוז ובלעדיו לא ייכון קיזוז בר תוקף. כך נקבע כי "תנאי לקיזוז הוא שהחובות המקוזזים יהיו "הדדיים". דרישת ההדדיות מתייחסת לזהותם של הנושה והחייב, שהם צדדים לפעולת הקיזוז. כל אחד מצדדים אלו צריך להיות חייבו ונושהו של הצד האחד. . . . (מנחם מאוטנר, "קיזוז", ד' פרידמן (עורך) דיני חיובים - חלק כללי (1994), בעמוד 537). בענייננו ספק אם קיימת 'הדדיות'. המשיב נושה במבקשים בגין חוב דמי שכירות. לעומת זאת, ההוצאות שהוציאו המבקשים לצורך העתקת עסקם אל מען אחר מבוססת על צו שיפוטי שהוציא בית המשפט לפי בקשת המדינה בהליך פלילי. משכך, ספק אם מתקיימת דרישת ההדדיות שהיא תנאי לעריכת הקיזוז. לצורך עריכת קיזוז על פי סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 נערכת הבחנה בין חיובים הנובעים מ-'עסקה אחת' לבין חיובים שאינם כאלה. המונח 'עסקה אחת' מוגדר כך "עסקה מסחרית העומדת בפני עצמה, הניתנת לניתוק מסחרי מעסקה אחרת שבין אותם צדדים, גם אם קיימת מסגרת עסקית רחבה יותר ביניהם." (ע"א 725/87‏‎ ביר-טל סחר מזון בע"מ‎ ‎נ' אוליבקס בע"מ, פ''ד מד(1) 177). ברור, לדעתי, על פי הגדרה זו, כי חוב דמי השכירות של מבקשים 1-2 למשיב והחוב (הנטען) של המשיבים למבקשים 1-2 בגין הוצאות שהוצאו לצורך העתקת עסקם אל מען אחר במסגרת סגירת העסק עקב הליך פלילי אינן נובעות מתוך 'עסקה אחת'.

12.שונים הם פני הדברים ביחס למבקש 3 הערב. טענותיו של המבקש 3 נסמכות, בחלקן לפחות, על השטר שהוגש לביצוע והוראות הסכם השכירות שהוצג. מבקש 3 טען בין היתר כי בהסכם נקבע כי על השטר יחתמו 2 ערבים בעוד שרק ערב אחד חתם. לדעתי יש בטענה זו כדי להעמיד למבקש 3 הגנה אפשרית והדברים גם מתחייבים מהגיונו של מוסד הערבות שכן אילו היה מבקש 3 מקיים את ערבותו ופורע את מלוא חוב דמי השכירות למשיבים הייתה קמה לו זכות חזרה בין היתר לערב הנוסף שהיה אמור לערוב עימו. אי החתמת ערב נוסף כזה מצמצמת את זכות החזרה של המבקש 3 ועשויה לפגוע בזכויותיו. זאת ועוד: ניתן להשקיף על תנאי סעיף 13 להסכם כתנאים המכוננים או יוצרים ערבות בת תוקף. על פי גישה זו, אם לא קוימו במצטבר כלל תנאיו של סעיף 13 להסכם בין הצדדים, כלל אין ערבות בת תוקף לפנינו. כך או כך, יש למבקש 3 טענת הגנה שראוי לבררה.

13.סיכומם של דברים: ניתנת למבקש 3 רשות להתגונן. נוכח הספקות בעניין חוזק טענות ההגנה של מבקשים 1-2, אני מתנה את הרשות הניתנת להם להתגונן בפני התביעה בהפקדת מחצית סכום השטר (בערכו הנומינאלי) בקופת בית המשפט וזאת עד ליום 1.2.12. הוצאות הליך זה יקבעו בפסק הדין שינתן בתובענה.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ב, 08 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ